שביל ישראל - מתל קשת לצומת דביר

סוג: רגל
 

התורכים חלפו כאן ברכבת

בקיץ, הנוף מסביב כמעט צחיח. בחורף, התמונה משתנה והחום מתחלף בירוק של הבשלה. יש כאן אפיקי נחלים עם מים, מרחבים של שדות חיטה וגם אגם קטן. התורכים אפילו חלפו כאן ברכבת.
למידע נוסף ולכל מקטעי שביל ישראל היכנסו לעמוד השביל באתר מפה.

סוג: רגל
מקום: ליד אחוזם
אורך המסלול (ק"מ): 21
משך הטיול: מעל 8 שעות
מפת המסלול
תיאור המסלול
*** בעיות רבות הסימון במקטע הזה, שימו לב*** איך מגיעים: נוסעים על כביש 40 בין קרית גת ובאר שבע, כ-10 קילומטרים מדרום לצומת פלוגות. לאחר שחולפים על פני תל קשת הנראה היטב ממערב, חוצה הכביש את ערוץ נחל אדוריים. כאן דרך עפר רחבה מסומנת בכחול פונה ימינה - זוהי נקודת המוצא.

מדרום לתל קשת 1 עוברת דרך עפר רחבה מסומנת כחול. אנחנו עולים על הדרך הזאת, חוצים איתה את האפיק של נחל אדוריים ומתחילים להתקדם אל קו הגבעות הנמוכות הנראות מולנו. לאחר כ־700 מ' אנו עוברים תחת קו מתח גבוה, ולאחר עוד 600 מ' עוברים תחת עוד קו כזה.
קל להתברבר באזור הזה. סימון השביל דליל ואין סימני זיהוי בולטים. מכיוון שהסימון דליל, חשוב להישאר כל הזמן על השביל המרכזי. כחצי קילומטר אחרי חציית קו המתח השני מגיעים אל חורשה של אורנים וברושים (אם ירדתם משום מה מהשביל המרכזי, חפשו חורשה של אורנים וברושים והתקרבו אליה. אין כאן עוד חורשות כאלה), ו־700-600 מ' אחר כך מגיעים לחורשה של אקליפטוסים.
*** בעיות רבות הסימון במקטע הזה, שימו לב*** איך מגיעים: נוסעים על כביש 40 בין קרית גת ובאר שבע, כ-10 קילומטרים מדרום לצומת פלוגות. לאחר שחולפים על פני תל קשת הנראה היטב ממערב, חוצה הכביש את ערוץ נחל אדוריים. כאן דרך עפר רחבה מסומנת בכחול פונה ימינה - זוהי נקודת המוצא.

