1 הגדל תמונה
שלוחת המשלטים
הועלה על ידי מערכתמפה
2 הגדל תמונה
שקדיות בדרך דיפנבייקר. צילום: גרסיאס
הועלה על ידי גרסיאס
3 הגדל תמונה
המצדית הטורקית בסוף המסלול [7]
הועלה על ידי מערכתמפה
4 הגדל תמונה
כביש 1 מלמעלה
הועלה על ידי מערכתמפה
5 הגדל תמונה
כביש 1 מלמעלה
הועלה על ידי מערכתמפה
6 הגדל תמונה
כביש 1 מלמעלה
הועלה על ידי מערכתמפה
7 הגדל תמונה
מפת מסלול שיירות ומשלטים
הועלה על ידי מערכתמפה
 

עוקף באב אל-ואד

כל אחד יודע שקשה להעריך כמה זמן תארך הדרך בין ירושלים לשפלה, לא חשוב באיזו שעה. נכון שהמחסומים שהציבו אנשי הכנופיות הפלסטיניות במלחמת העצמאות כבר הוסרו, ונכון ששער הגיא הצר כבר הורחב, אבל צוואר הבקבוק בינו לבין שואבה נותר בעינו. דרך עפר נוחה וטובה לכל רכב, המכונה דרך דיפנבייקר, עוברת על השלוחה שמצפון לכביש ויכולה להיות תחליף מרענן, צמוד לדרך המוכרת. הדרך הזו רגועה, פתוחה לנוף ומספקת מבט פנורמי גם על התנועה וגם על ההיסטוריה הקרובה

