כרמית רפפורט - פרדס מינקוב

ניהול פרויקט שיקום אתר פרדס מינקוב הוצע לכרמית רפפורט בדיוק כשתכננה את הפרישה הנעימה לפנסיה, ממשרה בעיריית רחובות לבילוי וטיפול בנכדים. כרמית התאהבה באתר אותו קיבלה מוזנח וחרב. היא ראתה את הקסם שבהחייאת הסיפור – סיפורו של הפרדס העברי הראשון וסיפורו של ענף הפרדסנות הישראלי. פרדס מינקוב ניטע בשנת 1904 על ידי זלמן מינקוב, מראשוני רחובות. תחת שרביטה של כרמית, ובחסות המועצה לשימור אתרים שוחזרו במקום באר המים, אמות מים, בית האריזה, אורווה וחדר האוכל לעובדים, וכמובן חלק מהפרדס שיש בו לפי העונה קלמנטינות, תפוזים, אשכוליות ופומלות עסיסיות שרק מחכים לילדים להיקטף


אורני גופר | 1.1.2013
צילומים: אייל טואג
צילומים: אייל טואג


פרדס מינקוב
בעל העסק כרמית רפפורט
איפה? רחובות
שנת הקמה: סוף שנות ה-90

איך הגעת לנהל את אתר מינקוב?
אני לא חושבת שאני בחרתי את הפרדס, אלא הפרדס בחר בי. לאורך כל חיי המקצועיים אהבתי את מה שעשיתי, וגם כשהגעתי הנה לתחום אחר לגמרי, אני מאד אוהבת את מה שאני עושה, זה ממלא אותי. דומני שעשיתי שריטה קטנה בהיסטוריה של רחובות.

איך הכל התחיל?
בשנות ה-60 וה-70 האתר היה למעשה בקצה הצפון מזרחי של העיר. היה כאן מוזנח, ממש עיי חורבות. הבאר היתה סתומה לגמרי וכל המבנים הרוסים. מי שהגו את הרעיון לשיקום המקום הם הגברת ישראלה קומפטון, המועצה לשימור אתרים ועיריית רחובות. כיום, בעקבות הבנייה, האתר כבר כמעט בלב העיר, גובל בפארק המדע של רחובות. זה מתאים מאד כי ענף הפרדסנות הוא ענף ההייטק של סוף המאה ה-19 ולכן לא יכולנו לבחור לעצמנו מקום מתאים יותר לשבת בו.

מה הייחוד של המקום בעינייך?
הפרדס הזה שונה מאד מהפרדס הערבי שהיה אז בארץ, שבו שיטת ההשקייה מיושנת והעצים קרובים וצפופים. זלמן מינקוב שעלה לארץ מאירופה ללא כל רקע בחקלאות, ראה את העתיד ובנה פרדס משוכלל ממש. זה מדהים. השכלול בא לידי ביטוי בשורות עצים מרווחות שבינהן עברו מסילות, שיטת טיוב הקרקע, בניית מערכת השקייה משוכללת, מנוע השאיבה. מינקוב גם ידע עם מי לסחור וקשר קשרים עם רוקַח, הסוחר הנודע, שראה את הצרכים וידע להפוך את התפוזים גם לדולרים וגם לסמל. כמו שההיי-טק עושה, מביא חדשנות וגם דולרים.

מה אהבת בתהליך השחזור?
מאחורי כל פריט בתהליך השחזור באתר מסתתר סיפור מעניין. למשל, כיצד הצלחנו לשחזר את המנוע לשאיבת מים מהבאר, זה סיפור מיוחד - יום אחד באה אליי רכזת המחוז ומספרת לי שיש משפחה בנס ציונה שאולי יש לה מנוע שיתאים לשחזור. יצאנו לשם בחבורה ואיתנו רן חדוותי שהוא ידי הזהב במועצה לשימור אתרים. הגענו לחצר אחורית שבה התגלגלו חלקי מנוע חלודים וישנים. הכל נראה הרוס ומפורק. רן נתן בו מבט ואורו עיניו. הוא החל סובב אותו, מקיף אותו, בוחן כל פרט, ואז אמר בהתרגשות "זה מנוע רוסטון, זה משהו מיוחד". המנוע נלקח לסדנת השחזור של רן בקיבוץ עין שמר ובעזרת צוותו המיומן הם הצליחו לשחזר את המנוע למצב שכיום הוא פועל.