מדרום לתל קשת 1 עוברת דרך עפר רחבה מסומנת כחול. אנחנו עולים על הדרך הזאת, חוצים איתה את האפיק של נחל אדוריים ומתחילים להתקדם אל קו הגבעות הנמוכות הנראות מולנו. לאחר כ־700 מ' אנו עוברים תחת קו מתח גבוה, ולאחר עוד 600 מ' עוברים תחת עוד קו כזה.
קל להתברבר באזור הזה. סימון השביל דליל ואין סימני זיהוי בולטים. מכיוון שהסימון דליל, חשוב להישאר כל הזמן על השביל המרכזי. כחצי קילומטר אחרי חציית קו המתח השני מגיעים אל חורשה של אורנים וברושים (אם ירדתם משום מה מהשביל המרכזי, חפשו חורשה של אורנים וברושים והתקרבו אליה. אין כאן עוד חורשות כאלה), ו־700-600 מ' אחר כך מגיעים לחורשה של אקליפטוסים.
אנחנו חוצים את האפיק של נחל שיקמה 2 ומעט אחר כך רואים את הסימון של שביל ישראל על עמוד של קו מתח במורד חורשת האקליפטוסים. שביל ישראל מצטלב כאן עם דרך עפר מסומנת אדום ואנחנו פונים שמאלה (דרומה) אל הדרך הזאת. השביל עולה ויורד עכשיו בין גבעות. שדות רחבים משתרעים מימיננו ומשמאלנו. טרקטור בודד נע באיטיות מרחוק, והרעש המונוטוני שלו נוסך שלווה. מישהו עובד כאן בשקדנות. מעניין מה הטרקטוריסט מפזם לעצמו לבד בשדה.
לאחר קצת יותר משלושה ק"מ בין השדות מורה לנו הסימון של שביל ישראל להיפרד מהדרך האדומה ולפנות שמאלה אל נחל סד. עוד כ־300 מ' ואנחנו מגיעים אל הנחל, חוצים אותו וממשיכים ממזרח לערוץ הנחל. ערוץ הנחל מתחתר והופך לקניון, ואילו אנחנו הולכים במקביל לקניון וצופים בו מלמעלה. החלק הקניוני של נחל סד הוא די מפתיע. פתאום קניון, כאן, בנגב, באזור שהנחלים בו רדודים. אנחנו הולכים קילומטר בצד הנחל, ומתחברים אל דרך עפר רחבה מסומנת כחול 3 . כאן פונים שמאלה, אל הדרך הכחולה, ומגיעים לאחר קילומטר אל רגלי תל נגילה. עץ בודד צומח בראש התל, שהיה מיושב מאז התקופה הכלקוליתית ועד התקופה הביזנטית. העץ נראה כמו תרנגולת ענקית המנקרת בקרקע, ולכן קוראים למקום גם "גבעת התרנגולת".
התורכים השאירו גשר
לרגלי תל נגילה יש צומת שבילים: שביל כחול פונה ימינה. שביל ירוק פונה שמאלה לעבר התל 4 , ואנחנו איתו. כקילומטר אחרי תל נגילה מגיעים לסוללה ששרדה ממסילת הרכבת הטורקית לבאר שבע. הטורקים הניחו את המסילה בתחילת מלחמת העולם הראשונה, כדי להסיע לוחמים ואספקה לחזית הדרום. הם התכוונו להגיע לתעלת סואץ, אבל נתקעו ליד קסימה בסיני. לאחר 400-300 מ' על הסוללה אנחנו מגיעים אל גשר הרוס 5 , שקשתותיו ניצבות באפיק נחל פורה. כאן אנו מגיעים לגדר שצריך לטפס עליה ולהמשיך.
אחרי חציית הגדר אנו רואים סימון המפנה אותנו ימינה (מזרחה). עכשיו אנחנו הולכים בשביל מסומן ירוק בנוף של גבעות. בדרכנו אנחנו יורדים לחורשת אורנים, ואחר כך לחורשת אקליפטוסים ועוד חורשת אורנים. החורשות בנגב, מוכרחים להודות, אינן כחורשות שראינו בגליל ובהרי ירושלים. העצים כאן הרבה יותר נמוכים, הרבה פחות צפופים, ובכל זאת הרבה יותר מפתים להתקרב אליהם ולחסות בצילם. כל פיסת צל היא יקרת מציאות בנגב. גם אם לא נמצא כאן הרבה פרחים, נעים לשבת קצת וליהנות מהצל ומהקרירות.
כקילומטר אחרי הגשר הטורקי אנחנו רואים מימיננו אגם עונתי קטן, מקסים, מוקף סוף וקנה. מיד אחר כך אנו חוצים שוב את נחל פורה, חוצים דרך עפר רחבה מסומנת כחול 6 , ואחרי עוד 800-700 מ' אנו מגיעים אל שמורת פורה. עוד כמה עשרות מטרים והשביל הכחול שלנו חולף על פני דרך שחורה שמגיעה מצפון, ומתקרב אל כביש 40.
עדכון מהשביל
עדכון שביל משנת 2016, שאינו מופיע כרגע במפת המסלול:
אנחנו עומדים עכשיו במרחק מטרים אחדים מכביש 40. כאן אנחנו פונים ימינה אל דרך עפר טובה, ומתחילים במקטע של 2.5 קילומטרים במקביל לכביש, ממערב לשדרת אקליפטוסים המפרידה בינינו לבין הכביש. בתום עלייה מתונה, השביל מוביל לחציית הכביש הסואן 7 . מעברו המזרחי של הכביש עוקב הכביש אחר ערוץ נחל שקמה.
נחל שקמה
כעבור כקילומטר בערוץ נחל שקמה עוברים ממערב לתל מילחה 8 . התל הוא גבעה קטנה ועגולה, דומה מאוד לתל קשת שבו התחלנו את הטיול. שביל ישראל אינו עובר בתל עצמו, אבל כדאי לסטות מעט ולעלות אליו כדי לזכות לתצפית היקפית מראשו. אחרי התצפית חוזרים אל השביל וממשיכים עם האורנים הצמודים לאפיקו של נחל שקמה.
מכאן ועד נקודת הסיום הדרך מונוטונית למדי, אבל אפשר פשוט ליהנות מעצם ההליכה לצד אפיק נחל שיקמה. בלי עליות וירידות, לצד האורנים והאקליפטוסים הנטועים לאורך אפיק הנחל ונוכח השדות הרחבים המשתרעים לפנינו. השביל רחב ונוח, הסימון טוב, ובכל רגע אפשר לצעוד חמישה צעדים הצידה ולהשתרע תחת אחד האורנים שעל גדות הנחל. בחורף אפשר ליהנות כאן ממרבדים יפים של כלניות ועיריות, ובקיץ ממישטחי העשב הצומח בצל העצים.
כמעט 10 ק"מ אחרי שחצינו את כביש 40 מתקרב השביל לפסי רכבת, מתעקל מעט שמאלה וחוצה קו מתח. עכשיו נראה מימיננו את דגל ישראל מתנפנף מעל מחסן מאולתר, שהוקם על בסיס של שני אוטובוסים ישנים. כאן אנחנו נפרדים משביל ישראל ומאפיק הנחל 9 ופונים ימינה אל גבעה נמוכה המשקיפה אל נקודת הסיום שלנו - כביש 325 ההולך אל הקיבוצים דביר ולהב.
כדאי לדעת
מים בדרך - אין. רכב: רוב הדרך טובה לרכב שטח. בעלי רכב שטח יעקפו ללא קושי את הקטעים שאינם עבירים לרכב רגיל - גשר הרכבת הטורקי והקטע הקניוני בנחל סד - ואם ימשיכו בדרך המסומנת אדום, עד למקום שבו מסתעפת ממנה שמאלה דרך עפר מסומנת שחור. כאן יפנו לדרך השחורה ויסעו בה, עד שמורת פורה.