סוג: רכב רגיל
מקום: סביבת ירושלים
אורך המסלול (ק"מ): כ-8
משך הטיול: עד שעתיים
מפת המסלול
תיאור המסלול
איך מגיעים
הנוסעים מירושלים לכיוון השפלה פונים ימינה במחלף שורש ופונים מייד שוב ימינה לפי שלטי ההכוונה החומים לפארק רבין ולדרך דיפנבייקר 1 . הבאים מהשפלה צריכים לנסוע עד מחלף חמד, לרדת לכיוון אבו גוש, ובכיכר הראשונה, כ-200 מטר אחרי הפנייה, לחזור אל הכביש הראשי לכיוון תל-אביב.
רכס המשלטים
הדרך סלולה בראשיתה, והיא פונה מזרחה במקביל לכביש הראשי, כאילו חוזרת לכיוון ירושלים. לפני שמפונים עם הדרך מזרחה אפשר לעצור ברחבת החנייה הקטנה. מהחניון יוצא שביל הליכה קצר לעבר אנדרטת פורצי הדרך לירושלים 2 : מוטות עשויים פלדת אל-חלד, 12 מטרים אורכם, והם מצביעים על הכיוון לבירה. החניון הוא גם אתר הנצחה ללוחמי הגדוד השישי של הפלמ"ח. במלחמת העצמאות ליוו אנשי הגדוד את השיירות לירושלים. בכניסה לחניון ניצבים שלטי הסבר על המאבק שהתחולל על עורק התנועה החיוני. הדרך עוברת בחורש אורנים, ולאחר כ-500 מטר הופכת לדרך כורכר טובה ומתעקלת שמאלה (מערב). מימין היישוב נווה אילן, מאחוריו אולפני הטלוויזיה, היישוב אבו גוש, ולמטה הגדה הדרומית של נחל יתלה. השלוחה שהדרך עוברת לאורכה נקראת שלוחת משלטים על שום המשלטים שלאורכה. המשלטים שנבנו על ההשלוחה היו נקודות שליטה מבוצרות שהשליטה בהן אפשרה את אבטחת התנועה בצירים שהובילו לירושלים.
הדרך המובילה לאורך השלוחה מסומנת בסימון שבילים אדום ונודעה בשם דרך המשלטים. לאחר שהסתיימה פריצת הדרך על ידי קק"ל בסיוע משלחת ציונית מקנדה בשנת 1975 שונה השם לדרך דיפנבייקר, על שמו של ג'ון דיפנבייקר, ידיד ישראל וראש ממשלת קנדה בשנים 1957-1963.
איך מגיעים
הנוסעים מירושלים לכיוון השפלה פונים ימינה במחלף שורש ופונים מייד שוב ימינה לפי שלטי ההכוונה החומים לפארק רבין ולדרך דיפנבייקר 1 . הבאים מהשפלה צריכים לנסוע עד מחלף חמד, לרדת לכיוון אבו גוש, ובכיכר הראשונה, כ-200 מטר אחרי הפנייה, לחזור אל הכביש הראשי לכיוון תל-אביב.
רכס המשלטים
הדרך סלולה בראשיתה, והיא פונה מזרחה במקביל לכביש הראשי, כאילו חוזרת לכיוון ירושלים. לפני שמפונים עם הדרך מזרחה אפשר לעצור ברחבת החנייה הקטנה. מהחניון יוצא שביל הליכה קצר לעבר אנדרטת פורצי הדרך לירושלים 2 : מוטות עשויים פלדת אל-חלד, 12 מטרים אורכם, והם מצביעים על הכיוון לבירה. החניון הוא גם אתר הנצחה ללוחמי הגדוד השישי של הפלמ"ח. במלחמת העצמאות ליוו אנשי הגדוד את השיירות לירושלים. בכניסה לחניון ניצבים שלטי הסבר על המאבק שהתחולל על עורק התנועה החיוני. הדרך עוברת בחורש אורנים, ולאחר כ-500 מטר הופכת לדרך כורכר טובה ומתעקלת שמאלה (מערב). מימין היישוב נווה אילן, מאחוריו אולפני הטלוויזיה, היישוב אבו גוש, ולמטה הגדה הדרומית של נחל יתלה. השלוחה שהדרך עוברת לאורכה נקראת שלוחת משלטים על שום המשלטים שלאורכה. המשלטים שנבנו על ההשלוחה היו נקודות שליטה מבוצרות שהשליטה בהן אפשרה את אבטחת התנועה בצירים שהובילו לירושלים.
הדרך המובילה לאורך השלוחה מסומנת בסימון שבילים אדום ונודעה בשם דרך המשלטים. לאחר שהסתיימה פריצת הדרך על ידי קק"ל בסיוע משלחת ציונית מקנדה בשנת 1975 שונה השם לדרך דיפנבייקר, על שמו של ג'ון דיפנבייקר, ידיד ישראל וראש ממשלת קנדה בשנים 1957-1963.
חניון המשוריינים
הדרך מתעקלת שמאלה סביב הכיפה שעליה בנויה האנדרטה. ואחרי כ-1.2 ק"מ מגיעה לחניון המשוריינים 3 . בחניון היפה קובצו שרידי משוריינים ומשאיות שנפגעו בניסיונות לעלות תחמושת ואספקה לירושלים בימי מלחמת העצמאות. בחניון פזורים שלטי הדרכה, מפה של הדרך והמשלטים שלאורכה וצילומים של המשוריינים משנת 1948.
הכביש הראשי שלימיננו יורד ומתפתל מטה, ואילו הדרך ההררית שלנו עולה במתינות על המדרון. שקט ונעים בדרך הכורכר, רעש המכוניות שלמטה נשמע כמו זרימת מים תחת איוושת מחטי האורן. אחרי כ-4 ק"מ בדרך דיפנבייקר מגיעים להסתעפות 4 : דרך מסומנת ירוק פונה ימינה ומובילה לנחל אילן ולחורבת עלקת - חווה חקלאית מהתקופה הביזנטית. דרך דיפנבייקר, המסומנת אדום, ממשיכה ישר. כדאי לעצור כאן בכל מקרה, בגלל הגן היפני שבצד הדרך.
הגן היפני
הגן היפני מוקדש לאב טקג'י אוצוקי, מייסד בית שלום היפני שהחברים בו, רובם בני כת המקויה, מאמינים שירושלים היא המפתח לשלום העולם. בצד הדרך נטעו חברי בית השלום יער רחב, פיזרו ספסלי שיש קטנים, הציבו לוחות וחקקו בהם את שמות ידידיהם בישראל. בגן יש גם דגם מיניאטורי, עשוי אבן ואדמה, המתאר את צפון הארץ - בין החרמון לכינרת.
משלט 7
הדרך ממשיכה במתינות. מדי פעם נפתח חלון יפה לנוף שמדרום לכביש 1. רואים מכאן את האנטנות שעל שמורת המסרק ואת בתי המושבים שורש ובית מאיר. הדרך עוברת על פני משלט 6, אחרי כקילומטר מתעקלת ימינה ומיד שמאלה, ועוברת לצד משלט 7 5 . לוחמי חטיבת הראל כבשו את המשלט הזה מידי כוחות צבא ההצלה של קאוג'י כמה ימים לפני הכרזת המדינה במאי 1948. יומיים לאחר מכן ניסו הכוחות הערבים לכבוש את המשלט מחדש אך נסוגו לאחר קרב קשה. במקום ישנה חורשה לזכרו של זבולון המר, שר החינוך לשעבר, ותצפית טובה על הרכס שממול - שלוחת שיירות.
לאורך כ-2 הק"מ הבאים עוברים על פני שלושה משלטים נוספים. עכשיו הדרך במגמת ירידה, ולכן שומעים יותר את התנועה הסואנת בכביש שמתחת. חולפים על פני משלט 8, ואחרי כחצי קילומטר נוסף עוברים ליד משלט 9. אין כאן זכר למחפורות או לעמדות, רק שלט פח מסמן את המקום. בקילומטר השביעי של דרך דיפנבייקר רואים ממול את מחלף שער הגיא, את גבעת התצפית על גבעת חתול שממערב לו, וממש למטה את חאן שער הגיא - ששירת את העולים לירושלים והיורדים ממנה החל מסוף המאה ה-19.
משלט 10 - קו הגבול הישן
כעת עוברים ליד משלט 10 6 . זה היה המשלט הישראלי האחרון על הרכס, והוא מוקם מול רכס התותחים הירדניים, ששלטו בדרך באזור לטרון. קשה להאמין, אבל עד 1967 עבר כאן הגבול בין ישראל לירדן. הדרך יורדת מטה בתלילות, תוך שהיא פונה ימינה. כ-8 ק"מ אחרי ההתחלה מגיעים למסעף: ימינה דרך 4X4 מסומנת ירוק שמובילה לכיוון נחל אילן וחורבת מצד. שמאלה דרך מסומנת אדום, המשך הדרך שלנו.
מצדיות טורקיות וסיום
אחרי עוד כ-750 מטר מתלכדת הדרך האדומה עם דרך נוף מסומנת שחור שפונה ימינה אל פארק איילון 7 . מימין רואים שרידי מבנה בן כ-150 שנה. המבנה הוא אחד משורה של 17 מצדיות שהקימו הטורקים לצד הדרך מיפו לירושלים. בכל אחת מהן חנתה יחידת פרשים קטנה, שתפקידה היה לשמור על ביטחונם של הנוסעים מיפו לירושלים, ובעיקר על ביטחונו של הקייזר האוסטרי פרנץ יוזף שביקר כאן ב-1869.
שתי הדרכים מתלכדות ממש ליד תחנת הדלק של שער הגיא. כאן מסתיים המסלול ופנייה ימינה תוביל לכיוון תל-אביב בכביש 1 המוכר. מי שיש לו עוד שעה קלה לטיול מענג, ואינו מזדרז לחזור אל הכביש העמוס, יכול להמשיך בדרך היפה הלאה לפארק איילון-קנדה.


