לאכול
אוכל צמחוני
טעים וטרי
משוק
מחנה יהודה
נגילה
לבלות
יין לבן
נפלא באמת
בלב המדבר
השומם
חוות ננה
לטייל
גבי הנחל
מלאים במים
בעקבות
השטפונות
נחל קינה
לישון
גסט האוס
נעים ומיוחד
בעיר העתיקה
נצרת
אל מוטראן
1 הגדל תמונה
גן העיר
הועלה על ידי shamirt
2 הגדל תמונה
גן העיר
הועלה על ידי shamirt
3 הגדל תמונה
מסתלבטים במדרחוב
הועלה על ידי shamirt
4 הגדל תמונה
עוד לא שוחזר
הועלה על ידי shamirt
5 הגדל תמונה
בריכות ומזרקות
הועלה על ידי shamirt
6 הגדל תמונה
מוזאון
הועלה על ידי shamirt
7 הגדל תמונה
רגע, זה תוכי שמצא דרכו לחופש
הועלה על ידי shamirt
8 הגדל תמונה
יונים ע"י המזרקה
הועלה על ידי shamirt
9 הגדל תמונה
ישן וחדש
הועלה על ידי shamirt
10 הגדל תמונה
מדשאות גן העיר
הועלה על ידי shamirt
11 הגדל תמונה
1
הועלה על ידי shamirt
12 הגדל תמונה
מגדל המים
הועלה על ידי shamirt
13 הגדל תמונה
האורוות
הועלה על ידי shamirt
14 הגדל תמונה
מבנה הבאר הישן - מקדונלדס היום
הועלה על ידי shamirt
 

אומרים שהיה פה שמח

בשנת 1882, החליטו 17 משפחות של יהודים רוסים, תמהונים או לא תמהונים בכלל, תלוי איך קוראים את ההיסטוריה, לעלות לארץ הקודש ולהקים בה מושבה...
סוג: רגל
מקום: אחד העם 2, ראשון לציון
אורך המסלול (ק"מ): כ-1.5
משך הטיול: 2 - 4 שעות
מפת המסלול
תיאור המסלול
מוזיאון תחילה
לפני שמתחילים ללכת ברחובות המושבה דאז, מומלץ להיכנס למוזיאון המרשים של ראשון לציון 1 . המוזיאון נותן רקע מצויין שעוזר להשלים את הפרטים שאינם נראים לעין ברחובות ההומים של ימינו. בכל שעה עגולה יוצא סיור עם מדריכי המוזיאון ובו המושבה הנושנה מתעוררת לחיים. בזמן הסיור הולך ונחשף חלקה של ראשון לציון בגיבוש סמלים משמעותיים של המדינה, כמו הדגל וההמנון וחדשנותה בתחומים כמו מעמד האישה וחינוך עברי. המורכבות והאירוניה של העלייה הראשונה נגלות כאן במלוא עוצמתן. רופאים, רוקחים, סנדלרים ופקידים, בני רוסיה הקרה, החליטו לעשות הסבת מקצוע ולחוות את הקרקע בישירות. לבני משפחותיהם שעקרו לאמריקה שלחו תמונות שצולמו ביפו אצל צלם קפדן ורב אביזרים. בהסתמך על התמונות הללו ניתן היה להאמין שארץ ישראל היא מין המשך של אירופה הבורגנית, העירונית. כך גם מעידים החפצים והבגדים המוצגים בבית שליט. למעשה, ארץ ישראל היתה מקום אכזרי הן מבחינה טבעית והן מבחינה פוליטית.
החינוך, שהיה בעברית, ולכן היה חלוצי, מקבל מקום של כבוד בחדר משלו, כך גם הנסיונות החקלאיים, וכן בעלי המלאכה שמוקמו כל אחד בחנותו לאורך רחוב חנויות מדומה. בחצר מוצגות תמונות מוגדלות מהנוף האנושי של הימים ההם ובינהן בולטת תמונה של משפחת דמארי שהגיעה לראשון מתימן עם הבת הקטנה שושנה בימי העליה השניה. גם אורווה משוחזרת אפשר לראות כאן ובתצוגה בפנים ללמוד על תולדות התחבורה שיצאה מראשון, החל מהדיליג'נס עם גלגלי העץ ועד קווי מיניבוסים בין עירוניים.