סימני המסחר "שביל ישראל" ו"מלבן לסימון השבילים" מוצגים באתר מפה באדיבות החברה להגנת הטבע.
למידע נוסף היכנסו www.teva.org.il
מפת המסלול – גרסה להדפסה
הורדת קובץ לניווט: GPX TWL
נקודת ציון
( 8 )

גולשים היו ודירגו

דרגו עכשיו
  • peereran

    peereran
    נחמד ולא יותר|3 30.03.17
    מסלול לא קצר כ 27 ק"מ דיי משעמם. הגענו אחרי פריחת הכלניות וגם לא ראינו פריחה אדומה
  • sasmic

    sasmic
    קצת מונוטוני|4 28.03.17
    המשכנו עד קיבוץ דביר, סה"כ קרוב ל 27 קילומטרים. ההתחלה מתל קשת עד פורה מאוד יפה עם כל השדות הירוקים. מהרגע שחוצים את כביש 40 הדרך נהפכת להיות טיפה משעממת ומונוטונית.
  • קרןהפוך

    קרןהפוך
    תלוי בעונה|4 19.02.16
    מתל קשת לפורה: הכל ירוק. שדות מוריקים של חיטה ומשטחי כלניות. חלקו הראשון של הקטע מונוטוני וחלקו השני לאורך נחל שקמה ואגם שקמה נעים להליכה ומלא תגליות. 25.10 מפורה לצומת דבירה לפני התחלת הגשמים, ועל כן החלק הכי משעמם של השביל שהלכתי בו עד היום. הליכה מונוטונית ואפילו אין לעיניים במה להאחז.
  • Shoat

