סיור במושבה הגרמנית בירושלים

מומלץ מפה
8.5
סוג: רגל
1 הגדל תמונה
הכניסה לבית הראשון במושבה
הועלה על ידי briza
2 הגדל תמונה
חלון
הועלה על ידי briza
3 הגדל תמונה
מרפסת
הועלה על ידי briza
4 הגדל תמונה
הכנסייה עם מגדל הפעמון המרובע
הועלה על ידי briza
5 הגדל תמונה
מחאה נגד הריסת בתי הטמפלרים
הועלה על ידי briza
6 הגדל תמונה
הכניסה לקפה וקולנוע סמדר
הועלה על ידי briza
7 הגדל תמונה
השלט בסימטת ג'ימי
הועלה על ידי briza
8 הגדל תמונה
מעניין מי גר כאן
הועלה על ידי ציפורשיר
9 הגדל תמונה
בית במקום
הועלה על ידי ציפורשיר
 

אווירה ירושלמית בחסות גרמנית

קהילת הטמפלרים נוסדה בגרמניה ב- 1854 בתור תנועה רפורמית שהתפלגה מן הכנסייה הפרוטסטנטית. בארץ ישראל חיפשו הטמפלרים להקים חברת...
סוג: רגל
מקום: עמק רפאים 1, ירושלים
אורך המסלול (ק"מ): כ- 3
משך הטיול: עד שעתיים
תיאור המסלול
איך מגיעים: בתחבורה ציבורית- קווים 7,8 ו- 18 מגיעים לגן הפעמון. משם ההליכה לתחילת המסלול קצרה. לבאים במכוניות פרטיות ישנו מגרש חניה מאחורי תחנת הדלק במפגש בין רחוב דוד המלך ודרך בית לחם.
מושבה בלב העיר
עמק רפאים, ה"שאנז אליזה" של המושבה הגרמנית, הוא רחוב סואן ומרכזי שמשלב חיי מסחר ותרבות תוססים. בשבת, כמיטב המסורת הירושלמית שעוצרת את הזמן מלכת ליממה אחת, הרחוב שקט וההליכה בו נעימה. לפני יותר ממאה שנים הצליחו הטמפלרים, בזכות חריצותם ונחישותם, להסב את עיסוקם מחקלאים לבעלי מלאכה והקימו שכונה לתפארת. הזדהותם הלאומית של הטמפלרים עם ארץ מוצאם הביאה את חלקם לתמוך במפלגה הנאצית ובשל כך הוגלו לאוסטרליה על ידי הבריטים ששלטו בארץ בימי מלחמת העולם השנייה. בבתיהם היפים שהוקפו בעצי אורן וברוש התיישבו במקומם ב-1948 מפוני העיר העתיקה ועולים חדשים. מאוחר יותר הפכה המושבה עם בתי האבן שאופיינו במרפסות כניסה מוגבהות, בגגות רעפים, בסורגים פשוטים ובתריסי רפפה ללהיט נדל"ני יקר ערך והיום את זכר השפה הגרמנית מחליפה האנגלית של המתיישבים של השנים האחרונות.
לקריאת תיאור המסלול המלא יש להירשם לאתר מפה
איך מגיעים: בתחבורה ציבורית- קווים 7,8 ו- 18 מגיעים לגן הפעמון. משם ההליכה לתחילת המסלול קצרה. לבאים במכוניות פרטיות ישנו מגרש חניה מאחורי תחנת הדלק במפגש בין רחוב דוד המלך ודרך בית לחם.
מושבה בלב העיר
עמק רפאים, ה"שאנז אליזה" של המושבה הגרמנית, הוא רחוב סואן ומרכזי שמשלב חיי מסחר ותרבות תוססים. בשבת, כמיטב המסורת הירושלמית שעוצרת את הזמן מלכת ליממה אחת, הרחוב שקט וההליכה בו נעימה. לפני יותר ממאה שנים הצליחו הטמפלרים, בזכות חריצותם ונחישותם, להסב את עיסוקם מחקלאים לבעלי מלאכה והקימו שכונה לתפארת. הזדהותם הלאומית של הטמפלרים עם ארץ מוצאם הביאה את חלקם לתמוך במפלגה הנאצית ובשל כך הוגלו לאוסטרליה על ידי הבריטים ששלטו בארץ בימי מלחמת העולם השנייה. בבתיהם היפים שהוקפו בעצי אורן וברוש התיישבו במקומם ב-1948 מפוני העיר העתיקה ועולים חדשים. מאוחר יותר הפכה המושבה עם בתי האבן שאופיינו במרפסות כניסה מוגבהות, בגגות רעפים, בסורגים פשוטים ובתריסי רפפה ללהיט נדל"ני יקר ערך והיום את זכר השפה הגרמנית מחליפה האנגלית של המתיישבים של השנים האחרונות.
