שביל ישראל - מתל חי ועד מצודת ישע

מומלץ מפה
8.8
סוג: רגל
1 הגדל תמונה
צילום: חנן ישכר
הועלה על ידי זורבה
2 הגדל תמונה
צילום: חנן ישכר
הועלה על ידי זורבה
3 הגדל תמונה
צילום: חנן ישכר
הועלה על ידי זורבה
4 הגדל תמונה
צילום: חנן ישכר
הועלה על ידי זורבה
5 הגדל תמונה
פסגת החרמון המושלגת מתצפית ליד יפתח. צילמה יעל צור
הועלה על ידי מערכתמפה
6 הגדל תמונה
פסגת החרמון המושלגת מתצפית ליד יפתח. צילמה יעל צור
הועלה על ידי מערכתמפה
7 הגדל תמונה
עין רועים, צילום: חנן ישכר
הועלה על ידי מערכתמפה
 

מסע הררי בין עננים

הצצה לחדרי השינה של קריית שמונה, היסטוריה של ארבעה מיליון שנה בשני קילומטרים של הליכה, מסע בין שקתות רועים למצפור המשקיף אל אגם החולה וסיפור הקרב על מצודת ישע
למידע נוסף ולכל מקטעי שביל ישראל היכנסו לעמוד השביל באתר מפה.

סוג: רגל
מקום: תל חי
אורך המסלול (ק"מ): 18
משך הטיול: 6 - 8 שעות
מפת המסלול
תיאור המסלול
איך מגיעים
****עקב סלילת הדרך, בוצע שינוי תוואי בשביל****
נוסעים בקטע הצפוני של כביש 90, בין קרית שמונה לכפר גלעדי ומצפון לתל חי, ופונים מערבה לכביש 9977 המוביל לכפר גלעדי, למרגליות, למשגב עם ולמנרה. לאחר כחצי קילומטר פונים ימינה לכיוון כפר גלעדי, אל הכניסה לבית העלמין ופסל האריה השואג.

הטיול שלנו מתחיל באנדרטת האריה השואג 1 , בתום הביקור נלך אל כביש מספר 9977. כאן נחצה את הכביש ונלך מזרחה כ־200 מ' בשביל כבוש. מעט לפני מכללת תל־חי נגלוש במדרון תלול וקצר אל שביל הפסלים ונפנה בו ימינה (מערבה). מה שתראו בשביל יפתיע אתכם. מעל השביל תלוי רמזור. רמזור באמצע שום מקום. מעליכם תלויה קורת בטון המחברת שתי גבעות. כמו גשר, אבל מי יעבור על הגשר הזה? שני הפרויקטים המוזרים הללו הם חלק מגן הפסלים של תל־חי, שאנו מצויים עכשיו בתוכו. אמנים באים, יוצרים בשטח ומשאירים את יצירותיהם להנאת הדורות הבאים. גם אם ירצו, לא יוכלו לקחת אותן איתם. טונות של אבן ומתכת הם משאירים בשטח.
ארוחת בוקר בתוך ענן
אורכו של גן הפסלים כ־700 מ', העלייה בו מתונה ובסופה מגיעים לשלט עץ הנושא את הכיתוב "גן הפסלים". מעט אחר כך מגיע השביל אל לוח הדרכה של שביל ישראל. מכאן יוצאת דרומה, דרך נוף יפה וסלולה, מסומנת ירוק, שהיתה במקורה דרך אש שנועדה לחצוץ בין שטחי החורש הנטוע, והיא עוברת מעל קרית שמונה ומתחברת שוב אל העיר בסמוך למסלול הגיאולוגי (ראו בהמשך). אבל שביל ישראל מתחכם מעט, מתחיל לטפס מערבה מעל חצר תל-חי 2 על רכס הרי נפתלי, ושב ומתקרב לכביש 9977.
איך מגיעים
****עקב סלילת הדרך, בוצע שינוי תוואי בשביל****
נוסעים בקטע הצפוני של כביש 90, בין קרית שמונה לכפר גלעדי ומצפון לתל חי, ופונים מערבה לכביש 9977 המוביל לכפר גלעדי, למרגליות, למשגב עם ולמנרה. לאחר כחצי קילומטר פונים ימינה לכיוון כפר גלעדי, אל הכניסה לבית העלמין ופסל האריה השואג.

