שביל ישראל- מטבריה לאתר ירדנית

מומלץ מפה
9
סוג: רגל
 

היכן נקברה תנועת העבודה?

טיול שמתאים לחצי יום נינוח. 12 קילומטרים של הליכה מתונה ורוגעת מעל הכנרת, אותו אגם קטן שכישף מאמינים נוצריים, רומנטיקאים, מתיישבים חלוצים, אידיאליסטים ומנגליסטים. טיול בין שפע של תצפיות נוף, אתרי התיישבות של ראשית תנועת העבודה, קברה של המשוררת רחל שמזמין דפדוף מחודש בספרים, מטעי תמרים ובריכות, דקלים טרופיים וגשרוני עץ על תעלות מים. טיול בין "דקל שפל צמרת" ל"חורשת האקליפטוס, הגשר, הסירה" עם פינות מוצלות לפיקניקים משפחתיים, מים קדושים, הסטוריה וארכיטקטורה של ראשית המאה שעברה. לעצלנים - יש גם מסלול קצרצר מדגניה לכנרת. ממול, שם הרי גולן, הושיטו היד וגעו בם
למידע נוסף ולכל מקטעי שביל ישראל היכנסו לעמוד השביל באתר מפה.

סוג: רגל
מקום: טבריה
אורך המסלול (ק"מ): 12
משך הטיול: 4 - 6 שעות
מפת המסלול
תיאור המסלול
טבריה נוסדה בשנים 22-17 לספירה על־ידי המלך הורדוס אנטיפס. היא נקראת על שמו של טיבריוס קיסר רומא (32-14 לספירה), אבל מקום של כבוד שמור לה דווקא בהיסטוריה היהודית: טבריה היתה מקום מושבם של הנשיא ושל הסנהדרין. בטבריה חובר רוב התלמוד הירושלמי, בה נוצר הניקוד הטברני (הטברייני), היא נחשבת לאחת מארבע הערים הקדושות בארץ־ישראל, וצדיקים רבים, זכותם תגן עלינו, נחים בשלום על משכבם באדמתה. רבי מאיר בעל הנס והרמב"ם, אם להזכיר שניים מהם.
כידוע, בימי הקיץ החמים מעדיפים צדיקים רבים את טבריה על פני לונדון ואיסטנבול, והיא נחשבת לאחת מארבע ערי המנגל של ישראל. בלכתכם על שביל ישראל אתם פטורים מהצפיפות של המרכז המסחרי של טבריה, ולא נורא אם תוותרו גם על כוס קפה בטיילת שלה. אתם מעדיפים לראות את טבריה מלמעלה, אבל אתם מתחילים ברחוב..
טבריה נוסדה בשנים 22-17 לספירה על־ידי המלך הורדוס אנטיפס. היא נקראת על שמו של טיבריוס קיסר רומא (32-14 לספירה), אבל מקום של כבוד שמור לה דווקא בהיסטוריה היהודית: טבריה היתה מקום מושבם של הנשיא ושל הסנהדרין. בטבריה חובר רוב התלמוד הירושלמי, בה נוצר הניקוד הטברני (הטברייני), היא נחשבת לאחת מארבע הערים הקדושות בארץ־ישראל, וצדיקים רבים, זכותם תגן עלינו, נחים בשלום על משכבם באדמתה. רבי מאיר בעל הנס והרמב"ם, אם להזכיר שניים מהם.
כידוע, בימי הקיץ החמים מעדיפים צדיקים רבים את טבריה על פני לונדון ואיסטנבול, והיא נחשבת לאחת מארבע ערי המנגל של ישראל. בלכתכם על שביל ישראל אתם פטורים מהצפיפות של המרכז המסחרי של טבריה, ולא נורא אם תוותרו גם על כוס קפה בטיילת שלה. אתם מעדיפים לראות את טבריה מלמעלה, אבל אתם מתחילים ברחוב..
אח טבריה טבריה, אם היית שווייץ
הטיול שלנו מתחיל בכניסה הצפונית לטבריה (מכביש 77) 1 . מכאן ממשיך שביל ישראל דרומה בשדירות ספיר. אחרי 1.5 ק"מ אנחנו מגיעים אל קצה הרחוב ומתעקלים איתו מעט ימינה. מיד אחר־כך אנחנו נפרדים מהאספלט, כי הסימון של שביל ישראל לוקח אותנו שמאלה אל דרך עפר רחבה מסומנת שחור 2 . השביל שלנו, המסומן היטב, עובר מעל חורשה, ואז הוא יורד מעט ונכנס אל בין עצי האקליפטוס. כאן, כ־200 מ' אחרי שירדנו משדירות ספיר, השביל השחור פונה שמאלה, לכיוון הכינרת, ואילו שביל ישראל ממשיך ישר.
