מעיין חרב ואתר קדום בצפון הערבה, כ-600 מ' ממערב לצומת עין חצבה. השם הוא צורה עברית סתמית של השם הערבי עין ח'וסוב, שפירושו מעיין השפע ומקורו במעיין שנבע כאן בעבר וכיום הוא יבש.

מיקומו של המעיין על צומת דרכים, והעובדה שהיה מקור המים החשוב ביותר מדרום לים המלח, הקנו לו חשיבות רבה בעת העתיקה. מקובל לזהות כאן את תמר המקראית (יחזקאל מז 19), ואולי גם את חצצון תמר (בראשית יד 7), ואת תמר (קרי תדמור) שבנה המלך שלמה (מל"א ט 18). תמר/תמרה מופיעה גם באונומסטיקון של אוסביוס, במפת מידבא, במפת פויטינגר ובנוטיטיה דיגניטטום הביזנטית. בחפירות שנערכו באתר נחשפו שלוש מצודות, שהתקיימו בזו אחר זו לכל אורך תקופת המלוכה. על חורבות המצודות קמה תחנת דרכים נבטית, ועליה נבנו מצודת מגדלים רומית קטנה ולידה בית מרחץ שנחשף אף הוא בחפירות. על שרידי בית המרחץ התגלו שרידי בית חווה מראשית התקופה הערבית הקדומה, שהיתה היישוב האחרון במקום עד ימינו. בימי המנדט נבנתה כאן משטרת עין ח'וסוב, שנתפסה בידי כוחות צה"ל במסגרת מיבצע לוט (נובמבר 1948) ושימשה אחר-כך נקודת התארגנות לחטיבת גולני בדרכה לאילת במיבצע עובדה (מרס 1949).

מומלצים באזור