שביל ישראל - מפארק ערד למצד תמר

מומלץ מפה
8.2
סוג: רגל
1 הגדל תמונה
נחל כנפן לאור הירח
הועלה על ידי rivanur
2 הגדל תמונה
ניווט לילי בשטח
הועלה על ידי rivanur
3 הגדל תמונה
אירוח לכס תה במאהל לצד הדרך
הועלה על ידי rivanur
4 הגדל תמונה
נחל כנפן
הועלה על ידי rivanur
5 הגדל תמונה
מפגש עם עדר עיזים
הועלה על ידי rivanur
6 הגדל תמונה
מפה עם תוואי השביל לפני ששונה
הועלה על ידי מערכתמפה
 

לא הרבה השתנה כאן

טיול ארוך שמתחיל בעיר (עוד תתגעגעו אליה בימים הבאים) ונמשך בתוך הנגב הצחיח. במהלכו תוכלו לפגוש בדואים סמויים מהעין וגמלים משועממים, נהגי מירוץ ומסוע אשלג שנראה כמו פטה מורגנה, ובסופו תשנו לבד במקום שבו הצטופפו פעם יותר ממאה חיילים רומאים
למידע נוסף ולכל מקטעי שביל ישראל היכנסו לעמוד השביל באתר מפה.

סוג: רגל
מקום: ליד ערד
אורך המסלול (ק"מ): כ- 43
משך הטיול: מעל 8 שעות
מפת המסלול
תיאור המסלול
פארק ערד הוא נקודת צל חביבה בצד כביש 31, ומקום טוב למנוחה ולהצטיידות במים . יש כאן אורנים ואקליפטוסים, ברזייה ואפילו פינה למנגל. אבל העיר ערד כבר נראית ממול על שלל פיתויה, ולכן אנחנו נחפזים אליה: נצמדים לשורת העצים הצפונית של הפארק, משם מוביל אותנו הסימון של שביל ישראל מזרחה.
פארק ערד הוא נקודת צל חביבה בצד כביש 31, ומקום טוב למנוחה ולהצטיידות במים1 . יש כאן אורנים ואקליפטוסים, ברזייה ואפילו פינה למנגל. אבל העיר ערד כבר נראית ממול על שלל פיתויה, ולכן אנחנו נחפזים אליה: נצמדים לשורת העצים הצפונית של הפארק, משם מוביל אותנו הסימון של שביל ישראל מזרחה.
פארק ערד הוא נקודת צל חביבה בצד כביש 31, ומקום טוב למנוחה ולהצטיידות במים . יש כאן אורנים ואקליפטוסים, ברזייה ואפילו פינה למנגל. אבל העיר ערד כבר נראית ממול על שלל פיתויה, ולכן אנחנו נחפזים אליה: נצמדים לשורת העצים הצפונית של הפארק, משם מוביל אותנו הסימון של שביל ישראל מזרחה.
פארק ערד הוא נקודת צל חביבה בצד כביש 31, ומקום טוב למנוחה ולהצטיידות במים1 . יש כאן אורנים ואקליפטוסים, ברזייה ואפילו פינה למנגל. אבל העיר ערד כבר נראית ממול על שלל פיתויה, ולכן אנחנו נחפזים אליה: נצמדים לשורת העצים הצפונית של הפארק, משם מוביל אותנו הסימון של שביל ישראל מזרחה.
שבילי העפר הרבים שחרצו גלגלי הסוברואים של הבדואים מקשים לעיתים על גילוי הסימון, אבל הכביש מימין והעיר ממול מבטיחים שלא נתבלבל. שביל ישראל הולך על קו הגבעות הסמוך לכביש, ואחרי כ־2 ק"מ פונה מעט צפונה ומכניס אותנו לתוך קניון קצר של נחל צאלים (הסימון כאן שחור). פונים שמאלה עם הסימון, אחרי כ־500 מ' מתעקלים עם הסימון ימינה, וממשיכים ללכת בשביל המסומן שחור עוד כ־2 ק"מ. כשסימון השביל מתחיל לרדת דרומה (זהו מסלול מעגלי חביב, שמתחיל מול אזור התעשייה על כביש 31 ואליו גם חוזר), אנחנו חותכים שמאלה אל בתי העיר.
דרך עפר מביאה אותנו אל שורת הבתים הקיצונית של ערד2 . משמאל מגרש כדורסל. מימין בית דירות. רחוב חברון 41. מכיוון שאיננו מכירים איש מהדיירים, אנחנו ממשיכים ברחוב חברון, עוקבים אחרי הסימון הברור על עמודי החשמל. הכביש רחב, המדרכות נוחות, ומשמאל כבר קורץ לנו קניון מודרני ומנסה לפתות. אפשר להצטייד בהיפרנטו, לבדוק את מדפי הדיסקים בטאואר רקורד, לבלוס המבורגר בברגר קינג או לקפוץ לתת שתן במרפאת קופת חולים.