אנחנו הולכים עכשיו במה שמכונה יער שווייץ. 6-5 ק"מ של חורשות שניטעו במימון יהודי שווייץ ולאורכן כמה נקודות תצפית יפות. משמאלנו כל הזמן הכינרת, שקטה ורוגעת, והחשק לטבול במים שלמטה מתגבר עם כל צעד. לטבילה לא נזכה, אבל עוד מעט נוכל לעצור במצפור תלת־כיווני שהקימה כאן הקרן הקיימת וליהנות מהנוף. הכינרת והגולן ממול, הגליל משמאל ובקעת הירדן מימין. כ־500 מ' אחרי המצפור מגיעים אל מזלג שבילים. לוקחים את השמאלי וממשיכים איתו למצפור דו־מפלסי המשקיף גם הוא על הכינרת 3 . המקום מסודר ומטופח, ויש בו שולחנות פיקניק ושלט של העירייה התובע במפגיע להימנע כאן ממנגל. מה כן כדאי לעשות כאן? כדאי לבוא אחר הצהריים עם תרמוס קפה או גזייה, ופשוט לשבת וליהנות מהבריזה. הרבה טבריינים לא ראינו שם בקיץ האחרון. האמת - גם לא אחד. היה יום של חול, מי שעבד עבד, ומי שנפש העדיף את הקירבה למים, למגלשות, ורבץ באחד החופים שעל האגם. אבל ברור שהיו כאן אנשים אתמול ושלשום. הם השאירו אחריהם זבל למכביר, ולאו דווקא בפחים.
הספסל העליון הוא העדיף
הולכים עוד כמה מאות מטרים ומגיעים אל חניון שווייץ. גם כאן יש תצפית יפה וגם כמה פינות ישיבה, אבל אנחנו מעדיפים להתקדם עוד קצת. מעט אחרי חניון שווייץ חוצה שביל ישראל כביש המתחיל כאן ומוליך אל אכסניית פוריה ואל כביש מספר 7677. ממש אחרי הכביש הזה יש פינת נטיעות 4 ובמרכזה ספסל אחד בודד המשקיף אל הנוף. שבו כאן. שתו קפה. תתענגו.
מכאן יורד השביל במתינות לכיוון הכינרת. אחרי כמה מאות מטרים דרך העפר שאנחנו הולכים בה מתעקלת בחדות שמאלה ואילו אנחנו ממשיכים ישר. סימון השביל נמצא כאן על סלעים, ואלה מוסתרים לעיתים בקיץ על־ידי קוצים. יש להניח שבחורף המראה מלבב יותר, וקל יותר לעשות את הקטע הזה של השביל. אם אתם לא רואים את הסימון, המשיכו פשוט על קו הגובה ורדו אל הגבעונת מולכם. השביל יוביל אתכם בצמוד למטע של שסק, וייפול על כביש 7677 5 המוביל מפוריה עילית אל חוף הכינרת.
כאשר מגיעים אל הכביש פונים שמאלה והולכים לידו לכיוון אכסניית פוריה. אחרי 30 מ' חוצים את הכביש ופונים ימינה (דרומה). עכשיו נלך בדרך עפר טובה לרכב, העוברת בחלקה בין מטעים. כקילומטר אחרי כביש 7677 נעבור בסמוך לחורבת קדש - יש המזהים כאן את קדש נפתלי, עירו של ברק בן אבינועם (שופטים ד 6) - ואחרי עוד כ־500 מ' נגיע אל חניון קדש בעין פוריה 6 . בנוסף לסימון השביל תראו כאן שלטים מאירי עיניים שהציבה קק"ל ומכוונים אל החניון.
חניון קדש נמצא מעט ממזרח לבתים הקיצוניים של פוריה עילית, ויש בו דקלים טרופיים וגשרוני עץ נחמדים על תעלות מים. יש גם ברזייה, אם כי כשאנחנו היינו שם שכחו למלא אותה מים. מקום נחמד בהחלט לפיקניק עם ילדים, אבל אנחנו, כהרגלנו, מחפשים את הספסל הטוב ביותר, וזה נמצא מעל החניון, מימין לשלט המציין את שמו של האתר. שני ספסלים מסוגננים צופים בלי הפרעה על הכינרת. זה המקום.
הארמון רב התפארת של טריידל
עכשיו אנחנו יורדים לכיוון הכינרת. השביל מתעקל, מתחיל לרדת בין הפרדסים והמטעים של המושבה כינרת, עד שברגע אחד תמצאו את עצמכם צועדים בקצהו של הרחוב המרכזי, והיחיד בעצם, של המושבה הוותיקה. המושבה כינרת הוקמה ב־1908 בצמוד לחוות כינרת, ובתחילה גרו בה שמונה משפחות איכרים. בית משפחת טריידל 7 , הבית הראשון שאנו עוברים על פניו, הוא הגדול והמרשים בבתי כינרת הישנה, והוא נשמר כפי שהיה אז.
