לישון
פאנל צבאי
מיוחד לחנוכה
בהשתתפות
כתבים
מלון הגושרים
לטייל
מסע בילוש
לאורך אתרים
שבהם חיו
המכבים
טיול חנוכה
לבלות
פעילות חנוכה
לילדים
כולל הצגה
מאירת עיניים
בית אבי חי
לאכול
הדלקת נרות,
סופגניות
והופעות חיות
כל החג

שאפה בר
1 הגדל תמונה
משק הברון
הועלה על ידי danam_20
2 הגדל תמונה
רחוב המייסדים
הועלה על ידי danam_20
3 הגדל תמונה
מוזיאון המושבה
הועלה על ידי danam_20
4 הגדל תמונה
הקזרמה ליד המוזיאון
הועלה על ידי danam_20
5 הגדל תמונה
באר אנטילית במזכרת בתיה
הועלה על ידי guggen
6 הגדל תמונה
אורוות הברון מזכרת בתיה
הועלה על ידי guggen
7 הגדל תמונה
אורוות הברון מזכרת בתיה
הועלה על ידי guggen
 

לי כל גג נושא מזכרת

ברחובותיה של מזכרת בתיה מזכרות מבתיה הראשונים של המושבה ששימשו את חלוצי היישוב ואת פקידי הברון. את האמביציה שהייתה למתיישבים של מושבות...
סוג: רגל, רכב רגיל
מקום: מזכרת בתיה
משך הטיול: 2 - 4 שעות
תיאור המסלול
ב- 1882 נעתר הברון רוטשילד להיפגש בפאריס עם אחד ממיסדי אגודת "חובבי ציון" שהתואר "חובב" צר למידותיו. הפגישה התקיימה עם הרב שמואל מוהליבר שפעל בכל מרצו כדי לעשות נפשות לרעיון של הפיכת אדמת ארץ הקודש לאדמה חקלאית יהודית. בעקבות אותה פגישה גורלית החליט הברון לתמוך בהתיישבות בארץ ישראל ומוהליבר פנה לחפש את הנבחרת הראשונה שתתמודד עם האתגר הציוני החדש, ומצאה בכפר פאבלובקה. ב- 1882 עלו לארץ מפאבלוקה שבפולין 11 בני איכרים צעירים, דתיים ונמרצים. לאחר תקופת הכשרה בבית הספר החקלאי מקווה ישראל העמיקו הצעירים את ידיעותיהם בחקלאות והתכוננו לעליה לקרקע.
ב - 1884 לאחר שהברון רוטשילד רכש את האדמות למושבה שיקים, הצטרפו בני משפחותיהם של אחד עשר הנבחרים ועוד שבע משפחות נוספות של עולים מרומניה ועלו לקרקע. תחילה נקראה המושבה עקרון כי המקום יוחס בטעות לעקרון המקראית. השם שנבחר לא מצא חן בעיני בעל המאה וב-1887 קבע רוטשילד כי שם המושבה ישתנה ל"מזכרת בתיה" לזכר אימו. המושבה שהיתה מושבת הברון הראשונה נועדה לשמש כ"מושבה לדוגמא" על פי תפיסתו של הברון ובעקבות הצלחתה עמדו לקום מושבות נוספות בתמיכתו הנדיבה. כדי לשמור על האינטרסים של הברון, נוהלה המושבה מאז הקמתה על ידי פקידיו. העימותים בין המנהלים למתיישבים לא אחרו לבוא ושיאם היה בשנים 1889-1888 כשהחקלאים שומרי המצוות סירבו לעבד את אדמתם בשנת השמיטה.
לקריאת תיאור המסלול המלא יש להירשם לאתר מפה
ב- 1882 נעתר הברון רוטשילד להיפגש בפאריס עם אחד ממיסדי אגודת "חובבי ציון" שהתואר "חובב" צר למידותיו. הפגישה התקיימה עם הרב שמואל מוהליבר שפעל בכל מרצו כדי לעשות נפשות לרעיון של הפיכת אדמת ארץ הקודש לאדמה חקלאית יהודית. בעקבות אותה פגישה גורלית החליט הברון לתמוך בהתיישבות בארץ ישראל ומוהליבר פנה לחפש את הנבחרת הראשונה שתתמודד עם האתגר הציוני החדש, ומצאה בכפר פאבלובקה. ב- 1882 עלו לארץ מפאבלוקה שבפולין 11 בני איכרים צעירים, דתיים ונמרצים. לאחר תקופת הכשרה בבית הספר החקלאי מקווה ישראל העמיקו הצעירים את ידיעותיהם בחקלאות והתכוננו לעליה לקרקע.
