1 הגדל תמונה
אירוס ארגמן חורבת חומרה. צילמה עדי אלון
הועלה על ידי מערכתמפה
2 הגדל תמונה
אירוס ארגמן חורבת חומרה. צילמה עדי אלון
הועלה על ידי מערכתמפה
3 הגדל תמונה
אירוס ארגמן חורבת חומרה. צילמה עדי אלון
הועלה על ידי מערכתמפה
4 הגדל תמונה
אירוס ארגמן חורבת חומרה. צילמה עדי אלון
הועלה על ידי מערכתמפה
5 הגדל תמונה
אירוס ארגמן חורבת חומרה. צילמה עדי אלון
הועלה על ידי מערכתמפה
6 הגדל תמונה
נחל שורק
הועלה על ידי מערכתמפה
7 הגדל תמונה
נחל שורק
הועלה על ידי מערכתמפה
8 הגדל תמונה
מסלול שפך נחל שורק
הועלה על ידי מערכתמפה
9 הגדל תמונה
דיונה
הועלה על ידי מערכתמפה
10 הגדל תמונה
דיונה במסלול
הועלה על ידי מערכתמפה
11 הגדל תמונה
אגבה
הועלה על ידי מערכתמפה
 

נקודת מיפגש של נחל עם חוף ים מבטיחה מראש מקום יפה. כשהנחל מתחתר בין חולות זהובים ומוצא לו פירצה אל הים סמוך למצוק כורכר גבוה - זהו מרשם בטוח לאתר טבע רב עניין. שפך נחל שורק פורע את שטר החוב הזה במלואו. בקטע הנחל שבטיול זה יש מים, גם אם לא ממש כחולים, כל ימות השנה. החולות יוצרים אווירה רומנטית, והצוק הנישא היישר מעל חוף הים של קיבוץ פלמחים הוא מקום מפורסם שאינו זקוק למליצי יושר. ויש גם בונוסים: אתר לינה של קורמורנים בחורף, דגים משתזפים על הסלע, ומסגד גדול במעלה הנחל