בקצה הדרומי של הרחוב נמצאת "חצר כינרת". בשנת 1908 הקימה כאן ההסתדרות הציונית חווה כדי להכשיר לעבודה חקלאית את בני הטובים מלאי האידיאלים שעלו לארץ בימי העלייה השנייה. עד מהרה פרץ סכסוך בין הפועלים לבין מנהל החווה מטעם ההסתדרות הציונית. ד"ר ארתור רופין, שיזם את הקמת החווה, עלה לגליל כדי לפתור את המשבר. למרבה ההפתעה לא מיהר רופין לפטר את הפועלים המרדנים, אלא חילק את שטחי החווה לשניים ונתן את האדמות שממזרח לירדן לקבוצת פועלים, שינהלו את האדמות בעצמם וללא פיקוח של פקידים כלשהם. שמה של החלקה המזרחית היה אום ג'וני, וממנה צמח לימים קיבוץ דגניה, הנחשב לקיבוץ הראשון בארץ.
ספר שירים בגומחת המצבה
הרחוב של המושבה כינרת מסתיים בכביש 767 המוליך מיבנאל לכנרת. נחצה את הכביש, נפנה שמאלה ונלך בצד הכביש עד צומת כינרת. כאן נפנה ימינה, נחצה את כביש טבריה-צמח וניכנס אל בית־הקברות של כינרת 8 . מהמצבות נוכל ללמוד מעט על הבדידות והייאוש והקשיים שהיו מנת חלקם של החלוצים ההם, ועל המחיר הכבד של החלומות הלוהטים והאידיאולוגיה המאכלת שלהם.
קבורים כאן כמה ממנהיגיה הרוחניים של תנועת העבודה, ובהם משה הס וברל כצנלסון. קבורים כאן גם מנהיגי ההתיישבות, ובהם בן ציון ישראלי ואברהם הרצפלד. אבל דווקא המצבות הצנועות יותר, אבן בזלת קטנה למראשות המת, הן שמעוררות השתאות ומסעירות את הלב: מי היה החבר טויב, הפועל ממסחה שנפטר בדרך לטבריה? ומי היתה מרים גרינפלד, ש"הסתלקה על שפת הכינרת"? ומי יודע כמה מהקבורים כאן, צעירים מורדים שבאו מאירופה, התאבדו באוהלם הדל, כי לא יכלו לשאת את הקשיים ואת האהבות הנכזבות ואת עוצמת הרתיחה של הלב?
ובקצה בית־הקברות - קברה של המשוררת רחל. הכתובת על קברה מבטאת היטב את חייה הטראגיים: "פרוס כנפיים, ראה מנגד/ שמה אין בא/ איש ונבו לו/ על ארץ רבה". ספר השירים של רחל טמון בגומחה ליד מצבתה. הקבר ניצב ממש על שפת המים שכה אהבה ואשר לידם לא יכלה לחיות בגלל מחלת השחפת שהמיתה אותה. מי שאוהב את שירי רחל, וגם מי שלא קרוב לשירה, כדאי לו לבוא לכאן עם רדת הערב, כשהדמדומים מכסים את המים הרוגעים, החלקים, ולהיפתח אל הלב.
אחרי הביקור בבית־הקברות חוצים שוב את כביש צמח-טבריה ופונים שמאלה. השביל מוביל אותנו בין מטעי תמרים ובריכות, עובר ליד המצבה לזכר הפירדה המיתולוגית "בובה", ומגיע אל "בית המוטור", ששימש שנים רבות לשאיבת מי השקיה מהכינרת. בשנות ה־1920 באה לכאן קבוצה של עולים מתימן. המתיישבים הוותיקים, האשכנזים, לא קיבלו אותם כשווים, הקשו על חייהם, ובסופו של דבר נאלצו התימנים לעקור לכפר מרמורק. שם, ביישוב החדש שהיום הוא שכונה ברחובות, נטעו דקל המסמל עבורם את ראשית חייהם הקשים בארץ, והרחוב הראשי שם הוא רחוב כינרת.
מבית המוטור אנו ממשיכים הלאה ל"אתר ירדנית" 9 - נקודת הסיום שלנו ליד כביש הגישה אל קבוצת כינרת. אם רק תמתינו בסבלנות, טובים הסיכויים שתראו קבוצה של צליינים נוצרים, שהטבילה במי הירדן היא גולת הכותרת של מסעם לארץ הקודש. ביום שהיינו באתר באה אליו קבוצה של צליינים מארצות־הברית. בכל פעם ירד אחד הצליינים, עטוף בסדין, אל המים ואל שני הרועים הרוחניים שהמתינו לו שם. אז, בסיועם של שני הרועים, ותוך שחבריו מלווים את האירוע בשירת גוספל, היטה האיש את ראשו לאחור עד שטבל כולו במים. שונה כל־כך, ועם זאת קשור כל־כך לתחושת המסתורין והפליאה האופפת אותנו בשעות אחרונות אלה של הטיול.
כדאי לדעת
מפינת הנטיעות ועד כביש 7677 שביל ישראל אינו עביר לכלי רכב. מים: בתחנת הדלק בנקודת המוצא, בחניון יער שווייץ, בחניון קדש בעין פוריה ובנקודת הסיום. טיול בקיץ אפשרי אמנם, אך האזור מאוד חם, הקוצים גבוהים יותר מקומת אדם והם מכסים את סימני השביל המצויירים על הסלעים.


