פלורנטין האוס היא הבייב האסיאתית החדשה של שרון כהן (המח) ודור אבן (הידיים), השוכנת במלון בפלורנטין העונה לאותו השם.
המסעדה אפלולית, ענקית (כ-100 מקומות ישיבה) ומסועפת, והעמדה הכי כיפית היא ללא ספק על הבר הגובל במטבח הפתוח.


אבן וצוותו פועלים בנמרצות בחלל שנראה כמו מטבח בצוללת ומוציאים משם מעדנים העונים לתיאור הכה שחוק "אוכל רחוב אסיאתי". אבל עזבו אתכם הגדרות, מוגשות כאן כמה מנות ששווה להזמין עבורן מקום שבוע מראש ולסבול מהאקוסטיקה הבעייתית של המקום והפלייליסט המועדוני-מעצבן משהו.


התפריט מחולק למנות קרות, חמות ועיקריות ולטובת האנשים המשונים שלא אוהבים כוסברה, יש סימון מיוחד. כנ"ל לגבי טבעונים ונמנעי חריף. סשימי אינטיאס קטן ואכזרי שהוגש עם סטיקי רייס, היה פתיחה נהדרת, מיד אחריו ספיישל יומי של באן סרטן - לחמניית באן רכה ונהדרת חובקת סרטן שלם מטוגן לכדי פריכות - מנה שלא כדאי לחלוק, ממש קשה לוותר על כל ביס. טלה מפורק בבלינצ'ס סיני - שוב הוכיח שמישהו פה יודע לטפל בבצק ובבשר. בלינצ'ס מושלם חובק בשר מצוין מתפקע מטעמים עם מטבל חרפרף נהדר.


גם טאטאקי שייטל היה מפגן של בשר שטופל כהלכה עם מטבל חלב קוקוס ותמרינדי מתקתק וטוב, וגולת הכותרת - באן צ'ה - מנה מענגת במיוחד מעדות ה"הרכב זאת בעצמך" הטיפוסיות למטבחי אסיה - קציצות ירך חזיר מטוגנות לכדי פריכות, ספרינג רול מטוגן ממולא בחזיר, ירקות שורש מוחמצים, שקית של ירוקים רעננים נושכניים ואטריות אורז, וכמובן עלי חסה בהם עוטפים את כל האושר הזה לביס אחד ענק ומשפריץ.


רק בקינוח - באן טאטן, הורגשה נפילה. לחמניות הבאן היו יבשות מדי וגלידת התבלינים (הנהדרת) לא הספיקה כדי ללחח אותן.
נו, אבל שאלו יהיו הצרות שלנו.

( 1 )