לקריאת תיאור המסלול המלא יש להירשם לאתר מפה
מוזיאון תחילה
לפני שמתחילים ללכת ברחובות המושבה דאז, מומלץ להיכנס למוזיאון המרשים של ראשון לציון 1 . המוזיאון נותן רקע מצויין שעוזר להשלים את הפרטים שאינם נראים לעין ברחובות ההומים של ימינו. בכל שעה עגולה יוצא סיור עם מדריכי המוזיאון ובו המושבה הנושנה מתעוררת לחיים. בזמן הסיור הולך ונחשף חלקה של ראשון לציון בגיבוש סמלים משמעותיים של המדינה, כמו הדגל וההמנון וחדשנותה בתחומים כמו מעמד האישה וחינוך עברי. המורכבות והאירוניה של העלייה הראשונה נגלות כאן במלוא עוצמתן. רופאים, רוקחים, סנדלרים ופקידים, בני רוסיה הקרה, החליטו לעשות הסבת מקצוע ולחוות את הקרקע בישירות. לבני משפחותיהם שעקרו לאמריקה שלחו תמונות שצולמו ביפו אצל צלם קפדן ורב אביזרים. בהסתמך על התמונות הללו ניתן היה להאמין שארץ ישראל היא מין המשך של אירופה הבורגנית, העירונית. כך גם מעידים החפצים והבגדים המוצגים בבית שליט. למעשה, ארץ ישראל היתה מקום אכזרי הן מבחינה טבעית והן מבחינה פוליטית.
החינוך, שהיה בעברית, ולכן היה חלוצי, מקבל מקום של כבוד בחדר משלו, כך גם הנסיונות החקלאיים, וכן בעלי המלאכה שמוקמו כל אחד בחנותו לאורך רחוב חנויות מדומה. בחצר מוצגות תמונות מוגדלות מהנוף האנושי של הימים ההם ובינהן בולטת תמונה של משפחת דמארי שהגיעה לראשון מתימן עם הבת הקטנה שושנה בימי העליה השניה. גם אורווה משוחזרת אפשר לראות כאן ובתצוגה בפנים ללמוד על תולדות התחבורה שיצאה מראשון, החל מהדיליג'נס עם גלגלי העץ ועד קווי מיניבוסים בין עירוניים.
בית הכנסת בראש הגבעה
כרטיס הכניסה למוזיאון כולל ביקור בבאר ההיסטורית, בדרך לשם כדאי לעצור בכמה נקודות במדרחוב רוטשילד. בולט מכולם, בראש הגבעה, כמו אז גם היום, עומד בית הכנסת 2 . אז היה הכל חול והעלייה הרוחנית לבית הכנסת קיבלה ביטוי פיזי. המבנה המקורי, שדומה מאוד למה שרואים כיום, נבנה במהלך שנות ה-80 של המאה ה-19, ומיד הפך למרכז החיים החברתיים, מלבד שימושו כבית תפילה. ניתן להיכנס פנימה רק בזמני התפילות ובמבט בוחן לזהות את ארון הקודש המקורי. הויטראז'ים הם קישוט מאוחר יותר.
מבית הכנסת מתחילים לרדת ברחוב הראשי של המושבה, לכיוון המדרחוב, שעד היום שמר על הדר של רחוב ראשי. הזמנים חלפו בהדרגה, בשנות העשרים כבר ניצב מול בית הכנסת הגדול קיוסק שופע גזוז, שהעתק שלו ניצב היום קרוב לחזית הצפונית של המוזיאון. עכשיו, למרבה הפלא, יש בו טבלה של שוקולד "חריף" מתוצרת עלית. האומנם היה הלהיט הנוכחי של ערבוב פלפל במוצרי קקאו להיט אף אז? אלמלא היה המוכר בובת פלסטיק, אפשר היה לנסות, ולרכוש באותה הזדמנות גם איזה רומן זול.