סוג: רגל
מקום: מישור החוף הדרומי
אורך המסלול (ק"מ): כ-9
משך הטיול: 4 - 6 שעות
תיאור המסלול
איך מגיעים
במחלף עין הקורא ליד ראשון לציון, בין אם מגיעים מכביש 42, כביש 4 או כביש 431, פונים מערבה בהתאם לשילוט אל הכביש המוביל לקיבוץ פלמחים (כביש 4311). לפני המעבר מתחת לכביש 4, עוצרים בחורבת חומרה לראות אירוסים. אחר כך ממשיכים על הכביש המגיע לגשר הנטוי על נחל שורק. 500 מטרים אחרי הגשר פונים שמאלה לחורשת האיקליפטוס שבצד הכביש, על פי השילוט גן לאומי נחל שורק.
הקדמה: פריחת אירוס ארגמן בחורבת חומרה
טרם ההגעה לחורשת הצנחנים עוצרים בחורבת חומרה. הגבעה נמצאת מצפון לכביש המוביל לפלמחים, ממש לפני גשר הכביש המהיר לאשדוד. זוהי גבעת כורכר חמודה עם מחשופים של אדמת חמרה - שילוב עשיר של צמחים, ובהם צמחים בלעדיים למישור החוף. הצמח הבולט ביותר הוא אירוס הארגמן, שפריחתו נמצאת בשיאה באמצע פברואר, והיא מתערבבת בשפע הפריחה הלבנה של רותם המדבר. בחורף פורחים כאן גם כלנית מצויה, צבעוני השרון, נורית אסיה ושום תל אביב - קונצרט נהדר של צבע וריח. בראשית הקיץ פורח בצהוב השברק המצוי, שנפוץ כאן מאוד. כל אלה מצטרפים למשוכות הצבר ולעצי רימון - שריד לבוסתן שליווה את הפרדסים שגידלו כאן בעבר. עץ שיקמה ותיק, בית הבאר ושרידי תעלות ההשקיה שהוליכו לחלקות עודם נמצאים על הגבעה.
איך מגיעים
במחלף עין הקורא ליד ראשון לציון, בין אם מגיעים מכביש 42, כביש 4 או כביש 431, פונים מערבה בהתאם לשילוט אל הכביש המוביל לקיבוץ פלמחים (כביש 4311). לפני המעבר מתחת לכביש 4, עוצרים בחורבת חומרה לראות אירוסים. אחר כך ממשיכים על הכביש המגיע לגשר הנטוי על נחל שורק. 500 מטרים אחרי הגשר פונים שמאלה לחורשת האיקליפטוס שבצד הכביש, על פי השילוט גן לאומי נחל שורק.
הקדמה: פריחת אירוס ארגמן בחורבת חומרה
טרם ההגעה לחורשת הצנחנים עוצרים בחורבת חומרה. הגבעה נמצאת מצפון לכביש המוביל לפלמחים, ממש לפני גשר הכביש המהיר לאשדוד. זוהי גבעת כורכר חמודה עם מחשופים של אדמת חמרה - שילוב עשיר של צמחים, ובהם צמחים בלעדיים למישור החוף. הצמח הבולט ביותר הוא אירוס הארגמן, שפריחתו נמצאת בשיאה באמצע פברואר, והיא מתערבבת בשפע הפריחה הלבנה של רותם המדבר. בחורף פורחים כאן גם כלנית מצויה, צבעוני השרון, נורית אסיה ושום תל אביב - קונצרט נהדר של צבע וריח. בראשית הקיץ פורח בצהוב השברק המצוי, שנפוץ כאן מאוד. כל אלה מצטרפים למשוכות הצבר ולעצי רימון - שריד לבוסתן שליווה את הפרדסים שגידלו כאן בעבר. עץ שיקמה ותיק, בית הבאר ושרידי תעלות ההשקיה שהוליכו לחלקות עודם נמצאים על הגבעה.
בסביבת הגבעה נמצאו קברים מימי בית שני ומימי הביניים. גם סאון המכוניות העוברות בכביש אשדוד וגם קו המתח הגבוה העובר בגבעה, אין ביכולתם לגרוע מהנאת הביקור כאן, אך המקום יתקשה להתאושש ממסילת הברזל המתוכננת לעבור במערב הגבעה. ילדי המועצה האזורית גן רווה, שאימצו את האתר לצד חובבי טבע אחרים, לא הצליחו לשנות את רוע הגזירה.
גיחה 1: נבי רובין
בחורשת הצנחנים כוססים הוריהם של הצנחנים הטריים את ציפורניהם כשהם מחכים לבניהם ולבנותיהם הצונחים מהשמים לחולות פלמחים. קק"ל נטעה את החורשה בשנות ה-1950, ויש בה חניון עם שולחנות לפיקניק. מגיעים לחורשה ויוצאים לגיחה ראשונה. אין כאן שביל של ממש - ככה זה בחולות, אבל הנתיב מחורשת הצנחנים למסגד נבי רובין מסומן בסימון שבילים כחול ואורכו קילומטר לכל כיוון. הדרך עוברת תחילה צמוד לחלק הדרומי של החורשה, ואחרי שהיא חולפת על פניה היא פונה מעט ימינה ומגיעה לגדר האבן המקיפה את מיתחם המסגד. כמאתיים מטרים ממזרח לו, מעבר לחולות המקיפים אותו, זורם נחל שורק, ובימים עברו אפשר היה לשאוב מהנביעות שנבעו בו מים צלולים ולא מעט נחת.
