רמה בן צבי - מסעדת המטבח של רמה

מסעדת המטבח של רמה בישוב הקטן נטף מעל אבו גוש, היא לא רק אחת המסעדות היפות ביותר בישראל. מפה לשם מסתבר שזו גם אחת המסעדות היציבות ביותר. מה שהתחיל כמקום קטן וצנוע הפותח את שעריו רק בקיץ ורק בסופי שבוע, הפך למוסד קולינרי של ממש. נפגשנו לשיחה קצרה עם רמה בן צבי, המייסדת והרוח החיה של המקום כבר 17 שנה.


חיליק גורפינקל | 27.12.2012
צילום:אייל טואג
צילום:אייל טואג
מסעדת המטבח של רמה
בעלת העסק: רמה בן צבי
איפה? נטף
שנת הקמה: 1995


מה הניע אותך לפתוח את המטבח של רמה?
לא חלמתי לפתוח מסעדה. הייתי רקדנית עד גיל 40, עשיתי אימפרוביזציה במחול, ואז רציתי שינוי בחיים, לעשות משהו קרוב יותר לאדמה ופחות מופשט. רציתי משהו שיאפשר לי לא לצאת מנטף ולחלוק את מה שאני חווה כגן עדן, עם אנשים אחרים. אחרי 17 שנים כאן זה אמנם נהיה יותר קשה והרבה יותר מורכב, אבל גם יותר קל כי הפכתי ליותר מקצועית. מאחר והמסעדה פתוחה רק שלושה ימים בשבוע ואופן העבודה הוא שזו בעצם סדנה אישית לעובדים ולי, יוצא שאני לומדת תוך כדי עשייה. כשפתחתי ידעתי מה אני יודעת ומה אני לא יודעת, הייתי בשלנית ביתית. לא רציתי ולא יכולתי לעשות מטבח גורמה. וכן, גם אחרי 17 שנה זה עדיין גן עדן.

ספרי לנו חוויות יוצאות דופן מכאן
היה לי לקוח אחד, שבינתיים כבר נפטר, שהיה מגיע המון למסעדה, כל פעם בהרכב משפחתי אחר. אבי נפטר כשהייתי בת שלוש ומאז יש לי געגועים לאבא, וביני ובין הלקוח הזה נוצר קשר אינטימי. פעם נתתי לו לחם הביתה והוא אמר "את יודעת שלחם ויין זה קשר לכל החיים"... בכל פעם שהיה מגיע המלצרים היו אומרים לי "אבא שלך בא". יום אחד סיפרתי לו על התחושה הזו וביקשתי להכיר לו את אימא שלי. הוא ענה שיהיה שמח לפגוש את אמי אבל הסיפור שלו מסובך ומורכב ויש לו אישה מאד חולה שהוא מטפל בה. כשהוא נפטר סיפרו לי שבהספד דיברו גם על המקום שלי. לאחיינית שלו יש בת שנקראת רמה, איני יודעת, אולי זה על שמי...

אלו מחשבות היו לך לפני שפתחת את המקום? מה התוכניות בעתיד?
אין תוכניות לעתיד. רק להמשיך והחיים יכתיבו אם ואיזה שינויים יהיו במקום. להמשיך כל עוד זה יהיה רלוונטי מבחינתי. אני לא מתגעגעת לחיים הקודמים אני עושה הרבה יוגה במקום לרקוד. זה לא מה שחשבתי שזה יהיה: חשבתי שהמטבח של רמה יהיה הרבה יותר קטן והרבה פחות אנשים יגיעו לכאן. לא חשבתי שזה יתפוס כזה מקום גדול בחיים שלי ובחיים של המשפחה, וזה למרות שהוא פתוח רק חצי מהשבוע, ופעם גם היה פתוח רק חצי שנה בכל שנה.

אם לא היית עושה את זה – מה היית עושה?
אין לי מושג.

איפה את אוהבת לאכול?
חלב עם הרוח ביודפת הוא מקום שבעצם קצת דומה לשלי. האישה שם מבשלת על גזיית בונזן ארוחות שאי אפשר להאמין כמה הן טובות.

יש דור המשך?
מאיה בתי לא רוצה כרגע לעסוק במסעדנות. היא רוצה לבשל אוכל טבעוני לאנשים אחרים אבל לאו דווקא במסעדה.

מה הפריט הכי אהוב עליך בעסק?
האנשים.

מה החלומות שלך?
להמשיך לעשות את מה שאני עושה. עם יותר יציבות בתוך המערכת, העובדים יישארו לשנים שקט כלכלי. השף שלי אצלי כבר שנה רביעית. זה דווקא מקטין לו את התיאבון לפתוח מקום משלו.
מאמרי מערכת