הטיול שלנו מתחיל באנדרטת האריה השואג 1 , בתום הביקור נלך אל כביש מספר 9977. כאן נחצה את הכביש ונלך מזרחה כ־200 מ' בשביל כבוש. מעט לפני מכללת תל־חי נגלוש במדרון תלול וקצר אל שביל הפסלים ונפנה בו ימינה (מערבה). מה שתראו בשביל יפתיע אתכם. מעל השביל תלוי רמזור. רמזור באמצע שום מקום. מעליכם תלויה קורת בטון המחברת שתי גבעות. כמו גשר, אבל מי יעבור על הגשר הזה? שני הפרויקטים המוזרים הללו הם חלק מגן הפסלים של תל־חי, שאנו מצויים עכשיו בתוכו. אמנים באים, יוצרים בשטח ומשאירים את יצירותיהם להנאת הדורות הבאים. גם אם ירצו, לא יוכלו לקחת אותן איתם. טונות של אבן ומתכת הם משאירים בשטח.
ארוחת בוקר בתוך ענן
אורכו של גן הפסלים כ־700 מ', העלייה בו מתונה ובסופה מגיעים לשלט עץ הנושא את הכיתוב "גן הפסלים". מעט אחר כך מגיע השביל אל לוח הדרכה של שביל ישראל. מכאן יוצאת דרומה, דרך נוף יפה וסלולה, מסומנת ירוק, שהיתה במקורה דרך אש שנועדה לחצוץ בין שטחי החורש הנטוע, והיא עוברת מעל קרית שמונה ומתחברת שוב אל העיר בסמוך למסלול הגיאולוגי (ראו בהמשך). אבל שביל ישראל מתחכם מעט, מתחיל לטפס מערבה מעל חצר תל-חי 2 על רכס הרי נפתלי, ושב ומתקרב לכביש 9977.
לאחר שהוא עוקף מתחם בנוי קטן, מוקף גדר, פונה השביל חדות ימינה (מערבה), ואחרי עוד כ 300 מ' של עלייה, בדרך עפר רחבה, הוא מגיע לקצה המערבי של החורש ועובר בין עצי חרוב לאלונים. מכאן שומעים היטב את קולות המכונות העובדות במחצבת כפר גלעדי הסמוכה. לאחר כקילומטר של הליכה אפשר לראות דרומה מכאן את עמודי הרכבל שבין קרית שמונה למנרה. ממשיכים לעלות וזוכים בתצפית מרשימה ממזרח - קרית שמונה, חלקו הצפוני של עמק החולה ומנגד הרי הגולן.
אחרי כשני קילומטרים נוספים של עלייה אפשר לנוח בירידה מתונה, לפני שהשביל מתעקל שוב מזרחה לעלייה קצרה נוספת. במרחק כקילומטר מעלינו אפשר לראות את הבתים הקיצוניים של מושב מרגליות שעל הרכס. גם הנוף משתנה מעט. פרט לאלונים אפשר לראות כאן גם אורנים סחופי רוחות, צמרתם נוטה מזרחה. האורנים מסמנים כי כאן מתחילה ירידה תלולה, לא ארוכה אמנם, אבל כזו שדי בה כדי להרגיש את המתח בשרירי הירכיים. בקצה הירידה – בוסתן קטן ונשכח: כמה עצי זית ורימון אחד בין האלונים והאלות. למרות שנראה כי השביל מתקרב לשביל הירוק ממנו נפרדנו אחרי גן הפסלים (ואף רואים את דרך הנוף הסלולה תחתינו), השביל שב ופונה מערבה ומביא אותנו למזלג שבילים. אם עד עכשיו היה השביל עקבי בעניין הזה – בכל מזלג שבילים לקחנו את הימני, המערבי, שמסמן מגמת עליה, כעת מורים השלטים אחרת: הימני אומר "לתחנות 7,9" והשמאלי מזמין דווקא "לתחנות 5,6". הפעם סימון השביל לוקח דווקא את המסעף השמאלי. המספרים מרמזים לנו שאנחנו קרובים למסלול הגיאולוגי בן 12 התחנות, שמתחיל מפאתי קרית שמונה תחתינו ומגיע כמעט עד מושב מרגליות שמעלינו.