המסגד
מיתחם נבי רובין מוקף כיום גדר תלתלית אך, כרגיל במקומותינו, הגדר פרוצה ואפשר להיכנס לחצר המסגד. במרכז החצר צומח עץ תות מרשים, המצמיח באמצע חודש מאי שפע של פירות לבנים. שלושה פתחים בעלי קשתות גדולות ומחודדות מקדמות את פני הבאים למיבנה, הסגור רק משלושה צדדים. הגג נשען על קמרונות צולבים יפים, שנותרו ללא פגע. בפינה הדרומית מערבית נמצא פתח ובו המדרגות שהובילו בעבר לצריח שקרס בנסיבות מסתוריות. המיחראב, גומחה חצי עגולה המראה את כיוון התפילה למכה, צבועה בצבעים של ירוק וצהוב. המסגד והמיבנים שבקרבתו בנויים אבני כורכר - הסלע הנפוץ בסביבה. צמוד למסגד נמצא מיבנה הקבורה ובו שני חדרים. אחד מהם, שבו נמצאת מצבתו של נבי רובין, מכוסה בכיפה. החדר השני שימש כנראה לתפילה ולהתייחדות.
קבר ממלוכי
הקבר נבנה במאה ה-15 (התקופה הממלוכית), כפי שמעידה כתובת ערבית בשער הכניסה אליו, על ידי תמראז אלמודי אלאשרפי, מושל מחוז עזה. קירותיו של מיבנה הקבורה מכוסים בכתובות בנות זמננו בעברית. צביונן הדתי מלמד על ניסיונות לגייר את האתר כהלכה. המסורת המוסלמית מהתקופה הממלוכית רואה במקום את קברו של ראובן, בנו של יעקב אבינו. כדאי לשוטט גם בחלקו האחורי של המסגד ולהתרשם מגודלו, מהחלק המעוגל המציין את המיחראב ומהמרזבים היפים - כולם מעידים על ההקפדה ועל היכולת של הבנאים.
חגיגה
נחזור בשביל מסומן ירוק, העובר בלב החולות ממש. כמאה מטרים מהמסגד נראים שרידי מיבנים קטנים, בעיקר של תנורי בישול, ולידם בריכת אגירה מבטון. המיתקנים האלה, מימי המנדט הבריטי, מעידים על החגיגות העממיות של נבי רובין, שבהן השתתפו כ-30 אלף חוגגים - גברים, נשים וטף. החגיגות התנהלו מדי שנה באוגוסט-ספטמבר ונמשכו ארבעים יום. שיירות של חוגגים יצאו מערי הסביבה - יפו, רמלה לוד, ואפילו ממג'דל (אשקלון) ומעזה. אוהלים וסככות הקיפו את המיתחם והכל נהנו משעשועים שהקשר בינם לבין דת היה לרוב מקרי בהחלט. שלטונות המנדט סייעו לחוגגים והקימו מתקנים שונים שהקלו עליהם את השהייה במקום. הנהנות העיקריות בחגיגות היו הנשים, שיכלו לבלות בהזדמנות זו בחופשיות. זאב וילנאי מעיד שנשים דרשו מבעליהן שיתיר להן להשתתף בחגיגות באומרן: "יא בתרבני, יא בטלקני", כלומר, תן לי להשתתף בחגיגות רובין, או גרשני ממך. בשפתם של ערביי הסביבה אף נוצר הפועל "תרבן", שמשמעו להשתתף בחגיגות נבי רובין.
השביל הירוק ממשיך דרך הדיונות היפות של נבי רובין וחוזר לחורשת הצנחנים. תוך כדי הליכה, כדאי לשים לב לעובדה מעניינת: דיונות החול נמצאות רק בגדה הדרומית של הנחל. מעבר לגדה הצפונית יש שדות אדמה כבדה. הסיבה לכך היא שהחולות במישור החוף מתקדמים מדרום לצפון, וכשהם מגיעים לערוץ הנחל הם נבלעים בתוכו, וכך השטח שמצפון נותר נקי מחול.
גיחה 2: שפך נחל שורק
