שביל ירושלים 3 - מהר הצופים אל משכן הכנסת

מומלץ מפה
8
סוג: רגל
1 הגדל תמונה
כנסיית דורמיציון, הר ציון. צילם חנן ישכר
הועלה על ידי מערכתמפה
2 הגדל תמונה
גיא בן הינום, צילם חנן ישכר
הועלה על ידי מערכתמפה
3 הגדל תמונה
הכפר סילוואן וסמל הכנסייה היוונית אורתודוקסית
הועלה על ידי מערכתמפה
4 הגדל תמונה
דרך נחל קדרון, צילם חנן ישכר
הועלה על ידי מערכתמפה
5 הגדל תמונה
קבר זכריה ובני חנזיר, נחל קדרון. צילם חנן ישכר
הועלה על ידי מערכתמפה
6 הגדל תמונה
יד אבשלום, צילם חנן ישכר
הועלה על ידי מערכתמפה
7 הגדל תמונה
כנסיית גת שמנים, צילם חנן ישכר
הועלה על ידי מערכתמפה
8 הגדל תמונה
גן סאקר ובית המשפט העליון, צילם חנן ישכר
הועלה על ידי מערכתמפה
 

בין האקדמיה בהר הצופים לפוליטיקה במשכן הכנסת נפרסים ניגודיה של ירושלים: מזרחית ומערבית, עתיקה וחדשה, דלה ועשירה, נוצרית ויהודית, חיה ומתה. המוקדים לאורך הדרך, כמו הר הזיתים, גת שמנים ונחל קדרון, הר ציון עמק המצלבה ורחביה, יכולים לספק כל אחד מהם יום טיול בפני עצמו אך כאן הם מופיעים יחד כיומו השלישי של שביל ירושלים. משעמם לא יהיה לכם

סוג: רגל
מקום: ירושלים, גן לאומי עמק צורים
אורך המסלול (ק"מ): כ-8.5
משך הטיול: 6 - 8 שעות
תיאור המסלול
המסלול מתחיל בחניה מוסדרת 1 , מוצלת, צופה אל הנוף המרהיב של העיר העתיקה. שלט חום של רשות הטבע והגנים מציין כי לפנינו הגן הלאומי עמק צורים. ממש מעלינו, ממזרח, בית חולים אוגוסטה ויקטוריה, ובהמשך הרחוב דרומה בית חולים אל-מוקאסד , הנמצא במרכזה של שכונת א-טור. גרם מדרגות עץ מוריד אותנו תוך דקות ספורות מהכביש הסואן אל אזור שקט ופתוח. ככל שיורדים נחשפים יותר למראה היפה של חומות העיר העתיקה. כשהשביל מגיע אל תחתית גרם המדרגות הוא עובר ליד שתי אלות אטלנטיות עתיקות ומרשימות, ככל הנראה שריד ליער הקדום שאפיין את האזור, וחוסל בשל רעייה בלתי מבוקרת וכריתת עצים לצורכי בניין והסקה.
עמק צורים
המיבנה דמוי החממה, הבולט מדרום לשביל, הוא מעין מעבדה ארכיאולוגית. בהנחיית ארכיאולוגים מאוניברסיטת בר אילן מסננים כאן את שפכי העפר שגורפים מהחפירות שעורך הוואקף המוסלמי בהר הבית, ומנסים לאתר שרידים היסטוריים חשובים. מתנדבים מוזמנים ליטול חלק בפעולות הללו, וזו יכולה להיות חוויה מיוחדת גם למטיילי שביל ישראל. מצאו כאן כבר לא מעט חרסים ומטבעות מהתקופה שלאחר חורבן בית שני.
המסלול מתחיל בחניה מוסדרת 1 , מוצלת, צופה אל הנוף המרהיב של העיר העתיקה. שלט חום של רשות הטבע והגנים מציין כי לפנינו הגן הלאומי עמק צורים. ממש מעלינו, ממזרח, בית חולים אוגוסטה ויקטוריה, ובהמשך הרחוב דרומה בית חולים אל-מוקאסד , הנמצא במרכזה של שכונת א-טור. גרם מדרגות עץ מוריד אותנו תוך דקות ספורות מהכביש הסואן אל אזור שקט ופתוח. ככל שיורדים נחשפים יותר למראה היפה של חומות העיר העתיקה. כשהשביל מגיע אל תחתית גרם המדרגות הוא עובר ליד שתי אלות אטלנטיות עתיקות ומרשימות, ככל הנראה שריד ליער הקדום שאפיין את האזור, וחוסל בשל רעייה בלתי מבוקרת וכריתת עצים לצורכי בניין והסקה.
