שביל ישראל - מתל דן ועד תל חי

מומלץ מפה
8.5
סוג: רגל
1 הגדל תמונה
החצבאני. צילום: חנן ישכר
הועלה על ידי מערכתמפה
2 הגדל תמונה
חצר תל חי. צילום: חנן ישכר
הועלה על ידי מערכתמפה
3 הגדל תמונה
חצר תל חי. צילום: חנן ישכר
הועלה על ידי מערכתמפה
4 הגדל תמונה
האריה השואג. צילום: חנן ישכר
הועלה על ידי מערכתמפה
5 הגדל תמונה
נקודת התחלת השביל. צילום: חנן ישכר
הועלה על ידי מערכתמפה
6 הגדל תמונה
צילום: חנן ישכר
הועלה על ידי מערכתמפה
 

סיפורי גבורה לרגלי האריה השואג

מסלול ירוק, קל להליכה, העובר בין מקורות הירדן, הדן והחצבאני. הרפתקאות קלות במים, פרות רובצות באחו, נוף נפלא, היסטוריה וסיפורי גבורה לרגלי החרמון והאריה השואג בתל חי. יהמקטע הראשון של השביל, בהחלט מרגש.
למידע נוסף ולכל מקטעי שביל ישראל היכנסו לעמוד השביל באתר מפה.

סוג: רגל
מקום: דן
אורך המסלול (ק"מ): 14
משך הטיול: 6 - 8 שעות
מפת המסלול
תיאור המסלול
בצפון קרית שמונה, מימין לכביש מספר 99 המוליך לרמת הגולן, ניצב קַניון ססגוני ושמו קניון נחמיה. יש שם כל מה שיש בכל קניון עירוני - חנויות בגדים, מסעדות מזון מהיר, בתי קולנוע. תסתכלו עליו טוב. זו הפעם האחרונה עד להודעה חדשה שאתם רואים קניון. לפי שעה לא נבנה אף קַניון על שביל ישראל. מכאן ועד טאבה - רק קַניונים טבעיים.

לאורך תשעת הקילומטרים המפרידים בין קניון נחמיה לנקודת המוצא שלנו יש הרבה שלטים מאירי עיניים, והם יתרבו בוודאי בעתיד. מזמינים אותנו ללון, לכייף, לשוט, לאכול - מה לא. נדמה שכל חיי הפנאי של ישראל התרכזו בתשעת הקילומטרים הללו. הגיוני - האזור שופע מים, מלא פריחה, הנוף נהדר. מה פלא שהקיבוצניקים והמושבניקים התעוררו יום אחד והבינו שמכרה הזהב שהם יושבים עליו אינו האדמה החקלאית שעליה הם שופכים את זיעתם, אלא התשוקות של הישראלי העירוני להרגיש קצת כפר, קצת נהר, קצת חוצלארץ?
איך מגיעים
תשעה ק"מ של נסיעה מזרחה. חולפים על פני הכניסה לבית הילל, מעיין ברוך, הגושרים, חורשת טל, דפנה, שאר ישוב ודן. עברתם את קיבוץ דן - הַתחילו לשים לב והיזהרו מפספוסים: כקילומטר לאחר השער של קיבוץ דן - כביש מספר 99 ממשיך מזרחה לקיבוץ שניר ולרמת הגולן - יש הסתעפות של כביש שמאלה. שלט מתכת חום מפנה למוזיאון האזורי בית אוסישקין. עוד 400 מ', ושוב פנייה שמאלה, ומולכם ניצב המיבנה המקושת של המוזיאון האזורי 1 . ליד מגרש החניה עומד לוח ההדרכה הראשון של שביל ישראל ועליו מפה מפורטת של המסלול הצפוי לכם. כאן גם תראו בפעם הראשונה את הסימון בן שלושת הצבעים של שביל ישראל: כחול, כתום, לבן. הסימון הזה ילווה אתכם מכאן ועד מעבר הגבול בטאבה. בסך הכל עוד 940 ק"מ. מה זה בשבילנו?
בצפון קרית שמונה, מימין לכביש מספר 99 המוליך לרמת הגולן, ניצב קַניון ססגוני ושמו קניון נחמיה. יש שם כל מה שיש בכל קניון עירוני - חנויות בגדים, מסעדות מזון מהיר, בתי קולנוע. תסתכלו עליו טוב. זו הפעם האחרונה עד להודעה חדשה שאתם רואים קניון. לפי שעה לא נבנה אף קַניון על שביל ישראל. מכאן ועד טאבה - רק קַניונים טבעיים.

