שביל ישראל - מהר סהרונים לערבה

מומלץ מפה
9.2
סוג: רגל
 

אחד הטובים ביותר

פרידה ממכתש רמון והליכה מזרחה אל הערבה, בתוך הרבה שקט ויופי בלתי מופרע. טיול בכרבולת פרועה, במפלים יבשים וגם בקדירה גדולה שאין בה אוכל
למידע נוסף ולכל מקטעי שביל ישראל היכנסו לעמוד השביל באתר מפה.

לטיולים נוספים במכתש רמון היכנסו למתחם מצפה רמון באתר מפה.

סוג: רגל
מקום: ליד מצפה רמון
אורך המסלול (ק"מ): כ- 38
משך הטיול: מעל 8 שעות
מפת המסלול
תיאור המסלול
המסלול הצפוי לכם היום ומחר הוא מהיפים שבמסלולי שביל ישראל. הוא יביא אתכם ממכתש רמון אל הערבה, ויוליך אתכם בתוך כך בנופים מרהיבים, בערוצי נחלים עם שפע של פריחה (בחורף ובראשית האביב) ובפינות חמד מקסימות חבויות.
הטיול מתחיל בחניון הלילה לרגלי הר סהרונים 1 . מכאן עולים ציר הנפט ושביל ישראל דרומה אל הר סהרונים. מה שנראה ממרחק כטיפוס רציני, מתגלה במבט מקרוב כמשחק ילדים. העלייה אמנם מעט תלולה, אבל הדרך רחבה, ובתוך עשר דקות הטיפוס הקשה כבר מאחורינו. עכשיו פונים שמאלה, אל שביל מסומן ירוק 2 , ומתחילים ללכת בשביל צר על קו גובה קרוב לראש הרכס. מהשביל יש תצפית יפה צפונה אל רמת סהרונים. הגבעה המחודדת הבולטת מאחוריה היא גבעת חרוט, וההר הצהבהב השטוח המתנשא מאחורי הגבעה הוא הר ארדון. קרוב יותר אלינו נראה כתם הירק המקיף את עין סהרונים. כל הסהרונים בסביבה נקראים על שמו של צמח אחד נדיר, סהרון משתלשל, שנמצא בעין סהרונים.
כרבולת עם שביל
ההליכה על הרכס מרעננת. טוב להיות בגובה. האוויר היבש נעים. אחרי כחצי שעה של הליכה שקטה השביל הירוק פונה שמאלה, לכיוון עין סהרונים ומצד סהרונים, ואילו אנחנו ממשיכים ללכת ישר על שביל שחור שמתחיל להוריד אותנו אל פרסת נקרות. לאחר כחצי קילומטר של ירידה אנחנו נכנסים לערוץ של נחל נקרות ונופלים על שביל כחול. שמאלה לעין סהרונים, ימינה לפרסה. אנחנו לפרסה, ועוד מעט יתברר שהשם הזה אכן מתבקש: הערוץ הרחב עושה סיבוב פרסה, ולוקח אותנו איתו דרומה ואחר־כך צפונה. באמצע הפרסה ניצב עמוד סלע, כמו איזה תמרור קדמון שמזכיר לנחל לאיזה כיוון עליו לפנות.
המסלול הצפוי לכם היום ומחר הוא מהיפים שבמסלולי שביל ישראל. הוא יביא אתכם ממכתש רמון אל הערבה, ויוליך אתכם בתוך כך בנופים מרהיבים, בערוצי נחלים עם שפע של פריחה (בחורף ובראשית האביב) ובפינות חמד מקסימות חבויות.
הטיול מתחיל בחניון הלילה לרגלי הר סהרונים 1 . מכאן עולים ציר הנפט ושביל ישראל דרומה אל הר סהרונים. מה שנראה ממרחק כטיפוס רציני, מתגלה במבט מקרוב כמשחק ילדים. העלייה אמנם מעט תלולה, אבל הדרך רחבה, ובתוך עשר דקות הטיפוס הקשה כבר מאחורינו. עכשיו פונים שמאלה, אל שביל מסומן ירוק 2 , ומתחילים ללכת בשביל צר על קו גובה קרוב לראש הרכס. מהשביל יש תצפית יפה צפונה אל רמת סהרונים. הגבעה המחודדת הבולטת מאחוריה היא גבעת חרוט, וההר הצהבהב השטוח המתנשא מאחורי הגבעה הוא הר ארדון. קרוב יותר אלינו נראה כתם הירק המקיף את עין סהרונים. כל הסהרונים בסביבה נקראים על שמו של צמח אחד נדיר, סהרון משתלשל, שנמצא בעין סהרונים.
