מוצרט הקטן - תיאטרון אגדית ואורנה פורת

מומלץ מפה
9.1
פרטים נוספים עדכנו אותנו
 

האגדה של אגדית

אם שם הוא דבר שיש בכוחו להעיד על משהו, הרי שבמקרה הזה הוא הדבר הנכון במקום הנכון. גדית מתיאטרון אגדית מייצרת אווירה פנטסטית בואך מכושפת, במובן הפשוט והכובש של המילה. מוצרט הקטן, שזכתה בפרס עיצוב התלבושות והאביזרים בפסטיבל הצגות הילדים האחרון בחיפה, מציגה את סיפור ילדותו של מוצרט הגאון המוסיקלי דרך מערכת יחסיו עם הוריו. השחקנית גדית, שהיא בעצם להקה של שחקן אחד, משתמשת בכובעים ופיאות בגדלים שונים, בובת אצבע אחת שהיא מוצרט ופסנתר גדול. גדית גם משתמשת בתאורה, מאחר שהיא מתמחה גם בתיאטרון צלליות וכך הפסנתר הופך להיות אנייה, מכתבה, מיטה, פסנתר כנף, פסנתר ניצב והויזואליה המהפנטת בשיאה. גדית גם משחקת את כל הדמויות, מדובבת אותן, מחקה אותן, חיה אותן ובמגרש הניואנסים הגדול בתוכו היא מדלגת, מלאכתה פשוט מעוררת התפעלות. על העונג שבפנינה התיאטרלית הזו, יעידו הילדים המהופנטים שישבו באולם ולא יכלו להוריד את העיניים מהבובה המרדנית פרועת השיער המייצרת הגיגים משעשעים ונוגעים ללב וכמוה, שותפים לדילמות הלא פשוטות: איזה סוג משמעת אם בכלל ראוי שתוקנה לוולפנג אמדיאוס? האם מותר לילד לעשות גם דברים אחרים חוץ מנגינה?
לנגן או לא לנגן
מוצרט עצמו, לפי גדית, נקרע בין הרצון להיות ילד ומקבל לכך גיבוי מאמו, בעוד אביו מנגד, מתעלם מרצונותיו ודוחף אותו למוסיקה בלי הפסקה. מתוך בדיקת הביוגרפיות עולה כי אביו של מוצרט אכן הלך עם הכשרון עד הסוף, הפך את ילדיו לילדי קרקס נודדים והציג אותם לראווה בחצרות העשירים באירופה.

כל תפיסות העולם האלה משתקפות בבחירת המגבעות של גדית לאורך ההצגה: חצי מגבעת על ראשה מייצג האבא ובחצי השני אמא המיוצגת על ידי פיאה לבנה. החלוקה הזאת לשניים, כשבתווך דמות הגאון הקטן, משרתת היטב את הרעיון העומד בבסיס ההצגה: שני הורים הנלחמים על עיצוב ילדותו ובעצם דמותו של ילדם. אי אפשר שלא להישאר פעור פה נוכח השימוש הגאוני שעושה גדית בחלל כולו, בגופה שלה, במוסיקה, בחפצים, בתלבושות. אם חפצה נפשכם, מבוגרים וילדים, באמנות תיאטרון טוטאלית, זו ההצגה שתצבוט לכם ותשלח יד ארוכה אל הלב.

( 4 )

גולשים היו ודירגו

דרגו עכשיו
  • danam_20

    danam_20
    קסם של הצגה|5 14.03.15
    אתגר לא פשוט לקחת על עצמה השחקנית כשהעמידה הצגת יחיד לילדים. אני מודה - גם לי היו ספקות. אבל הצגת היחיד המינימליסטית הזו עלתה עשרות מונים על מופעים גרנדיוזיים והפקות ענק שצפיתי בהם עם ילדיי. כמה יפה בחרה גדית להציג את הדמויות. איזה רעיונות מקוריים להמחיש דמויות שונות בעזרת האביזרים. הילדים היו מרותקים ולא האמינו כשההצגה הסתיימה שהשעה חלפה מהר כל כך. הם צחקו מהבדיחות, הזדהו מאוד בקטעים העצובים והכל בטוב טעם ובכבוד רב לילדים. גם אני נהניתי יחד איתם. מומלץ בחום, ולא רק לילדים שלומדים מוזיקה (שבוודאי יהנו לזהות את היצירות המנוגנות)
  • itaygra

    itaygra
    פשוט מדהים|5 01.12.13
    בפינה נחמדה בתיאטרון גבעתיים בתוך כל הבלגן של הצגות צעקניות מצאנו לנו הצגה מיוחדת במינה. מינימליסטית במובן הטוב... משאירה מקום לדמיון של הילדים, ומרתקת אותם למתרחש.כל הכבוד על הרעיון, והביצוע. גם משחק גם אביזרים וגם תאורה. ( הפסקול... כמובן)
  • tali1212

    tali1212
    קצת משעמם|3 24.03.11
    היינו בהצגה בפורים אבא וילדה בת 5. הסיפור קצת משעמם וההצגה לא הותירה שום רושם על הילדה.
  • פסולינה

    פסולינה
    קסום אבל לא באולם הזה|4 10.07.10
    מקסים, מלא דימיון ורעיונות קסומים. מאחר ומדובר בשחקנית אחת עם אביזרים, חלקם לא עולים על 20 סנטימטר אי אפשר להציג באולם בן 16 שורות (כמו קאופמן במוזיאון ת"א) חלק מהקסם נעלם בשורות הגבוהות. חלק נדשרנו לדמיין ולנחש על פי ההקשרים.
- 1
עוד מופעים ואירועים