עיר במישור החוף הדרומי, כ-20 ק"מ מדרום לתל-אביב. מקור השם בפסוק "ויקרא שמה רחובות ויאמר כי עתה הרחיב ה' לנו" (בראשית כו 22). ממושבות העלייה הראשונה.

רחובות הוקמה ב-1890 על אדמות שרכש יהושע חנקין מבעל האדמות אנטון רוק. בהקמת המושבה השתתפו שתי קבוצות: מתיישבים יחידים ("היחידים"), שהתיישבו מיד במושבה, ואנשי אגודת מנוחה ונחלה מוורשה, שקנו יחד כ-60% מאדמות המקום. רוב אנשי מנוחה ונחלה המתינו בפולין שכרמיהם יתנו פרי, ועד אז נוהלו חלקותיהם בידי נציגיהם ברחובות.
רחובות התפתחה מהר יחסית ומייסדיה הקפידו לשמור על עצמאותם ולא באו בחסות הברון רוטשילד. איכרי רחובות נודעו ביחסם הטוב לפועלים היהודים שהועסקו אצלם, ויישובם נחשב מתקדם וליברלי. ב-1908 באה לרחובות קבוצה של עולים מתימן, והיא הקבוצה הראשונה של עולים שלא ממזרח אירופה שהשתקעה במושבות העלייה הראשונה. כעבור שנה העניקו להם איכרי רחובות כרם, והעולים חילקו אותו ביניהם והקימו עליו את שכונת שעריים. ערב מלחמת העולם הראשונה היתה רחובות מושבה מבוססת ובה כ-700 תושבים.
בראשית תקופת המנדט היתה רחובות למושבת הדרים. ב-1920 הונחה מסילת ברזל מלוד לרחובות, ובזכותה נעשתה המושבה למרכז הגדול בארץ לאריזת פרי הדר ולשילוחו לנמלים. רחובות נעשתה גם מרכז שירותים ליישובי הסביבה בתחומי הבריאות והמסחר, ועם פרוץ משבר הפרדסנות בימי מלחמת העולם השנייה החלה להתפתח בה גם תעשייה. בתקופת המנדט הוקמו ברחובות גם מוסדות מדע, ובתוך זמן קצר היא נעשתה מרכז חשוב למחקר ולהשכלה גבוהה: בסוף שנות ה-1920 עברה למושבה התחנה לחקר החקלאות, ב-1934 הקים כאן פרופ' חיים וייצמן את מכון זיו למחקר מדעי, וב-1942 הוקם במושבה המכון ללימודי חקלאות (לימים הפקולטה לחקלאות). להתפתחות של רחובות בימי המנדט התלווה גם גידול מהיר באוכלוסייתה, מ-3,000 נפש ב-1931 ל-12,500 נפש ב-1948.
בתום מלחמת העצמאות קלטה רחובות אלפי עולים וב-1950 ניתן לה מעמד של עיר (כ-17,000 תושבים). בשנים אלה הוקמו ליד רחובות שני יישובי עולים, שסופחו לימים לרחובות והיום הם שכונות בתחומה: מעברת זרנוגה על אדמות הכפר הערבי זרנוקה (היום קריית משה), וכפר גבירול על אדמות הכפר הערבי אל-קוביבה. אף שהעלייה הביאה להחשת תהליך העיור של רחובות, הוסיפה העיר להיות בשנות ה-1950 מרכז פרדסנות. רק בשנות ה-1960 ירד בהדרגה מקומה של הפרדסנות ברחובות, ובה בעת התפתחו בה עוד ענפי השירותים והתעשייה והיא קיבלה אופי עירוני מובהק. מאז תחילת שנות ה-1970 ידעה רחובות עוד תנופת פיתוח (36,000 נפש ב-1970, 66,000 נפש ב-1980), ובשנות ה-1990 נקלטו ברחובות כ-11,000 עולים מחבר המדינות ו-7,000 עולים מאתיופיה. כיום מבוססת כלכלת רחובות על תעשייה, שירותים, מסחר ועבודות חוץ. בעיר פועלים מוסדות מחקר ואקדמיה רבים, ובהם מכון וייצמן למדע (להלן), הפקולטה לחקלאות של האוניברסיטה העברית, בית-החולים האוניברסיטאי קפלן, המרכז ללימודי הפיתוח והמכון הישראלי ליין.
