שביל ישראל - ממקורות הירקון למצפה מודיעין

סוג: רגל
1 הגדל תמונה
זריחה מעל ראש העין
הועלה על ידי goodlife
2 הגדל תמונה
בתוך המוזילאום
הועלה על ידי goodlife
3 הגדל תמונה
הטיילת של אלעד
הועלה על ידי goodlife
4 הגדל תמונה
גן לאומי מזור
הועלה על ידי goodlife
5 הגדל תמונה
בכניסה למנהרה מתחת כביש 6
הועלה על ידי goodlife
6 הגדל תמונה
מוזוליאום מזור
הועלה על ידי goodlife
7 הגדל תמונה
נקודת מיים ליד כפר סירקין
הועלה על ידי goodlife
8 הגדל תמונה
הדרך למעלה....
הועלה על ידי sagi44
9 הגדל תמונה
הנוף מתל חדיד
הועלה על ידי sagi44
10 הגדל תמונה
צברים
הועלה על ידי sagi44
11 הגדל תמונה
חורבת מזור-המאוזוליאום הרומי שרדו גם אותנו 29.7.06
הועלה על ידי ovedsh
 

טיול על קו התפר. בין מישור החוף להרי שומרון. בין ישראל החילונית והחרדית. בין שטחים חקלאיים לשטחים שהפכו לנדל"ן. אבל הגיבור הראשי של הטיול הוא כביש מספר 6. עוברים מעליו, עוברים מתחתיו, וחוצים אותו שוב ושוב עד לפרידה המשמחת ממנו.

למידע נוסף ולכל מקטעי שביל ישראל היכנסו לעמוד השביל באתר מפה.