כרבולת עם שביל
ההליכה על הרכס מרעננת. טוב להיות בגובה. האוויר היבש נעים. אחרי כחצי שעה של הליכה שקטה השביל הירוק פונה שמאלה, לכיוון עין סהרונים ומצד סהרונים, ואילו אנחנו ממשיכים ללכת ישר על שביל שחור שמתחיל להוריד אותנו אל פרסת נקרות. לאחר כחצי קילומטר של ירידה אנחנו נכנסים לערוץ של נחל נקרות ונופלים על שביל כחול. שמאלה לעין סהרונים, ימינה לפרסה. אנחנו לפרסה, ועוד מעט יתברר שהשם הזה אכן מתבקש: הערוץ הרחב עושה סיבוב פרסה, ולוקח אותנו איתו דרומה ואחר־כך צפונה. באמצע הפרסה ניצב עמוד סלע, כמו איזה תמרור קדמון שמזכיר לנחל לאיזה כיוון עליו לפנות.
בנחל — תענוג. קירותיו מצוקיים ויש צל לרגליהם. הוא לא רחב מדי, כך שגם שיחה קטנה בין שניים מתגלגלת להד. יש הרגשה שהקירות שומעים אותנו, ויש להם מה להגיד על כל עניין. בהמשך יש בנחל נקיק צר, ולקראת היציאה ממנו צריך לטפס על בולדרים. עוד בהמשך עובר הנחל ליד מערה, הפעורה בגדה הימנית שלו. ליד המערה יש גב גדול, המתמלא בעונת הגשמים במים. המים קרים, והרחצה בהם מתאימה לנועזים בלבד.
לאחר כ־2.5 ק"מ בנחל נקרות נפגש השביל שלנו עם דרך מסומנת אדום. הדרך היא קטע מדרך הבשמים הנבטית. חוצים את הדרך לפי הוראותיו של שלט הניצב בצומת, ומפנה אותנו ימינה אל שביל שחור ההולך אל נחל ארדון. אם תמתינו כאן כמה דקות ביום שבת או חג, לא תחמיצו את פרצופיהם הזחוחים של נהגי הג'יפים שזה עתה הצליחו לרדת את מדרגות הסלע של מעלה דקלים תוך שפשוף רציני של הגחון. אין, אין כמו ללכת ברגל.
עשר דקות במעלה הדרך המסומנת שחור, ושביל ישראל פונה ימינה 3 ומתלכד עם שביל מסומן כחול ההולך מזרחה לרגלי כרבולת חרירים. הייתם נותנים שם כזה למישהו שאתם אוהבים? ובכל זאת, יש היגיון בשם. השלוחה הנקראת כרבולת חרירים בנויה ממצלעות סלע זקופות, שראשיהן המחודדים מזכירים כרבולת של תרנגול או תסרוקת פאנקיסטית, והתוספת חרירים (כלומר, יבשים, צחיחים) באה להבדיל את הכרבולת שכאן מהכרבולת המפורסמת של מכתש חתירה.
עלייה לא קלה אך גם לא ארוכה, ואנחנו על שביל צר המתנשא מעל בקעת ארדון בצפון וקניון נחל נקרות בדרום. יש בשביל עליות וירידות, אבל בדרך כלל הוא שומר על קו גובה. אחרי כשעתיים של הליכה על תלתלי הכרבולת, אנחנו יודעים שבפעם הבאה שנלך לספּר נבקש תספורת מרינס, בלי טיפה אחת של ג'ל.
השביל הכחול מתחיל לרדת ופונה צפונה בזווית של כמעט 90 מעלות 4 . עוד כ־2 ק"מ של הליכה בכיוון כללי צפונה, והשביל יורד אל ראש מפל שגובהו כ־10 מ' ועוקף אותו בירידה מתונה. קיר המפל דמוי חרוט, והוא עשיר בציורים פרועים שחצבו בו המים והרוח. גם לקיר הזה קוראים המטיילים הקיר ההפוך, כאילו נסתתמו כאן כל מאגרי היצירתיות שלהם. מכאן יורד השביל בערוץ של נחל גלד, בין עצי שיטה ושיחי צלף (בחורף יש כאן פריחה שופעת של חרדל).