לאורך תשעת הקילומטרים המפרידים בין קניון נחמיה לנקודת המוצא שלנו יש הרבה שלטים מאירי עיניים, והם יתרבו בוודאי בעתיד. מזמינים אותנו ללון, לכייף, לשוט, לאכול - מה לא. נדמה שכל חיי הפנאי של ישראל התרכזו בתשעת הקילומטרים הללו. הגיוני - האזור שופע מים, מלא פריחה, הנוף נהדר. מה פלא שהקיבוצניקים והמושבניקים התעוררו יום אחד והבינו שמכרה הזהב שהם יושבים עליו אינו האדמה החקלאית שעליה הם שופכים את זיעתם, אלא התשוקות של הישראלי העירוני להרגיש קצת כפר, קצת נהר, קצת חוצלארץ?
איך מגיעים
תשעה ק"מ של נסיעה מזרחה. חולפים על פני הכניסה לבית הילל, מעיין ברוך, הגושרים, חורשת טל, דפנה, שאר ישוב ודן. עברתם את קיבוץ דן - הַתחילו לשים לב והיזהרו מפספוסים: כקילומטר לאחר השער של קיבוץ דן - כביש מספר 99 ממשיך מזרחה לקיבוץ שניר ולרמת הגולן - יש הסתעפות של כביש שמאלה. שלט מתכת חום מפנה למוזיאון האזורי בית אוסישקין. עוד 400 מ', ושוב פנייה שמאלה, ומולכם ניצב המיבנה המקושת של המוזיאון האזורי 1 . ליד מגרש החניה עומד לוח ההדרכה הראשון של שביל ישראל ועליו מפה מפורטת של המסלול הצפוי לכם. כאן גם תראו בפעם הראשונה את הסימון בן שלושת הצבעים של שביל ישראל: כחול, כתום, לבן. הסימון הזה ילווה אתכם מכאן ועד מעבר הגבול בטאבה. בסך הכל עוד 940 ק"מ. מה זה בשבילנו?
התחלת שביל ישראל - בית אוסישקין
בית אוסישקין הוא נקודת מוצא מצוינת. תוכלו לקבל שם הסבר על הטבע והחיים באזור, לצפות בעונה המתאימה בשלגי החרמון הנשקפים מבעד לקשתות המקורות של המיבנה, ליהנות מהתערוכה שבמקום ולהתלבט בפעם האחרונה בשאלה למה לקחנו על עצמנו את הפרויקט הזה. אחרי שניתנה התשובה חוזרים לכביש הגישה, פונים שמאלה וממשיכים עוד כ־500 מ'. הכביש פונה שמאלה לשמורת תל דן, אבל אתם מתעקלים ימינה בדרך עפר והולכים במקביל לגדר השמורה (מתכנני השביל נמנעו מלעבור בשמורות טבע ובגנים לאומיים). על ברזל־זווית בקצה הגדר תזהו שוב את סימון השביל. ממזרח, על ההר, ניתן לראות את קַלְעַת נַמְרוּד (מצודת נמרוד). ישר מולכם, מצפון, נראה החרמון, ומשמאל מציצים שרידי ליש הקדומה. העמק שאתם הולכים בו הוא נקודת מיפגש של גבולות ישראל־סוריה־לבנון. עוד יהיו ויכוחים קשים בשאלת הריבונות על השטח הזה כשיפרוץ, אינשאללה, השלום עם הסורים.
לידכם שער ברזל סגור. הוא נועד למנוע מעדרי הבקר הרועים באחו לצאת ולבקר בבית אוסישקין. אתם רשאים לפתוח את השער ולא לשכוח לסגור (חוט תיל פשוט, זה כל העניין). ממשיכים בדרך כבושה שעוברת בצמוד לשמורת דן המגודרת. משמאלכם עצי הצפצפה של השמורה. את הנחל עצמו לא רואים. דרך העפר פונה שמאלה, בצמוד לשמורה, ואילו השביל שלנו ממשיך ישר באזור די מישורי.
הדרך ברורה, אם כי בחורף יכולה להיות בוצית למדי ובסוף האביב הגדילנים הקוצניים, שמגיעים כאן לגובה של שני מטרים, עשויים לכסות חלק מסימוני השביל. בשלב מסוים פורש שביל ישראל מדרך 4X4 וממשיך כשביל פרות צר. אל תתפלאו אם הפרות הרובצות באחו יישאו אליכם עיניים עייפות-משתאות. הן תמיד מתפלאות למראה היצורים שמעדיפים לצעוד בשביל ולא לרבוץ בנחת לצידו. השביל חוצה יובל של נחל שניר במעבר מים של סלעי בזלת.
שמורת נחל שניר
כשני ק"מ לאחר התפצלות השבילים עוברים שוב שער בקר ומגיעים אל הכביש העולה צפונה אל הכפר הציורי אל־ע'ג'ר. כאן פונים שמאלה 2 והולכים דרומה לצד הכביש. חצי קילומטר של הליכה צמודת כביש ואתם מגיעים - אהה, שוד ושבר - אל הקופה הניצבת בכניסה לשמורת נחל שניר (החצבאני). לשמורה הזאת שלושה שערי כניסה, ואין ברירה אלא לעבור באחד מהם. נכון אמנם שאין זה הקטע היחיד שבו שביל ישראל עובר בתוך שמורת טבע או גן לאומי, אבל זהו אחד הקטעים היחידים בשביל שהמעבר בהם כרוך בתשלום.
משלמים בקופה וממשיכים. השביל ממשיך דרומה ממש על גדת החצבאני וחוצה מזמן לזמן את הנחל היפה. פשוט הולכים על שפת המים השוצפים, ונהנים מהקרירות ומהצל העשיר של עצי הדולב. הרחצה בנחל אסורה, אבל בקיץ תראו כאן כמעט תמיד מתרחצים. כמה מאות מטרים אחרי ששילמתם את מה ששילמתם תמורת ההנאה הזאת, תוכלו להתחיל ליהנות (או לסבול) מריח של דגים אפויים או מיטגנים בשמן. אלה הריחות העולים ממסעדת דג על הדן, הפועלת לא הרחק מכאן. מה שהתחיל כמסעדת דגים אינטימית הפך בתוך שנים אחדות לקומפלקס גדול, הכולל גם חנות ופאב ובית קפה וחווה לגידול פורלים. מחיר הכניסה לשמורה לא כולל, למרבה הצער, התענגות על הדגים המוצעים כאן.
חניון המעיין
לאחר קילומטר בחצבאני (אם פספסתם את הסימון, והסיכויים לכך קלושים, פשוט היצמדו למים), אתם ליד גשר שניר 3 . על הגשר נוסעות מכוניות ולידכם "חניון מעיין" ובו מסעדה, בית קפה, נקודת מים ותחנה לשיט אבובים. מעברו האחר של הגשר, ליד טורבינת מים גדולה, יש תחנת דלק, מרכולית וגם מסעדה טובה ושמה נחלים.
לא חוצים את הכביש אלא פונים ימינה (מערבה) וחוצים את החצבאני בגשר להולכי רגל הבנוי לצד הגשר של כביש 99. אחרי הליכה קצרה פונים ימינה (צפונה) אל הכביש המוליך לקיבוץ מעיין ברוך, והולכים לצידו כ־1.5 ק"מ. מעט לפני שער הקיבוץ פונים שמאלה לדרך סלולה, והולכים בה עד שהיא מגיעה אל כביש הגישה הדרומי למושב יובל 4 . גם אם תתאמצו לא תוכלו לפספס את הנקודה הזאת.
מושב יובל
אנחנו פונים ימינה והולכים לצד הכביש לכיוון יובל. בכניסה למושב מחכה לנו הפתעה: עוד כביש ללכת לצידו. אנחנו פונים שמאלה והולכים לצד כביש הגישה המערבי של המושב. לאחר כ־600 מ' אנחנו פונים שמאלה ומגיעים אל הגשר העובר מעל נחל עִיוֹן. אם תציצו שמאלה תראו מדרום לכם את ח'ירבת א-זוק אל-פוקאני. מעט אחר כך אנחנו עוברים בגשר מעל נחל עיון 5 , השופע מים כל ימות השנה. בחורף ובאביב אפשר לראות כאן שפע של פרחי בר: אירוסים, כלניות, רקפות, עיריות.
הליכה של עוד כ־500 מ' לצד הכביש ותוכלו לראות הרחק מימינכם את שער עגל. שם היה בסיס היציאה של חיילי צה"ל ללבנון. שם התחיל הגעגוע והתחילה הסכנה. שביל ישראל עובר מעט מדרום לתל הגידם ונופל על כביש מטולה-קרית שמונה (כביש 90). את סימון השביל תוכלו לראות משמאלכם, ליד שלט קילומטר 473. ממש מול השלט, בצידו השני של הכביש, יש דרך עפר צרה העולה אל הרפתות והמיבנים החקלאיים של כפר גלעדי. עלו עליה. היא תוביל אתכם לאורך גדר הקיבוץ, תעבור ליד שער הכניסה, ואז תפנה שמאלה ותביא אתכם אל אנדרטת האריה השואג 6 .
תל-חי
"טוב למות בעד ארצנו". כך, על פי האגדה, אמר יוסף טרומפלדור כשפינו אותו מתל־חי. כשעומדים לרגלי הפסל המרשים ומביטים למטה אל חצר תל־חי, סמוך למכללה שבה לומדים לתואר אקדמי בני קרית שמונה ובני הקיבוצים והמושבים באזור, אפשר להרגיש היטב איך, דווקא בצל המוות והקורבן, כל כך טוב לחיות. מהנקודה הנישאה הזאת - ממול הגליל העליון והחרמון, מצפון מפל התנור ומטולה, מאחור רכס רמים - ארצנו באמת מהממת. למות עליה.

