לטייל עם ישו

טיפוס אל פסגת התבור ותצפית יפה מההר הלא גבוה הזה. משם, דרך הר דבורה והרבה עצים בנופים שישו נהג להתהלך בהם, אל היישובים הערביים שבפרוורי נצרת ואל השכונות החדשות של נצרת עילית
למידע נוסף ולכל מקטעי שביל ישראל היכנסו לעמוד השביל באתר מפה.

סוג: רגל
מקום: ליד שבלי
אורך המסלול (ק"מ): כ-22
משך הטיול: מעל 8 שעות
מפת המסלול
תיאור המסלול
הטיול שלנו מתחיל בצומת גזית 1 , כקילומטר אחד מדרום–מערב למושבה כפר תבור. כאן אנו פונים לדרום־מערב והולכים בכביש 65 לכיוון עפולה. 200 מ' אחר־כך פונים ימינה אל הכביש העולה לכפר הבדואי שיבלי. את הסימון של שביל ישראל תוכלו לראות על עמודי חשמל בצד הכביש העולה אל הכפר.
ההליכה לצד הכביש לא תימשך זמן רב. זמן קצר אחרי שמתחילים לעלות בכביש, כאשר תראו את הבתים הראשונים של הכפר, חפשו קו מתח גבוה. על העמוד הראשון שלו, משמאל לכביש, תראו סימון כחול משולב בסימון הכחול־כתום־לבן של שביל ישראל. זה המקום לפנות שמאלה, אל השביל הכחול, ולהתחיל לטפס בהר.
הטיול שלנו מתחיל בצומת גזית 1 , כקילומטר אחד מדרום–מערב למושבה כפר תבור. כאן אנו פונים לדרום־מערב והולכים בכביש 65 לכיוון עפולה. 200 מ' אחר־כך פונים ימינה אל הכביש העולה לכפר הבדואי שיבלי. את הסימון של שביל ישראל תוכלו לראות על עמודי חשמל בצד הכביש העולה אל הכפר.
ההליכה לצד הכביש לא תימשך זמן רב. זמן קצר אחרי שמתחילים לעלות בכביש, כאשר תראו את הבתים הראשונים של הכפר, חפשו קו מתח גבוה. על העמוד הראשון שלו, משמאל לכביש, תראו סימון כחול משולב בסימון הכחול־כתום־לבן של שביל ישראל. זה המקום לפנות שמאלה, אל השביל הכחול, ולהתחיל לטפס בהר.
בתוך דקות ספורות תמצאו את עצמכם מתנשמים ומתנשפים. פיצוי על המאמץ יהיה מראה הנוף מאחוריכם. כפר תבור ונחל תבור פרושים כמו על כף היד. בתום שעה עד שעה וחצי של טיפוס ייפול השביל שלנו על שביל שחור המקיף את פיסגת ההר. פנו אל השביל הזה (שמאלה), ותוך כדי הליכה תזכו בתצפית פנורמית יפה: עד עתה ראיתם את כפר תבור ואת בקעת יבנאל במזרח. עכשיו אתם צופים אל השדות בבקעת כסולות ובעמק יזרעאל שמדרום ומדרום־מערב לכם.
אין עוד הרבה מקומות בארץ שבהם השדות נראים בדיוק כמו בציורי הילדים. משבצות מדויקות של ירוק, חום וצהוב. תראו גם את הגלעד ואת הגולן, את רכסי הגליל התחתון ואת הרי מירון, את רכס הכרמל ואת רמת מנשה, את צפון השומרון ואת הגלבוע, את גבעת המורה ואת עמק חרוד, את עמק בית שאן ואת בקעת הירדן. התבור אמנם אינו גבוה במיוחד (בסך הכל 588 מ' מעל פני הים), אבל הוא בולט מעל סביבתו ומעניק תצפית יפה למי שמטפסים אל כיפתו העגולה.
עם כל המטבח לפיקניק
השביל השחור מביא אתכם אל דרך סלולה המסתעפת מכביש הגישה למיתחם הכנסייתי שבפיסגת התבור. אם תרצו להיכנס למיתחם, וכדאי מאוד לעשות זאת, פנו כאן ימינה. הדרך הסלולה תוליך אתכם תחת שער יפה, "שער הרוחות" שמו 2 , אל רחבת החניה שמול המנזר הפרנציסקני.