הגיחה השנייה בטיול היא מחורשת הצנחנים לשפך נחל שורק, ששייך גם הוא לגן לאומי נחל רובין, שמו הערבי של קטע הנחל (ואדי רובין). נצעד בשביל מסומן שחור לקצה המזרחי של חורשת הצנחנים, עד לגדת נחל שורק, סמוך לגשר הכביש המוביל לפלמחים. נעבור בביטחה מתחת לגשר ונמשיך בצל עצי איקליפטוס, צמוד לגדת הנחל. רשות הטבע והגנים הכשירה כאן שביל סלול באורך 500 מטרים, עביר לכיסאות גלגלים. יתרון נוסף של הטיול במקום הוא שאין אליו שום כניסה לרכב. מסלול הטיול מסומן בעמודי בטון לבן, שבהם יש גם שלטי הסבר על הצמחייה ועל הטבע בחולות.
אי הצבים
תחילה השביל צמוד לנחל שורק. הנחל הארוך, שאורכו שבעים קילומטרים, מתחיל את דרכו בהרי ירושלים, מדרום לרמאללה. הוא חוצה את השפלה באזור בית שמש, וכאן מבצע את מהלכו האחרון. עד סוף שנות ה-1990 זרמו בו בעיקר מי ביוב שמקורם בין השאר בשפכי ירושלים, בית שמש, רחובות, יבנה ונס ציונה. כעת המצב השתפר מעט. בנחל זורמים בעיקר מי שטפונות, מים מנביעות מעטות, מי תהום המתנקזים לאפיק, וקולחים (שפכים מטוהרים) שלא נוצלו להשקיה חקלאית. השביל הסלול מגיע עד סכר סלעים גדול המונח לרוחבו של הנחל. מעבר לו הדרך אינה עבירה עוד לכיסאות גלגלים. מעט הלאה משם נמצא "אי הצבים" - אי מלאכותי שיצרה רשות הטבע והגנים בשנת 2002. מרבית הסיכויים שתראו כמה חבר'ה מאוכלוסיית צב הביצות שבנחל משתזפים בשמש. כאשר הצב חש בסכנה, הוא קופץ מייד למים.
תצפית הקורמורנים
בנקודה זו התוואי המסומן נוטש את הנחל. אחד השלטים מספר על צמח מדברי, אורח ממקסיקו, שנקרא אגבה ומגיע לגובה 5 מ'. הפניית המבט לכיוון הדיונה מדרום מגלה כמה צמחים עצומים ממין זה. משמאל נראית גבעת חול קטנה (תצפית הקורמורנים), שדרכה נשוב לחורשת הצנחנים. זהו מקום נפלא. ראשית, הילדים ישמחו להשתולל על הגבעה ולהתגלגל מראשה למרגלותיה. שנית, אפשר להשקיף מכאן על גדתו הצפונית של נחל שורק. אחדים מהעצים נראים מתים. הסיבה לכך היא להקה גדולה, בת מאות קורמורנים, שהחליטה להפוך את העצים האלה לאתר הלינה שלה. לכאן הם באים אחרי שגמרו לצוד את מנת הדגים הדרושה להם. הפרשות הקורמורנים צובעות את העצים בלבן ו"שורפות" אותם (הקורמורן הגדול הוא בעל צבע כללי שחור. החלק העליון של הצוואר לבן, ומתחת למקור יש כתם צהוב).
מערת הגמדים
תוואי השילוט מכוון לעבר הים. לפני החוף מתרומם רכס כורכר גבוה. בצידו הצפוני והצר פוערת מערה קטנה את פיה. ילדי פלמחים קראו לה "מערת הגמדים". זהירות! אין להיכנס למערה מחשש להתמוטטות. עמודי הבטון הלבן המסמנים את הדרך קבורים כמעט עד לראשם - עדות לכושר הנדידה של החול. השביל מטפס לראש הרכס ומעניק תצפית מרהיבה על נחל שורק, המתפתל כאן כנחש כהה לים, ועל הבתים הגבוהים של בתים, הסוגרים על הנוף מצפון. בתי קיבוץ פלמחים נראים מכאן היטב. בצוק המבודד שבקצה הקיבוץ, קרוב לים, נמצא מוזיאון בית מרים המציג ממצאים ארכיאולוגיים שנמצאו באיזור סביב נחל שורק.
חזרה
מכאן אפשר לחזור לחורשת הצנחנים על פי עמודי השילוט, תחילה לתצפית הקורמורנים ואחר כך בתוואי המקצר את הדרך לגשר נחל שורק ולחורשה. ניתן לבקר בבית מרים, מרחק כמה דקות הליכה, לפני שמתחילים לחזור או לנסוע אל הקיבוץ עם המוכנית אחרי ששבים לחורשה.
כדאי לדעת
המסלול חשוף כולו לשמש, בימים חמים מומלץ לטייל בשעות הבוקר המוקדמות ובשעות אחר הצהריים המאוחרות. במסלול שפך נחל שורק ניתן לסיים את המסלול בכל רגע שהוא ולשוב לחורשה באותה הדרך. דרגת הקושי בינוני מתייחסת למטיילים שיעשו את כל המסלול, הכולל הליכה ארוכה בחולות. הגיחה למסגד נבי רובין וחלקו הראשון של שפך נחל שורק הם בדרגת קושי קלה.