האתר כולו מספר על המחיר הנורא שעדיין משולם פה תמורת החיים האלה: הקברים של טרומפלדור וחבריו מאחורי הפסל. בבית הקברות מאחוריהם חלקת הקבר המטופחת של אנשי "השומר", מי מהם שנהרגו בהתנגשויות עם ערביי הסביבה ומי מהם שזכו לשיבה טובה. הפורטוגלים, ההורביצים, הקרולים. חלק מהשמות הללו אפשר לראות גם על המצבות של החלקה הצבאית הסמוכה, שבה קבורים חללי צה"ל בני המקום. בתי קברות מספרים, לעיתים, סיפור של חיים. בית הקברות של כפר גלעדי הוא אחד היפים והמעניינים בארץ. עוד לא ראיתי מקום בגליל שיש בו פריחה נפלאה וצפופה כל כך של רקפות.
כדאי לדעת
הכניסה לשמורת נחל שניר (החצבאני) כרוכה בתשלום.
ניתן להצטייד במים בנקודת המוצא, בחצבאני, בחניון מעיין ובקיבוץ מעיין ברוך.
תחבורה ציבורית
לנקודת המוצא: מגיעים בקו אגד 55 (קריתשמונה-רמת הגולן) אל קיבוץ דן ומשם ממשיכים ברגל אל בית אוסישקין.
בנקודת הסיום עוצרים קוי אגד 20, 21 (מטולה-קרית שמונה) ו-23, 24 (משגב עם-קרית שמונה).