עוד אנו מתאמנים בתנועות שחיה, ומדביק אותנו מאיר שאול, צעיר ירושלמי, שכבר עשה את השביל מכאן ועד איזור בית גוברין. הימים ימי מבצע "צוק איתן" ושאול הבין כי להמשיך עם השביל דרומה לכיוון באר-שבע יחשוף אותו לסכנת טילים. לפיכך, החליט לשוב אל קטעי המסלול שמצאו חן בעיניו, עד יעבור זעם. אתמול, הוא מספר, הגיע מנקודת המוצא של השביל ליד תל דן, לקיבוץ כפר גלעדי. כשפרס את שק השינה לו על דשא הקיבוץ באה מישהי, "מלאך שביל" לא רשמי, הציעה לו לקחת חדר ריק באיזור המוקצה לגרעין סטודנטים המתגורר בקיבוץ .הוא אכן עשה כן, התקלח, נרדם על נקלה במיטה נעימה, אבל באמצע הלילה החרידה אותו אזעקה, בשל פצצת מרגמה שנורתה מצפון. התעורר, הלך עם החבר'ה למקלט, חזר לישון, אבל אז החל צה"ל להשיב אש. בקיצור, הוא לא ישן טוב. התרחק מהטילים של הדרום, נקלע לקטיושות של הצפון, את כל זה הוא מספר כדי להסביר לנו, מתנצל, שהחל את הבוקר שלו מאוחר, עוד "לא עשה את היומית" שלו, ולכן, בצער, הוא דוחה את הזמנתנו ללגום איתנו קפה על הדרך...
המסלול הגיאולוגי צוק מנרה
את הקפה אנחנו מכינים על "מצפור צוק מנרה" 3 . כדאי גם לכם. יש כאן פינת ישיבה נוחה, תצפית יפה על קרית שמונה, עמק החולה, שטחי השדות הפוריים וחלקו התחתון של המסלול הגיאולוגי. כאן מתחבר שביל ישראל לשביל מסומן כחול – השביל המסמן את המסלול הגיאולוגי – ואנו מצטרפים אליו. המסלול הגיאולוגי הוא, כמובן, בעלייה. והוא מתחבר אל מזלג השביל הקודם, זה הציע לנו ללכת ל"תחנות 7,9". אחת מהן מלמדת כי בעבר הלא רחוק, שנות החמישים של המאה הקודמת, ניסו חברי מנרה, לכרות כאן ברזל מהסלע. שכבות החוואר שנראות כאן הכילו גיר וברזל, אבל לאחר חודשים ארוכים של כרייה, הבינו כי המאמץ הוא על סף הכדאיות הכלכלית והפסיקו עם ההרפתקה. על השביל נותר פתח של מכרה, קרון קטן ומחליד ושבר מסילה, זכר לנסיון להגשים את הכתוב בתנ"ך על הארץ המובטחת, "ארץ אשר אבניה ברזל ומהרריה תחצוב נחושת" (דברים ח' ט).
עכשיו משנה השביל את צבעו לאדום, ואנחנו עוברים תחת קו הרכבל של קרית שמונה-מנרה. עמודי מתכת גדולים, זמזום החשמל, קרוניות מפתות חולפות ופרצופים תמהים מלמעלה מתפלאים למה אתה מזיע בשביל כשאפשר לעשות את הדרך באוויר.
מעט ממערב לשביל יש כאן תחנה של הרכבל (המתעייפים, יכולים לתפוס מכאן טרמפ ברכבל, לדרום קרית שמונה). יש כאן גם אתר מסודר היטב של "אקסטרימניה" המופעל על ידי בני קיבוץ מנרה - חניון לרוכבי אופניים, מתחם אומגה, צוק ישר שעליו מתאמנים בסנפלינג. אפשר לעצור, לנוח ולהשתמש בשירותים.
הפסקת קפה אצל ליפא גל
מכאן ממשיך השביל ישר דרומה, מלווה בסימון אדום, עד להתחברות עם דרך הנוף המסומנת ירוק 4 . ממשיכים כ־3.5 ק"מ דרומה, וכאן נפרד שביל ישראל מהשביל הירוק ועתה הוא מסומן בסימון של שביל ישראל בלבד 5 . עוד שני ק"מ והשביל נפגש עם שביל כחול 6 . הוא פונה שמאלה אל השביל הכחול ומשנה את צבעו בהתאם. כחול.
ההליכה על השביל הכחול נמשכת זמן קצר. כ־400 מ' אחרי העלייה עליו אנחנו מגיעים אל מזלג דרכים ופונים ימינה אל שביל מסומן אדום. כקילומטר אחר כך מתחיל השביל לרדת במתינות לכיוון צומת ישע. בחלק זה של המסלול עובר שביל ישראל בתוך שמורת נחל קדש. הצמחייה כאן מרהיבה, ומרהיב גם מראהו של עמק החולה, הנשקף אלינו מקו הרכס.
עוד שני ק"מ ושלט עץ מפנה אתכם למצפור ליפא גל 7 - פינת חמד קטנה המשקיפה על החולה ועל ההרים סביב. נקודת התצפית מגודרת, ובין הטרסות הקטנות שבנו פה חבריו בקק"ל ובני משפחתו של ליפא גל - איש קק"ל וחובב טבע - יש גם ספסל שעליו תוכלו לשבת, ליהנות מהרוח, אולי להכין ספל קפה.
