שביל ישראל- מבית גוברין לתל קשת

סוג: רגל
 

מממלכת יהודה לאסם של המדינה

מחורבות ממלכת יהודה, דרך שרידי כפרים ערביים שחרבו במלחמת העצמאות, ועד אסם התבואה של ישראל. בתחילת המסלול כדאי לסטות מעט מהשביל ולהקדיש שעתיים-שלוש לביקור בגן הלאומי בית גוברין
למידע נוסף ולכל מקטעי שביל ישראל היכנסו לעמוד השביל באתר מפה.

סוג: רגל
מקום: ליד בית ניר
אורך המסלול (ק"מ): 20
משך הטיול: 6 - 8 שעות
מפת המסלול
תיאור המסלול
*** חציית הכביש באזור בית גוברין שונתה מעט**** נקודת המוצא שלנו נמצאת קרוב מאוד לצומת גוברין. בסמוך לצומת, לצד הכביש לקיבוץ בית ניר, יש תחנת דלק ומזנון דרכים. ליד הכניסה האחורית לתחנת הדלק ניצב לוח ההדרכה של שביל ישראל 1 , המספר כי יש אתרים קדומים רבים באזור שאנו מצויים בו. לידו תראו את הסימון של שביל ישראל. אנחנו הולכים מתחנת הדלק אל צומת גוברין וחוצים את כביש מספר 35.
אחר-כך פונים ימינה והולכים לצד הכביש לכיוון קריית גת. משמאלנו גבעה ועל מורדותיה בית ערבי נטוש שארבע קשתות בחזיתו ("בית השייח'"). אחרי בית השייח' מתעקל שביל ישראל שמאלה ומטפס בגבעה. עוד מעט ואנחנו רואים עוד בית ערבי נטוש ("הווילה") בראש הגבעה. חדרים מרווחים, ועל הרצפה נשארו חלק מהמרצפות. בחוץ, תחת המרפסת של הקומה השנייה, צומח חרוב. אנשים ישבו בצילו לעת ערב. מה היתה התמונה האחרונה שחרתו בזכרונם מהנוף בטרם עזבו, מי יודע לאן.
*** חציית הכביש באזור בית גוברין שונתה מעט**** נקודת המוצא שלנו נמצאת קרוב מאוד לצומת גוברין. בסמוך לצומת, לצד הכביש לקיבוץ בית ניר, יש תחנת דלק ומזנון דרכים. ליד הכניסה האחורית לתחנת הדלק ניצב לוח ההדרכה של שביל ישראל 1 , המספר כי יש אתרים קדומים רבים באזור שאנו מצויים בו. לידו תראו את הסימון של שביל ישראל. אנחנו הולכים מתחנת הדלק אל צומת גוברין וחוצים את כביש מספר 35.
אחר-כך פונים ימינה והולכים לצד הכביש לכיוון קריית גת. משמאלנו גבעה ועל מורדותיה בית ערבי נטוש שארבע קשתות בחזיתו ("בית השייח'"). אחרי בית השייח' מתעקל שביל ישראל שמאלה ומטפס בגבעה. עוד מעט ואנחנו רואים עוד בית ערבי נטוש ("הווילה") בראש הגבעה. חדרים מרווחים, ועל הרצפה נשארו חלק מהמרצפות. בחוץ, תחת המרפסת של הקומה השנייה, צומח חרוב. אנשים ישבו בצילו לעת ערב. מה היתה התמונה האחרונה שחרתו בזכרונם מהנוף בטרם עזבו, מי יודע לאן.
עוקפים את הווילה מימין. עוד 200 מ' ואנו מגיעים אל דרך עפר טובה ופונים בה שמאלה. מכאן ואילך יעבור המסלול בדרכים טובות לרכב. אחרי כקילומטר על דרך העפר אנחנו מגיעים אל דרך סלולה משובשת ופונים בה שמאלה. הסימון כאן מועט ומופיע על גדרות תיל משמאל לדרך. הליכה קצרה על הדרך הסלולה וגדר בקר חוסמת את דרכנו. אין ספק שמסוכן לנסוע כאן בלילה במהירות. מסירים את הגדר, מחזירים אותה למקומה וממשיכים. עוד קילומטר, ומהדרך המשובשת מסתעפת שמאלה דרך עפר 2 ההולכת למערת הקוֺלומבריום. זוהי ההזדמנות האחרונה, היום לפחות, לסטות מהמסלול של שביל ישראל ולבקר בכמה מהאתרים הגודשים את הגן הלאומי בית גוברין שממזרח לנו.
מתחילים להרגיש נגב באוויר
אחרי כ - 1.2 ק"מ על הדרך המשובשת אנו מגיעים אל צומת דרכים ופונים ימינה אל דרך עפר העוברת בין שתי גדרות. מימיננו שדה ומשמאלנו רפת גדולה 3 . אפשר לעצור ולשוחח עם הפרות. עוד 200 מ' ואנו מגיעים לעוד צומת. גם כאן פונים ימינה וחוצים בלי לחוש בכך את אפיקו הרדוד של נחל מראשה.
כשני ק"מ אחרי שירדנו מהדרך הסלולה נראה כרם ענבים לפנינו וחורשת אקליפטוסים מימיננו. החורשה הזאת נראית מפתה מאוד למנוחה, אבל כשמתקרבים אליה היא מפתה פחות. סתם חורשת אקליפטוסים. עוד מעט, כשהצל יהיה יקר מציאות, נהיה בררנים פחות. בהמשך הדרך נראה עוד ועוד כרמים שפועלים תאילנדים עובדים בהם. נכון, נכנסנו לאזור של כרמי לכיש. הנוף כאן מזכיר את הנוף שראינו בגליל התחתון: משוכות צבר שלא טופלו שנים ועצי זית שגדלו פרא. נראה שהנוף הארץ-ישראלי שאנחנו כל כך אוהבים הוא נוף שפעם ישבו בו ערבים.