סימני המסחר "שביל ישראל" ו"מלבן לסימון השבילים" מוצגים באתר מפה באדיבות החברה להגנת הטבע.
למידע נוסף היכנסו www.teva.org.il
מפת המסלול – גרסה להדפסה
הורדת קובץ לניווט: GPX TWL
נקודת ציון
( 12 )

גולשים היו ודירגו

דרגו עכשיו
  • sasmic

    sasmic
    סיפתח מהנה|4 07.02.14
    חלקו הראשון של המסלול מאוד מרשים ויפה, החלק השני לעומתו כולל הרבה הליכה על כביש והוא טיפה פחות אטרקטיבי. אנחנו גם המשכנו את המסלול לחניון רועים כדי לחסוך קצת לפעם הבאה. סה"כ פתיחה נחמדה ולא קשה במיוחד.
  • peereran

    peereran
    קליל ונחמד|4 07.02.14
    ישנה טעות באורך של המסלול, האורך האמיתי הינו 15 ק"מ כך גם רשום בכניסה למסלול. סה"כ מסלול חביב מאוד אם לא מעט הליכה ליד הכביש דבר אשר קצת הורס אבל סה"כ חוויה. מומלץ בחום
  • achav

    achav
    התחלה קלילה ורטובה|4 19.03.13
    מסלול קצר ורטוב. לדעתי עדיף ללכת מתל חי לדן.
  • קרןהפוך