מצודת ישע
עוד 1.5 ק"מ ואתם על כביש 886. כאן פונים שמאלה, הולכים כמה עשרות מטרים לצד הכביש ופונים שוב שמאלה. הסימון מוריד אותנו אל יובל של נחל קדש, ומוליך אותנו עד מהרה באפיק הקניוני של נחל קדש. האפיק מרהיב ביופיו, וכתמי שתן אדומים מעידים על מושבת שפני הסלע המתגוררת כאן. בחורף ובאביב יש להיזהר מהחלקה על הסלעים הרטובים. לאחר כ־300 מ' נגיע אל מזלג יובלים. פונים ליובל הדרומי, מטפסים אל גדת האפיק, מקיפים את הגדר של מצודת ישע, והנה אנחנו בכניסה למצודה 8 .
מצודת כ''ח
מצודת ישע (מצודת כ"ח) היא אתר טוב מאין כמוהו להבין מה התחולל בגליל בזמן מלחמת העצמאות. המצודה היא אחת מחמש מצודות שבנו הבריטים בגבול הצפון. ב־15 באפריל 1948 מסרו האנגלים את המצודות לידי הערבים. מנרה, רמות נפתלי ומשגב עם היו במצור, והיה חשש לניתוקו של כל הגליל העליון ממרכז הארץ. כשעומדים על הגבעה, לרגלי בניין המשטרה, לא צריך להכביר מלים כדי להבין את חשיבותה של המצודה. היא שולטת על כל הכבישים הראשיים באזור.
הניסיון הראשון לכבוש את המצודה היה בלילה שבין 15 ל־16 באפריל 1948. כוח של לוחמי פלמ"ח ושל חטיבת גולני נע בטור לכיוון המבצר. בראש הכוח נעו שני משוריינים, אבל סמוך למצודה החליק אחד מהם לתעלה והעלה אור בפנסיו. הכוח התגלה, נפתחה עליו אש, ובהיעדר סיוע ובגלל אובדן ההפתעה נאלצו הלוחמים לסגת. ארבעה לוחמים נהרגו בקרב הזה.
ניסיון הפריצה השני היה בלילה שבין 20 ל־21 באפריל. יחידה אחת מהגדוד השלישי של הפלמ"ח התקדמה למבצר מכיוון צפון. כפעולת הסחה הפגיזה יחידה אחרת את המבצר מדרום ופוצצה בתים בכפר הסמוך נבי יושע. חיילי הגדוד השלישי התקדמו אל המבצר והצליחו לחתוך את הגדר הראשונה בלי שהתגלו. את הגדר השנייה נאלצו לפוצץ כדי להתקרב אל הבניין ולפוצץ את הקיר הסמוך אליהם. הקיר היה גבוה, וכדי להניח את המטען כך שהפיצוץ יהיה יעיל, לקחו עימם הפלמ"חניקים דרגש. אלא שהדרגש אבד בדרך, ועל כן החלו התוקפים להקים גל אבנים לרגלי הקיר. הרעש גילה אותם, הושלך רימון ושני חבלנים נפצעו. חבריהם נמנעו מלהפעיל את חומר הנפץ עד לחילוץ שני הפצועים. אבל אז כבר הומטרה עליהם אש תופת מתוך תחנת המשטרה ומספר הנפגעים עלה. קרב זה גבה 22 קורבנות. אחד מהם היה דוד צ'רקסקי, גיבור השיר "דודו" של חיים חפר. המבצר נכבש כמעט חודש אחר כך, בלילה שבין 16 ל־17 במאי 1948, יומיים לאחר שבן גוריון הכריז על עצמאות ישראל. כוח של חטיבת יפתח כבש את המבצר בלילה. בבוקר, בהפגזה של האויב, נהרגו שני לוחמים. בסך הכל נהרגו כאן 28 צעירים, ועל כן נקראה המצודה בעבר מצודת כ"ח. לרגלי הרחבה, שמדי שנה מתקיים בה טקס זיכרון אזורי, בנו מעין מרפסת מסלעי המקום. מקום אידיאלי למנוחה ברוח הערב, מעל נוף הבריכות שלמטה. אלה החיים, מאחוריך מחירם.
כדאי לדעת
ניתן להצטייד במים בעין רועים (לא כל השנה).
המסלול הגיאולוגי ברכס רמים מאריך את הדרך בשני קילומטרים נוספים ומחייב מאמץ קל בטיפוס על הרכס.
הקטע האחרון של המסלול (בין שמורת תל קדש למצודת כ"ח) מיועד למטיבי לכת.
תחבורה ציבורית
בנקודת המוצא עוצרים קווי אגד 20, 21 (מטולה-קרית שמונה) ו-23, 24 (משגב עם-קרית שמונה).
בנקודת הסיום עוברים קווי אגד 33 ו-34 (רמות נפתלי-קרית שמונה).