ב - 1884 לאחר שהברון רוטשילד רכש את האדמות למושבה שיקים, הצטרפו בני משפחותיהם של אחד עשר הנבחרים ועוד שבע משפחות נוספות של עולים מרומניה ועלו לקרקע. תחילה נקראה המושבה עקרון כי המקום יוחס בטעות לעקרון המקראית. השם שנבחר לא מצא חן בעיני בעל המאה וב-1887 קבע רוטשילד כי שם המושבה ישתנה ל"מזכרת בתיה" לזכר אימו. המושבה שהיתה מושבת הברון הראשונה נועדה לשמש כ"מושבה לדוגמא" על פי תפיסתו של הברון ובעקבות הצלחתה עמדו לקום מושבות נוספות בתמיכתו הנדיבה. כדי לשמור על האינטרסים של הברון, נוהלה המושבה מאז הקמתה על ידי פקידיו. העימותים בין המנהלים למתיישבים לא אחרו לבוא ושיאם היה בשנים 1889-1888 כשהחקלאים שומרי המצוות סירבו לעבד את אדמתם בשנת השמיטה.
את הסיור נתחיל ברחוב רוטשילד 40 1 , הרחוב הראשי, שם נמצא הבית ששימש את פקידי הברון. מאוחר יותר שימש אחד מחדריו כגן ילדים וככיתת לימוד, ואחר כך למגורי המורים. בתקופת המנדט שכנה בו תחנה של משטרת היישובים העבריים ובמלחמת השחרור הותקן על גגו מתקן איתות לקשר עם יישובי הסביבה. כיום משמש הבניין כמוזיאון וכדאי להתחיל בו את הסיור. בחדרי המוזיאון שיחזור של כלי בית וחדרים מתקופת ותיקי היישוב וכן מסמכים היסטוריים הנוגעים להם. בבניין סמוך למוזיאון מוקרן סרט מעט מיושן שמלמד על ההיסטוריה המקומית. כאולם ההקרנה משמשת קומת המסד במבנה הנקרא ברוסית קזרמה (ובעברית – קסרקטין). כדי לחסוך במקום בניה שהוקצב במשורה בנו החלוצים בתים בני שתי קומות. בקומה העליונה גרו בני הבית ובתחתונה בהמות הבית.
ממול למוזיאון ובצדדיו, הקזרמות המקוריות ששופצו וחודשו וביניהם נמצאים הבניינים ששימשו כמבני הציבור: אתר בית הכנסת הראשון, המרפאה והחצר שבעבר התגורר בה נפח המושבה. לאחר הליכה של דקות ספורות לכיוון צפון אנו ממשיכים לעבר בית הכנסת המפואר 2 שהפך לסמלה של המושבה . בביקורם במקום ב 1925 שאלו הברון אדמונד ואשתו עדה את המתיישבים מה הם רוצים כמתנה. המתיישבים, צנועים ובעלי אמונה, הצביעו על בניין בית הכנסת הישן ברחוב שסדק גדול נפער בחזיתו. לא חלפו שנתיים עד שבית הכנסת החדש עמד במקומו.