במורד רחוב רוטשילד
בהצטלבות עם רחוב נורדאו רואים משמאל בית משומר היטב שמוכר כבית הוותיק ביותר בכל העיר. הבית 3 היה שייך למשפחת הייסמן, ממיסדיה האמידים של המושבה, ונבנה בסגנון מזרח אירופאי עם גג רעפים וחלונות מרובעים. מעברו השני של הכביש עם המשך הירידה, ברחוב רוטשילד 2, נמצא בית פריימן 4 . דומה אך לא זהה, גם הוא מבתיה הראשונים של ראשון ועד היום נמצא בבעלות המשפחה. ניתן לראות את המבנה האופייני של בית דו קומתי מחופה בגג רעפים, שבקומה הראשונה שלו התנהלו עסקים מסחריים. ראש המשפחה דאז עמד שנים בראש ועד המושבה ובשנים הראשונות שימש ביתו כבית ספר וכבית כנסת ספרדי. כדי להשאר במסלול הראשונים צריך לחצות שוב את הכביש לרוטשילד 7. קשה לפספס את החזית המרשימה עם התריסים הירוקים והמרפסת הקולוניאליסטית שמקיפה את הבית 5 . ראשי התיבות מברזל שתלויים על הקיר מספרים על בעל הבית יעקב קנר והשלט הכחול של המועצה לשימור אתרים מספר שמאוחר יותר שימש הבית כמפקדת ההגנה, תחנת עזרה ראשונה ותחנת כיבוי אש. כיום, בשעות הבוקר, אפשר להיכנס דרך הכניסה האחורית לגלריה עירונית קטנה וחביבה בה מציגים אומנים מקומיים.
שוב עוברים צד, ובפינת רחוב מוהליבר, רוטשילד מספר 18, מתקרבים אל דוכן הפלאפל הפינתי 6 . מבט למעלה לקומה שמעליו מגלה שמדובר במבנה ישן ולצערנו מוזנח. המבנה שימש למגורים ולמשרדים של פקידי הברון רוטשילד. רוטשילד החל לתמוך במושבה כשזו נקלעה לקשיים כלכליים. ההזנחה מאפשרת להבין את שיטת הבנייה לפיה הונחו לוחות עץ (דיקט) בצורה אופקית ובינהם מולא החלל באבני כורכר. באגף הבית, ברחוב מוהליבר, ניתן בקלות לזהות את מדרגות הכורכר המקוריות. בהמשך רחוב מוהליבר נמצא מבנה חשוב נוסף ששימש את פקידות הברון 7 . בחצר, מוקפת חומת אבן נמוכה היה משק עם סוסים וכרכרות, כיום התחלף המשק בעסקים פרטיים והסוסים פינו את מקומם למכוניות במגרש החנייה הצמוד.
במורד רחוב רוטשילד מחכה מבנה משומר יפהפה שהיה מקום משכנם של אגרונום ורופא המושבה. יותר מאוחר שימש גם מבנה זה את פקידות הברון. זהו בית העירייה 8 בו נמצאים משרדים של עיריית ראשון לציון, אין מה לראות בפנים אבל החזות החיצונית מרשימה. הברזלים בצורת האות S, שתלויים על הקיר של בית העירייה ובתי ראשונים נוספים, היו בעלי תפקיד בחיזוק המבנה, לבנה ללבנה. בבית קנר ראינו כיצד השתמשו בהם כדי לציין את שם בעל הבית. חוצים שוב את הכביש, מספיקים להביט, בדיוק ממול, בבית בו גרו הביל"ויים. אלה הגיעו עם הידע החקלאי שצברו במקווה ישראל ככוח עזר למתיישבי ראשון לציון. חזרה קטנה אחורה במעלה הרחוב תביא אתכם אל מיצג הבאר 9 .