סימני המסחר "שביל ישראל" ו"מלבן לסימון השבילים" מוצגים באתר מפה באדיבות החברה להגנת הטבע.
למידע נוסף היכנסו www.teva.org.il
מפת המסלול – גרסה להדפסה
( 6 )

גולשים היו ודירגו

דרגו עכשיו
  • goodlife

    goodlife
    נחל משתקם|3 27.07.16
    נחל שורק ידע ימים יפים יותר ובכל זאת זהו נחל ששווה להשקיע את הזמן ולטייל לשפך שלו. בקיץ חם מדי והכי לא טוב גם לפני השקיעה - איך שהשמש תעלם מליוני ברחשים יאכלו אתכם...א לבוא מהסתיו עד האביב, לשכשך רגליים בחול ואם יתמזל מזלכם חוץ מקורמורנים תפגשו גם צבים בנחל המתנקה...
  • עמיתמג

    עמיתמג
    לא חובה|3 25.12.11
    טיילנו לפני יומיים. מי הנחל עומדים וצבעם דלוח-סבוני... יש עוד מה לעשות בעניין טיהורם. את המסלול ניתן לחלק לשלושה:תחילתו במסלול לכל המשפחה בצל העצים.סתמי ונגיש לכולם. בהמשך- השביל הופך חולי וללא צל- ההליכה מעצבנת בחול התובעני, לא כיף..גם הדרך, מלבד מראה הקורמורנים החביב, אינה שווה את המאמץ. הסוף- נחמד, עם הפתיחה לים, עליה למצוק שמעל המערה ותצפית יפה על הים והנחל.משם ניתן להמשיך דרך הקיבוץ ולצאת ביציאה קרובה יותר, שאינה היציאה הראשית של הקיבוץ, ודרך הליכה בשולי הכביש, חזרה לחורשה.חביב, לא יותר.
  • sasmic

    sasmic
    קליל וחביב|4 17.12.11
    מסלול באמת קליל שמתאים לכל גיל, אין ספק שהדיונות מהוות את האטרקציה האמיתית לילדים שיכולים לבלות שם שעות. מעבר לזה אפשר לסיים בפיקניק נחמד בחורשת הצנחנים.
  • כפירונית

    כפירונית
    טיול מעולה למתחילים|4 01.02.11
    כמו שאמר קודמי: יציאה חביבה מהבית ולא מלהיבה, אבל בהחלט נחמדה מאד למשפחות ממרכז הארץ עם ילדים קטנים ובלי תכניות, שרוצות לטעום טיול משפחתי קליל, לתת לילדים קצת לרוץ בחוץ ולחזור בזמן לחמין אצל החמות. אני מתייחסת לחלק השני שלו- מחניון הצנחנים וחזרה במעגלי, קצת פחות מ5 ק"מ של הליכה קצרה: יש מים, סיפורים על חיות, המון קורמורנים, חול וים, ואפשרות לרוץ בדיונה קטנה. יופי של התחלה למשפחות שרוצות לנסות משהו קל וקרוב לבית, בדרך למסלולים ארוכים ורחוקים יותר. מעולה ליום חורף שטוף שמש(כלומר כמעט כל יום בחודשים 12-2 בארץ..).
  • admonis

    admonis
    לא מלהיב|3 23.12.10
    הנחל שומם ויש קצת ריח של גופרית, הדיונות נחמדות, הליכה ארוכה בחול עד לים, המסלול לעגלות קצר מאוד, בסך הכל יציאה חביבה מהבית אבל לא מלהיבה במיוחד
  • batami

