שי זלצר - מחלבת שי זלצר

המחלבה של שי זלצר בסטף שבהרי ירושלים היא אחד המקומות הכי זרוקים שיש. האיש בעל מראה הנביא הלבוש תמיד בלבן, כולל הזקן והצעיף העוטף את ראשו, כבר לא ילד - בן 71. 40 שנה הוא מתעקש להישאר כאן במערה של ההר ומצליח, על אפו ועל חמתו של הממסד ומנהל מקרקעי ישראל בראשו. זלצר מצליח לייצר גבינות עיזים חד פעמיות, ייחודיות בטעמן. גבינות פרועות, יצריות וחושניות, גבינות שהאדמה והיער מדברים דרכן.


חיליק גורפינקל | 30.12.2012
צילום: אייל טואג
צילום: אייל טואג
מחלבת שי זלצר
בעלי העסק: שי זלצר
איפה? שמורת הסטף
שנת הקמה: 1974


שי, מתי הגעת לסטף?
לפני כמעט ארבעים שנה. היו אז רק שלוש מחלבות קטנות שקמו בו זמנית. זו של אבינועם ומיכל ברקין, לימים מחלבת ברקנית בכפר יחזקאל, שייצרו את הגבינות באמבטיה. בעין כמונים היה אברוצקי שעשה גבינה בחדר כביסה ואני בסטף. אני הייתי עושה את הגבינות במטבח על המקרר. כולנו ניסינו והצלחנו.

איך הגעת לסטף?
מיד אחרי מלחמת יום כיפור חזרתי לעבודה באקדמיה והבנתי שלא בשביל זה נולדתי. לקח להורים שלי שלוש שנים להביא אותי לעולם והבנתי שאם כבר נולדתי, אעשה עם עצמי משהו מעניין בשקט.

מה עשית קודם?
למדתי באוניברסיטה ועבדתי במחלקה לבוטניקה. התפרנסתי יפה והייתי הולל ושובע, ופתאום הבנתי שלא בשביל זה באתי לעולם.

מה מניע אותך?
אני חי בארץ ישראל וזה חסד לא פשוט להיוולד ולחיות בארץ ישראל ולדבר עברית. כל הדברים האלה, להיות יהודי בארץ ישראל שמדבר עברית, זה שמחזיק אותי כאן. נבחרתי לזה. זה נס לא פשוט. המלחמות בממסד מתישות אותי מאד, ישנה פקידות מתועבת וישנם אנשים מעטים שיוצרים. אני בן 71 וזאת עבודה פיזית קשה, אבל אין מה לעשות. לא נמאס לי כי יש לי ילדים שצריך להראות להם את הדרך. אתה לא יכול להראות להם שאתה מתרסק.

אלו חוויות יוצאות דופן יש לך מהמקום?
יש כאן חתול שהוא הגלגול הכי מעניין שישנו. הוא לא עוזב את הגדיות ואם הוא עוזב אותן, הוא הולך עם התרנגולות ומתפלש איתן בזבל. דווקא מחתולים אחרים הוא מפחד. אני חושב שהגלגול שלו הוא משהו לא גמור.

אלו מחשבות היו לך לפני שפתחת את המקום? מה התוכניות בעתיד?
כל אחד מאיתנו שנוסע בלילה לבד ומקשיב למוזיקה מתמלא בחלומות בהקיץ. אני חלמתי איך המקום הזה יראה בעוד 150 שנה. חלק ממה שאני רואה עכשיו אחרי 40 שנה כבר דומה לחלום. יהיו פה עוד הרבה דברים. אולי הבן שלי יעשה כאן בירות. יש כאן פטריות מעניינות כמו כמהת האורנים, פטרייה שנראית אמנם כמו חרא של כלב אבל היא נהדרת. אני לא יודע איך למצוא אותה, אבל אני רוצה לגדל אותה כאן. הרי יהודה זה האוצר הכי גדול בעולם.

אם לא היית עושה גבינות, מה היית עושה?
אולי הייתי תקוע באוניברסיטה או נלחם להשיג אוטו יותר טוב אבל זה לא מעניין.

איפה אתה אוכל או יוצא לנופש? אתה יכול להמליץ על מישהו מהתחום שלך?
אצל אבו טאהר בירושלים. המקום היחיד שאני מוכן לעזוב בשבילו הכל באמצע היום. אני מכיר אותו אותו עוד כשהיה מורה מהולל לחקלאות בבית הספר החקלאי במחנה הפליטים. הלכנו יחד לחפש עיזים. הייתי חבר של אבא שלו, אבו טאהר, והוא עשה את השידוך ביני ובין טאהר.

יש דור המשך?
כן, הבן שלי עושה יופי של גבינות, השני לומד חקלאות ברחובות והבת סיימה לימודי חקלאות באוניברסיטת תל אביב. מישהו מהם יישאר כאן, אני מקווה.

מה הפריט הכי אהוב עליך בחווה?
המערה שחצבתי כדי ליישן את הגבינות.

חלומות?
החלום היחידי זה פשוט לגמור עם המלחמה הזו עם הממסד. זה הדבר היחידי שמטריד אותי.
מאמרי מערכת