אפשר גם לדחות מעט את הקניות. עוד מעט, אחרי שנחצה את רחוב אלעזר בן יאיר, יהיה המרכז המסחרי הישן משמאלנו. זה הזמן להתעדכן בביאת המשיח בבית חב"ד, להפקיד כסף בבנק המזרחי, לרדת על ממליגה במסעדה הרומנית המצוינת מול דוכן הפלאפל (עמוּסה רוב היום, הנחה לחיילים), ולקוות לראות את עמוס עוז הולך לשלם ארנונה במשרדי העירייה הסמוכים.
חיפושיות הזבל מחכות
הביקור בעיר מסתיים עד מהרה. עוד מעט ואנחנו בצומת ערד3 . ימינה לתל–אביב, שמאלה לים המלח. שלט כתום, הניצב בצידו השני של הכביש, מודיע ש־5 ק"מ בלבד מפרידים בינינו לבין מאגורות יעלים. שביל מסומן אדום מוריד אותנו אל נחל יעלים, שם מצפה לנו שעה וחצי של הליכה מתונה במורד הנחל. אחרי קילומטר בערך מתחיל הנחל להעמיק וערוצו נעשה צר יותר. בקירות הסלע משני צידי הערוץ יש מערות אחדות וגומחות טבעיות.
השביל המסומן אדום חוזר אל הכביש (עלייה קלה) ומתכוון לחצות אותו בדרכו למאגורות כידוד 4 . אנחנו לא חוצים, אלא פונים ימינה אל שביל מסומן ירוק. הוא לוקח אותנו אל ראש גבעה הסמוכה לכביש, ומשם ממשיכים דרומה ומטפסים בעלייה תלולה למדי אל רוגם זוהר. במקום שרידים דלים של מצד מהתקופה הרומית, וגם תצפית יפה על בקעת ערד. מכאן ממשיכים בשביל הירוק, הולכים כ־200 מ' על אוכף ואחר־כך מטפסים אל ראש זוהר. גם כאן יש תצפית יפה, ואנדרטה צנועה לזכר המטייל פנחס סלע שנהרג בדרכי המדבר. ביום בהיר רואים מכאן היטב את ים המלח.
מראש זוהר יורדים דרומה אל דרך מסומנת כחול ופונים בה ימינה. זוהי דרך רחבה, טובה לרכבי שטח. הטנדרים של הבדואים, וגם מכונית פיאט אחת שהתנשפה במיומנות במעלה, מוכיחים כי באזור הזה כל רכב הוא רכב שטח. הדרך הולכת על קו הרכס. מימין נראות בקעת ערד והעיר ערד. שורה ארוכה של רוכבי אופניים מידרדרת במורד מולנו. כקילומטר אחרי הירידה מראש זוהר מתחברת אלינו דרך מסומנת שחור. כדאי לסטות כאן מהדרך הכחולה ולפנות שמאלה אל דרך השחורה: הליכה של 300 מ' תביא אתכם אל מצפה זוהר, שיש ממנו תצפית יפה על מדבר יהודה ועל קניון נחל אבוב.
חוזרים לדרך הכחולה. על המדרונות הסמוכים פזורים אוהלים ופחונים של בדואים. כ־2 ק"מ אחרי הפנייה למצפה זוהר נפגשת הדרך המסומנת כחול עם דרך מסומנת ירוק. פונים שמאלה אל הדרך המסומנת ירוק ועוברים בסמוך להר קינה.
נחל כנפן
כאן עודכן תוואי שביל ישראל ובשונה ממה שהיה בעבר, הוא פורש מהמסלול המסומן בירוק ויורד לכיוון דרום מערב, עם שביל מסומן שחור. תחילה הולכים בדרך עפר וממשיכים בשביל לאורך אפיק נחל כנפן בהליכה אתגרית, לעתים בקיפוץ מסלע לסלע. המסלול עובר בקניון צר ויפה, עם מסלע לבן. לאחר הליכה ממושכת בנחל, שיכולה לקחת כ-4 שעות מגיעים למפגש הנחלים כנפן, קינה וחימר. שם פונים מזרחה, שמאלה, לשביל מסומן בכחול. הולכים עם נחל חימר, עוברים למרגלות גבעת סילון, ומגיעים למפגש עם השביל הירוק שבא בצפון 5 .
כביש 258. סיום יום טיול ראשון
נכנסים לערוץ הרחב של נחל חימר. הדרך כאן סלולה, גם אם משובשת מעט, ומשאיות עוברות על פנינו בדרכן למפעלי הסיד הסמוכים. עוד כ־2 ק"מ בערוץ הרחב של נחל חימר ואנחנו חוצים בזהירות — הנהגים המעטים דוהרים כאן כאילו אין הגבלות מהירות - את כביש 258 היורד מערד וצומת חתרורים אל צומת צפית שמדרום לנו.