המפה מכריזה שיש בנחל מעיין ושמו עין גלד, אבל אנחנו התקשינו למצוא אותו. כתם ירוק מעיד שיש כאן מים, אבל נראה שצריך שורשים עמוקים כדי להגיע אליהם. עוד עשר דקות של הליכה בנחל, ואנחנו על שלוחה קטנה הצופה על פתחו היפה של נחל גלד. משמאל לשביל יש מפל גדול, שגובהו כ־40 מ'. השביל עוקף אותו מימין, ויורד בתלילות אל גב גדול חרב המצוי לרגליו.
ליד הגב יש מקבץ של עצי שיטה. משמאל נראה הערוץ של נחל קמאי. יושבי הלנדרובר שחנה ליד הגב הסיטו בבהילות את המושבים הקדמיים למצב ישיבה כששמעו את האבנים המידרדרות תחת רגלינו, וכשראו מי הבאים עשו את מה שגם אנחנו היינו עושים במקומם וחזרו למצב שכיבה. מכאן עוד כ־400 מ' במישור למיפגש של נחל גלד עם נחל נקרות, ולמיפגש של השביל הכחול עם דרך מסומנת אדום . המקום נקרא גב חולית 5 . יש כאן שיטה יפה וחניון לילה ושרידי מדורות. אם יש לכם עוד כוח ומספיק שעות אור, תוכלו להתקדם אל חניון הלילה בנחל צבירה, במרחק שלוש שעות הליכה מכאן. אנחנו העדפנו לעצור בגב חולית. לילה במדבר. לבד. את הלנדרובר חזרנו וראינו שעה אחר־כך, חותך בלי ברכת שלום לכיוון הערבה.
פגישה קצרה עם ציוויליזציה
ליד חניון גב חולית 5 אנחנו נפרדים מהשביל הכחול, ופונים שמאלה אל דרך מסומנת אדום העוברת בנחל נקרות. אפיק הנחל רחב, קירות הגיר והחול המתנשאים משני צידיו יפים, והדרך בו נוחה מאוד ועושה מעין פרסה רחבה עם הנחל. לאחר כ- 1.5 ק"מ נפרד שביל ישראל מהשביל האדום ומהנחל וממשיך מדרום ובמקביל. כעבור עוד 2 קילומטרים מתחבר השביל עם שביל מסומן כחול 6 ומתחיל לטפס דרומה להר יהב. השביל מטפס במתינות אך העלייה קשה, עוקפים מפל יבש, הולכים על שלוחה ומגיעים לנקודת תצפית יפה המשקיפה על הפרסה שעשינו בנחל נקרות (בצפון) ועל הפתח הרחב של נחל צבירה (בדרום). נחל צבירה הוא היעד הבא שלנו.
השביל מתחיל לרדת מראש הר יהב. אחרי כקילומטר הוא נכנס לשטח דמוי סוואנה, עם שפע של שיחים ועשבים, ונשפך ליובל של נחל צבירה. השביל נדבק לגדה הימנית של הנחל, נכנס איתו לקטע קטן מנחל צבירה, וכבר מגיע להצטלבות שבילים: דרך ירוקה פונה צפונה, לנחל צבירה, ואילו אנחנו פונים ימינה. הולכים בדרך רחבה, מסומנת כחול, בשטח שבו שיחים ועצי שיטה. יפה כאן ושקט מאוד.
עוד כקילומטר ואנחנו נפרדים מהדרך הרחבה. הדרך ממשיכה דרומה, ואילו שביל ישראל והסימון הכחול פונים שמאלה 7 ומטפסים אל רכס המפריד בין נחל צבירה לנחל אשבורן. העלייה לא קלה אך גם לא תלולה מדי, וכדאי לעצור במהלכה כדי להעיף מבט על הגוונים הרבים של הרכסים מסביב. בסוף העלייה ממשיך השביל ברמה שטוחה, שבקרקעיתה סדקים רבים. כבר ראינו סדקים כאלה ליד נחל חווה, ועדיין הם מפתיעים: רוחב הסדק יכול להיות 30 ס"מ, אבל עומקו עשוי להגיע לחמישה ואפילו שישה מטרים, והעומק הזה מעורר את ההרגשה שהקרקע עשויה להזדעדע גם תחת רגלינו שלנו ולבלוע את קורח ואת כל עדתו.