בית הכנסת תוכנן במסורת הבניה האקלקטית על ידי האדריכל התל אביבי פנחס ניט ומזכיר מצודה אירופאית- גגו משופע, בשני צידיו של המבנה דמוי הבזיליקה צריחים ובתוכו שני טורי עמודים המחלקים את האולם הפנימי לשלושה חללים. בחזית הבניין משולבים סמלים יהודיים - המנורה, לוחות הברית וחנוכיה. ארון הקודש המגולף בעץ במלאכת מחשבת עדינה הוא הארון המקורי שהועבר מבית הכנסת הראשון של המושבה. עם הקמתו שימש בית הכנסת כמרכז חיי הקהילה שבמושבה ומאוחר יותר, בימי טרום הקמת המדינה, שימש הבניין כסליק של ה"הגנה". כלי נשק הוחבאו מאחורי ארון הקודש ובחלל הבמה המרכזית. במלחמת העצמאות הפך בית הכנסת לבית חולים שדה ואושפזו בו בעיקר הפצועים מקרבות לטרון.
בצידה השני של הכיכר, נמצא בית הספר 3 . הבית שבחזיתו נבנה לפקיד הברון אברהם בריל וכשזה עזב את תפקידו ב-1905 הוסב בית הפקיד לבית הספר. בחצר בית הספר ניצבות שתי בריכות מים שהישנה מביניהן נבנתה ב-1907 והחדשה הוקמה עם קום המדינה. הבריכות, שהזרימו מים לבתי המושבה, כבר לא בשימוש.
ובחזרה לרוטשילד ולמייסדים לכיוון המוזיאון. מיד לאחריו משמאל נמצא רחוב המייסדים. משני צדדיו בתים יפים שהמייסדים הורישו לצאצאיהם. באמצע הרחוב משמאל נמצא בית משק הברון 4 . הבניין המרשים שחומרי הבניה שלו הובאו מצרפת וחלק מקורות העץ שבו עשויות מארז הלבנון, שימש כמקום איחסון לחציר, לבעלי חיים, למיכון חקלאי וגם כמקום משכנם של המדריכים החקלאיים שנקראו בעבר "גננים". בהמשך הרחוב נגלית הבאר הראשונה של המושבה 5 והבריכה שלצידה. באר האנטיליה נחפרה לעומק של כ-30 מטרים והופעלה על ידי שני גלגלי שיניים ענקיים שלאחד מהם היה רתום אתון או שור. המים הועלו ממנה ונשפכו לבריכה הצמודה וממנה נלקחו לבתי היישוב ולשטחים החקלאיים. השוקת שנבנתה למרגלות הבריכה שימשה להרוות את הבהמות שנשאו בנטל. איזור זה שימש כלב החברתי של היישוב והבריכה, שצעירי המקום טבלו בה, היתה למקום מפגש ובילוי עוד בטרם המצאת המוסד "המרכז המסחרי".
מכאן, כדי לחתום את היום עם הראשונים מומלץ לבקר בבית הקברות 6 ואליו כבר כדאי לנסוע במכונית. שיטוט בין המצבות הלבנות המיוחדות שנראות כהכלאה בין סרקופג לאיגלו חושף את ההתעקשות של החלוצים לדבוק בשם המושבה הראשון "עקרון" ואת סירובם לקבל על עצמם את השם החדש. כמה שמות משפחה חוזרים על עצמם בבית הקברות ואלו הם שמות המשפחה של החלוצים שהעמידו דורות רבים של צאצאים שכדרך כל בשר העמידו גם הם צאצאים וחוזר חלילה. קריאת ההקשרים המשפחתיים שעל המצבות היא כהרכבת אילן יוחסין מסועף ובית הקברות יכול לשמש לבדו כמוזיאון לתולדות היישוב. במרכז בית הקברות נמצאת אחוזת הקבר של מוהליבר, האיש בעל האמונה והחזון, שממנו הכל התחיל. עצמותיו של מוהליבר הועלו לארץ כמאה שנים אחרי שנקבר בביאליסטוק ועל מצבתו נכתב בכמה שורות את קיצור תולדות הזמן והמקום. מסופר בהן על הרב הגדול שהפליא לעשות למען ארץ ישראל ועל פגישתו עם הברון רוטשילד. אותה פגישה גורלית בה קנה מוהליבר את ליבו של הברון ברעיון יישוב הארץ. בזכותה של אותה פגישה הוקמה המושבה ומאז אותה פגישה כל השאר הוא היסטוריה.
מפת המסלול – גרסה להדפסה
( 8 )