עמק צורים
המיבנה דמוי החממה, הבולט מדרום לשביל, הוא מעין מעבדה ארכיאולוגית. בהנחיית ארכיאולוגים מאוניברסיטת בר אילן מסננים כאן את שפכי העפר שגורפים מהחפירות שעורך הוואקף המוסלמי בהר הבית, ומנסים לאתר שרידים היסטוריים חשובים. מתנדבים מוזמנים ליטול חלק בפעולות הללו, וזו יכולה להיות חוויה מיוחדת גם למטיילי שביל ישראל. מצאו כאן כבר לא מעט חרסים ומטבעות מהתקופה שלאחר חורבן בית שני.
נחל קדרון
השביל פונה דרומה, ומגיע עד מהרה למגרש חניה. חוצים את המגרש ומגיעים לכביש הראשי 2 העולה מהעיר העתיקה לשכונת א-טור (רחוב שמואל בן עדיה). פונים ימינה והולכים על המדרכה שלצד הכביש. עוברים תחנת אוטובוס, חוצים את הכביש ופונים שמאלה (דרומה) בדרך עפר העוברת סמוך לאפיק נחל קדרון. באפיק נראה היטב מטע זיתים - זה הכיוון. בגדה המזרחית של הנחל, משמאל, יש מערות קברים עתיקות, ומדרום מנצנצים צריחיה המוזהבים של הכנסייה הרוסית מריה מגדלנה. בגבול המטע השביל פונה שמאלה ומטפס קמעה אל הטרסות שמעל למטע, ומגיע לגן אורסון הייד. הייד, שליח מורמוני שהגיע לירושלים באמצע המאה ה-19, קנה כאן שטחים עבור הכנסייה המורמונית. לרגל הקמת האוניברסיטה המורמונית על ההר תרמה הכנסייה את הגן הזה לעיריית ירושלים. זהו מקום טוב לעצירה ולהתרעננות קלה בטרם פונים לירידה.
כנסיית גת שמנים
השביל הופך לדרך אספלט סלולה וצרה שברושים נטועים לאורכה. הדרך מגיעה אל רחוב אל-מנסוריה, היורד מהר הזיתים, ואנו פונים עם הכביש ימינה לעבר דרך יריחו. הולכים בשולי הכביש, בעיניים פקוחות ובזהירות. אין כאן מדרכה. כ-10 מ' אחר כך מגיעים לצומת דרכים. מיד אחריו בצד שמאל (דרום) נמצאת הכניסה לכנסיית כל העמים, הידועה יותר בכינויה גת שמנים. בברית החדשה מסופר כי לאחר הסעודה האחרונה, בידעו שכבר הוסגר לרומים, ירד ישו עם שלושה מתלמידיו אל מטעי הזיתים של גת שמנים. בחצרה של הכנסייה אכן יש כמה עצי זית עתיקים ומרשימים. ישו ביקש מהתלמידים להישאר ערים ולהתפלל בעבורו, אך הללו נרדמו. בצר לו, שפך את כאבו לפני אלוהים וביקש ממנו להעביר מעליו את היגון - והכנסייה שהוקמה כאן נקראת גם כנסיית היגון. הכנסייה הוקמה ב-1924 על שרידי כנסייה מהתקופה הבינזטית, ובשטחה יש גם שרידים מכנסייה שניצבה כאן בתקופה הצלבנית.
בקיר המזרחי של הכנסייה ניצב סלע שעליו, על פי המסורת הנוצרית, התבודד ישו. גג הכנסייה בנוי מ-12 כיפות עגולות, אשר מציינות את 12 תלמידיו של ישו ואת 12 המדינות שתרמו כסף לבניית הכנסייה. ארבעת עמודי החזית של הכניסה הם פסליהם של מחברי ספרי הבשורה - מתי, מרקוס, לוקאס ויוחנן. בפסיפס המרהיב שמעליהם כורע ישו, מבטו לשמיים ומעליו מלאך, מימינו ומשמאלו משתחווים לו עניים וחולים מזה ואנשי רוח ומנהיגים מזה. הכנסייה היא אבן דרך כמעט הכרחית לצליינים, והיא עמוסה מבקרים רוב שעות היום.