סוג: רגל
מקום: ליד גבעת השלושה
אורך המסלול (ק"מ): 24
משך הטיול: מעל 8 שעות
מפת המסלול
תיאור המסלול
**** שינוי תוואי קטן באזור התעשייה של שוהם, מאוד ברור בשטח****
איך מגיעים: אם נוסעים על כביש 5 פונים במחלף קסם דרומה לכביש 444 ובצומת ראש העיין מערבה לכביש 483. קילומט ר אחרי הצומת ישנה פנייה צפונה, ימינה, לפארק אפק, מקורות הירקון.
נקודת המוצא של הטיול היא שער הכניסה לגן הלאומי אפק 1 . אפשר להציץ מכאן על תחנת הרכבת הישנה של ראש העין ולאפס שעונים. צפויות לנו שש־שבע שעות של מסע נפתל לאורכו של כביש מספר 6, על קו התפר שבין חקלאות לנדל"ן, חרדים לחילונים, וגם בין מי שנוסעים על כביש האגרה למי שדבקים בדרכים שטרם הופרטו.
**** שינוי תוואי קטן באזור התעשייה של שוהם, מאוד ברור בשטח****
איך מגיעים: אם נוסעים על כביש 5 פונים במחלף קסם דרומה לכביש 444 ובצומת ראש העיין מערבה לכביש 483. קילומט ר אחרי הצומת ישנה פנייה צפונה, ימינה, לפארק אפק, מקורות הירקון.
נקודת המוצא של הטיול היא שער הכניסה לגן הלאומי אפק 1 . אפשר להציץ מכאן על תחנת הרכבת הישנה של ראש העין ולאפס שעונים. צפויות לנו שש־שבע שעות של מסע נפתל לאורכו של כביש מספר 6, על קו התפר שבין חקלאות לנדל"ן, חרדים לחילונים, וגם בין מי שנוסעים על כביש האגרה למי שדבקים בדרכים שטרם הופרטו.
מתחנת הרכבת הולכים בצמוד לכביש המתחבר לאחר כקילומטר לכביש 483. חוצים את הכביש וממשיכים דרומה בדרך כורכר רחבה. סימון השביל מופיע על עמודי טלפון בצד הדרך. לאחר כ-1.5 ק"מ על דרך ישרה כסרגל מתעקל השביל שמאלה והולך אל גשר המיועד לרכב חקלאי, נטוי מעל כביש 6 (שמו הרשמי של כביש חוצה ישראל). אנחנו לא עולים על הגשר, אלא פונים ימינה וממשיכים ללכת דרומה במקביל לכביש ובצמוד למסילת הרכבת ללוד. השביל חוצה את נחל שילה, וממשיך דרומה לאורך המסילה בשולי המטעים. ממש סמוך לכפר סירקין הקימה חברת מקורות בתחנת השאיבה שלה מתקן מי שתייה, שימושי ביותר למטיילים.
בסמוך לדרך העפר, נחבא בין העצים, נמצא בית הקברות הצנוע והמטופח של המושב. מעט אחר כך עובר שביל ישראל מתחת למחלף נחשונים, מתרחק לזמן מה מכביש 6, וכשמגיע לנחל מזור חוצה את המסילה מזרחה 3 ומיד פונה בחדות ימינה, לכביש הממשיך דרומה, במקביל למסילה, בעברה המזרחי. בסמוך לבית הקברות של מושב מזור השביל פונה בחדות שמאלה לכיוון כביש 6. עם הגיענו אל הכביש אנחנו עולים על גשר המיועד לרכב חקלאי ועוברים בו מעל הכביש. הכביש רחב מאוד וחותך כמו בסכין עצומה את האזור. פעם יכול היה שועל או חולד לחצות את הכביש שעבר כאן. אבל את כביש 6 אי אפשר לחצות. הוא רחב מדי וגורם לבעלי החיים באזור לחיות כמו בשתי מדינות נפרדות.
המאוזוליאום נשאר, הקרוואנים עזבו
עם הירידה מהגשר פונה השביל ימינה וממשיך דרומה בצידו המזרחי של כביש 6. משמאל כבר נראים בתי העיר החרדית אלעד. שביל ישראל מתעקל שמאלה וחוצה את כביש 444. לאחר מכן הוא פונה ימינה, ממשיך דרומה בין גדר היישוב לבין כביש 444, ומגיע לאחר כ־700 מ' לגבעה ועליה מיבנה קדום מרשים.