המטייל הממוצע ואף המטייל המנוסה אינם מסוגלים ללכת 43 ק"מ ביום אחד, זה טירוף... לכן נוהגים מטיילי השביל לפצל מקטע זה לשניים ולסיים את יום הטיול כאן, בכביש 258. גם כך, המסלול עד כה לוקח יום הליכה שלם.
רומנטיקה במדבר
המשך שביל ישראל, שכנראה תגיעו אליו רק ביום הטיול השני של המקטע, ממשיך מכביש 258 מזרחה, על הדרך הסלולה המסומנת ירוק. כ־300 מ' לאחר חציית הכביש נוטש שביל ישראל את הדרך הירוקה, כנראה כדי שלא להלאות אותנו בהליכה על האספלט: הוא פונה ימינה, משוטט בין הגבעות ולאחר כ־1.5 ק"מ חוזר ועולה על הדרך הירוקה 6 . בסמוך לנקודת המיפגש עם הדרך הירוקה מברכים אותנו לשלום שלושה בדואים צעירים, העסוקים בתיקון רכב בצבע ירקרק, שנראה כאילו מעצב מקומי מקורי יצר אותו מכל מיני חלפים שמקורם אינו ידוע.
האזור שמצפון לנו חרוץ בערוצים לבנים. מימין מתגבעות גבעות רכות חומות. כ־3 ק"מ אחרי החזרה לדרך הירוקה פונה שביל ישראל ימינה אל דרך עפר מסומנת אדום 7 . במרחק כמה מאות מטרים לפנינו ניצב טנדר יחיד, מוסתר חלקית על־ידי קפל קרקע. במקרה כזה, טוב לעשות קצת רעש כדי שיבחינו בך. ואכן, לא עובר רגע ובדואית צעירה, עטופה כולה שחור, מתרחקת במהירות מהטנדר ונעלמת בעיקול הוואדי. הנהג, מחזר שבא לכאן כדי להתבודד עם אהובתו, יושב מתוח ליד ההגה, ונרגע כשמתברר לו שאנחנו זרים גמורים ופגישתו הסודית לא תיוודע ברבים. אילו ראו אותו מי שאינם צריכים לדעת, קשה לשער איזו שערוריה היתה מתפתחת.
הדרך המסומנת אדום מתגלגלת כ־6 ק"מ בין הגבעות החשופות. מזמן לזמן אנחנו עוברים ליד גמלים משועממים למראה. הם שקועים בחיפוש אחר מעט עשב ולא מציצים עלינו אפילו. לבסוף נופלת הדרך האדומה על דרך מסומנת שחור שבאה ממישור עמיעז8 , ואנחנו פונים ימינה אל הדרך השחורה. עוד כחצי קילומטר והדרך פונה שמאלה, אל הערוץ של נחל אשלים. כשהדרך השחורה מתקרבת אל הנחל, מתמלא האוויר פתאום רעש והמולה. מתברר שאנחנו נמצאים באתר מירוצים. שתי מכוניות המצוידות בגלגלים אימתניים חוצות ברעש את אפיק הנחל. גם הרכב הירקרק שראינו לפני שעתיים לא מפגר אחריהן. מבעד לענן האבק שהוא מותיר אחריו אנחנו מצליחים לזהות את לוחית הרישוי שלו. כתוב עליה V.I.P CALIFORNIA.