קצת אחרי החורשה, במעלה גבעה משמאל לשביל, מצוייה חורבת בירם, ובה שרידי בתים ועוד בוסתנים נטושים. מיד אחרי חורבת בירם מתחלפת דרך העפר שלנו בדרך כבושה בחלקה. עוד כשלושה ק"מ בין הכרמים והדרך הזאת נופלת על כביש 3415 המחבר את מושב אמציה עם צומת לכיש. אם נסטה משביל ישראל ונפנה כאן ימינה, נגיע עוד מעט אל החניון הקטן שלרגלי תל לכיש 4 ונוכל לבקר באתר החשוב הזה המזוהה עם העיר המקראית לכיש. בין השאר נראה כאן את שער העיר, שרידי ארמון-מצודה מתקופת ממלכת יהודה ושרידי מקדש מהתקופה הפרסית-הלניסטית.
מארמון המצודה, שנבנה כנראה בידי רחבעם מלך יהודה, יש תצפית יפה עד הר חברון במזרח וחוף הים במערב. אם אתם לא בעניין של סטיות, חצו את הכביש ופנו שמאלה אל דרך כבושה המקיפה את התל ממזרח. כמעט את כל שבעת המינים תראו על הדרך הזאת. תאנה וזית, רימון וגפן, בבוסתן נטוש מימין לדרך, ושדות חיטה ושעורה משמאל לה.
תערובת של חום וצהוב וכחול
השביל שלנו ממשיך לעבור בין כרמים. קצת יותר מקילומטר אחרי תל לכיש מסתיימים הכרמים ואנחנו בשטח חשוף. הנוף כאן לא ממש מעניין, אבל אם הולכים שלושה חבר'ה ושרים, יכול להיות נחמד. כארבעה ק"מ אחרי תל לכיש מטפס השביל על גבעה ומגיע לצומת שבילים 5 . פונים אל השביל הימני ההולך לכיוון קריית גת, שאת בתיה כבר רואים באופק. אנחנו הולכים עכשיו בשערי אסם התבואה של מדינת ישראל: שדות רחבים עד קו האופק. עברנו שם בתחילת הקיץ והקציר היה בעיצומו. חלק מהשדות כבר נקצרו, ובאחרים עדיין היה ים של שיבולים. תערובת יפה של צהוב השיבולים, חוּם האדמה וכחול השמים הנקיים מענן.
השביל ממשיך מערבה לכיוון מושב אחוזם. אחרי 5 ק"מ של נוף חקלאי וחורשות אחדות אנחנו מגיעים לכביש 6 שהתמתח עד לכאן. צמוד לכביש פונים דרומה (שמאלה) והולכים כקילומטר וחצי עד שמגיעים לנחל אדוריים. באפיק הנחל פונים חדות מערבה (ימינה) וחוצים עם הנחל את הכביש 6 . אחר כך חוצים קו מתח גבוה ובהמשך את מסילת הברזל לבאר שבע 7 . השביל ממשיך עם הנחל במגמה צפון-מערבה לכיוון כביש 40 ומושב אחוזם. אחוזם נראה כמו שנראים מושבים רבים שתושביהם נטשו את החקלאות. רפתות עזובות, לולים שכבר אין בהם תרנגולות ומחסנים של חקלאים שנעשו קבלני שיפוצים ומאחסנים בהם עכשיו חומרי בנייה. חלק מהבתים הפכו במרוצת השנים לווילות גדולות ומרווחות. אחרים נשארו בתי סוכנות קטנים.
נחל אדוריים עובר מתחת לכביש 40 ואנחנו איתו. משחצינו את הכביש, נראה מולנו אחו ירוק ושורה של עצים. מימין נראה תחנת שאיבה של חברת מקורות, ורחוק יותר (כ - 200 מ' מצפון לנו) נראה את תל קשת 8 . גבעה עגולה, לא גבוהה, אבל בולטת היטב בשטח.
האזור חביב על הרועים הבדווים מהסביבה. עלי, רועה משבט אל-עזאזמה שפגשנו בהגיענו לאחו, הציע לנו לנוח בצל העצים ואמר שהשנה אולי יהיו יותר גשמים, אינשאללה. רגע אחד התלבטנו אם לקושש עצים, כפי שהוא הציע, אבל הגזייה שלנו היתה זריזה יותר. כוס קפה בצל העצים, מול התנועה המהירה של המכוניות על הכביש, ולידנו הכבשים, שקטות כמו שכבשים יודעות להיות שקטות. האם אפשר לחשוב על סיום חביב מזה לטיול?
מסלול קצר: בית גוברין
פותחים באמפיתיאטרון הרומי ובכנסייה הצלבנית ליד נקודת המוצא של המסלול. מכאן נמשיך בתוואי של שביל ישראל עד שנגיע לדרך העפר המסתעפת ממנו שמאלה אל מערת הקולומבריום. מהמערה נמשיך בשביל משולט אל האתרים המרכזיים בגן הלאומי בית גוברין, ובתום שעתיים (או כמה שנרצה יותר) נחזור אל הנקודה שממנה פתחנו את הטיול.
כדאי לדעת
מים בדרך יש בנקודת המוצא ובחניון של תל לכיש בלבד. רכב: כל המסלול, למעט כקילומטר בתחילתו, עובר בדרכים טובות לרכב. בין תחנת הדלק לכביש הגישה לקיבוץ בית גוברין יש כמה אתרים מעניינים: החשוב שבהם הוא אמפיתיאטרון רומי שנשמר כמעט בשלמותו. ממזרח לו כנסייה צלבנית משוחזרת, ולידה שרידים של מבני ציבור רומיים מרשימים.


