סוכריות ודם

סרטו החדש והחידתי משהו של יוסף פיצ'חדזה הוא מותחן אלים המספר על מאבק שליטה בשוק הממתקים המקומי בין קלאוזנר, טייקון ישראלי (שמואל וילוזנ'י) וסלאח, איש עסקים פלסטיני ממזרח ירושלים (מכרם חורי). אל הסיפור נשאבים גם אשתו הרוסייה של סלאח ומשפחתה, איש עסקים גרמני שאביו היה נאצי וזוגתו הצרפתייה (שרה אדלר), בנם היהודי המאומץ של סלאח ואשתו (מנשה נוי) וזוג רוצחים שכירים מזדקנים העונים לשמות יולי ואוגוסט (עזרא כפרי ומוני מושונוב). בתחילת הסרט נדמה שהדיאלוגים והדמויות פלקטיים למדי ושפיצ'חדזה רוקח את העיסה הזו בעיקר כדי להראות את כוחו בהפקת סצנות סוריאליסטיות, מרשימות ופיוטיות אך נטולות רגש ממשי, אך עם התקדמות העלילה היחסים בין הגיבורים השונים צוברים נפח ומשמעות ומייצרים רגעים רבים שנוגעים בלב. יש כאן בעיקר חבורה של גברים פגועים שסוחבים איתם טראומה אישית, לאומית או שתיהן, מהנכבה ועד השואה, ממלחמת השחרור ועד מלחמת העולם השנייה, מאובדן של הורים ועד אובדן של בני זוג וילדים – ולצדם, מוני מושונוב קשוח אחד. האלימות כמובן מנצחת, ובאחד הרגעים החזקים בסרט אומר מושונוב לכפרי שמנסה למחות: "ואם נתעורר עכשיו, מה נעשה?" חלום הביעותים הזה, כפי שהגדיר אותו פיצ'חזדה עצמו את הסרט בריאיון לאחרונה, אינו אלא בבואה מוקצנת של החיים כאן.

באדיבות יח''צ
( 1 )

גולשים היו ודירגו

דרגו עכשיו
  • hwerner

    hwerner
    סוריאליסטי משהו...|3 26.01.14
    אווירה סוריאליסטית משהו אופפת את הסרט מעין מציאות מקבילה שבה החוקים הם קצת אחרים, מאחר והסרט הוא לחלוטין דמיוני קצת קשה לקטלג אותו לז'אנר כלשהו וניתן לומר שההגיוני והלא הגיוני מופיעים זה לצד זהבצורה שלא ממש מחמיאה לשניהם. מלבד זאת הסרט מצולם מאוד יפה, כן אופן הצילום וגם הלוקיישנים עצמם (אזור הרי ירושלים), מלבד זאת בסרט ישם כמה סצנות מרגשות וקשות.
- 1
עוד סרטים