כמה עשרות מטרים אחר־כך עוברת על פנינו שיירה מאובטחת היטב של אישיות בטחונית מסווגת, שיצאה בשבת היפה הזאת לחיסול ממוקד של הגבעות בבקעת צבאים. גמלים אחדים, ובהם נאקה צעירה יפהפייה, מביטים בהשתאות על השיירה. בעליהם, בדואי מאזור ערד, אומר לנו שהוא בדרך לנחל דימונה. הנוף חדגוני, יבש וטרשי, אבל קצה המסלול כבר קרוב. במרחק של כ־3 ק"מ מנחל אשלים מסתעפת שמאלה דרך ירוקה, שמטפסת אל ראש הר צבאים, אבל אנחנו ממשיכים קדימה.
כקילומטר אחר־כך מפתיע אותנו המסוע של מפעלי ים המלח. המסוע הזה — מעין גשר ארוך, בנוי על עמודי בטון גבוהים, כמו פטה מורגנה במדבר — מוביל את המחצבים ממפעלי ים המלח שממזרח לנו אל מסוף האשלג שממערב. מכאן יובלו המינרלים של ים המלח ברכבות לנמל אשדוד, ומשם באוניות לארצות אחרות, הרחק־הרחק מהמדבר.
עוד כמה מאות מטרים והדרך השחורה נפגשת עם דרך מסומנת כחול. פונים ימינה אל הדרך הכחולה, עוברים מתחת למַסוֹע של מפעלי ים המלח וממשיכים דרומה. עד מהרה מופיע ציפוי של אספלט על הדרך שלנו. הדרך מתקרבת אל כביש 25 מדימונה לצומת הערבה, ומעט לפני הכביש היא פונה שמאלה, ממשיכה כמעט קילומטר לצד הכביש ומסתיימת במצד תמר9 .
פעם, בתקופה הרומית, ישבו כאן יותר מ־100 חיילים אמיצים וממושמעים ושמרו על דרכי הערבה. היום נותרו במקום שרידי מצודה רבועה, שחומותיה השתמרו לגובה של 2 מ' ויותר. אל חומת המצודה צמודים 27 חדרים, המקיפים חצר מרכזית ובה בריכת אגירה רבועה. ליד המצד יש מיבנים נטושים, מאוחרים הרבה יותר, של מפעלי ים המלח. בצמוד למצד נמצא חניון לילה, ואף שהחניון הזה אינו מצטיין בנקיונו, הוא יספיק לנו להתארגנות ולמנוחה לקראת הירידה למכתש הקטן.
כדאי לדעת
המסלול ארוך מאוד, כדאי לשקול לחלק אותו לשני מקטעים (עד כביש 258 וממנו), בייחוד בימים הקצרים של החורף, אז קיימת סכנה ממשית להכנס לחשיכה.
בערד ניתן לישון באוהל של עופר שמארח עד 6 מטיילים. טלפון 054-4649258.