השביל חוצה ערוץ קטן ומתחיל לרדת לכיוון נחל אשבורן. מרחוק נראית הערבה, מטושטשת מחמת אדי החום. אבני צור שחורות פזורות על השביל וסביבו, ובגלל הירידה יש תחושה של הקלה. עד מהרה מסתיימת הירידה מהרכס, והשביל חוצה יובלים אחדים של נחל אשבורן. באחד הערוצים יש מפל קטן, ושיטה גדולה שכמעט דבוקה לסלע. המפלון יבש, אבל הקרקע תחתיו לחה ויש כאן פרחים ואפילו מעט שערות שולמית. בקיצור, מקום טוב להפסקת קפה.
בערוץ הבא השביל פונה במפתיע ימינה 8 , עולה מעט בערוץ של נחל אשבורן ועובר בו בין קירות אבן שצבעה חום־שחור. אחרי כ־300 מ' השביל יוצא מהערוץ שמאלה, עושה פרסה ונכנס ליובל של נחל כַּרכֶּשֶת. עוד כקילומטר, ואנחנו מתעקלים שמאלה אל תוך נחל כרכשת. מה שמפתיע בקטע הדרך הזה הוא ריבוי הצבעים: עכשיו אנחנו בערוץ שצבעו לבן חיוור. עד מהרה משתנה צבעה של אבן הגיר לחום צהבהב. השכבות בחלק העליון של הגדה השמאלית של הנחל מקומטות, ומלוות אותנו כמו נחש אבן קדום.
אחרי כקילומטר אפיק הנחל מתרחב ואנחנו הולכים במישור רחב. מטוסי קרב קורעים את השקט ברעש מנועיהם. אחרי כמה מאות מטרים נדמה שהגענו אל הירח: צבע המישור משתנה ללבן. מסביבנו גבעות חול ואילו במישור עצמו פזורים שברי סלע שנראים כמו פסלים תמוהים. לפי המפה אנחנו הולכים עכשיו בקלדרה של נחל כרכשת. הסימון במישור דליל למדי ואין בו שביל של ממש. כדי שלא להתברבר, קחו כיוון כללי מזרחה אל קו הרכס הקרוב. עם העלייה אל הרכס מתגלה כתם ירק, המציין את מקומו של המרכז הבין־כפרי סַפּיר, ואנחנו שוב הולכים על שביל ברור.
השביל מוריד אותנו בירידה קצרה וחדה אל גל של שברי בולדרים. עכשיו כבר רואים היטב בתים ואנטנות. מה שקורין ציוויליזציה. אחרי יום וחצי של שקט כמעט מוחלט אנחנו מהססים לרגע אם להמשיך מזרחה ולהיכנס למרכז ספיר. אבל מכיוון שהציוויליזציה הזו נראית רדומה וידידותית למדי, ומכיוון שהמים בצקלוננו כמעט אזלו, אנחנו ממשיכים מזרחה. השביל המסומן כחול נופל על דרך רחבה מסומנת אדום. פונים ימינה אל הדרך האדומה (סימון הצטלבות השבילים נמצא על עמוד מתכת כחול, בקצה שדירה של עצי שיטה), ומעט אחר־כך נפרדים מהדרך האדומה, ופונים שמאלה אל דרך מסומנת כחול המקיפה את מרכז ספיר ומגיעה לאחר כ־2 ק"מ אל שער היישוב 10 . יש כאן מים, ומים הם הדבר הכי חשוב עכשיו.
כדאי לדעת
מים בדרך: בחניון בארות (ליד נקודת המוצא) ובנקודת הסיום. במסלול עצמו אין מים, וחובה להצטייד לקראת הטיול במים ליומיים (הפקח האזורי של רשות שמורות הטבע והגנים הלאומיים מטמין קנקלים מלאי מים בחניון הלילה של גב חולית, אבל יש לוודא מראש שהוא עבר באחרונה במקום. את הטלפון שלו אפשר לקבל בוועדה לשבילי ישראל, טל' 6388720/719-03).