סימני המסחר "שביל ישראל" ו"מלבן לסימון השבילים" מוצגים באתר מפה באדיבות החברה להגנת הטבע.
למידע נוסף היכנסו www.teva.org.il
מפת המסלול – גרסה להדפסה
הורדת קובץ לניווט: GPX TWL
נקודת ציון
( 9 )

גולשים היו ודירגו

דרגו עכשיו
  • sasmic

    sasmic
    נוף משגע|5 09.03.14
    התחלנו מיער הפסלים, רוב הדרך אכן מתבצעת בעלייה אבל לא יותר מדי קשה. לאורך כל הדרך ישנו נוף מדהים של עמק החולה ורמה"ג, פשוט מדהים! הסיום בנחל קדש בהחלט מהווה הדובדבן שבקצפת, סה"כ בהחלט קטע מהנה.
  • peereran

    peereran
    דרך יפה ומהנה לא קשה יותר מדי|5 03.03.14
    בניגוד לדירוגים האחרונים אני דווקא חושב שכדי להתחיל את הדרך מתל-חי. כמו כן מומלץ לקנות מקל להליכה, השימוש במקל עוזר מאוד בעליות. צריך לשמור כח לנחל קדש בסיום הטיול
  • achav

    achav
    מומלץ ללכת בירידה|4 19.03.13
    שמורת נחל קדש, הפתעה נעימה. מומלץ להתחיל בצמת ישע.
  • קרןהפוך

    קרןהפוך
    ארוך מאד נוף יפהפה|4 24.11.12
    קטע מאד ארוך 20 קילומטר בעלייה!! דרך יפה עוברת בין עצי אורנים וחורשות עם נוף יפהפה לאורך כל הדרך. עלייה קשה בחלק מהמקומות.נחל קדש בסוף נתקענו בחשיכה והיתה ממש הרפתקה אך עדיף לוותר על הרפתקה כזאת. המצודה המרשימה לסיום
  • serval

    serval
    נוף מושלם|4 04.08.08
    רוב המסלול בעליה. הנוף מהדים משקיף על כל אמק החולה, ויש נקודות צל ונוף לכל אורך הדרך. לילדים היה קשה בגלל החום הגבוה
  • chupale

    chupale
    יפה מאוד|4 20.12.07
    טיילנו ברצף יומיים, כך שאת המסלול הנ"ל התחלנו מעין רועים. הליכה על שביל רחב ברובו, ירידה לשמורת קדש. בהמשך כניסה לנחל קדש המדהים (הדובדבן של היום). סיימנו מותשות אך מרוצות במצודת כ"וח המרגשת
  • batami

    batami
    קטע ארוך, משעמם מעט|4 21.10.07
    של השביל. הקטע הראשון מתל חי דרך גן הפסלים והטיפוס לעין רועים נחמד, וכן הקטע האחרון העובר בנחל קדש.
  • briza

    briza
    יש דובדבן בסוף|4 22.05.06
    המסלול חביב למדי גם אם קצת חד גוני. אנחנו משכנו עד עין רועים ביום הקודם (מתל-דן) מה שמקצר ב-2 ק"מ את המסלול (ומאריך את היום שלפני...) - מקום מצויין ללינה, יש מים במעיין לבישול/רחיצה/כיבוי מדורות. לא לוותר על החלק הסופי - נחל קדש - למרות שכבר עייפים ורוצים לחתוך לסיום, פשוט מקסים, הדובדבן של היום. אורך הקטע מעין רועים (מדוד ב GPS) קצת יותר מ 18 ק"מ.
  • doronro

    doronro
    ארוך...|3 06.11.05
    המסלול חביב ביותר, אך הוא מאוד ארוך ביחס למסלול הראשון (דן - תל חי) וגם ללא מקורות מים... סה"כ גם הנוף החביב של קריית שמונה והעמק דיי חוזר על עצמו...
- 1
עוד טיולים מומלצים


עוד טיולים