גולשים היו ודירגו

דרגו עכשיו
  • sasmic

    sasmic
    עונג של אוכל|5 25.04.18
    הזמנו מספר מנות והכל היה פשוט מצוין, הבאן סרטנים והבאן אונדיב היו פשוט מעולים וכך בעצם כל שאר המנות. השירות היה בסדר גמור, רק לשים לב שבערבים קרירים לא מומלץ לשבת בבר ליד הכניסה, אנחנו ישבנו שם בהתחלה וקפאנו, לשמחתינו מאוד מהר מצאו לנו מקום בפנים.
- 1
עוד מסעדות מומלצות
מסעדת שילהמסעדת שילה מומלץ מפה9.7שילה היא מקום מטעה מאד.למען האמת, שילה היא אחת ההפתעות הכי גדולות של תל אביב גם במקום עמוס פנינים קולנריות כמו המדרכה בין ז'בוטינסקי לארלוזרוב ברחוב בן יהודה. בר אפלולי ההולך ומשיל מעליו את אווירת הבר, וחבל, אך במקום זאת מציע תפריט כה גדול של טאפאסים ומנות קטנות וגדולות מהיבשה ובעיקר מהים עד שאתה מוותר , שוכח , סולח ומתאהב מחדש. סלט התמנונים החם עם שעועית ירוקה ועגבניות הוא מנה חד פעמית, קרפצי'ו של קוקי סן ז'ק עם ביצי טוביקו ואצות. בורקס של תרד ובשר טלה, סביצ'ה דג ים עם עשב ים, גבעול שהוא מעין שילוב של דשא, מלוח וחמציץ, שהולם להפליא את טעם הים שמביא איתו הדג; קלאמרי בפלנצ'ה בחציל קלוי וטחינה מוקצפת סרדינים בצ'ימיצ'ורי נענע. מחלקת ה'100 גרם על הפלנצ'ה' היא הברקה אמיתית שעושה כבוד לחומרי הגלם כמו שהם, סלט של קלמרי,שרימפס ושעועית לבנה. יכולנו להמשיך כך לנצח. השף -בעלים שרון כהן, הוא אחד הטבחים הכי טובים בתל אביב וגם,עדיין, אחד הסודות הכי שמורים שלה.קרא עוד
מסעדת בית תאילנדימסעדת בית תאילנדי מומלץ מפה9.5המסעדה התאילנדית הכי טובה בארץ, בעצם המסעדה האסייתית הטובה בארץ, מסתתרת בבניין תל-אביבי צנוע בדרך אל הים. יריב מלילי ואשתו התאילנדית לק מגישים אוכל תאילנדי אותנטי, בתפאורה שמזכירה את מסעדות החוף באיים. אפילו המנות המוכרות כמו מרק הטום יאם, הפתאיי ומגוון תבשילי האטריות המוקפצות בווק מצטיינות במגע מיוחד שמדגיש את שילובי הטעמים האקזוטיים בין חלב הקוקוס, הקארי הירוק והאדום, הכוסברה, עשבי תיבול והתבלינים מן המזרח. המנות המעניינות ביותר בתפריט מגיעות ממחוז איסן, שהמטבח שלו חריף במיוחד ומתאפיין בשימוש בחומרי גלם טריים ועונתיים בלבד: אטריות שעועית שקופות, פירות ים טריים או פרוסות בשר לבן צלוי למחצה. כל מה שמגיע עם רוטב האיסן המסורתי של נענע, בצל אדום, כוסברה, פלפלים אדומים חריפים ולימון, פשוט נפלא. החריפות הותאמה לישראלים ולא לתאילנדים יורקי אש, אם כי בימי רביעי מוגשות מנות מיוחדות מחוץ לתפריט, שיכולות לאתגר גם אותם. מי שרוצה להתנסות בכל זאת, יכול להזמין מרק מסחוס של צוואר עגלה ואטריות שחורות או נקניקים מיוחדים. ולמי שבכל זאת מסיים את הארוחה בפה בוער יש קינוח מעודן ומרענן של אננס, טפיוקה וחלבקרא עוד


הסלון - איל שניהסלון - איל שני מומלץ מפה9.3מסעדת הדגל של השף אייל שני, משורר התפריטים ומלך העגבניות ממוקמת בחלל משופץ שהיה פעם אורווה, בגבול תל אביב-גבעתיים, באווירת משתה שיש בה הידור וייצריות - וגם, מה לעשות, קצת פרחיות לשמה - הוא מגיש עגבניות אפויות שנוחתות על נייר חום גס המכסה את את השולחן ואז זוכות לתוספת יוגורט וזעתר מידיו של השף; פוקצ'ות נפלאות; תבשיל לחי עגל, או כפי שהוא נקרא בתפריט "קדירת לחי עגל שהוטמנה 7 שעות ברמץ עצים מלחשים"; "רביולי נתחי אנטרקוט מוטחים על פלדה לוהטת עטופים בליבת חציל שרוף"; או "ראש שלם של כרובית שקיבל מכת זהב מעצי תפוזים בוערים". מי שעוקב אחרי שני בעיתונות ובטלוויזיה רגיל לתהות שוב ושוב על הניסוחים המתפייטים, שנשמעים לעתים כפארודיה על עצמם, ואם במקרה המלצר לא הניח את אחת המנות על תפריט הנייר כדי שישמש צלחת, הוא יספק תוכנית בידור משעשעת לערב כשהסועדים מנסים למצוא את המנה בעלת השם ההזוי ביותר. אבל השירה האמיתית היא באוכל עצמו, בכמה נגיסות של תבשיל עמוק של לחי עגל וחלה קרועה, או בתרד בר נמס בחמאה אפוף בענן פרמזן, שטעמם מרגש ולא שגרתי בדיוק כמו שמם. עם יין טוב, מוסיקה משובחת ברקע ומטבח פתוח שחושקרא עוד
עוד מסעדות