מיצג הבאר וגן המושבה
"מצאנו מים" מכריז השלט שבחזית. מאחורי הכרזה זאת יש סיפור שמוגש במיצג אורקולי שהתחדש ב-2010. מסופר שבתחילה הקימו חלוצי ראשון את בית הכנסת שלהם בראש הגבעה. הם כיוונו לכך ששם יהיה מרכזה של המושבה ולכן החליטו לכרות את הבאר בחזיתו, מעט כמו הרשל'ה מאסטרופולי, שחיפש את המטבע שאבד לו מתחת לפנס הרחוב, ולא במקום שבו איבד אותו – הרי מתחת לפנס יש אור. למעשה, בארות יש לכרות במקום נמוך ככל האפשר, קרוב למי התהום, ולא בראש גבעה כל כך רחוק מהם. למרבה מזלם של החלוצים קרסה הבאר הראשונה והם נאלצו לנדוד במורד הגבעה ולכרות באר שם. גם זה לא היה נמוך מספיק. רק כעבור שבעה חודשים של חפירה, שבהם נכרה בור בעומק 47 מ', החלה הקרקע להיות בוצית. עם סיום המיצג מתרומם המסך שעל פי הבאר ולמבקרים ניתן להציץ לתוכה. היא עמוקה להדהים, יצירה מרשימה ביותר של אנשים נחושים, גם אם לא מלומדים במיוחד בענייני חקלאות.
מאולם הבאר יוצאים החוצה הישר למגדל המים הישן 10 ששוחזר בנאמנות גדולה למקור, לידו גזע אקליפטוס שטוען לוותק מאז שנת 1884. המגדל הוקם ב-1898 והעלה את המים מבאר המושבה לגובה מספיק כך שיוכלו לזרום בכוח הגרביטציה לבתי הפקידים המכובדים של הברון רוטשילד. לא רחוק מהמגדל לכיוון מזרח, ברחוב זד"ל 3, נמצא בית העם המשופץ 11 שהוקם ב-1898 וחזר לשמש כיום כמקום בו אפשר לצרוך תרבות. הכתובת מעל הכניסה, המקדישה את המבנה לברון רוטשילד, מעידה על החיבה שעוד היתה לבני העלייה הראשונה כלפי הברון, עוד לפני זמן הריבים עם הפקידים. הכניסה פנימה היא עם כרטיס לאחת ההופעות שמציגות בו ואז ניתן להתרשם ממרפסת העץ המסוגננת שתיפקדה כבמה. בעבר שימש המקום שנים רבות כספרייה וכמקום התאספות ועד המושבה, נערכו בו הרצאות, נשפים וחזרות של תזמורת ראשון לציון. כמרכז תרבות חילוני שימש בית העם כמודל לבתי העם שהוקמו מאוחר יותר במושבות אחרות ובמושבים ברחבי הארץ.
חזרה אל מגדל המים. המגדל נמצא בשולי גן המושבה, גן העיר בימינו 12 , אחד הפארקים העירוניים החינניים ביותר בארץ. באופן טבעי הרגליים ישאו אותכם לשיטוט ברחבי הגן. תחילה, מ-1883 ואילך, גידלו כאן איכרי המושבה ירקות ובשלבים מאוחרים יותר שימש השטח כמשתלה לקליטת צמחים נסיוניים וגם כפרדס גדול. בד בבד הוקצה שטח מהגן לטובת הציבור לטיול קצר והתאווררות, כפי שהוא משמש עד היום. כיום, בשטח מצומצם יותר מהגנים שהיו פה בעבר, מתהלכים בחופשיות ברווזי ענק ותרנגולים בין ערוגות פרחים מטופחות, שתי שדרות דקלים מצטלבות זו עם זו, ולאורך הארוכה שבהן זורמים שני פלגי מים רעננים. הדקלים נטעו בעיצומן של שנות השמונים של המאה ה-19, עם תחילת מעורבותו של הברון רוטשילד בענייני המושבה. מכיוון שגילם המרבי מגיע ל-120 שנה, מצפים בראשון לדעיכתם הקרובה. בינתיים נטעו לאורך השדרה הארוכה דקלים צעירים יותר, לשם המשכיות. עצים ותיקים נוספים שעדיין קיימים בגן הם עץ תות לבן, תמר ננסי ודקל הקוקוס.
