צחי גולדברג - עשן הזמן

צחי גולדברג, 35, התמקם עם בת זוגתו לפני שמונה שנים בבאר שבע, וב-2007 הם הקימו ביחד את חנות הספרים ומועדון ההופעות הקטן והמיוחד עשן הזמן. למרות קשיי בירוקרטיה ופוליטיקה שונים, המרחק מהרובע התוסס בעיר העתיקה והקהל שבא והולך, גולדברג מתעקש להמשיך ולהביא את בשורת מוזיקת האינדי לדרום ואפילו לא מעלה את מחירי הבירה. תל אביבים שכמותנו, נשבינו בקסם המיוחד של עשן הזמן, שקירותיו עמוסים בספרים, דבר ששומר על סאונד מצוין, ותקרתו מצופה בפוסטרים של הופעות


ירון רוולסצ'י וענת סורקין | 25.12.2012
צילומים: עדי אלון, מערכת מפה
צילומים: עדי אלון, מערכת מפה


עשן הזמן
בעל העסק צחי גולדברג
איפה? באר שבע
שנת הקמה: 2007

מאיפה הגיע הרעיון לפתוח מקום כמו עשן הזמן בבאר שבע?
לבאר שבע הגעתי במקרה עם בת הזוג שלי בערך לפני שמונה שנים. תמיד אהבתי ספרים, אהבה שהגיעה מהורי, ואהבה נוספת שלי היא מוזיקה. למדתי ספרות, שזה מקצוע שאין בו הרבה עבודה, ואחרי שנים כשכיר שצריך לרדוף אחרי המשכורות, אני ובירה (הכינוי של בת זוגו) העלינו רעיון לפתוח בר קטן עם חנות ספרים שבו יימכרו מוצרים הקשורים למוזיקה אלטרנטיבית. הרעיון להופעות חיות הגיע במקרה, לאחר שחברים שלנו שהם מוזיקאים סיפרו לנו שהחומוסייה הבאר שבעית שבה נהגו להופיע, עומדת להיסגר. עם הזמן ההופעות הפכו לחלק עיקרי באופי של המקום וההשקעה בסאונד בהתאם.

איך הפכתם ממקום קטן שההופעות בו התחילו במקרה, לבר שאמנים נלחמים כדי להופיע בו?
בהתחלה הופיעו בעיקר אמנים מקומיים, וכבר אז נעשתה החלטה עקרונית שההופעות לא יעלו יותר מ-20 שקלים. נועם רותם הופיע כאן לפני אלבומו השני ובעקבותיו הגיעו דן תורן, רונה קינן וערן צור. באחת ההופעות הראשונות היה כאן גבע אלון בתחילת דרכו, ו-300 איש נשארו בחוץ מכיוון שלא היה מקום. כיום אני כבר לא צריך להשקיע בפרסום של אמנים גדולים כי המקום מפוצץ. הסיבה העיקרית שאמנים מוּכּרים מעונינים להופיע כאן, היא האווירה שהמקום משדר - הקהל שבא לכאן הוא קהל טוב ומורכב גם מסטודנטים וגם ממקומיים. לא מגישים כאן אוכל בזמן ההופעה והסאונד מצוין, כך שלמרות שעבור אמן מוּכּר ההופעה כאן לא משתלמת כלכלית, הם עדיין באים ומופיעים כי זה מקום טוב להופיע בו. מבחינת אמנים שאינם מוּכּרים, הם יודעים שאני הוגן – משלם על הדלק ולא דורש "גרנטי" - התחייבות כספית שמקובל לקחת במועדוני הופעות אחרים. אחד הדברים הכי לא נעימים בעבודה הוא הצורך לדחות אמנים פשוט כי הביקוש גדול.

מי הקהל שלך?
רוב הקהל צעיר, בגילאי 20 ו-30 פלוס. כמובן שהרבה מהקהל מורכב מסטודנטים שלומדים קשה ולא יוצאים כל יום מהבית, והשילוב של מקומיים וסטודנטים, שלא מאפיין הרבה מקומות בילוי בבאר שבע, הוא מיוחד. יש כאן אווירה של גסט האוס במזרח וכולם מדברים עם כולם. יש כל הזמן קהל חדש בגלל שהסטודנטים באים והולכים. לצערי לא מגיעים הרבה מבוגרים משום שהם רואים את הצעירים וזה מבריח אותם.

מהן השאיפות שלך למקום?
יש לי שאיפות לא ריאליות, אבל כל הרעיון של המקום הזה לא נראה לי ריאלי כשפתחתי אותו, אז אי אפשר לדעת. הייתי רוצה לקנות את המבנה כדי שלא נצטרך לעבור למיקום אחר. השקענו כאן יותר מדי כסף ומשאבים בשביל לעבור, ובנוסף יש לנו כאן קהל שמבחינתו זה הפאב השכונתי.

קיבלת בתחילת הדרך רעיונות והצעות לשיפור שיישמת?
קיבלתי המון עצות, ומכיוון שאני לא איש עסקים מטבעי גם יישמתי הרבה מהן. כמובן שלא תמיד זה היה חכם. אחד הדברים שיישמתי ותרמו לי היה לתת לאמנים המופיעים 70% מההכנסות במקום 100%. בנוסף, הניהול ההתחלתי שלנו היה 'ניהול רומנטי'. מכיוון שאיננו אנשי עסקים, הצוות היה חברי מאוד ולא היו יחסי עובד-מעביד תקינים. השינוי בשיטת הניהול השפיע מאוד לטובה על העסק ומאז הוא מצליח יותר. כיום אני ובירה עובדים כאן במשרה מלאה (וגם כשאין עבודה אנחנו כאן, יושבים ונהנים מההופעות) ובנוסף יש כאן כמה ברמנים וסאונד מן. כולם מרגישים מחויבות למקום והאווירה טובה.

איזה חוויות יוצאות דופן אתה זוכר מהמקום?
אני זוכר שכשיאיר דלאל הופיע כאן התרגשתי מאוד. חוויה אחרת שזכורה לי היא מבחור אירי בשם איידן וורד. הוא הגיע לכאן והשאיר לי דיסק, ושמעתי אותו רק אחרי חודשיים. זה אחד האלבומים הכי יפים ששמעתי, יש בו קצת בוב דילן ודברים נוספים. שאלתי אותו אם יש סיכוי שיגיע שוב לישראל ויופיע בעשן הזמן אבל לצערי זה לא יקרה.

איזה מוזיקה אתה שומע? על איזה מקומות והופעות אתה יכול להמליץ?
אני שומע כאן הופעה כמעט כל ערב ולא יוצא הרבה למקומות אחרים. בזמן האחרון שמעתי שתי הופעות בבאר שבע שהייתי ממליץ עליהן: אחת של אביעד הנדל ודוד אברהם שעושים פולק צפון אמריקאי-איסלנדי והשנייה של קרין צרפתי, סולנית להקת צנזורה. חוץ מזה אני ממליץ על בר ההופעות הבאר שבעי בר קוט, מעין עשן הזמן לאוכלוסיה הרוסית עם הופעות של ג'אז ובלוז בעיקר. בבית אני שומע כמעט כל סוג של מוזיקה שעשויה טוב.

מה היית עושה אם לא היית הבעלים של עשן הזמן?
סביר להניח שהייתי עוסק במשהו שקשור למילים. אני יודע ניקוד. אין הרבה מנקדים ויש בזה עבודה והיא אפילו רווחית, אבל זה דורש הרבה זמן ולכן אני לא עושה את זה. בעבר כתבתי גם ביוגרפיות וערכתי עבודות של סטודנטים.
מאמרי מערכת