    batami
    חולות נקיים|4 11.12.10
    אחד המקומות היחידים באזור המרכז בהם ניתן לטייל בשפך נחל נקי יחסית ולראות חולות ללא הפרעה. מתקן ההתפלה הנבנה על הים לא יוסיף שלווה, אולם לפחות בטלו את הקמת המלון במקום.
- 1
עוד טיולים מומלצים
שמורת פורהשמורת פורה מומלץ מפה8.9הסימנים לאביב עושים נפלאות לאזור דרום שפלת החוף. מזג האוויר נוח, האוויר צלול, ואינספור כלניות אדומות מרימות תפרחת לצדם של פרגים, נוריות, חרציות ומיני ירוקים אחרים. הפנים הטופוגרפיות של האיזור נראות אז במיטבן: מרחב עצום של גבעות רכות ועגולות, המשמשות בית לארנבות שדה ופרפרים שובבים. שביל הליכה מסומן בירוק עובר בשמורת פורה ומוביל את המטיילים לכמה פינות טבע מקסימות ואתרים היסטוריים. אחד מהם הוא אגמון מוקף סוף וקנה שהופך בחורף לאגם של ממש שמושך אליו עופות מים רבים. אם תתקדמו פנימה לתוך השמורה תגיעו לאגם עונתי קטן. הסכר שנבנה כאן עוצר ואוצר את מי השטפונות של נחל פורה, הנשאבים מאוחר יותר לצינורות ההשקיה של קיבוץ בית קמה. לאורך השביל נגלים גם שרידי גשר טורקי וחורשת אקליפטוסים. הילדים (וגם המבוגרים) יכולים לשחק מחבואים בתוך העשב והפרחים ולשזור זרים מחרציות הבר הגדלות כאן בשפע. מרוב יופי, מרגישים כאילו כל העולם הזה נוצר רק בשבילכם. רק לא לשכוח מצלמה וסל פיקניק.קרא עוד
גן לאומי אשקלוןגן לאומי אשקלון מומלץ מפה8.8במסגרת מסעותיו של הגיאוגרף הערבי מוקדסי ברחבי הארץ הוא גם הגיע לאשקלון ובשנת 985 כתב עליה: "אשקלון היא עיר חשובה השוכנת לחוף ים. עצי השקמה גדלים בה בשפע ומצטיינים בגודלם... אשקלון היא עיר נהדרת... נעימה ובנויה בטוב טעם". רבים חשבו כך שנים לפני מוקדסי והחפירות הארכיאולוגיות חשפו כאן ממצאים על יישוב שהחל כאן לפני כ-10,000 שנים. בתחומי הפארק מצוי תל ארכיאולוגי ובו שרידים המעידים על עברה המפואר של העיר: עמודי שיש שזכו לכינוי העממי עמודי שמשון, כותרות מגולפות, ארונות קבורה, פסל של האלה המצרית איסיס, בסיליקה רומית ושרידי חומה, מהמאה ה-12, מתקופת העיר המוסלמית. בשנת 2008 נסתיים פרוייקט שימור השער הכנעני, המוכר גם כשער המקושת העתיק ביותר בעולם ונחשב לתגלית ארכיאולוגית חשובה. השער שנבנה בשנת 1,850 לפנה"ס, היווה את פתח הכניסה לאשקלון הכנענית ודרכו עברו אנשי העיר, עגלות שוורים וחמורים עמוסות סחורות, מלחים וסוחרים.קרא עוד


פרדס מינקובפרדס מינקוב מומלץ מפה8.7משפחת מינקוב היתה מראשוני המתיישבים במושבה רחובות. זלמן, אבי המשפחה, קנה שטח של 150 דונם ונטע בו את הפרדס הראשון ברחובות בשנת 1904. בתוך מתחם הפרדס, שהוקף חומת אבן, נחפרה באר עמוקה ונבנתה בריכת אגירה, ששימשה גם כבריכת שחייה והוזכרה בסיפורו של ס. יזהר, בן העיר, "רחצה בבריכה". המים הועברו בתעלות להשקיית חלקות הפרדס. זלמן נפטר בגיל צעיר ומשפחתו מכרה את הבעלות על הפרדס לקבוצת שותפים. הפרדס רחש מעבודת כפיים עברית אך גם מחיי רוח תוססים לא פחות. אחרי שהוזנח במשך שנים ובזכות רצון טוב ומסירות גדולה של מנהלת הפרדס בשיתוף עם המועצה לשימור אתרים, שוחזרו מבני הפרדס בחן רב ותוך נאמנות גדולה למקור. כעת נטועים בפרדס המודרני עצי הדר ממינים רבים. לצד הזנים שהיו קיימים כבר בתחילת המאה ה-20, צומחים פה גם עצים שהם הכלאות והמצאות חדשות, פרי פיתוח ישראלי. הפרדס הוא פרדס לימודי והקבוצות המגיעות לומדות על ההיבטים הטכניים של עבודת הפרדס אך בעיקר על רוח הסוציאליזם ועל האמונה בעבודת הכפיים ששטפה את הארץ בימי העלייה הראשונה והעלייה שנייה. המבנים היפים, הבובות המדמות את פועלי המיון והאריזה, הפרדס המטופח ובעיקרקרא עוד
עוד טיולים