גולשים היו ודירגו

דרגו עכשיו

goodlife

goodlife
מענין וקרוב|4 21.03.13
מושבה לא כל כך מוכרה אך מטופחת ושמורה. שווה לבוא ולבקר - מוזיאון נחמד וגם כמה אתרים שהשתמרו הכל במרחק הליכה ונגיעה !
אתר מפה מעדכן בקביעות שעות פתיחה וטווחי מחירים, אך תמיד מומלץ לבדוק מראש עם המקום.
עוד טיולים מומלצים
שמורת פורהשמורת פורה מומלץ מפה8.9הסימנים לאביב עושים נפלאות לאזור דרום שפלת החוף. מזג האוויר נוח, האוויר צלול, ואינספור כלניות אדומות מרימות תפרחת לצדם של פרגים, נוריות, חרציות ומיני ירוקים אחרים. הפנים הטופוגרפיות של האיזור נראות אז במיטבן: מרחב עצום של גבעות רכות ועגולות, המשמשות בית לארנבות שדה ופרפרים שובבים. שביל הליכה מסומן בירוק עובר בשמורת פורה ומוביל את המטיילים לכמה פינות טבע מקסימות ואתרים היסטוריים. אחד מהם הוא אגמון מוקף סוף וקנה שהופך בחורף לאגם של ממש שמושך אליו עופות מים רבים. אם תתקדמו פנימה לתוך השמורה תגיעו לאגם עונתי קטן. הסכר שנבנה כאן עוצר ואוצר את מי השטפונות של נחל פורה, הנשאבים מאוחר יותר לצינורות ההשקיה של קיבוץ בית קמה. לאורך השביל נגלים גם שרידי גשר טורקי וחורשת אקליפטוסים. הילדים (וגם המבוגרים) יכולים לשחק מחבואים בתוך העשב והפרחים ולשזור זרים מחרציות הבר הגדלות כאן בשפע. מרוב יופי, מרגישים כאילו כל העולם הזה נוצר רק בשבילכם. רק לא לשכוח מצלמה וסל פיקניק.קרא עוד


גן לאומי אשקלוןגן לאומי אשקלון מומלץ מפה8.7במסגרת מסעותיו של הגיאוגרף הערבי מוקדסי ברחבי הארץ הוא גם הגיע לאשקלון ובשנת 985 כתב עליה: "אשקלון היא עיר חשובה השוכנת לחוף ים. עצי השקמה גדלים בה בשפע ומצטיינים בגודלם... אשקלון היא עיר נהדרת... נעימה ובנויה בטוב טעם". רבים חשבו כך שנים לפני מוקדסי והחפירות הארכיאולוגיות חשפו כאן ממצאים על יישוב שהחל כאן לפני כ-10,000 שנים. בתחומי הפארק מצוי תל ארכיאולוגי ובו שרידים המעידים על עברה המפואר של העיר: עמודי שיש שזכו לכינוי העממי עמודי שמשון, כותרות מגולפות, ארונות קבורה, פסל של האלה המצרית איסיס, בסיליקה רומית ושרידי חומה, מהמאה ה-12, מתקופת העיר המוסלמית. בשנת 2008 נסתיים פרוייקט שימור השער הכנעני, המוכר גם כשער המקושת העתיק ביותר בעולם ונחשב לתגלית ארכיאולוגית חשובה. השער שנבנה בשנת 1,850 לפנה"ס, היווה את פתח הכניסה לאשקלון הכנענית ודרכו עברו אנשי העיר, עגלות שוורים וחמורים עמוסות סחורות, מלחים וסוחרים.קרא עוד
פרדס מינקובפרדס מינקוב מומלץ מפה8.7משפחת מינקוב היתה מראשוני המתיישבים במושבה רחובות. זלמן, אבי המשפחה, קנה שטח של 150 דונם ונטע בו את הפרדס הראשון ברחובות בשנת 1904. בתוך מתחם הפרדס, שהוקף חומת אבן, נחפרה באר עמוקה ונבנתה בריכת אגירה, ששימשה גם כבריכת שחייה והוזכרה בסיפורו של ס. יזהר, בן העיר, "רחצה בבריכה". המים הועברו בתעלות להשקיית חלקות הפרדס. זלמן נפטר בגיל צעיר ומשפחתו מכרה את הבעלות על הפרדס לקבוצת שותפים. הפרדס רחש מעבודת כפיים עברית אך גם מחיי רוח תוססים לא פחות. אחרי שהוזנח במשך שנים ובזכות רצון טוב ומסירות גדולה של מנהלת הפרדס בשיתוף עם המועצה לשימור אתרים, שוחזרו מבני הפרדס בחן רב ותוך נאמנות גדולה למקור. כעת נטועים בפרדס המודרני עצי הדר ממינים רבים. לצד הזנים שהיו קיימים כבר בתחילת המאה ה-20, צומחים פה גם עצים שהם הכלאות והמצאות חדשות, פרי פיתוח ישראלי. הפרדס הוא פרדס לימודי והקבוצות המגיעות לומדות על ההיבטים הטכניים של עבודת הפרדס אך בעיקר על רוח הסוציאליזם ועל האמונה בעבודת הכפיים ששטפה את הארץ בימי העלייה הראשונה והעלייה שנייה. המבנים היפים, הבובות המדמות את פועלי המיון והאריזה, הפרדס המטופח ובעיקרקרא עוד
עוד טיולים