אבן הפינה היא אבן העזר
במפגש רחוב עמק רפאים עם דרך בית לחם נמצא בית העם הטמפלרי 1 שהיה בית תפילה ומרכז קהילתי וכיום שייך לכנסייה הארמנית. הבית נחנך ב- 1882 ונבנה בסגנון שהיה נפוץ באירופה במאות ה- 10 עד ה- 12. גגו של בית העם בעל חזית משולשת ומגדל פעמון קטן מתנשא בקודקודו. בהמשך הרחוב, צמוד לבית הקהילה, עומד מבנה נטוש שבו פעל בית הספר התיכון לבני הטמפלרים. בעמק רפאים 6, בצד השני של הרחוב, ניצב הבית הראשון במושבה שהוקם ב- 1873, על ידי מתיאס פרנק שהפעיל טחנת קמח של מנוע קיטור ומאפייה. בחזית הבית ניתן לראות את שנת הקמתו חקוקה על המשקוף ומתחתיה כתוב באותיות לטיניות "אבן עזר" על שם אבן העזר שסימלה את עזרתו של ה' לשמואל בקרב עם הפלשתים. (שמואל א', ז', יא'- יב').
וילות מהסרטים
השוטטות בסמטאות הצרות מתחילה בסימטת פטרסון. בבית הפינתי מימין, בית המרזח שכמותו היה רק עוד אחד בעיר באותה התקופה, היו נוהגים תושבי השכונה לשבת ולהירגע עם כוס משקה חריף. מכאן ממשיכים עד לסמטת גוטליב בה פונים ימינה ומתעקלים עם המשעול בינות חומות אבן כבדות ועצים המסוככים מכל עבר. מכאן פונים שמאלה לרחוב כרמיה ומיד ימינה לרחוב סמאטס, רחוב שלו ומהודר שמקבל את פני הבאים עם עץ דקל, ברוש ושיחי בוגונוויליות סגולים. עצי דקל מסמלים במסורת האיסלאם פריון וחיי נצח והם אחד מסימני ההיכר של סגנון הבנייה הערבית. הבתים עצמם הינם בסגנון אירופאי עם גגות רעפים משוננים ותריסי עץ.
קולנוע אוריינט
בבית הפינתי שארובות מיתמרות ממנו במפגש עם רחוב לויד ג'ורג גר בסוף המאה ה-19 גוטלוב בוירלה. הבית מתהדר במרפסת הנתמכת על ידי קשתות מסוגננות ומעליית הגג מבצבצים חלונות עגולים מסורגים. בנו של בוירלה שגם הוא גר כאן היה בעליו של בית קולנוע 2 שנקרא עם הקמתו קולנוע אוריינט ושימש את החיילים הבריטים עד סוף תקופת המנדט. המבנה יוצא דופן בחזותו וחומרי הבנייה שלו, בניגוד למבני האבן הירושלמיים, אופיינים לבתי תל אביב שהוקמו באותן שנים. משנות החמישים שונה שמו לקולנוע סמדר ומאז הוא מקרין סרטי איכות התואמים את טעמם של הסטודנטים והאינטלקטואלים הירושלמיים. הקולנוע מציג סרטים גם בשישי ושבת בצהריים וניתן לשלב צפייה בסרט עם הסיור או לעצור לאתנחתא בבית הקפה שסמוך לו.
ואיך אפשר בלי מנזר
מהקולנוע חוזרים לרחוב סמאטס וברחוב לויד גו'רג' במספר 12, מאחורי חומה נמוכה, נראה מבנה גדול ממדים המזכיר מבני כנסיה ומנזר מאופקים. המבנה שייך למסדר הגרמני קתולי של האחיות הברומאיות. הוא הוקם ב- 1894 בסמוך לשכונה הטמפלרית דווקא, אולי כדי לנסות להחזיר את הגרמנים הפרוטסטנטיים לחיק הנצרות הקאתולית. כיום, מלבד היותו כנסייה, בית אבות ואכסנייה הידועה בשם סיינט צ'ארלס, הוא משמש כבית ספר ופנימייה לנערות