סימני המסחר "שביל ישראל" ו"מלבן לסימון השבילים" מוצגים באתר מפה באדיבות החברה להגנת הטבע.
למידע נוסף היכנסו www.teva.org.il
מפת המסלול – גרסה להדפסה
הורדת קובץ לניווט: GPX TWL
נקודת ציון
( 11 )

גולשים היו ודירגו

דרגו עכשיו
  • קרןהפוך

    קרןהפוך
    הרוח והחושך והמים (והגובה!)|5 28.01.17
    מסלול מרהיב ביופיו . תצפיות נוף מזויות שונות אל נוף שנחשף מכל הכיוונים . גוונים וצבעים בסלע. מרחבים. נחלי ערבה ועצי שיטה. ממש אושר צרוף. יחד עם זה מהמסלולים הקשים בשביל ישראל לטעמי - בחלק הראשון עליות וירידות תלולות שוב ושוב, ובחלק השני שתי עליות קשות במיוחד. בנוסף זכינו ברוח חזקה וגשם, ומנת חושך עם השכמה מוקדמת במיוחד.
  • achav

    achav
    קטע מקסים|5 07.01.16
    11-12-15 . הלענו מחניון נחל גוונים לגב חולית משם נאספנו חזרה ברכב שטח. קטע מהטובים בשביל לא קשה יחסית. מזג אויר נהדר אחרי שבועות גשומים. תצפית נפלאה מהר סהרונים. פרסת נקרות קטע מדהים. כרבולת חרירים, לא קשה אבל מאד מרשימה. נחל מעוק יפה ומעבר גלד מיוחד. הדובדבן בסוף- גב חולית בעצמו...מרשים. בתאריך 1-1-16 פתחנו את השנה החדשה בטיול מגב חולית לספיר. ג'יפ הקפיץ אותנו לחניון לילה חולית. העליה להר יהב- המאמץ העיקרי. סדקי אשבורן מהממים ביופים. המסלול משלב תצפיות מרהיבות עם נחלים עלומים. שש וחצי שעות של יופי מדברי במיטבו. בסך הכל הקטע מנחל גוונים לספיר, אחד האטרקטיביים ביותר בשביל ישראל. רמת קושי סבירה
  • meron16

    meron16
    וואו - טרק מדברי אמיתי|5 17.11.12
    מסלול מדברי מדהים ומלא חוויות. החלק הקניוני בנחל נקרות מקסים. הטיפוס לכרבולת חרירים תלול וקשה (סיפור הדרך – מטעה). ההליכה על הכרבולת בנוף עוצר נשימה, המכתש, נחל נקרות ומגרש המשחקים של חיה"א. המדבר עוטף מכל הכיוונים. בסוף הירידה לנחל מעוק תמצאו שיטה לעצירה של תה ולנשום את המדבר. עדיין לא נגמר- הליכה + עוד טיפוס קשה לאמוניטים וירידה תלולה לנחל גלד ולחניון לילה. ממליץ השקמה מוקדמת כדי להתחיל לצעוד עם אור ראשון. עליה מ-טו-ר-פ-ת להר יהב (סיפור הדרך – מטעה), הנוף מדהים. אח"כ העליה שמוציאה מנחל צבירה גם כן קשה מאד. עשינו בסוף אוקטובר- לא לעשות ביום חם. נעזרנו בג'יפ למנהלות. למטיבי לכת!
  • urizeidman