סימני המסחר "שביל ישראל" ו"מלבן לסימון השבילים" מוצגים באתר מפה באדיבות החברה להגנת הטבע.
למידע נוסף היכנסו www.teva.org.il
מפת המסלול – גרסה להדפסה
הורדת קובץ לניווט: GPX TWL
נקודת ציון
( 6 )

גולשים היו ודירגו

דרגו עכשיו
  • achav

    achav
    מומלץ ביותר בחורף הירוק|4 19.03.13
  • קרןהפוך

    קרןהפוך
    לא בגשם!!|3 05.01.13
    הדרך בוצית וחלקלקה ואין איפה להסתתר. ההתחלה יפה עם תל לכיש וההליכה בין הגפנים. כשהגפנים מסתיימים יש שדות ירוקים לכל האופק. מאד יפה אבל חדגוני ומשעמם לאורך קילומטרים רבים.
  • meron16

    meron16
    שדות ירוקים עד האופק|4 07.03.11
    הדרך רגועה ויפה, עוברים את הוילה בין שקדיות, עוקפים את הגן הלאומי בין שדות ירוקים וחורשות. מומלץ מאד לעלות לתל לכיש: הבאר מרשימה מאד וכך גם התצפית. אנחנו עלינו מהשביל שיוצא משביל ישראל ולא סטינו לכביש. מהתל ועד לאנדרטה ההליכה קצת מייגעת. מרגע שהשביל פונה מערבה הנוף משתנה ופיתאום אנחנו מוצאים עצמינו מוקפים בשדות ירוקים של חיטה שניפרסים עד לאופק. עצירה באחת החורשות חובה! משם השביל מושך דרומה כדי לעבור מתחת לכביש 6. אחרי החציה לחפש טוב את הסימון ולא לסטות מנחל אדוריים. אם משאירים רכבים בתל קשת צריך להמשיך עד צומת קמה כדי להסתובב. אפשר לנסות להתקרב לשביל מכיוון אחוזם.
  • iofer

    iofer
    רצוי מאד לקראת סוף החורף|3 11.06.10
    רב ההליכה בשטח פתוח והנוף שמלווה אותנו תלוי בגידולים שבאזור, גפנים או חיטה וכד'. המסלול עצמו קל כך שרצוי לעשותו בעונה שבה השדות מסביב ירוקים והצמחיה פורחת.
  • briza

    briza
    שדות, כרמים, ותל אחד|3 12.04.08
    קבוצת "זואי ארצנו" הלכה קטע זה בתחילת אפריל, עת תחילת הקציר. האיזור כולו גבעות עגולות נמוכות, מעובדות ברובן. שדות אינסופיים של חיטה חומוס ואספסת, וכמובן גפנים, בשלל גוונים של ירוק וצהוב. עוד מעט הכל יהיה חום וצהוב - הרבה יותר קרוב לצבעי המדבר. למרות שהשביל אינו מעפיל לתל לכיש (למה?) מומלץ לטרוח ועלות מצידו המזרחי ולרדת מצידו המערבי בשבילים המסודרים. סה"כ די מונוטוני - ללכת רק בעונות הנכונות.
  • batami

    batami
    בין הכרמים|4 14.11.06
    אזור גבעתי של שביל ישראל, קל ומעט משעמם להליכה - עדיף באופניים. מספר אטרקציות בדרך - העיקרית שבהם היא תל לכיש.
- 1
עוד טיולים מומלצים


עוד טיולים