ערביות נוצריות. המעוניינים יכולים להיכנס לביקור בתוך המנזר ולהתרשם מהגן הפורח שמטפחות הנזירות. חוזרים לרחוב סמאטס וממשיכים לכיוון דרום מערב כ- 200 מטרים עד סופו. את ההליכה מלוות וילות מפוארות שמסתתרות מאחורי גו'נגל של מטפסים ריחנים וצבעוניים ומעוטרות בסורגים ותריסים המשתלבים יפה באבן. בצד המזרחי משתרע גן ציבורי שקט. בקצה הרחוב פונים ימינה, חוצים את רחבת החנייה הקטנה (במהלך 2012 נמצאת הרחבה תחת עבודות שיפוץ) ופונים שמאלה לסימטת ג'ימי 3 . כפי שמעיד השלט שעל הקיר, הסימטה מוקדשת לזכר הכלב "שכשכש בזנבו ושוטט להנאתו כאן בין השנים 1988-1998". הסימטה מוליכה אותנו מספר מטרים מתחת לסככה הקשתית שיצרו השיחים ממעל ובסופה פונים ימינה כדי לחזור דרך רחוב מסריק לרחוב עמק רפאים.
גילוי מצבות
חוזרים לעיר ולשאונה ובעיקר לחנויות, לבתי הקפה ולעוברי האורח. ברחוב עמק רפאים פונים שמאלה, לכיוון דרום מערב, ומתקרבים אל הצומת עם רחוב רחל אימנו. שם, עדיין בעברו השמאלי (דרום מזרחי) של הרחוב, חוצצת חומה גבוהה בינינו ובין היסטוריה רבת שנים, בלתי מוכרת וקסומה. מעבר לחומה נמצאים שני בתי קברות בלתי שגרתיים 4 שמשרים אווירה מסתורית באמצע העיר: אחד של יהודים משיחיים שהאמינו בתנ"ך, במדינת ישראל ובמשיחיותו של ישו, והשני של קהילת הטמפלרים מירושלים, חיפה ושרונה. הקברים בבית הקברות המשיחי, השונים אחד ממשנהו בצורות המצבות ובשפות החקוקות עליהם, הם זיכרון אחרון לדמויות ססגוניות כמו שוטר בריטי שהתחתן עם ישראלית ונשאר בארץ, יוחנן הכומר שהיה מיוזמי עליית יהודי אירופה לארץ אחרי השואה ואחר שנחשב לאבי מורי הדרך בארץ. צמוד לקיר הצפון מזרחי עומדות מצבות בנות 170 שנה שמשתלבות היטב עם מצבות משנות האלפיים. בבית הקברות הטמפלרי מקיפים את הגינות קברים המסודרים בסדר מופתי. אנדרטה גדולה שעומדת במרכז מסמלת קבר אחים של 500 חיילים גרמנים ממלחמת העולם השנייה, חלקם טייסים שהופלו מעל ישראל על ידי הבריטים כאשר בצעו טיסות ריגול. בתי הקברות פתוחים בימי שישי מ- 10:00 עד 16:00. באמצע השבוע ניתן לתאם ביקור עם מירו האחראי על בית הקברות בטלפון 052-3806208 . מירו, שמכיר את הסיפורים והדמויות, ישמח לתת הסברים לכל מי שיחפוץ בהם.הביקור בבית הקברות ממחיש ומחייה את עברה של שכונה זו והיציאה ממנו דומה למעבר מבועת ההיסטוריה לבועה של ימינו.
מכאן חוצים את הכביש הראשי, פונים שמאלה ומייד מבחינים בשילוב שיכול להיות רק בירושלים, ואולי בעוד כמה ערים אירופאיות: סניף מקומי בנוי לתפארת מאבן ירושלמית של אימפריית ההמבורגרים מקדונלד. ממש לפני הסניף נכנסים ימינה לרחוב מישאל ופונים מיד שמאלה ליהושוע בן נון. כדי לספוג שוב מעט מאווירת הסמטאות הקטנות של האזור פונים ימינה ברחוב יונתן וממשיכים להלך בנעימים ברחובות יהושפט ויואב, הבנויים בצורת האות ח' המסתיימת שוב ברחוב בן נון. בסמטאות אפשר לראות בתים ערביים גדולים בעלי כמה קומות, חלקם משופצים בנאמנות למקור, המסתתרים בין צמחייה עירונית המציצה מכל עבר.