אתרים:
מוזיאון הפרדסנות
מוזיאון חווייתי ברחוב אופנהיימר בצפון רחובות. במקום בית חווה משוחזר, השוכן בתחום הפרדס הראשון ברחובות (פרדס מינקוב, ניטע ב-1904) ומתאר את תולדות ענף הפרדסנות בארץ ישראל מאז סוף המאה ה-19 ועד ימינו.
מוזיאון מכון איילון
מוזיאון ברחוב פייקס בצפון רחובות. בשנת 1945 הוקם כאן מפעל מחתרתי גדול לייצור כדורי סטן. את המפעל הפעילו אנשי קבוצת הצופים א, שהקימו לימים את מעגן מיכאל. במקום מוזיאון השוכן במפעל המחתרתי המשוחזר, ולידו פועל מרכז לימודי שדה של החברה להגנת הטבע.
מכון וייצמן למדע
מכון למדע ומחקר בצפון רחובות (הכניסה מרחוב הרצל). ראשיתו ב-1934 כמכון דניאל זיו למחקר מדעי. בשנות ה-1940 התרחב המכון ואחרי מות וייצמן נקרא על שמו. כיום מכון וייצמן הוא קריית מדע גדולה בעלת מוניטין בין-לאומי בתחום מדעי הטבע והחיים. במכון אתרים אחדים הפתוחים לציבור, ובהם מרכז מבקרים ומוזיאון לטבע ובו יותר מ-100 מוצגים הממחישים בדרך אינטראקטיבית תופעות פיזיקליות שונות.
בית וייצמן (רחוב הנשיא הראשון)
בפאתי המכון נמצא בית וייצמן (רחוב הנשיא הראשון), שבנה חיים וייצמן (1874-1952) בשנות ה-1930 על-פי תוכנית של האדריכל אריך מנדלסון. משנבחר וייצמן לנשיא הראשון של מדינה ישראל היה הבית למעון הנשיאות הרשמי, ובמות אשתו ורה היה הבית למוזיאון. בית וייצמן הוא בית מפואר בן שלוש קומות, השוכן על גבעה בלב אחוזה רחבת ידיים (44 דונם). הבית משומר, ובו אוספי אמנות וחפצים אישיים של וייצמן. מהמרפסת המזרחית של הבית יש תצפית על הסביבה, ובאחוזה ליד הבית נמצאים קבריהם של ורה וחיים וייצמן.
בתים מימיה הראשונים של המושבה
הגרעין הישן של רחובות נמצא בין הרחובות יעקב, בנימין ומנוחה ונחלה. באזור זה נותרו בתים אחדים מימיה הראשונים של המושבה, ובהם בית ליב יוספזון ברחוב יעקב 20 (הבית הראשון שנבנה במושבה), בית אברהם יהושע דונדיקוב ברחוב יעקב 32 (ליד הבית נבנה מרכז מבקרים ומוזיאון רחובות) ובית-הכנסת אוהל שרה ברחוב בנימין פינת מנוחה ונחלה (נבנה ב-1903 והיה בית-הכנסת הראשון במושבה). ברחוב מנוחה ונחלה, אשר כונה בעבר "רחוב המיליונרים" בגלל הבתים המפוארים שנבנו בו, נותרו בתים אחדים מימי העלייה השנייה.

ליד גרעין המושבה מצויים עוד מיבנים אחדים מימיה הראשונים של רחובות: ברחוב הנשיא הראשון נמצא היקב של רחובות, שפעל בשנים 1907-1913 ובימי המנדט פעל בו בית מלאכה מחתרתי לחידוש כדורים וליצור חומרי נפץ. בשכונת שעריים נמצא בית-הכנסת של עולי חידאן, שהוא אחד משלושת הבתים הראשונים שנבנו בשכונה והיחיד ששמר על צורתו המקורית (רחוב מנשה קפרא 40-42).

מומלצים באזור