היקב ורחוב הכרמל
חוצים את הגן לכיון דרום בשביל הסלול ומגיעים לרחוב הכרמל שעם הקמתו נקרא רחוב היין. מקור השם - יקב כרמל מזרחי 13 – עומד במבנה אבן גדול ויפה שכיום ניתן להתבונן בו רק מבחוץ. בתקופת העלייה הראשונה הוא היה היקב המתקדם ביותר בארץ, המכונות פעלו בכוח הקיטור לאור תאורת חשמל והידע המקצועי הגיע מצרפת. בינתיים התרחקו הכרמים מראשון. כדי להימנע מתסיסה בלתי מבוקרת עוברים הענבים את תהליכי הדריכה והסינון בסמוך למקום גידולם, אבל התוצרת מגיעה לראשון לבקבוק, כך שהיקב ההיסטורי עודו מתפקד בהחלט.
הולכים מזרחה לאורך רחוב הכרמל בדרך שמים לב לחזית בית מפוארת שעומדת נטושה, ברחוב הכרמל 24, ומגיעים לצומת גדולה בה פונים שמאלה לרחוב אחד העם. בפינה ניצב בית יד לבנים 14 עם החלונות המקומרים המקוריים. מכאן ניהלה פקידות הברון את עינייני המושבה, כמו בתי הפקידות הקודמים לו שפגשנו במהלך המסלול. מהמרפסת מביטה דמותו של הרצל מתוך צילום מוגדל של פמלייתו ומארחיו בעת ביקורו במבנה הזה ב-1898. ממשיכים על הרחוב וממול רואים את בית הספר העברי הראשון, בית ספר חביב 15 , שהיה מקור תעסוקה ופעילות לצוות מורים גדול, אחד מהם היה דב חביב, מבני המושבה הראשונים על שמו נקרא בית הספר. בית הספר עדיין פעיל אז נסתפק בחזית בית הספר שעברה מספר שיפוצים ושיפורים. קומת הקרקע היא מזמן העלייה הראשונה השאר הגיע מאוחר יותר. מעברו השני של הכביש, בכתובת אחד העם 8, ניצב בית משפחת גורדון, שמוכר גם כמלון לונדון, כפי שמורה כתובת הגרפיטי שעל הקיר. במבנה זה גרו הוריו של אבשלום פיינברג ממחתרת ניל"י, גרו מורים ומחנכים של בית הספר, ובתקופה אחרת גרו כאן חברי ארגון השומר. בתקופת המנדט פעל כאן בית מלון של משפחת לונדון.
עם ההגעה למוזיאון שעומד בצומת המרכזית של המושבה, בה התנועה והחיים לא פסקו מהקמת המושבה, מסתיים המסלול בין בתיה ודברי ימיה של ראשון לציון.
כדאי לדעת
מוזיאון ראשון לציון: א, ג, ד, ה 14:00-09:00 ב 13:00-09:00, 19:00-16:00. טלפון 03-9682435.
מפת המסלול – גרסה להדפסה
הורדת קובץ לניווט: GPX TWL
נקודת ציון
( 3 )

גולשים היו ודירגו

דרגו עכשיו

l9901

l9901
ואוו|5 12.08.11
אחרי הסיור הצטיירה בפנינו ראשון אחרת.. עיר שיודעת לכבד ולשמר את העבר הכל כך מפואר. מעתה זוית הראיה שלנו שונה לגמרי. אנו מודים על סיור מרתק , מלמד, ומשובב נפש. פשוט מקסים.
אתר מפה מעדכן בקביעות שעות פתיחה וטווחי מחירים, אך תמיד מומלץ לבדוק מראש עם המקום.
עוד טיולים