סימני המסחר "שביל ישראל" ו"מלבן לסימון השבילים" מוצגים באתר מפה באדיבות החברה להגנת הטבע.
למידע נוסף היכנסו www.teva.org.il
מפת המסלול – גרסה להדפסה
הורדת קובץ לניווט: GPX TWL
נקודת ציון
( 9 )

גולשים היו ודירגו

דרגו עכשיו
  • achav

    achav
    מיבניאל לטבריה עילית|5 23.04.15
    17-4-2015, הלכנו מאזור יבניאל (מפגש דרך אדומה עם שביל ישראל) לטברייה עילית. בקעת יבניאל יפיפייה, בעיקר באביב. הירידה בנחל יבניאל מעניינת ומספקת מפגשי טבע - בעלי חיים ופריחה. החורשה שדרכה עובר נחל יבניאל מתאימה מאד לארוחת בוקר. משם המשכנו לירדן, אתר ירדנית, אקליפטוסים, הדגניות כנרת (המושבה והקיבוץ) , קטע מאד אטרקטיבי , כדאי להשאיר זמן לטבילה בירדן. בית הקברות של כנרת מרשים מאד ומרתק. גם ההליכה לאורך בריכות הדגים, בית המוטור, ובתי המושבה כנרת. משם עלינו לפוריה. עליה תלולה על שביל נוח. עין פורייה מקום נלא להפסקה מול נופי כנרת וגולן. ההליכה לאורך ההר עד לטבריה שווה את הנוך הנשקף ממנה. אחלה טיול.
  • sasmic

    sasmic
    קליל עם יופי של תצפיות|4 12.02.15
    מסלול קל יחסית לשביל, עם תצפיות מדהימות לכיון הכנרת. לבאים מצפון המסלול כולו בירידה ובהחלט שווה למשוך עוד כמה קילומטרים על חשבון המקטע הבא. אנחנו המשכנו עד למצפה אלות.
  • goodlife