סימני המסחר "שביל ישראל" ו"מלבן לסימון השבילים" מוצגים באתר מפה באדיבות החברה להגנת הטבע.
למידע נוסף היכנסו www.teva.org.il
מפת המסלול – גרסה להדפסה
הורדת קובץ לניווט: GPX TWL
נקודת ציון
( 1 )

גולשים היו ודירגו

דרגו עכשיו
  • גרסיאס

    גרסיאס
    מסלולון ידידותי|4 10.02.13
    רצינו לסטות קצת מכביש 1 כדי לטייל ולשאוף את ניחוח השקדיות. מצאנו את עצמנו בדיפנבייקר, הולכים לאורך נחל אילן בדרך ידידותית לכל המשפחה ולכלבים. כמו בכל הארץ בימים אלה, גם כאן הפריחה נהדרת והירוק ירוק מאוד. הפתעה נחמדה בדרך הביתה.
- 1
עוד טיולים מומלצים
פארק איילון-קנדהפארק איילון-קנדה מומלץ מפה9.4לפני שנים רבות חי בעמק נסיך מרושע. יום אחד נקרתה בדרכו זקנה וביקשה דבר מה לאכול. בעט הנסיך בזקנה העלובה, והזקנה, כדרכן של זקנות מן האגדות, גילתה את פניה האמיתיים, פני המכשפה מן ההר. לפני שהספיק בן המלך לברוח, הטילה בו את קללתה והפכה אותו למפלצת באגם. השנים עברו. בן המלך נשכח. לילה אחד נשארה רועה צעירה ללון עם עדרה על שפת האגם. בחצות עלה מפלץ מן המים והתחנן בפני הנערה המבוהלת שתיגע בו. ריחמה הנערה על המפלץ, שחתה אל היצור המפחיד ונגעה בידו. בו ברגע צללה הנערה למים והחלה טובעת, אבל אז חזר בן המלך לדמותו הישנה, צלל אחרי הנערה אל המים והציל את חייה. מאז, כמובן, הם חיים באושר ועושר עד עצם היום הזה. כך מספרת האגדה על האגם שבמורד עמק המעיינות בפארק קנדה. סביב האגם הקטן יש המון מדשאות וכל מה שצריך המפקנק המפונק, כולל שירותים וברזיות, פחי אשפה וגם גזלן קבוע בשבתות ובחגים. תוכלו לחנות כאן ולערוך פיקניק חביב שבמהלכו אולי תצליחו להשתמש בדמיון ובכושר התיאטרלי שלכם כדי להלהיב את הילדים באגדה על בן המלך המרושע. אזור הפקניק מונגש לנכים.קרא עוד


עוד טיולים