    urizeidman
    יופי של מסלול|5 23.01.12
    חוויה מושלמת לאוהבי הנוף המדברי. אחד הקטעים היותר יפים בשביל ישראל. את חניית הלילה עשינו בגב חולית. נעזרנו באיציק מעוז (אדם מקסים) ממושב חצבה שהקפיץ לנו את הציודים + מים ליום המחרת.
  • nadavlevin

    nadavlevin
    החווייה המדברית בהתגלמותה|4 20.09.11
    הלכנו במסלול הזה בסוף השבוע האחרון, מכביש 40 במכתש רמון ועד מרכז ספיר. היינו קבוצה של למעלה מ-40 איש, ונעזרנו בשירותיו של ג'יפ שהביא את הציוד ללינה בחניון גב חולית. למרות שהיה חם מאד (כ-35 מעלות), המסלול הוא חווייה מדברית מרשימה ביותר. אורך המסלול - כ-40 ק"מ בסה"כ.
  • oamiram

    oamiram
    שלח לי שקט|5 14.04.10
    טיול נהדר. מסלול באזור מבודד ומקסים לאוהבי מדבר.ביצענו את המסלול ביומיים - אם לינה בגב חולית. נעזרנו בג'יפ מנהלות שמביא את הציוד+אוכל+שתיה - מאוד מומלץ!(אין כמו אבטיח קר לאחר 8 שעות הליכה). כמות הפריחה - פנומנלית - לאחר שנה ברוכה של גשם. טיפים: הטיול ארך - יותר קרוב ל-38 ק"מ - ולא 32 כפי שצוין - אנא להערך בהתאם. בהנחה שמזג האויר מאפשר - רצוי לבא באביב - אם אפשר שבוע\שבועיים לאחר שיטפון באזור - פריחה נהדרת מובטחת. לא לבנות על מים בגב חולית - האדם הטוב שעשה זאת (הוא היה איש המנהלות שלנו - איש יקר) לא עושה זאת יותר. בשום אופן לא לטייל בימי חמסין. enjoy..
  • batami

    batami
    תופעות גאולוגיות|5 15.03.09
    לאורך כל הדרך. נוף קדומים של מכתש רמון ובקעת הערבה. כמעט ואין איש לאורך הדרך. מסלול אתגרי.
  • shamirt

    shamirt
    צריך לאהוב את המדבר|5 17.03.08
    כי מי שאוהב את המדבר פשוט לא יכול להתנתק ממנו. נוף מדהים. לצערי ביצעתי רק חלק מהמסלול המוצע כאן אך נהנתי מכל דקה. שקט, ונופים שלא רואים בשום מקום אחר. טיפ: מים, מים, מים לקחת כמה שיותר ולהקפיד על שתיתם. חץ מזה להתחיל את המסלול עם אור ראשון
  • m459771

    m459771
    אחד הצירים היותר מדהימים|5 03.12.07
    ציר קשה למטיבי לכת! אולם...הנוף המדהים שווה את כל המאמץ. נוסף בראשיתי חוצה תאי שטח שונים בדגש גיאולוגי.
  • almoga

    almoga
    אחד המסלולים היפים בארץ|5 27.06.07
    מסלול מדהים ביופיו. אסור לפספס. לתכנן את המסלול ל-2 ימים צעידה, תוך הטמנה מוקדמת בגב חולית של מים ואוכל. יש לעיתים בקבוקי מים בשיחים, אך לא לסמוך על זה.
- 1
עוד טיולים מומלצים


עוד טיולים