קפה באצ'ו - אינטלקטואלים צעירים וגלידה

קפה באצ'ו מתפקד כבר לא מעט שנים כמעוזם הרשמי כמעט של האינטלקטואלים הצעירים של תל אביב. יחד עם אחיו, קפה באצ'ו מרסנד, מושך אליו הקפה את מיטב המשוררים לרגע, ואפילו שניים, תסריטאים, הוגי דעות ומה לא. התוצא מלבבת גם אם מעט נפוחה מחשיבות עצמית משעשעת לפרקים. הצוות הצעיר, הקהל השכונתי האופנתי, העיצוב המעודכן הכולל תערוכה מתחלפת של אמנים צעירים , כל אלו ואיזו ויברציה תל אביבית לא מפוענחת עד הסוף הופכים את קפה באצ'ו לסוג של מוסד.
הגלידה
הגלידה, שמקורה במפעל המשפחתי בירושלים, עשירה ושמנתית יותר מהנוסח האיטלקי המקובל ועדיין טובה, גם אם בזכרון מלפני כמה שנים נצרבה כטעימה יותר . יש כמה טעמים שכבר הפכו לקלאסיקה עירונית, כמו האמרנה, הטירמיסו ופרח החלב שהוא פשוט וניל קטיפתי וטוב.
תרמנו בקהילה
מקום זה משתתף בפרויקט החברתי "סיפור חוזר", שמטרתו לייצר תעסוקה שיקומית לאנשים עם קשיים תעסוקתיים וליצור הזדמנות לשימוש חוזר בספרים. הפרויקט מאפשר למסור ספרים לבתי קפה ומסעדות ולקנות ספרים חלופיים בהנחה.

( 9 )

גולשים היו ודירגו

דרגו עכשיו
  • לוקסוס

    לוקסוס
    מוצלח אבל לא תמיד|3 23.10.13
    בד"כ אעצור שם רק לקפה, האוכל לא להיט אבל בערב שני הגענו לאחר המלצה מחבר לאכול את בישוליו של דודי שיק, מבשל מוכשר שהגיח לביקור חד פעמי בבא'צו והכין לנו גולש הונגרי עם בצקניות משובח ומלא בכל טוב וקינחנו בכופתאות גבינה מתוקים שהוגשו עם שמנת וריבת ענבים: מעולה. המחיר סביר, השירות היפסטרי ומעופף. נעקוב אחריו ונגיע לתחנה הבאה, ככה אנחנו לפחות מקווים
  • ממתקית

    ממתקית
    קפה משובח|5 02.05.12
    במקום מעוצב עם מחשבה, אווירה וקהל יפה כל כך. הקפה היה מוצלח והמאפה כמעט וגם. חביב, נשוב למקום בעתיד
  • ציפורשיר

    ציפורשיר
    לא נפלתי|3 28.07.09
    אני מכירה את הבאצ'ו מהצד של הקפה של המטבע. היום בבוקר הגעתי רק לקפה, ככה על הדרך. משהו שם לא היה לי מזמין, לא עבד. צוות לא קשוב, המקום ניראה קצת מרושל, כזה שלא מצאתי בו שום דבר חינני. ניראה לי הקסם עובר, עבר...חבל
  • galiavu

    galiavu
    האווירה נותרה, הגלידה...|4 20.07.08
    פינה תל אביבית ותיקה במיקום מנצח. פעם, לפני עידן גלידריות הבוטיק, היינו מגיעים לכאן עם ריר על הסנטר ולא מוותרים בשום אופן על גלידת התמרים. מאז זרמו מים רבים... הגלידה אמנם ידעה ימים טובים יותר אבל עדיין, אין כמו לשבת על הבר הפונה לרחוב וליהנות מגלולה מזוקקת של תל אביביות סואנת ורוחשת (לחובבי הז'אנר).
  • vonsh

    vonsh
    גלידות + אווירה|4 23.06.06
    מקום נהדר לשבת בו (המרפסת למעלה משעשעת). אמליץ בחום על הקוקטילים על בסיס גלידה. הביקורת היחידה שלי היא שחבל שאין יותר מבחר של גלידות
  • pinin1972