ביום שהיינו בתבור לא היה אפשר למצוא מקום במגרש החניה. כל פיסגת ההר המתה ממשפחות נוצריות ומוסלמיות מהסביבה. הנוצרים באו למיסה והמוסלמים באו לחאפלה. אולי בגלל כמויות המזון שהובאו לשם, לא הפריד מרחק רב בין המכוניות ובין המתכוננים לסעודה. בכל מקום נראו גברים שוקדים על המנגלים שלהם, ונשים מוציאות מצרכי מזון וכלי מטבח ומתחילות ללוש קבאב ולפרוס ירקות לסלט. שלא כמו היהודים, שמגיעים לפיקניק שלהם עם שניצלים מוכנים וחומוס וחצילים בקופסאות פלסטיק, בנות הסביבה מוציאות לפיקניק את כל המטבח שלהן.
בתום הביקור בכנסיות אנו חוזרים על עקבותינו. הסימון השחור נקטע ליד שער הרוחות, ואנו משתמשים בחומה המקיפה את הכנסיות כאמצעי זיהוי. אחרי שחזרנו ועברנו בשער הרוחות 2 אנו פונים ימינה והולכים בצד החומה לכיוון צפון (מי שלא ביקרו בכנסיות ממשיכים פשוט ישר). כביש הגישה לפיסגת ההר נראה משמאל. אנו ממשיכים ללכת ליד החומה ומגיעים אל הפינה שלה. ליד פינת החומה יש עוד דרך סלולה המסתעפת מכביש הגישה ומוליכה אל הכניסה האחורית של המיתחם הכנסייתי. חוצים את הדרך ומיד רואים את הסימון של שביל ישראל, שיוריד אתכם מפיסגת ההר בשביל מסומן ירוק.
אנו יורדים בשביל צר בין אלונים ואורנים. אחרי כחצי ק"מ של ירידה מגיעים לטרסה שגובהה כמטר וחצי. קופצים ממנה אל דרך אש המקיפה את ההר, חוצים את דרך האש וממשיכים לרדת. עוד חצי ק"מ של ירידה ואנחנו מגיעים אל הכביש 3 שבו משתמשים העצלים כדי לנסוע אל פיסגת התבור. פונים ימינה והולכים על הכביש, בין הבתים המטופחים של פרוורי שיבלי. אחרי כ־300 מ' על הכביש תראו סימון כחול וסימון של שביל ישראל על עמוד חשמל בצד שמאל של הכביש. פונים שמאלה והולכים בדרך סלולה, מסומנת בכחול, בין בתי שיבלי. בחצר אחת יש לול תרנגולות ובאחרת דיר קטן, בשלישית תראו ערוגות ירק וברביעית שיחי ורדים. בשעות אחר הצהריים יושבים להם החקלאים על המרפסת, נחים מעמל יומם ונהנים מהחיים.
הדרך מתעקלת שמאלה והופכת לדרך עפר כבושה היטב. עכשיו אנחנו עוברים בין בוסתנים ומטעי זית שבתים מעטים נחבאים בהם. אם התעייפתם, תוכלו לנוח פה בצל האילנות. אחרי קילומטר בין הבוסתנים מגיעים אל דרך מסומנת אדום 4 . זו כבר דרך רחבה יותר והיא טובה ונוחה לנסיעה לכל רכב. אם נפנה בה שמאלה, נגיע לכפר הערבי הגדול דבוריה. אבל אנחנו פונים ימינה, לכיוון שמורת אלוני קשת, ואחרי כ–300 מ' פונים שמאלה (צפונה), אל דרך רכב נוחה ומטופחת, מסומנת שחור, שהולכת בתוך חורש ים–תיכוני מרענן.
אל הפיסגה
לאחר כ–2.5 ק"מ נפגשת הדרך השחורה עם דרך יפה כמוה המסומנת כחול 5 . פונים שמאלה אל הדרך הכחולה, ולאחר כ–200 מ' פונים ממנה שמאלה אל דרך מסומנת ירוק. עוד כחצי קילומטר והדרך מתעקלת חדות ימינה ושמאלה, ולאחר עוד כקילומטר היא פונה מערבה (ימינה) 6 . כאן יש נקודת תצפית יפה על התבור ועל הכפר דבוריה שמדרום–מזרח לנו, ועל הר דבורה שממערב לנו. על ההר הזה, מה לעשות, נצטרך עוד מעט לטפס.
