כפר ערבי בגבול הרי בית אל והרי ירושלים, כ-4 ק"מ מצפון למבשרת ציון. פירוש השם הוא כיפה קטנה, והוא תרגום שמו הצלבני של המקום.

הכפר אל-קוביבה שוכן על אתר שהיה מיושב בתקופת המלוכה ומאז התקופה ההלניסטית ואילך. בתחילת המאה ה-12 הוקם כאן הכפר הפראנקי פרווה מהומריה
(נקרא גם לה פטיט מהומריה), שהיה כנראה יישוב הקבע הראשון שהקימו הצלבנים בארץ. לאחר קרב קרני חיטין ב-1187 נכבש הכפר בידי המוסלמים ותושביו גורשו, בשנת 1241 הוחזר המקום לידי הצלבנים וכבר ב-1244 חזר ונכבש בידי המוסלמים. במאה ה-13 הועתק הזיהוי של אמאוס מאבו גוש אל פרווה מהומריה, והוקמה כנסייה על המקום שבו זיהתה המסורת את המקום שבו אירח קליאופס את ישו לאחר שזה קם לתחייה. אל-קוביבה נזכר ברשימות מס מסוף המאה ה-16 ככפרון ובו 8 חייבי מס, והחוקר ויקטור גרן תיאר אותו ב-1863 ככפר של כ-100 תושבים. במערב הכפר ניצבת כנסיית אמאוס (כנסיית בית קליאופס), שנבנתה ב-1901 על שרידי כנסיית קליאופס הצלבנית.
בחפירות שנערכו בכנסייה ומצפון לה נחשפו קברים מתקופת הברזל, וכן שרידים של כפר צלבני מתוכנן היטב שנבנה לצידי דרך מהתקופה הרומית. במערב הכפר מתנשאת כיפה ועליה חורשת אורנים ("מסרק קוביבה"), שיש ממנה תצפית על הרי ירושלים והרי בית אל, השפלה ומישור החוף.

מומלצים באזור
גן לאומי הרודיוןגן לאומי הרודיון מומלץ מפה9.5על גבול המדבר, כ-13 ק"מ בלבד מירושלים, נישא הר ההרודיון כמעין גל-עד מהודר להורדוס ולמפעלי הבנייה שלו. צורתו, שהפכה כבר לסמל המסחרי שלו, היא צורת חרוט קטום, דומה לתל געשי, שנוצרה מתוספת מלאכותית של עפר ואבנים להר הטבעי. מההר, בכמה נקודות תצפית שונות, נשקפת תצפית על כל מה שאפשר לראות בסביבה: מדבר יהודה, היישובים תקוע, נוקדים וכפרי הבדואים במרחב זעתרה, נחל תקוע, בית לחם ושכונות הרי ירושלים מגילה ועד הר הזיתים. עם ההגעה לראש ההר נגלה מה שלא נראה קודם כלל. בתוך הלוע המלאכותית של ההר מחופרים שרידי מבצר עגול בו הוקם ארמון הקיץ של הורדוס. חומה כפולה הקיפה את המבצר, מתוך ארבעת מגדליו העגולים השתמר יפה המגדל המזרחי שהגיע לגובה 40 מטרים ובלט בסביבתו. בתוך תחומי המבצר שרידי בית מרחץ, טיילת עמודים וכן טרקלין אירוח רומי. הטרקלין עשה הסבה לבית כנסת בזמן שהמורדים היהודיים של שלהי בית שני הגיעו לכאן. הם היו אלה שהפכו את המקום לאחד מהמעוזים האחרונים ששרדו את המאבק מול הרומאים, גם אחרי חורבן הבית בירושלים. הם גם הקימו שני מקוואות שנראים היטב בתוך המבצר והם אלה שחצבו מחילות בסלע שקישרו בין בורות המים מקרא עוד


עין פוארעין פואר מומלץ מפה8.9עד שנת 1970 עוד סיפק ואדי קלט, שנקרא גם נחל פרת, את מי השתייה לחלק מהשכונות המזרחיות של ירושלים. שרידי תחנת השאיבה שבעין פואר, או בשמו העברי עין מבוע, שהיה חלק מאותה מערכת שהביאה מי מדבר מתוקים לבירה, כיום מוזנחים ולא משולטים. לעבר אין זכר וההווה, התלוי במזכרות ובעקבות האשפה שמשאירים אחריהם המבקרים במקום, די מלוכלך. ובכל זאת, עין פואר הוא הזדמנות נהדרת במרחק עשר דקות נסיעה מירושלים לחזות בנווה מדבר, להריח את ריחה העז של צמחיית נחלים ולטבול את הרגליים במים שפעם היו יותר צלולים. מתחנת השאיבה שנטועים סביבה עצי אקליפטוס יורדים לנחל הזורם מטה. בצוקי ההר שממול יש מערות ששומרים עליהן שיחי צלף ומלוח שאופייניים למדבר. בנחל עצמו, שמים מטפטפים מנביעות שבקירות המצוק שלצידו, גדלים שיחי קנה וסוף, גרגיר הנחלים, הרדוף הנחלים, טיון דביק ונענע משובלת. הליכה של כמה מטרים לכיוון מזרח תוביל אתכם לנקודה הפרטית בה תחליטו לעצור וליהנות מכל היופי של הנווה והמדבר שסביב.קרא עוד