חוזרים לרחוב, יורדים בו עוד קצת, לצומת הרחובות אל-מנסוריה ודרך יריחו 3 . חוצים את דרך יריחו הסואנת. מימין, ליד הרמזור, הדרך העולה אל שער האריות, שממנו פרצו הצנחנים לעיר העתיקה ב-1967. פונים שמאלה בדרך יריחו. עד מהרה מסתעף מן הדרך שביל סלול ההולך אל נחל קדרון ואל עמק המלך. יש כאן תחנת מידע (אף פעם עוד לא ראיתי אותה פתוחה) ושירותים ציבוריים, מפתיעים בניקיונם. מימין - חומות העיר העתיקה וקצה החצר המזרחית של מסגד אל-אקצא. בהמשך החומה נראה היטב שער הרחמים, החסום באבן. על פי המסורת, דרכו ייכנס המשיח לירושלים ביום הדין. מימין - המורדות המערביים של בית הקברות הר הזיתים. ממש לא הרחק מכאן - קבריהם של "אור החיים" (חיים בן עטר) ושל המקובל התימני רבי שלום שרעבי (רש"ש), וציוני הקבר הידועים כיד אבשלום וכקבר זכריה.
יד אבשלום
הכפר שעל המורד הוא כפר השילוח (סילוואן). יש כאן טיילת סלולה שהשלמתה מתעכבת, והיא אמורה להקיף את חומות העיר העתיקה. ירידה קצרה במדרגות, ומשמאל - יד אבשלום 4 . יד הוא מצבה וסמל זיכרון. על אבשלום, בנו המורד של דוד המלך נאמר: "ואבשלם לקח ויצב לו בחיו את מצבת אשר בעמק המלך כי אמר אין לי בן בעבור הזכיר שמי, ויקרא למצבת על שמו ויקרא לה יד אבשלום עד היום הזה" (שמואל ב י"ח, 18). אבשלום המורד לא נקבר כאן. בתנ"ך כתוב כי יואב בן צרויה, שר צבא דוד, הרגו כאשר הסתבכו מחלפותיו היפות בעץ אלה, והשליכו "אל הפחת הגדול" (שמואל ב י"ח, 17). המיבנה - שבסגנון הבנייה המפואר שלו אפשר להבחין בהשפעות יווניות ורומיות, הוקם כנראה בסביבות המאה ה-1 לספירה - יותר מאלף שנים אחרי האירוע ההיסטורי המיוחס לו. עם זאת, מנהג היה בירושלים להביא ילד סורר אל המקום הזה, להשליך אבן על הציָן, ולהניח לילד להבין את הרמז.
קבר בני חזיר וקבר זכריה
מיד לאחר יד אבשלום, במורד, עוד שני מיבני קבורה מרשימים. קבר בני חזיר - מערת קבורה של משפחת כהונה בשם זה. המיבנה יפה, גבוה ושני עמודים מסותתים בחזיתו - וקבר זכריה. במות אחזיה מלך יהודה הרגה אימו, עתליה, את כל יורשי העצר, כי רצתה את המלוכה לעצמה. הכוהן הגדול באותה תקופה, יהוידע, הציל ילד אחד, יהואש, הסתירו, ולאחר זמן מה הכתירו למלך. לאחר מותו של הכוהן מיטיבו, החל פולחן אלילים לפרוח במלכותו של יהואש. זכריה, בנו של יהוידע, הוכיח את העם על כך והמלך, ששכח למי הוא חב את מלכותו, ציווה לרגום את הנביא המוכיח בחצר בית ה' (דברי הימים ב כ"ד, 22-17). מעשה העוול הזה הפך לסמל לכפיות טובה. סיפור הרצח, ועוד בחצר המקדש, זעזע את חז"ל. רבים נוהגים לפקוד את המקום הזה בימי אבל, בעיקר בתשעה באב, ולקונן שם על החורבן.
סילוואן
שביל העפר ממשיך ויורד לעבר שכונת סילוואן. אפשר לראות מכאן היטב את המיתחם המבוצר של עמותת אלע"ד בעיר דוד- מוקד סכסוכים קבוע בין המתנחלים היהודים לבין תושבי הכפר. מומלץ אפוא לעלות מן האפיק במדרגות הנמצאות בצידו הצפוני, להגיע אל הכביש המקיף את חומת העיר העתיקה, ללכת בשוליו, ולהשקיף ממנו על הערוץ של נחל קדרון.