סימני המסחר "שביל ישראל" ו"מלבן לסימון השבילים" מוצגים באתר מפה באדיבות החברה להגנת הטבע.
למידע נוסף היכנסו www.teva.org.il
מפת המסלול – גרסה להדפסה
הורדת קובץ לניווט: GPX TWL
נקודת ציון
( 7 )

גולשים היו ודירגו

דרגו עכשיו
  • TickTack

    TickTack
    מסלול יפה אבל ארוך ולעיתים קשה|4 19.12.14
    חשוב לקחת בחשבון, שההליכה מערד עד לכביש 258 תארך למטייל הממוצע לפחות 8 שעות – ללא יותר מדי הפסקות בדרך. נחל כנפן אמנם מרשים ביופיו, אך ההליכה בו, המתוארת בתמציתיות רבה מדי באתר, ממושכת למדי (בערך 4 שעות) ואינה קלה כלל. התחלנו את הטיול בשמונה וחצי בבוקר בערד וסיימנו אותו על כביש 258 קרוב מאוד לחשיכה.
  • achav

    achav
    מצד תמר לנחל חימר|3 07.10.13
    התוואי החדש יורד דרך נחל יעלים ועולה לרוגם זוהר. משם עולה להר קינה. מהר קינה דרך נחל כנפן עד נחל חימר ולכביש 258. קשה ללכת בבת אחת מפארק ערד עד לכביש 258. המטיילים יזדקקו ליותר מיום אחד. שימו לב - ההליכה בנחל כנפן איטית, מסורבלת וקשה. אין שביל ובקטעים רבים מדלגים מסלע, לסלע. אנחנו הלכנו מערד, עד כביש 258. יותר משמונה שעות בלי סתלבט. לא קל בכלל. את הקטע מנחל חימר למצד תמר נעשה כנראה בשנה הבאה. בתאריך 4-10-13 הלכנו ממצד תמר למפגש כביש 258 עם נחל חימר בארבע וחצי שעות. קטע "דבילי" שמטרתו-מעבר בין מדבר יהודה לארץ המכתשים. קל ומתאים להליכה לאור ירח. נוח על דרכי עפר
  • קרןהפוך

    קרןהפוך
    מנחל גמלים למצד תמר|4 08.12.12
    מתחילים ומסיימים בכביש 258 והולכים ממזרח לכביש. דרך יפה מאד עם נוף פתוח ויפהפה, אדמה שמשנה צבעים ומרקם כל כמה מטרים. גמלים מסתובבים בשטח. מסוע האשלג לסיום נותן "טוויסט" ומעורר שאלות רבות. דרך לא קשה מדי. 17 ק"מ סיימנו ב 7 שעות.
  • meron16

    meron16
    יום של כל הצבעים|4 12.11.11
    מפאת קוצר זמן עשינו רק חלק מהחלק הראשון. הנוף משתנה ומרגישים את המדבר. נחל יעלים (אדום) מוביל אותנו עד לעליה לראש זוהר. משם טיפוס טוב לראש זוהר (ירוק) ואחריו לנ.ט. 552 העליה לא קלה אבל לא ארוכה והנוף מדהים. משם ממשיכים בשביל הכחול עד המפגש עם השחור, שם עלינו לתצפית זוהר (וניפרדנו משביל ישראל)- חובה קפה מול הנוף ואז ירדנו בנחל אבוב. את הרכבים השארנו בערד וחזרנו במונית. 5 שעות עם עצירות מכובדות. סופעונה. עידכון של פתיחת עונה: התחלנו מהמנחת של ערד (שם שהשארנו מכוניות). אחרי כ-2 ק"מ על הירוק התחברנו לשביל. הירידה לנחל כנפן לא ברורה. הנחל רגוע, לקראת נחל חימר יש שני קניונים לבנים קטנים וחביבים.
  • briza

    briza
    יוחזר התואי הישן|5 22.11.08
    למה לעקוף את נחל קינה המקסים? קבוצת "זואי ארצנו" החליטה לאמץ את התואי הישן של השביל וללכת בתוך הערוץ עצמו (ולא בשביל הכחול שמעל הערוץ). מפארק ערד יורדים דרומה דרך כפרים בדואים רבים עד לבית הספר שעל השביל הכחול איתו ממשיכים עד חירבת עוזה. יורדים במצוק לתוך ערוץ הקינה (לא בכחול) ומתעקלים איתו עד המפל המקסים והגב. שביל ירוק חדש יורד אל הגב שלמטה. אנחנו היינו אחרי שיטפון אבל מי הגב היו מעופשים. לעומת זאת התרחצנו באחד הגבים במורד הנחל שהיה נקי יותר. משם הליכה ארוכה בערוץ עד המפגש עם כביש 258. ביום השני חברנו לתואי החדש והמשכנו איתו עד מצד תמר.
  • asafshirazi

    asafshirazi
    תיקון לתיאור המסלול|3 10.05.08
    לאחר כעשרה קילומטרים שביל ישראל עוזב את הדרך הירוקה לשביל שחור היורד בנחל לאורך מספר קילומטרים ואז פונה ימינה לשביל כחול עד המחזיר לתיאור המקורי
  • batami

    batami
    דרומית לערד|3 31.12.06
    חלק פחות מעניין של שביל ישראל. למעט קטע קצר בנחל יעלים, השביל ממשיך על דרכי ג''יפים רחבות, עם מספר מצפי נוף - עדיף לבצע ברכב 4X4 או באופני הרים. להולכי רגל מומלץ השביל בנחל קינה (התואי הישן של שביל ישראל) במקום הליכה ב"דרך הגז".
- 1
עוד טיולים מומלצים


עוד טיולים