    קרןהפוך
    התחלה טובה לשביל|4 27.10.12
    ההליכה בשמורת נחל שניר ממש נהדרת. הפטל על השיחים טעים ומתוק והכל ירוק ויפה. בהמשך קצת משעמם אך הסיום בתל חי מרשים מאד.
  • קאליב

    קאליב
    מקסים|5 22.08.12
    טיילנו עם ילד בן 6 וילדה בת 10, עשינו רק חצי מהקטע עד חניון מעיין, בין דן לשמורת שניר היה פלג מקסים עם נוטריה ידידותית, ומפלונים מענגים, מהחלק בתוך השמורה נהנינו הרבה פחות
  • serval

    serval
    מסלול דו פרצופי|3 14.07.08
    מסלול נחמד בעיקר החצי הראשון.עד סוף נחל שניר המסלול מדהים. יותר מידי כבישים לטעמינו בחלק השני. השמש גם היקשה עלינו, אין שום צל בחלק השני וטיילנו בקיץ בחום כבד.
  • rdg4life

    rdg4life
    שביל ישראל|4 31.05.08
    הקטע הראשון בשביל ישראל, מאוד נחמד וכיפי. דרך קלה ונוחה לכל המשפחה. סיימנו את המסלול אחרי 6 שעות בהליכה נוחה ונעימה. כדאי!
  • chupale

    chupale
    התחלה מבטיחה|3 20.12.07
    אנחנו 4 חברות אשר צועדות קטעים קטעים. הקטע הנ"ל הוא סיפתח חביב. שמורת דן היא דובדבן. חלקים נרחבים מהטיול אפשר לעבור באופניים. אגב, מומלץ להגיע עד עין רועים לממשיכים בשביל ישראל
  • briza

    briza
    קטע בינוני|3 22.05.06
    יש מעט קטעים של התרוממות רוח ב"סיפתח" של שביל ישראל (למי שעושה מהצפון לדרום). דווקא החלק הצפוני ביותר והמדהים של ארצנו לא מייוצג כראוי בשביל. בחירת המסלול תמוהה. הקטע המדהים במסלול (נחל שניר) בתשלום - מכעיס ביותר (מי יעצור את רשות שמורות הטבע המשתלטת על כל שכיית חמדה ?!?!) הולכים הרבה על כבישים. הצעה לקברניטי השביל - אם כבר מוותרים בשביל על הגולן (פוליטיקה?) ומשלמים בשניר, אז להתחיל במטולה ולשלם בעיון.
  • asafnuph

    asafnuph
    חוייה משפחתית מיוחדת|5 08.10.05
    יצאנו בשעה 0800 מבית אוסישקין (נכון, הוא היה סגור והיינו צריכים לחנות בחוץ). הקפנו את שמורת דן, הלכנו בתוך נחל שניר המקסים, והמשכנו עד למעין ברוך. סה"כ הלכנו 8.5 ק"מ בשש שעות. זוג הורים וארבעה ילדים מגיל 4 עד גיל 10. זאת היתה חוויה משפחתית מאוד מיוחדת, ואנחנו מתכננים לקנות מפה גדולה ולתלות בבית, ובכל פעם שעושים קטע מהשביל למרקר על המפה כך שלילדים תהיה תמונה כוללת של ארץ ישראל. צריך לזכור, שביל ישראל אינו טיול של הגעה לאטרקציה, יש בו קטעים מרגשים יותר ומרגשים פחות, יש נחלים ויש גם כבישים ודרכי אספלט. החוויה המשפחתית, המסלול הארוך, המשכיות השביל מדן ועד אילת, כל אלה נותנים ערך מוסף.
- 1
עוד טיולים מומלצים


עוד טיולים