שם המיבנה הוא חורבת מזור, והוא מוּכר גם בשמות המאוזוליאום הרומי ומקאם א־נבי יחייא. החוקרים משערים כי המאוזוליאום הוקם עוד בתקופה ההלניסטית, אם כי עיקר עיצובו נעשה בתקופה הרומית. חזיתו בנויה אבנים מסותתות, בכניסה אליו ניצבים שני עמודים קורינתיים, וברצפתו יש שני בסיסים חצובים לסרקופגים (ארונות מתים עשויים אבן). המוסלמים הפכו את המיבנה למסגד, ובעבר היתה מסורת שזיהתה כאן את קבר יוחנן המטביל.
בתום הביקור במאוזוליאום הרומי אנחנו ממשיכים דרומה בדרך חצץ קרוב לכביש 444. לאחר כחצי ק"מ פונה השביל שמאלה אל דרך עפר ועובר מצפון לאתר הקרוואנים חצרות כ"ח, שהוקם ב־1992 עבור עולים מאתיופיה. בינתיים התפזרו תושביו לבתי קבע ברחבי הארץ, גם קרוואנים אין כאן, וכל מה שנותר ממחנה המעבר הוא ערימות זבל ומשטחי בטון. השביל ממשיך מזרחה ליד חורשה קטנה של עצי אקליפטוס, מתעקל ימינה אל תוך החורש, וממשיך דרומה לכיוון כביש מספר 465, המוכר גם בשם כביש חוצה בנימין.
בדרכו אל הכביש עובר השביל ליד אנדרטת אלכסנדרוני 4 , שהוקמה לזכר 28 חיילי צה"ל שנפלו כאן בתש"ח: במלחמת העצמאות היה כאן מוצב של הלגיון הירדני, ששלט על הכפר הערבי הסמוך קולא. ב־10.7.48 נכבשה הגבעה שאנו עומדים עליה בידי גדוד הקומנדו 89 וכוח של חטיבת אלכסנדרוני, אבל שישה ימים אחר־כך כבשו כוחות שריון וחי"ר ירדניים את הגבעה, ועברו עוד יומיים של התקפות והתקפות־נגד עד שהובטחה שליטת ישראל באזור. כמו באתרי קרבות רבים אחרים, גם מאנדרטת אלכסנדרוני יש תצפית טובה על הסביבה.
מינהרה מפחידה מתחת לכביש
ליד אנדרטת חטיבת אלכסנדרוני מצטרף לשביל שלנו סימון שבילים אדום, ומוליך אותנו 300 מ' אל כביש 465 ("כביש חוצה בנימין"). חוצים בזהירות את הכביש, הולכים לצידו ימינה (מערבה), ואחרי כ־200 מ' פונים שמאלה אל תוך חורש של עצי אורן. לאחר כ־2 ק"מ בין העצים נפגש השביל עם כביש ישן. הוא הולך לצידו כ־100 מ', ואז פונה ימינה ומטפס על מדרון חשוף. לאחר כ־200 מ' הוא יורד במורד הגבעה, מגיע אל מיודעו הוותיק כביש 6 ומזדחל לתוך מעביר מים כדי לחצות את הכביש מלמטה. יש כאן פתח שגובהו כשני מטרים, והוא מכניס אותנו למינהרה ארוכה ואפלה. מולנו נראה אמנם האור החודר בעד פתח היציאה, אבל ההליכה באפלה מפחידה למדי. כדאי מאוד להגיע לכאן מצוידים בפנסים.
עברנו את כביש 6 ואנחנו מתעקלים שמאלה (דרומה). לאחר כקילומטר עולה השביל על דרך עפר טובה ונצמד לקו מתח גבוה — סימן זיהוי שיעזור לנו בקילומטרים הבאים. השביל עוקף ממזרח את מחצבות ברקת וחוצה את כביש הגישה למחצבות 5 . הכביש הזה אינו סואן, אבל צריך להיזהר גם בו. נהגי המשאיות הגדולות העוברות כאן לא מצפים להולכי רגל, ומהירות הבלימה שלהם די מוגבלת. לאחר חציית הכביש הולך השביל על מדרון חשוף ומשעמם, ועובר קרוב לאזור התעשייה חבל מודיעין (ממזרח לעיר שוהם).