    pinin1972
    באצ'ו כבר לא מה שהיה|3 04.10.05
    מבחר הגלידות קטן, איכות הגלידות לא מה שהיה בהתחלה .וודאי לא מתחרה מול הגלידריות הטובות האחרות בעיר. בקיצור - די סתמי
  • lironb

    lironb
    לא לבוא רעבים|4 04.11.03
    המקום מקסים אבל לא בזכות האוכל (התפריט דל). למרות זאת עדיין מקום מאוד נחמד עם אוירה טובה.
  • tomika

    tomika
    בסדר אבל לא יותר מזה|3 20.10.03
  • sarina1

    sarina1
    לא כל כך טעים|3 26.02.03
- 1
עוד מסעדות מומלצות
מסעדת שילהמסעדת שילה מומלץ מפה9.7שילה היא מקום מטעה מאד.למען האמת, שילה היא אחת ההפתעות הכי גדולות של תל אביב גם במקום עמוס פנינים קולנריות כמו המדרכה בין ז'בוטינסקי לארלוזרוב ברחוב בן יהודה. בר אפלולי ההולך ומשיל מעליו את אווירת הבר, וחבל, אך במקום זאת מציע תפריט כה גדול של טאפאסים ומנות קטנות וגדולות מהיבשה ובעיקר מהים עד שאתה מוותר , שוכח , סולח ומתאהב מחדש. סלט התמנונים החם עם שעועית ירוקה ועגבניות הוא מנה חד פעמית, קרפצי'ו של קוקי סן ז'ק עם ביצי טוביקו ואצות. בורקס של תרד ובשר טלה, סביצ'ה דג ים עם עשב ים, גבעול שהוא מעין שילוב של דשא, מלוח וחמציץ, שהולם להפליא את טעם הים שמביא איתו הדג; קלאמרי בפלנצ'ה בחציל קלוי וטחינה מוקצפת סרדינים בצ'ימיצ'ורי נענע. מחלקת ה'100 גרם על הפלנצ'ה' היא הברקה אמיתית שעושה כבוד לחומרי הגלם כמו שהם, סלט של קלמרי,שרימפס ושעועית לבנה. יכולנו להמשיך כך לנצח. השף -בעלים שרון כהן, הוא אחד הטבחים הכי טובים בתל אביב וגם,עדיין, אחד הסודות הכי שמורים שלה.קרא עוד


הסלון - איל שניהסלון - איל שני מומלץ מפה9.3מסעדת הדגל של השף אייל שני, משורר התפריטים ומלך העגבניות ממוקמת בחלל משופץ שהיה פעם אורווה, בגבול תל אביב-גבעתיים, באווירת משתה שיש בה הידור וייצריות - וגם, מה לעשות, קצת פרחיות לשמה - הוא מגיש עגבניות אפויות שנוחתות על נייר חום גס המכסה את את השולחן ואז זוכות לתוספת יוגורט וזעתר מידיו של השף; פוקצ'ות נפלאות; תבשיל לחי עגל, או כפי שהוא נקרא בתפריט "קדירת לחי עגל שהוטמנה 7 שעות ברמץ עצים מלחשים"; "רביולי נתחי אנטרקוט מוטחים על פלדה לוהטת עטופים בליבת חציל שרוף"; או "ראש שלם של כרובית שקיבל מכת זהב מעצי תפוזים בוערים". מי שעוקב אחרי שני בעיתונות ובטלוויזיה רגיל לתהות שוב ושוב על הניסוחים המתפייטים, שנשמעים לעתים כפארודיה על עצמם, ואם במקרה המלצר לא הניח את אחת המנות על תפריט הנייר כדי שישמש צלחת, הוא יספק תוכנית בידור משעשעת לערב כשהסועדים מנסים למצוא את המנה בעלת השם ההזוי ביותר. אבל השירה האמיתית היא באוכל עצמו, בכמה נגיסות של תבשיל עמוק של לחי עגל וחלה קרועה, או בתרד בר נמס בחמאה אפוף בענן פרמזן, שטעמם מרגש ולא שגרתי בדיוק כמו שמם. עם יין טוב, מוסיקה משובחת ברקע ומטבח פתוח שחושקרא עוד
עוד מסעדות