אני, דניאל בלייק

סוג: דרמה
 

הזוכה בפרס דקל הזהב פסטיבל קאן 2016. דניאל בלייק, נגר בן 59 מניוקאסל, אשר מצב בריאותו אינו מאפשר לו לעבוד, נאלץ לראשונה בחייו לפנות לקבלת עזרה. קייטי, בחורה צעירה ואמא חד הורית לשני ילדים, מגיעה לעיר במסגרת פרויקט דיור לנזקקים ומנסה להתחיל חיים חדשים. דרכיהם מצטלבות בעת ביקורם הראשון במשרד הרווחה. לצד המאבק בממסד והקשיים הרבים, נרקם בין השניים קשר מיוחד של עזרה וערבות הדדית.

( 5 )

גולשים היו ודירגו

דרגו עכשיו
  • briza

    briza
    אנושי וחשוב|5 28.05.17
    אנשים "רגילים", נורמטיבים, לא כאלו שרוצים לחיות ע"ח הציבור, אלא שהחיים מובילים אותם למקומות שלא בטובתם והם נזקקים לעזרה מהמדינה. אלא שזו לא מגיעה ממערכת הביטוח הלאומי האטומה הבירוקרטית חסרת הלב והגמישות. עכשיו הבנתי מהיכן ירשנו את הביטוח הלאומי שלנו שנראה אותו הדבר. לראות.
  • ocp

    ocp
    סרט חובה|5 10.05.17
    הייתי רוצה שכל פקידי הביטוח הלאומי, כל עובדי הממשלה, כל קובעי המדיניות יראו אותו. למעשה, חלקם כבר ראו אותו כחלק מעבודתם, ובצדק. הסרט מציג את נקודת המבט הנואשת, חסרת הסיכוי של אנשים שנזקקים לסיוע, ומולם את המערכת שתפקידה היחיד הוא לתת את הסיוע הזה, והיא כושלת בכך. גדולתו של הסרט היא בכך שהוא לא מחלק את העולם לרעים וטובים. ברור שגם פקידים אנושיים ואמפתיים לא יוכלו להושיע. המערכת והבירוקרטיה גדולים מסך חלקיהם. והסרט הזה, בלי התלהמות בלי הגזמה שאין בה צורך מציג את המציאות כפי שהיא, מייאשת, חסרת תקווה ושוברת לב.
  • galiavu

    galiavu
    אטימות היא רוע בפני עצמו|5 18.04.17
    מצטרפת לכל שבחי המדרגים שלפניי - סרט חזק, רגיש ונוגע, עצוב מאוד ורלוונטי עד אין קץ, גם כאן. הדרך לגיהינום רצופה כוונות טובות, והדרך לסיוע של המדינה לאזרחיה הישרים ומשלמי המסים רצופה במדיניות פתלתלה המתעמרת בנזקקים, ובפקידים שרק "ממלאים את תפקידם" במערכת אנטי-הומנית שפשטה את הרגל מכל הבחינות. הנימוס הבריטי לא מצליח לחפות על שרירות הלב, וה decision-makers הבלתי מושגים שיושבים אי שם בנבכי המערכת ואי אפשר לדבר איתם או לערער על החלטתם ללא סיוע משפטי העבירו בי צמרמורת. זה עולם שלא רואה בני אדם בעיניים, וה"שיטה" רק מתפשטת לעוד ועוד מעגלים. שחקנים מצוינים, ובמאי... תודה לך, קן לואץ'.
  • yanivli

    yanivli
    מה שבין החוק לבין האדם|5 18.04.17
    הנושא הוא פוליטי-חברתי אבל החוויה היא מרגשת דווקא בגלל האספקט האנושי שלו. הסרט מתקדם אט אט תוך תאור חיי השכבה המכונה שלא בצדק (על כל פנים - לפי הסרט) "החלשה", והתמודדותה מול הבירוקטיה של מדינת הרווחה. סיפור אנושי קטן של אם יחידה ואלמן חולה המתאר את הדילמות חסרות הפתרון של אנשים הרוצים לצאת מן המחסור ולא יכולים. קן לואץ' באחד מהטובים ביותר שלו.
  • egoshen

    egoshen
    מרגש, אמיתי וזועק|5 17.04.17
    מקבל רק חמישה כי אין יותר כוכבים. ראוי לכל שבח, סרט קטן, עדין, שמצליח לרגש ולגעת יותר מכל סרט שראיתי השנה. הדרמה מתחוללת בתווך שבין אנושיות פשוטה והגיון בריא אל מול מערכת ביקורקרטית נוקשה. אבל זה רק סיפור מסגרת בו מתגלים אנשים טובים עם לב חם ופתוח. הניגוד הגמור לאנשים "מקולקלים" שליבם אטום בסרט אחת ויחידה. לראות, לראות.
- 1
עוד סרטים