    goodlife
    עדיף מצפון לדרום|5 07.02.15
    אם הבחירה בידכם בצעו מסלול זה מצפון לדרום. אז תזכו לשפע של תצפיות והנאה כאשר רוב הזמן אתם בירידה...להנות מהיער, מהמעיין שבדרך, לסייר במושבה כנרת על סיפוריה, לא לפספס ביקור בחווה המשוחזרת , בית הקברות על שלל האנשים המרתקים הקבורים בו כולל לשיר כמה שירי רחל ונעמי שמר ולקנח בביקור של בובה...
  • קרןהפוך

    קרןהפוך
    לגלות עולם שלם ליד הכביש הראשי|5 09.11.13
    הקטע המדהים בטיול הוא בין בית הקברות של כנרת עד לאתר ירדנית. ממש ליד הכביש הראשי שכולם חולפים עליו מסתתר מקום כל כך יפה. הליכה על שבילים שכאילו נוצקו מתחת לאקליפטוסים ובין הבריכות הירוקות של מי הירדן. שלו ורגוע. הקבר של "בובה" החמור ששימש את תנועת העבודה נותן לה הרבה כבוד. הירידה על לכנרת מאפשרת תצפית נהדרת מדרום על הכנרת. כמובן עין פוריה מקום מקסים, נקי, וחבוי. בחלק הזה נהניתי מכל רגע.
  • chupale

    chupale
    רומנטיקה בשביל|5 29.02.08
    הלכנו במסגרת שביל ישראל מאכסנייית פוריה ועד מעלה אלות. השביל יורד מיער שוויץ למושבה כנרת היפיפיה, בדרך קיבלנו הרצאה מצויינת בחצר כנרת, ביקןר בקבר רחל. בקיצור מרגש.
  • משה דרור

    משה דרור
    חביב|4 05.04.07
    טיול נינוח. שפע תצפיות יפהפיות על הכנרת וטבריה. באביב (תחילת אפריל) שפע פריחה מהמם כולל מרבדי דמומיות כמותם לא פגשנו. הקטע מיער שוויץ עד כביש 7677 הנו איזור מרעה ורווי בזבובים מציקים. דוחה חרקים חיוני.
  • briza

    briza
    מהר ארבל ליבניאל ביומיים|4 16.12.06
    התחלנו מואדי חמאם בטיפוס אל הארבל. הארבל מקסים כרגיל והטיפוס פחות קשה ממה שנדמה מלמטה. שביל ישראל בוחר לעלות ממזרח, אבל מומלץ לעלות דרך המצודה והצוק היפים והאתגריים יותר (שביל אדום) ולחבור חזרה לשביל במצפור. ההמשך נינוח וכמעט מנהלתי. העלייה בטבריה עילית ארוכה ועירונית. סיימנו בחניון שוויץ את היום הראשון. היום השני התחיל בצעידה נינוחה עד עין פוריה (פיקניק) ומשם למושבה כינרת ובתיה הישנים והמקסימים וכמובן לא להחמיץ את קבר רחל וקריאה משיריה. אתר ירדנית ממוסחר. הקטע לאורך הירדן יפהפה (קצר מידי) וטוב לקפה. נחל יבניאל-סוכריה אמיתית! לכו בשביל השחור שבתוך הנחל! סיימנו לפני מעלה אלות.
  • batami

    batami
    הסטוריה ונוף|5 25.11.06
    בחלקו התחתון של המסלול אתרים הסטוריים למכביר, בעיקר מתקופת ראשית ההתישבות בארץ. לאורך רכס פוריה ויער שויץ מראות נוף רצופים של הכנרת מזוית פחות שגרתית. מסלול קצת משעמם להליכה רגלית, מתאים לאופני הרים - קל בירידה, קשה בעליה.
  • einyyoel

    einyyoel
    טיול נפלא משעת זריחה|5 08.12.02
    אפשר להתחיל את הטיול בהר ברניקי, מעל חוף גיא. כוונו עצמכם לשעת הזריחה על המצודה. חוויה מתקנת. המסלול מתאים גם לטיול אופניים נינוח למדי.
- 1
עוד טיולים מומלצים


עוד טיולים