    Shoat
    מתל קשת לצומת דבירה |4 28.12.13
    אחרי הסופה האחרונה ארבעה ימים של גשם רואים היטב את העוצמה בנחלים . נחל שקמה עדיין זורם צריך למצוא את הנתיב האידיאלי מבלי לשקוע בבוץ .ערוץ נחל סד עמוק על דפנותיו רואים בברור את עוצמת המים שזרמה בו ישנה תחושה של ניקיון כמו אחרי מסדר המפקד סלעי הגיר נקיים כמו שלא היו מעולם . שטחי החיטה חלקם נבטו חלקם נזרעים מחדש המעבר בין גרבים חומים למשטחים ירוקים עושה חשק ללכת בלי סוף מאגר שמורת פורה מלא ולחשוב שזה מארבעה ימי גשם מ ד ה י ם ..... בסה״כ מסלול נעים להליכה במיוחד בעונה זו. מומלץ
  • achav

    achav
    מדביר לתל קשת - נחל שקמה בגשם|3 19.03.13
    מסלול נוח ונעים להליכה. שמורת נחל פורה - מרכז הקטע. נופי הנגב הצפוני ודרום השפלה. יצא לנו ללכת בגשם. חוויה. מומלץ כמובן באביב.
  • meron16

    meron16
    הכלניות הצילו את המצב!|3 07.03.11
    "קניון סד" חביב ואז הכלניות מתחילות... התצפית מתל נגילה נהדרת ואדומה (18.2). הסימון לא מתאים למפה (2006) לתל עולים בירוק ויורדים לכיוון החורשה והגשר ההרוס. האגם העונתי יבש אבל יש כלניות. אחרי שחוצים מתחת לכביש 40 יש חורשת אקליפטוס שמעולה לארוחת צהרים. משם השביל ממשיך לאורך ערוץ נחל שיקמה. מומלץ ללכת בתוכו ולהרוויח את הצל. אנחנו השארנו את המכוניות בתחנת דלק בצומת דבירה ולכן הלכנו עם השביל עד שהוא נצמד למסילה, עברנו מחתתיה וחברנו לצומת.
  • briza

    briza
    טוסקנה זה כאן|4 12.04.08
    קבוצת "זואי ארצנו" הלכה קטע זה בתחילת אפריל, ימי הקציר. שדות חיטה מעוגלים מאופק לאופק בשלל הגוונים שבין ירוק וצהוב צריך לראות כדי להאמין - ממש טוסקנה משלנו. השביל אינו עולה לתל קשת (למה?) - לא להחמיץ. קניון נחל סד הוא שינוי מעניין בנוף, אם כי התואר קניון כאן מוגזם. שימו לב: השביל עולה לתל נגילה (בשונה מהמסומן במפה - עיקבו אחרי הסימון הירוק) ויורד ממנו ישר לנחל שקמה ולגשר הרכבת הטורקי. שמורת פורה ממש מחייה את השממה אבל האגם היה יבש לחלוטין. לא מתאים לעונות החמות.
  • guyeran