שער האשפות והר ציון
עוד מעט מגיעים לשער האשפות. ימינה - הכניסה אל רחבת הכותל המערבי ואל הרובע היהודי שמעליו. משמאל - עיר דוד. באתר יש מרכז מבקרים פעיל, ומי שמעוניין יוכל (בתשלום) לסייר בחפירות ההולכות ומתרחבות במקום, חושפות שכבות על גבי שכבות של יישוב יהודי בן 3000 שנה, ובהן את פתחיה של ניקבת השילוח. במעלה הרחוב, אחרי חנות המכולת השכונתית, מצד ימין, סמוך לחומה, יש אתר חפירות מגודר. זוהי בריכת השילוח הקדומה (בירכת אל-חמרא), שרק חלק ממנה נחשף עד כה. בהמשך הדרך, מימין, נמצא מגרש החניה הגדול של הר ציון. להר ציון יש הרבה אתרים חשובים להציע, מומלץ לפרוש מהשביל בשבילם. מעט אחרי החניון, משמאל לכביש, בולט מנזר אונופוריוס היווני-אורתודוקסי. ממערב למנזר - שרידי מיבנה צלבני הרוס. על פי המסורת הנוצרית, זהו מקומו של חקל דמא (בעברית, שדה הדם) - שטח שקנו הכוהנים ב-30 שקלי הכסף שהחזיר להם יהודה איש קריות. לפי הכתוב בברית החדשה, יהודה קיבל מהם את הכסף בעבור הסגרת ישו, וכשראה כי הנציב הרומי פונטיוס פילטוס דן את ישו למוות, השיב את הכסף והתאבד. הכוהנים, שלא רצו להשתמש בכסף הדמים הזה, ייעדו את חלקת האדמה להקמת בית קברות לעניים, ובמשך מאות שנים נקברו כאן עולי רגל נוצרים עניים שמתו בעת מסע צליינות לירושלים.
רכבל להר ציון
אחרי המיבנה יש דרך עפר היורדת שמאלה 5 , מוליכה את השביל אל גיא בן הינום, ולאחר שהגיעה לתחתיתו היא מטפסת שוב על גדתו הדרום-מערבית של המצוק. מכאן, בתום הטיפוס, נראים היטב הכפר סילוואן המשתפל על הרכס, שכונת ראס אל-עמוד שעל הר הזיתים, ושוליה של שכונת אבו תור. בניין האבן הלבן שממול הוא הסינמטק הירושלמי, מעליו נראות היטב השכונות משכנות שאננים וימין משה. לפני שאתם מטפסים אל הסינמטק שימו לב לכבל ברזל שנמתח בין המיבנה הסמוך לסינמטק לבין הר ציון. בין השנים 1947 ל-1948 נסעה עליו קרונית מתכת שהעבירה אספקה אל מוצב צה"ל במובלעת הר ציון. האגדות מספרות כי הרכבת האווירית הזאת פעלה בלילה, ואילו בשעות היום הורד הכבל והוסתר. ליד הסינמטק פועל מוזיאון קטן ללא תשלום בעניין הרכבל.
דרך חברון
הגענו לרחוב דרך חברון 6 . מעברו השני של הכביש - סדנאות אמנים, במורד - בריכת הסולטאן, וכדי להגיע לצידו השני של הכביש יש לחצות אותו על פני גשר בני ברית, העובר מעל דרך חברון עד למרגלות המרכז למורשת מנחם בגין. ממשיכים בכביש הקצר ומגיעים לצומת מרומזר. מימין - רחוב דוד המלך. אפשר לראות מכאן את מלון המלך דוד, המקום המועדף על שועי עולם, אולי בגלל התצפית היפה הנשקפת ממנו אל העיר העתיקה, אולי בגלל סיבות אחרות. עוד לפניו רואים את טחנת הרוח בשכונת ימין משה. שם, בתוך חדר זכוכית, יש העתק של מרכבתו של השר משה מונטיפיורי, שביוזמתו נבנו השכונות היהודיות הראשונות שמחוץ לחומות העיר העתיקה, בסוף המאה ה-19. משמאל - תיאטרון החאן הירושלמי ותחנת הרכבת הטורקית, שחיברה את ירושלים ליפו והפכה בשנים האחרונות למוקד של פעילות תרבותית. ישר לפנים - רחוב עמק רפאים, הרחוב המרכזי של המושבה הגרמנית. הגן שממול הוא גן הפעמון, ושביל ירושלים הולך בשוליו, ברחוב עמק רפאים. בפנייה השלישית פונים ימינה 7 לרחוב גרץ ומשם שמאלה לרחוב דור דור ודורשיו. ליד מגרש החניה הגדול, מצד שמאל - פאר, קונדיטוריה ירושלמית ותיקה וזולה, אם מתחשק לכם רוגלעך טריים. רחוב עמק רפאים, על שפעת בתי הקפה והמסעדות שלו, מקביל לרחוב הזה.