אנחנו ממשיכים ללכת בדרך המסומנת ירוק ולאחר עוד כ–1.5 ק"מ נופלים על דרך מסומנת שחור, שבאה מצפון והולכת דרומה לדבוריה. פונים שמאלה אל הדרך השחורה, ולאחר כ־300 מ' פונים ימינה, אל שביל עם סימון של שביל ישראל המטפס מערבה אל פיסגת הר דבורה. ממש לקראת סוף העלייה נפגש השביל עם דרך רכב מסומנת שחור, שנועדה לבטלנים גדולים מאיתנו, ופונים בה ימינה. על הדרך הזו, ובעוד כ–500 מ', תאמינו או לא, אנחנו על הפיסגה 7 .
גם כאן, בגובה 437 מ' מעל פני הים, תצפית יפה - הפעם אל נצרת, עמק יזרעאל, הגלבוע וגם התבור. מולנו נראה הקניון של נצרת עילית, ולא הרחק ממנו נראים הבתים הנמוכים של עין מאהל. גם פיסגת הר דבורה חביבה מאוד על תושבי הסביבה. אומנם אין כאן שולחנות פיקניק, אבל יש כאן הרבה סלעים שיכולים לשמש שולחן. על ההר יש גם אין־ספור פיסות של דשא ירוק שכמו מזמינות אותנו להשתרע עליהן, ובכל האזור פזורים אתרים חביבים המתאימים למנוחה של חצי יום.
פיסגת הר דבורה היא גם מקום מיפגש של שלושה שבילים: שביל אדום, שביל כחול והשביל השחור שאיתו הגענו. במקום המיפגש הזה אנחנו נפרדים מהדרך המסומנת שחור ויורדים מהפיסגה בשביל המסומן כחול. אחרי כ־700 מ' אנחנו חוזרים ומגיעים אל הדרך המסומנת שחור. הפעם אנחנו חוצים אותה ועד מהרה מגיעים אל שביל מסומן אדום ופונים בו ימינה.
באביב יפה כאן יותר
השביל האדום יביא אותנו בעוד כשלושה ק"מ אל הכביש בין עין מאהל ונצרת עילית. זוהי דרך מעניינת פחות מהדרכים שעברנו בהן עד עכשיו - היינו כאן בקיץ ורוב הזמן הלכנו על מדרונות חשופים. לקראת סופו של השביל האדום אנחנו עוברים בין שתי חלקות של זיתים ומעט אחר־כך מגיעים אל הכביש. משמאל הקניון של נצרת עילית, מימין בתי עין מאהל, ומולנו מגרש כדורגל מוקף חומה. בתי עין מאהל יפים, אם כי צפוף שם, כמו במרבית הכפרים הערביים, שתוכניות המיתאר שלהם אינן עומדות בראש מעייניו של משרד הפנים.
מגרש הכדורגל 8 שאנו עומדים מולו היה המגרש של הפועל עין מאהל. היום המגרש נטוש ויכול רק להתרפק בגעגועים על הזמנים היפים יותר שידע. אנחנו חוצים את הכביש ומיד פונים ימינה והולכים לצד הכביש המקיף את הר יונה. רומו של הר יונה הוא 573 מ' מעל פני הים והוא הגבוה שבהרי נצרת. עד לפני שנים אחדות היו כאן אתרי פריחה של אירוס נצרתי ואנשים היו באים לכאן כדי להשקיף על הסביבה. היום יש כאן שכונה רווּיית קומות ואנשים באים לכאן כדי לישון.
אנחנו הולכים עכשיו על המדרכה והסימונים של שביל ישראל מופיעים על עמודי חשמל באיי התנועה ועל שפת המדרכה. לאחר כשלושה ק"מ של נוף עירוני מפנים אותנו הסימנים של שביל ישראל ימינה, אל דרך עפר היורדת במדרון נטוע עצי זית. עוד כ־300 מ' של ירידה מתונה, ואנחנו מגיעים אל כביש 754 המחבר בין נצרת וצומת רימון. כאן, ליד סימן הק"מ ה־75, מול הכניסה הראשית למשהד, נמצאת נקודת הסיום של המסלול 9 .
כדאי לדעת
מים בדרך: על פסגת התבור, בחניון בהר דבורה ובנקודת הסיום. אפשר לקצר את המסלול בשני קילומטרים ולהגיע ברכב אל פסגת התבור. הכביש המטפס מדבוריה אל פסגת ההר הוא כביש יפה שנסלל על תוואי של דרך קדומה.