מרכז שלם
ברחוב יהושוע בן נון פונים ימינה ושם ניצב בית אבן מרשים, מספר 13, ששופץ בטוב טעם. הבית משמש את מרכז שלם 5 , מכון מחקר למחשבה חברתית יהודית וישראלית, המוציא את כתב העת "תכלת". בית הדירות המשופץ הנמצא בצמוד, במספר 15, מתהדר גם הוא בבנייה המתאימה לזמנים רחוקים, אחרים ותמימים יותר. ממול, בין הצמחייה, כדאי לשים לב לבית שנבנה ב- 1837 ומשמש את הקהילה היוונית אורתודוכסית כפי שמעידה הכתובת בכתב יווני המעטרת את הכניסה. זהו הרמז העבה ביותר לכך שאנו נמצאים על גבול המושבה היוונית. רוב בתי שכונה זו ושכונת קטמון הצמודה נבנו על פי מודל בית ה"ליוואן" הערבי המורכב מחדר אירוח מרכזי וחדרים קטנים שיוצאים מצדדיו.
גם לנצרות יש שגרירות
פורשים מרחוב יהושוע בן נון ימינה לרחוב עוזיהו שגם הוא זכה לבתים שמקורם מהמאה שעברה. הולכים עד סוף הרחוב בלי להחמיץ את מספר 18 לו חזות הדומה לוילה הוליוודית. עם ההגעה לרחוב רחל אימנו, אחד מרחובותיה הראשיים של שכונת קטמון, פונים שמאלה, מערבה, לעבר מספר 20, רק כדי להציץ במבנה המפואר המשמש את השגרירות הנוצרית 6 . השגרירות הלא שגרתית הזו מעניקה עזרה לנזקקים, ללא הבדל דת מין וגזע, באמצעות תרומות ומתנדבים. תרומה נוספת של הארגון היא כמות גדולה של תיירים שבאים בזכותו לארץ. המבנה המלכותי בו שוכנת השגרירות נבנה במקור כבית פרטי על ידי קבלן ערבי. בתים מפוארים דוגמתו היו פופולריים בערים אחרות במזרח התיכון כמו קהיר ודמשק. בתקופת המנדט שימש הבית את הקונסוליה של צ'כוסלובקיה ולאחר מכן את שגרירות חוף השנהב. בירושלים נמצאות נציגויות דיפלומטיות רבות שטעמן והפרוטות שבכיסן אפשרו להן להתמקם במבנים היפים ביותר בעיר, ממש כפי שאפשר להתרשם מקונסולית יוון הנמצאת במעלה הרחוב בצדו השני.
מאזור הדמדומים הדיפלומטי חוזרים על רחוב רחל אימנו עד למפגשו עם רחוב עמק רפאים המוכר שם מסתיים הטיול 7 . על אף מרכזיותו של הרחוב, בתים ערביים רומנטיים מלווים אותו משני צדיו.
שתי אפשרויות לסיום
מכאן קיימות שתי אפשרויות - האחת לחזור לרכב בהליכה ברחוב עמק רפאים והשנייה, שמתאימה למי שאהב את הרחובות הקטנים יותר, להגיע לרחוב הילדסהיימר להמשיך למוהליבר, לפנות ימינה לרחוב דור דור ודורשיו ועם רחוב צבי גרץ להגיע חזרה לעמק רפאים ומשם לחניון גן הפעמון, היכן שחונה הרכב. הסיור הינו הצעה אחת מיני רבות אפשריות, אלו מכם שמעדיפים פשוט לשוטט מוזמנים לעשות זאת ברחובות המושבה ואף להמשיך לשכונות קטמון וטלביה הנמצאות מצפון לעמק רפאים או לשכונת בקעה הנמצאת דרומית לעמק רפאים.
מפת המסלול – גרסה להדפסה
( 10 )

גולשים היו ודירגו

דרגו עכשיו

peereran

peereran
טיול מבוגרים|4 01.10.11
אכן הטיול לא כך כך מתאים לילדים, יותר מתאים לטיול ללא ילדים. אנחנו טיילנו בחג כך שכל בתי הקפה היו סגורים, המלצה שלי הינה להגיע במועד בו בתי הקפה פתוחים לקנח את הסיור בישיבה באחד מבתי הקפה באזור
עוד טיולים מומלצים


עוד טיולים