טלביה ורחביה
רחוב גרץ הופך בהמשך לרחוב גדליהו אלון. משמאל - מכון שלום הרטמן, המכשיר לומדים ומנהיגים ברוח היהדות הפלורליסטית. מהעבר השני של הכביש - חורשת הירח. זוהי חורשה שניטעה בשלהי המאה ה-19 כדי להצל על בית החולים למצורעים הנסן, שהוקם בסמוך. חוצים את החורשה (אין כאן סימון), נהנים מהצל, ונופלים על רחוב דובנוב 8 . פונים בו שמאלה (בצד שמאל של הרחוב נראית החומה של בית החולים למצורעים. כיום, כידוע, כבר אין מצורעים, והמקום משמש כמרכז לתרבות ויצירה). רחוב דובנוב מתלכד עם רחוב שופן. ממשיכים ישר בשופן, ורואים מימין את המיבנה המפואר של תיאטרון ירושלים. מהגבעה הגבוהה הזאת אפשר לראות את קו האופק של שכונת גילה, מדרום-מזרח לעיר. אנחנו נמצאים בפאתי שכונת טלביה (קוממיות), שכונה שלפני 1948 גרו בה עשירי ירושלים, וכיום יש בה שפע של קונסוליות זרות, ודירות פאר לעשירים שידם משגת. ברחוב שופן פונים ימינה לרחוב הנשיא. השם הגיוני מאוד: סמוך לפינת הרחוב - חזיתה של האחוזה שהיא משכן נשיאי ישראל, בשכנות קרובה למכון ון ליר. מהנשיא פונים אל רחוב האר"י, המוביל אותנו במהירת לרחוב המרכזי של שכונת רחביה - דרך עזה 9 .
קבר יאסון
במעלה רחוב עזה, ימינה, נמצא מעונו של ראש הממשלה, ולכן זהו אתר ידוע של הפגנות ומחאות, אבל אנחנו חוצים את הרחוב, ממשיכים ברד"ק, ומיד שוב שמאלה לרחוב אלפסי, כדי לעבור על פני קבר יאסון 10 הנמצא בלב השכונה. יאסון היה כנראה אחד משועי ירושלים - רק עשיר מופלג יכול היה להרשות לעצמו קבר מפואר שכזה ברחוב אלפסי 10. הקבר מתוארך לסוף תקופת החשמונאים. לכאורה, די מוזר למצוא קבר שכזה בלב השכונה, אבל נראה שהשכונה יושבת על שכונת קברים מימי בית שני. כאן, כנראה, עברה הדרך הראשית שהובילה מירושלים לעזה, ומנהג הימים ההם היה לקבור את המתים בצידי הדרכים המוליכות אל העיר. קבר יאסון סגור למבקרים ומוגן בשבכת ברזל, אבל דרכה ניתן לראות מבוא, שתי חצרות, ופירמידה מרשימה - מעל אולם הקבורה - המזכירה את קבר זכריה שפקדנו בנחל קדרון. על הקבר יש ציור קיר של ספינות מלחמה, ולכן לא ברור אם הנפטר המכובד היה איל ספנות או שודד ים. במערת קבורה קדומה, ברחוב דיסקין הסמוך, התגלתה על אחד מארונות הקבורה כתובת ביוונית ובעברית ובה השם "יאסון". מכאן שמו של הקבר שלפנינו.