ספרי על חוויות יוצאות דופן?
יום אחד הגיעו שני בחורים צעירים וסיירו במקום. אחד מהם הוציא נתן לי כרטיס ביקור והציג עצמו כמנכ"ל חברת הייטק מקומית ומצליחה. הוא הסביר שהוא רוצה ליצור קשר בין עובדי החברה למקום בו היא יושבת. הקציאו להם שטח קטן בכניסה לאתר, ועובדי החברה תרמו מהונם ומרצם והפכו את השטח לגינת ירק מושקעת שכיום משמשת חלקה תעסוקתית לאוכלוסיות מיוחדות של ילדים. כעת החברה מממנת את ההסעות ואנחנו מספקים את התכנים.

מהם הפרויקטים שאתם עובדים עליהם עכשיו?
אוטוטו הטרזינות, אלו הן הקרוניות שהיו נוסעות בין עצי הפרדס, מתחילות ליסוע. אנו נשב בהן, ונספר לילדים תוך כדי נסיעה מה זה טרזינה ושהשימוש בה היה להעביר את הפרי ממקום למקום, לדשן. על המסילות הסיעו פלטות עליהן הניחו את הציוד. את הקרונות משך חמור או שנעזרו במנוע קטן. הטרזינה המשוחזרת שבנינו היא קצת יותר גרסת דיסנילנד בגלל תקנות בטיחות, אך עדיין קרובה למקור.

מהם החלומות שלך לעתיד?
בעתיד אני מתכננת לשחזר את מערכת המים בציר הזמן – משלב הבאר והתעלות ועד השלב המודרני של טפטפות ומתזים, כאשר באמצע יש לנו השימוש בממטרות, שהתיזו מעל הצמרות או מתחתיהן. מעוניינת להביא את כל הסוגים, שהילדים יוכלו להתנסות.

את יכולה להמליץ לנו על אטרקציות נוספות מהתחום שלך?
כרמית נשבעת שאין אתר של המועצה לשימור אתרים שהוא לא מרתק ומשוחזר בצורה מופלאה ובכלל, היא שופעת ההערצה לעבודת המועצה, לעבודת הצוות ולשיתוף הפעולה, לאנשים שבאים מאהבה ועושים פלאות. לבסוף היא מוכנה לבחור את האתר האהוב עליה – מחנה המעפילים בעתלית - "אין אדם שנכנס ולא יצא משם עם עיניים רטובות. לשם מגיעים אותם אודים עשנים שיוצאים מהתופת הנאצית של אירופה, מגיעים לארץ המובטחת ומחזירים אותם אל מאחורי גדרות. עד לפני כמה שנים אלו היו רק סיפורים ואגדות ועכשיו - יש אניית מעפילים משוחזרת. את עולה לספינה ומקבלת קלאוסטרופוביה מהמסדרונות הצרים, מרגישה מחלת ים, אין לתאר זאת. הספינה פשוט משחזרת את החוויה".

מה הפריט הכי אהוב עליך בעסק?
גינת הירק שאנחנו מטפחים עם ילדי המועדוניות של מערכת הרווחה ברחובות ומזכרת בתיה. ילדים שהם דור שלישי לנחשלות חברתית באים ועובדים ומתחברים לאדמה.

אם לא היית ספרדס מינקוב, מה היית עושה?
אם לא הייתי עושה את זה, משהו אחר היה בוחר בי והייתי אוהבת אותו גם.
מאמרי מערכת