מבין העצים נזעק אלי נער בדואי, כושל במרוצתו ומנפנף בידיו. כנראה צפה בי עולה, והתמלא חשש לגורל עדר הפרות הקטן הרועה במורד. הוא אינו דובר עברית, ולכן מושיט אלי מכשיר סלולארי. אבא שלו בטלפון. "שלום אדוני. בוקר טוב אדוני. אתה מחפש שמה משהו?" "כן", אני אומר, "סימן של שביל". "שפיל?" האב שואל. "שביל". אני מראה לבנו את סימון שביל ישראל, הנראה על הסלע הקרוב, ומנסה להסביר לו שאני הולך בעקבות הסימון. אולי זה ירגיע אותו. "שפיל", ממשיך האבא לתהות, "פשפיל מה שפיל?" הנער נרגע. האב נפרד לשלום. אפשר להמשיך בדרך.
פרידה משמחת
השביל ממשיך דרומה לצד קו המתח וממש לפני ערוץ נחל נבלט עובר ממערב לחורבת נבלט 6 . כדאי לסטות מעט מהשביל ולבקר בחורבה. מעט מדרום־מזרח לחורבת נבלט השביל מתעקל שמאלה אל כביש מספר 6 ועובר תחתיו בערוץ נחל נבלט. זו הפעם האחרונה שאנחנו חוצים את כביש חוצה ישראל. הידד.
עכשיו הולך השביל צמוד לכביש 6 ממזרח, וחוצה לאחר כקילומטר כביש שהגיע בעבר למושב בית נחמיה. כביש 6 קטע גם את הכביש הזה, אבל לא קטע את בניית שכונת ההרחבה של המושב. רואים את גגות הבתים, וגם אי אילו חממות. אולי שרידים אחרונים של חקלאות באזור הזה. כ־1.5 ק"מ של עלייה מתונה (מולנו כבר נראים שוליו הצפוניים של יער בן שמן), והשביל נפגש עם דרך רחבה מסומנת כחול המטפסת לתל חדיד, וממנה פורש שמאלה שביל ירוק בעלייה תלולה, אבל קצרה, והנה אנחנו בראש תל חדיד 7 .
כאשר מסתכלים ממרומי התל קל להבין את החשיבות האסטרטגית של המקום. הגבעה המבודדת שאנחנו עומדים עליה חולשת על סביבותיה, וסביבותיה הן בראש ובראשונה הדרך לירושלים. אין פלא שכבר לפני 3,500 שנה היה כאן יישוב חשוב, וגם אין פלא שנערכו כאן כמה קרבות. חוקרים נוהגים לזהות כאן את חדיד הקדומה, הנזכרת לראשונה בתיאור מסע תחותמס השלישי לארץ ישראל (המאה ה־15 לפנה"ס).
שמעון החשמונאי ניצח לא הרחק מכאן את טריפון, ואספסיאנוס התכונן כאן בימי המרד הגדול לתקיפת ירושלים. על היישוב הקדום נבנה הכפר הערבי אל־חדיתא, שנכבש בידי צה"ל ב"מבצע דני" ביולי 1948, והיום לא נותרו ממנו אלא אבנים פזורות ובוסתנים נטושים. חוץ מזה יש כאן תצפית טובה ושולחנות פיקניק ופינות חמד מסביב. מקום טוב להפסקת קפה.
מחפשים שביל שחור וגם אם לא מוצאים, מתחילים לרדת לכיוון מזרח. לרגלי התל, פונים ימינה אל דרך מסומנת כחול הטובה לכל סוגי הרכב. כמה מאות מטרים אחרי תל חדיד אנו משאירים את הגבעות הטרשיות מאחורינו ונכנסים אל השוליים הצפוניים של יער בן שמן. קילומטר אחר־כך אנו מגיעים למזלג דרכים ופונים ימינה אל דרך ההולכת במקביל לכביש 443. עוד 200 מ' והשביל פונה שמאלה ומעביר אותנו מתחת לכביש אל המשכו של יער בן שמן, לא הרחק ממצפה מודיעים 8 . סביבכם אורנים וחניונים. מקום טוב לפיקניק נינוח בסוף הטיול.
כדאי לדעת
מים בדרך: בנקודת המוצא, בבית הקברות של כפר סירקין ובנקודת הסיום.
מקום לינה במושב מזור
רונית ודני פרל ממזור פותחים את ביתם למטיילי שביל ישראל. המתארחים יקבלו חדר לישון עם שירותים צמודים, יוכלו להתקלח ואף מוזמנים לאכול. האירוח ללא תשלום ובזכות נדיבותם הרבה של הזוג המארח. במושב יש מכולת שאפשר להצטייד בה להמשך הדרך. בתיאום מראש בטלפון: 052-4371781, 03-9320623.


