מקום שהתחבב מאד על בראנז'יית הקולנוע והמוזיקה הלוקלית. כמעט תמיד אפשר לראות שם את דוכין כותב שיר במבט נוגה (הוא אפילו כתב לכבודו את השיר "קפה של דינוזאורים") או את בוזגלו מלהק.
מקום פשוט וכעור שקסמו בבעל הבית - מישל שאותו כולם אוהבים. לאכול יש סנדוויצ'ים, עוגות, וקפה.

( 1 )

גולשים היו ודירגו

דרגו עכשיו
  • ירקרקה

    ירקרקה
    בדיוק בסיבוב...|5 12.04.07
    מקום אידיאלי לרב, הקהל המבקר שם צובע באלף גווניו את המקום, את החן מטפח מישל לאורך שנים ומידי פעם אפשרי לאכול מטעמים מעשה ידיו (ואוו), האוכל מעולה ומשביע (הטוסטים מדהימים!), הבירות מגוונות ממספר מדינות, ובכיס נשאר גם עודף לאחר הטיפ. אם ציינתי טיפ, אז עוד טיפ קטן: מומלץ להגיע בשעות הפחות עמוסות של התנועה באזור .
- 1
עוד מסעדות מומלצות
מסעדת שילהמסעדת שילה מומלץ מפה9.7שילה היא מקום מטעה מאד.למען האמת, שילה היא אחת ההפתעות הכי גדולות של תל אביב גם במקום עמוס פנינים קולנריות כמו המדרכה בין ז'בוטינסקי לארלוזרוב ברחוב בן יהודה. בר אפלולי ההולך ומשיל מעליו את אווירת הבר, וחבל, אך במקום זאת מציע תפריט כה גדול של טאפאסים ומנות קטנות וגדולות מהיבשה ובעיקר מהים עד שאתה מוותר , שוכח , סולח ומתאהב מחדש. סלט התמנונים החם עם שעועית ירוקה ועגבניות הוא מנה חד פעמית, קרפצי'ו של קוקי סן ז'ק עם ביצי טוביקו ואצות. בורקס של תרד ובשר טלה, סביצ'ה דג ים עם עשב ים, גבעול שהוא מעין שילוב של דשא, מלוח וחמציץ, שהולם להפליא את טעם הים שמביא איתו הדג; קלאמרי בפלנצ'ה בחציל קלוי וטחינה מוקצפת סרדינים בצ'ימיצ'ורי נענע. מחלקת ה'100 גרם על הפלנצ'ה' היא הברקה אמיתית שעושה כבוד לחומרי הגלם כמו שהם, סלט של קלמרי,שרימפס ושעועית לבנה. יכולנו להמשיך כך לנצח. השף -בעלים שרון כהן, הוא אחד הטבחים הכי טובים בתל אביב וגם,עדיין, אחד הסודות הכי שמורים שלה.קרא עוד


הסלון - איל שניהסלון - איל שני מומלץ מפה9.3מסעדת הדגל של השף אייל שני, משורר התפריטים ומלך העגבניות ממוקמת בחלל משופץ שהיה פעם אורווה, בגבול תל אביב-גבעתיים, באווירת משתה שיש בה הידור וייצריות - וגם, מה לעשות, קצת פרחיות לשמה - הוא מגיש עגבניות אפויות שנוחתות על נייר חום גס המכסה את את השולחן ואז זוכות לתוספת יוגורט וזעתר מידיו של השף; פוקצ'ות נפלאות; תבשיל לחי עגל, או כפי שהוא נקרא בתפריט "קדירת לחי עגל שהוטמנה 7 שעות ברמץ עצים מלחשים"; "רביולי נתחי אנטרקוט מוטחים על פלדה לוהטת עטופים בליבת חציל שרוף"; או "ראש שלם של כרובית שקיבל מכת זהב מעצי תפוזים בוערים". מי שעוקב אחרי שני בעיתונות ובטלוויזיה רגיל לתהות שוב ושוב על הניסוחים המתפייטים, שנשמעים לעתים כפארודיה על עצמם, ואם במקרה המלצר לא הניח את אחת המנות על תפריט הנייר כדי שישמש צלחת, הוא יספק תוכנית בידור משעשעת לערב כשהסועדים מנסים למצוא את המנה בעלת השם ההזוי ביותר. אבל השירה האמיתית היא באוכל עצמו, בכמה נגיסות של תבשיל עמוק של לחי עגל וחלה קרועה, או בתרד בר נמס בחמאה אפוף בענן פרמזן, שטעמם מרגש ולא שגרתי בדיוק כמו שמם. עם יין טוב, מוסיקה משובחת ברקע ומטבח פתוח שחושקרא עוד