סימני המסחר "שביל ישראל" ו"מלבן לסימון השבילים" מוצגים באתר מפה באדיבות החברה להגנת הטבע.
למידע נוסף היכנסו www.teva.org.il
מפת המסלול – גרסה להדפסה
הורדת קובץ לניווט: GPX TWL
נקודת ציון
( 6 )

גולשים היו ודירגו

דרגו עכשיו
  • sasmic

    sasmic
    קשה ומאתגר|5 08.06.15
    לדעתי המסלול הקשה ביותר למתחילים מהצפון, העלייה לתבור לקחה לנו כשעה וחצי. לאורך כל המסלול ישנן תצפיות נהדרות על כל האיזור. הקטע האחרון של העלייה לכיוון נצרת היה גם הוא לא קל בכלל, הליכה בין הרבה קוצים, הסימונים לא ברורים וכן יש להזהר בעונה זו מנחשים. לדעתי עדיף לסיים את המסלול בחניון שבירידה מהר דבורה.
  • קרןהפוך

    קרןהפוך
    יום מקסים|5 08.02.14
    ההליכה באזור יער בית קשת והר דבורה יפהפייה ונעימה. השבילים נוחים והנוף נפרש. העלייה להר תבור וגם הירידה מאד קשות. מסלול מאד אתגרי. אני מלאה כיווצי שרירים.
  • achav

    achav
    זריחה בהזדמנות|4 18.05.13
    מפסגת התבור למשהד. אורך – 18.6 קילומטר. משך – חמש וחצי שעות מזג האויר מעונן חופשי דרגת הקושי – סביר מאד. התחלנו לפנות בוקר בפסגת התבור. זהו אחד המקומות היפים ביותר בארץ, לחזות בזריחה. לדעתי זה קיטוע טוב יותר מאשר להתחיל בצמת גזית. ירדנו לערב א שיבלי. העליה להר דבורה ארוכה ומתונה בדרך נוף מרהיבה. שוב ירידה תלולה בתוך החורש. עד לערוץ נחל ברק בן אבינועם. כאן מסתיים החלק היפה של השביל. הקטע היחיד ה"קשה" וה"מלוכלך" הוא העליה להר יונה. סיום המסלול על "טיילת" נוף המשקיפה צפונה מנצרת עלית אל רכסי הגליל והגולן. ירידה קלה עד למשהד.
  • yarontelyas

    yarontelyas
    טיול יפה אך הטיפוס להר קשה|5 17.12.11
    מסלול יפיפה אבל הטיפוס להר אורך כשעתיים והירידה ממנו כחצי שעה והסביבה נפלאה
  • meron16

    meron16
    יום של פסגות|4 01.01.10
    יום מאתגר ביותר- אחד הקשים שהיו לנו עד עכשיו. הטיפוס על התבור די ארוך אבל מהנה ושווה את המאמץ. הירידה תלולה ולכן כל התבור גוזל זמן רב. ההליכה ביער בית קשת רגועה ומרגיעה אך ךאחריה שוה מטפסים. אנחנו סיימנו אחרי הטיפוס השלישי לנצרת. בדיעבד ממליץ לסיים אחרי הר דבורה.
  • briza

    briza
    התבור וכל השאר|3 27.05.07
    קבוצת "זואי ארצנו" - הטיפוס לתבור תלול ודי ארוך, אך מהנה והנוף מתגמל. הירידה תלולה מאוד במסלול תמוהה משהו. המעבר דרך הכפרים הערביים מלוכלך כרגיל (המון פסולת בשולי הכפרים). השביל מאריך ועוקף את דבוריה מצפון, אך לפחות עובר בשמורת אלוני בית קשת היפה. עצרנו למרגלות הר דבורה. ביום שלאחר המשכנו עד ציפורי. שוב עוברים בין איזורים מאוכלסים ומלוכלכים, וקטע ארוך ומיותר בתוך נצרת עילית. אחרי שנפטרים ממשהד, ההליכה עד ציפורי נעימה ללא אטרקציות מיוחדות.
- 1
עוד טיולים מומלצים


עוד טיולים