    guyeran
    קניון נחל סד - לא להחמיץ!|5 30.10.02
    הקניון, בלב הגבעות המתגלגלות, הוא הפתעה יפהפיה: קירותיו לבנים ובערוצו מרבד של סוף ירוק (גם בעונה בחמה). בחורף המים זורמים וניקווים אליו משלל ערוצונים. מומלץ לעלות לתצפית על תל נגילה ולעבור ליד הגשר התורכי (לשעבר) היפה.
- 1
עוד טיולים מומלצים
שמורת פורהשמורת פורה מומלץ מפה8.9הסימנים לאביב עושים נפלאות לאזור דרום שפלת החוף. מזג האוויר נוח, האוויר צלול, ואינספור כלניות אדומות מרימות תפרחת לצדם של פרגים, נוריות, חרציות ומיני ירוקים אחרים. הפנים הטופוגרפיות של האיזור נראות אז במיטבן: מרחב עצום של גבעות רכות ועגולות, המשמשות בית לארנבות שדה ופרפרים שובבים. שביל הליכה מסומן בירוק עובר בשמורת פורה ומוביל את המטיילים לכמה פינות טבע מקסימות ואתרים היסטוריים. אחד מהם הוא אגמון מוקף סוף וקנה שהופך בחורף לאגם של ממש שמושך אליו עופות מים רבים. אם תתקדמו פנימה לתוך השמורה תגיעו לאגם עונתי קטן. הסכר שנבנה כאן עוצר ואוצר את מי השטפונות של נחל פורה, הנשאבים מאוחר יותר לצינורות ההשקיה של קיבוץ בית קמה. לאורך השביל נגלים גם שרידי גשר טורקי וחורשת אקליפטוסים. הילדים (וגם המבוגרים) יכולים לשחק מחבואים בתוך העשב והפרחים ולשזור זרים מחרציות הבר הגדלות כאן בשפע. מרוב יופי, מרגישים כאילו כל העולם הזה נוצר רק בשבילכם. רק לא לשכוח מצלמה וסל פיקניק.קרא עוד
גן לאומי אשקלוןגן לאומי אשקלון מומלץ מפה8.8במסגרת מסעותיו של הגיאוגרף הערבי מוקדסי ברחבי הארץ הוא גם הגיע לאשקלון ובשנת 985 כתב עליה: "אשקלון היא עיר חשובה השוכנת לחוף ים. עצי השקמה גדלים בה בשפע ומצטיינים בגודלם... אשקלון היא עיר נהדרת... נעימה ובנויה בטוב טעם". רבים חשבו כך שנים לפני מוקדסי והחפירות הארכיאולוגיות חשפו כאן ממצאים על יישוב שהחל כאן לפני כ-10,000 שנים. בתחומי הפארק מצוי תל ארכיאולוגי ובו שרידים המעידים על עברה המפואר של העיר: עמודי שיש שזכו לכינוי העממי עמודי שמשון, כותרות מגולפות, ארונות קבורה, פסל של האלה המצרית איסיס, בסיליקה רומית ושרידי חומה, מהמאה ה-12, מתקופת העיר המוסלמית. בשנת 2008 נסתיים פרוייקט שימור השער הכנעני, המוכר גם כשער המקושת העתיק ביותר בעולם ונחשב לתגלית ארכיאולוגית חשובה. השער שנבנה בשנת 1,850 לפנה"ס, היווה את פתח הכניסה לאשקלון הכנענית ודרכו עברו אנשי העיר, עגלות שוורים וחמורים עמוסות סחורות, מלחים וסוחרים.קרא עוד


פרדס מינקובפרדס מינקוב מומלץ מפה8.7משפחת מינקוב היתה מראשוני המתיישבים במושבה רחובות. זלמן, אבי המשפחה, קנה שטח של 150 דונם ונטע בו את הפרדס הראשון ברחובות בשנת 1904. בתוך מתחם הפרדס, שהוקף חומת אבן, נחפרה באר עמוקה ונבנתה בריכת אגירה, ששימשה גם כבריכת שחייה והוזכרה בסיפורו של ס. יזהר, בן העיר, "רחצה בבריכה". המים הועברו בתעלות להשקיית חלקות הפרדס. זלמן נפטר בגיל צעיר ומשפחתו מכרה את הבעלות על הפרדס לקבוצת שותפים. הפרדס רחש מעבודת כפיים עברית אך גם מחיי רוח תוססים לא פחות. אחרי שהוזנח במשך שנים ובזכות רצון טוב ומסירות גדולה של מנהלת הפרדס בשיתוף עם המועצה לשימור אתרים, שוחזרו מבני הפרדס בחן רב ותוך נאמנות גדולה למקור. כעת נטועים בפרדס המודרני עצי הדר ממינים רבים. לצד הזנים שהיו קיימים כבר בתחילת המאה ה-20, צומחים פה גם עצים שהם הכלאות והמצאות חדשות, פרי פיתוח ישראלי. הפרדס הוא פרדס לימודי והקבוצות המגיעות לומדות על ההיבטים הטכניים של עבודת הפרדס אך בעיקר על רוח הסוציאליזם ועל האמונה בעבודת הכפיים ששטפה את הארץ בימי העלייה הראשונה והעלייה שנייה. המבנים היפים, הבובות המדמות את פועלי המיון והאריזה, הפרדס המטופח ובעיקרקרא עוד
עוד טיולים