סימני המסחר "שביל ישראל" ו"מלבן לסימון השבילים" מוצגים באתר מפה באדיבות החברה להגנת הטבע.
למידע נוסף היכנסו www.teva.org.il
מפת המסלול – גרסה להדפסה
הורדת קובץ לניווט: GPX TWL
נקודת ציון
( 8 )

גולשים היו ודירגו

דרגו עכשיו
  • קרןהפוך

    קרןהפוך
    חלק ראשון יפה ואחר כך משעמם|4 28.05.16
    הקטע הראשון של הטיול נפלא. מצומת ירקונים עד תל אפק. נכנסנו בדרך לגנים הלאומיים שהם לא במסלול ונהננו מאד מהם וגם מהדרך. מתל אפק הליכה משעממת מאד. יש הרבה עצי פרי אך ללא פירות. אחרי המאוזולאום הולכים בתוך חורש טבעי עם צל ונוף גוש דן משתרע.
  • Shoat

    Shoat
    השביל עובר ביער שוהם |5 09.12.13
    אך 100 מטר לפני חורבת תנשמת ששם התגלתה כנסיה עם פסיפס יפה ובית בד שביל ישראל פונה דרומה מתחת לעמודי החשמל .מפה הבקשה לשנות את נתיב השביל בקטע זה .הרבה יותר מעניין
  • achav

    achav
    קטע ארוך ומייגע|3 19.03.13
    הלכנו אותו בלילה. יפה יותר מאשר ביום !
  • meron16

    meron16
    מדרימים לאורך הכביש|3 09.10.10
    כביש שש מלווה אותנו לאורך כל הדרך. מקום טוב לעצירת בוקר: מטע זיתים ממש לפני אלעד. המאוזולאום הרומי מרשים וגם שם אפשר לעצור. מיער קולה מתחילים לג'עג'ע - אבל לא קשה. ההליכה ביער נעימה. חוצים את כביש 6 במנהרה ארוכה ואחריה המחצבות. באזור תעשיה של שוהם - לחפש את הטריילר של נסטלה ולעצור לגלידה מרעננת. משם יער שוהם. אחריו השביל עובר ממש ליד חרבת נבלט. משמאל לשביל בית בד מרשים ביותר! עצרנו למרגלות החורבה במפגש עם נחל נבלט והגשר של כביש 6. (רכבים הבאנו מצפון, "דרך החורש"-באזור התעשיה ואח"כ 3 ק"מ דרומה על הכביש ממזרח לכביש 6). ממליץ למשוך עוד 2 ק"מ עד לרגלי תל חדיד. סה"כ מדוד: 22 ק"מ.
  • sasmic

    sasmic
    מגוון ומאתגר|4 10.09.10
    רכבנו את המסלול במספר מקטעים, המקטעים די שונים, מרכיבה בין מקשות אביטיחים ומלונים לרכיבה מאתגרת באיזור גבעת כ"ח ותל חדיד, סה"כ הנופים מאוד יפים אם כי אכן ישנם מקטעים באיזור שהם שמלוכלכים ברמת גבוה. סה"כ בהחלט קטע נחמד ומגוון של השביל.
  • goodlife

    goodlife
    עולם הולך ונעלם|3 14.10.09
    אורכו האמיתי של הקטע אלחרי עדכונים - 24 ק"מ. הקטע צריך להקרא "שביל החשמל והלכלוך מס' 6" ולמה? רב הקטע מתחת לקו המתח העליון הנע באזור - נעים מתחתיו או עד 300 מטר ממנו...לכלוך - כמויות אדירות של לכלוך ואשפת מטיילים בכל היערות שבדרך - ליד אלעד, תל חדיד יער שהם וכד'...מס' 6 - כי השביל צמוד לכביש 6. קטע זה מדגיש את הצורך בשימור. עד לפני כמה שנים היה זה חבל ארץ נטוש - דרך המחצבות קראנו לו והשתעשענו לעבור בו כדי לעקוף את הכרך הגדול. לא עוד. האורבניזציה הגיעה בסערה ומחקה את התום, הכיף ומיוחדות האזור. אבק המחצבות הפך לשאון העיר. להתמקד בחורבות שנותרו, להנות מהעצים ולגמוע בזריזות את הקטע.
  • briza

    briza
    אורבני נעים|3 25.12.07
    קבוצת "זואי ארצנו" הלכה את הקטע מכביש 40 עד כביש חוצה בנימין (17 ק"מ מדוד GPS). אולי מפני שהגענו ללא ציפיות מוקדמות, הקטע הפתיע לטובה. הליכה בין הפארקים (מקורות הירקון ואפק) יפה, כולל בריכת הנופר. ההליכה בשדות קצת מונוטונית, אבל מוזוליאום מזור מיוחד ומעניין ולאחריו אנדרטת אלכסנדרוני. ביום חורפי שימשי כנראה שהכל נראה טוב יותר.
  • batami

    batami
    שביל ישראל בשפלה|3 14.05.06
    פחות מעניין מאזורים אחרים של השביל, עדיין יש מספר אתרים השוים בביקור לאורכו. עדיף לבצע באופני הרים באזור זה.
- 1
עוד טיולים מומלצים


עוד טיולים