עמק המצלבה
מרחוב אלפסי פונים שמאלה לרחוב אפודי הקטן, וממנו ימינה לרחוב בנימין מטודלה. כאן מתחילים לרדת (שם הרחוב משתנה לרבי סעדיה גאון) לכיוון עמק המצלבה 11 . העמק, והכנסייה המפוארת שבו, נמצאים מעברו הנגדי של שדרות חיים הזז. סמוך להתעקלות החזקה של הרחוב ימינה רואים משמאל מנהרה שעוברת תחת שדרות חיים הזז הסואנות. מן המנהרה יוצאים אל החורשות היפות של גן גבעת קלור. עוד כ-200 מ' מגיעים אל מנהרה נוספת. זו עוברת תחת דרך רופין, הסואנת לא פחות. עכשיו אנחנו בשוליו של גן סאקר. בראש הגבעה עטורת הדשא אפשר לראות היטב את משכן הכנסת. כל פוליטיקאי רוצה להגיע לשם וגם שביל ירושלים עושה את הדרך הזאת. דרך אספלט בגן מובילה אתכם במעלה הגבעה עד ביתן השומרים 12 שעל פתח משכנם של המחוקקים שלנו.


סימני המסחר "שביל ישראל" ו"מלבן לסימון השבילים" מוצגים באתר מפה באדיבות החברה להגנת הטבע.
למידע נוסף היכנסו www.teva.org.il
מפת המסלול – גרסה להדפסה
( 3 )

גולשים היו ודירגו

דרגו עכשיו
  • zalnir

    zalnir
    אכזבה|2 31.10.11
    מי שהתרגל כבר לסימון המפורט והמדויק של שביל ישראל יתאכזב מאד משביל ירושלים. אין סימון מספיק ומה שכבר מצאנו - עלוב. הדרך עצמה מהר הצופים לשער האשפות יפה ומענינת.
  • dafnag

    dafnag
    נוף מרשים מתגלה מכל פניה|4 11.09.11
    עשינו כרבע מהקטע האמור- ירדנו מהר הצופים דרך עמק צורים, לתחילת הקדרון עד לעיר דוד. למרות שרוב המסלול נמצא ליד כבישים שכבר נסענו בהם, מהמסלול עצמו נשקף נוף עוצר נשימה שמשתנה לאיטו תוך שינוי הגובה ופניות בנחל. נוף הר הבית, רוקפלר, הדורמיציון, הכנסיה הרוסית ושער האריות מזוויות מפתיעות. חקלאות הררית ערבית מלווה את המסלול, חצבים ועוד. מגיעים ברגל לכנסיות הר הזיתים ומצבות הקדרון.
  • ocp

    ocp
    קצת ארוך לטיול יומי|4 11.09.11
    רוב ההליכה במסלול נעימה ומעניינת, אבל המסלול כמסלול יומי דומה יותר לצעדה מאשר לטיול עירוני. הדגש הוא קצת יותר מדי על הספק ופחות על האתרים שחולפים על פניהם, שכפי שנאמר גם בתיאור המסלול- כל אחד מהאזורים יכול למלא יותר מיום טיול בפני עצמו.
- 1
עוד טיולים מומלצים
פארק איילון-קנדהפארק איילון-קנדה מומלץ מפה9.4לפני שנים רבות חי בעמק נסיך מרושע. יום אחד נקרתה בדרכו זקנה וביקשה דבר מה לאכול. בעט הנסיך בזקנה העלובה, והזקנה, כדרכן של זקנות מן האגדות, גילתה את פניה האמיתיים, פני המכשפה מן ההר. לפני שהספיק בן המלך לברוח, הטילה בו את קללתה והפכה אותו למפלצת באגם. השנים עברו. בן המלך נשכח. לילה אחד נשארה רועה צעירה ללון עם עדרה על שפת האגם. בחצות עלה מפלץ מן המים והתחנן בפני הנערה המבוהלת שתיגע בו. ריחמה הנערה על המפלץ, שחתה אל היצור המפחיד ונגעה בידו. בו ברגע צללה הנערה למים והחלה טובעת, אבל אז חזר בן המלך לדמותו הישנה, צלל אחרי הנערה אל המים והציל את חייה. מאז, כמובן, הם חיים באושר ועושר עד עצם היום הזה. כך מספרת האגדה על האגם שבמורד עמק המעיינות בפארק קנדה. סביב האגם הקטן יש המון מדשאות וכל מה שצריך המפקנק המפונק, כולל שירותים וברזיות, פחי אשפה וגם גזלן קבוע בשבתות ובחגים. תוכלו לחנות כאן ולערוך פיקניק חביב שבמהלכו אולי תצליחו להשתמש בדמיון ובכושר התיאטרלי שלכם כדי להלהיב את הילדים באגדה על בן המלך המרושע. אזור הפקניק מונגש לנכים.קרא עוד


עוד טיולים