אירופה זה כאן: סוף שבוע מוזיקלי מושלג בכפר בלום

המבקר שלנו נסע לסופ"ש של מוזיקה קלאסית בכפר בלום, וזכה ליהנות לא רק ממנה גדושה ומשובחת של תרבות אלא גם משלג אמיתי, מה שלא קרה בעמק החולה מאז תחילת שנות ה-90. יש אלוהים


ארז לילה | 19.3.2015
יום חמישי: הגענו לשווייץ?
בשעה טובה הגיע הסופ"ש המיוחל. הפעוט הושאר בבית עם סבו וסבתו והוריו יצאו לסוף שבוע שלם של מוזיקה, הרצאות ורגיעה באופן כללי. היעד: מלון פסטורל בכפר בלום וסדרה של אירועים תחת הכותרת "מעבר לקשת" במסגרת סדרת פסטורליה בצלילים. בתכנית: בתכנית: שלושה קונצרטים (כלי, ווקאלי וקאמרי), הרצאה, ספא ואפילו טיול (שבוטל בסופו של דבר בגלל מזג האוויר).

היום היה יומה הראשון של סופת חורף קצרה אך משכנעת, ובצפון הארץ היה קר וגשום במיוחד. המלון בכפר בלום, שאליו הגענו בשעות אחר הצהריים, שופץ לפני כמה שנים באופן מוצלח: לצד שני אגפים חדשים, המבנים נותרו בצורתם המקורית וביניהם מרחבי דשא וירוקים ועצומים, אבל מבפנים הם שודרגו וזכו עיצוב מודרני למהדרין ויחד עם זאת נוח וחמים. באגף הבוטיק שבו שוכנו בלטו במיוחד לטובה המיטה הגדולה והנוחה, חדר אמבטיה ענק ומכונת אספרסו. בלובי ציפתה למגיעים קבלת פנים חמה עם יין, מרק חם ומוזיקה קלאסית חרישית, ובשילוב עם מזג האוויר שבחוץ נדמה היה שנחתנו באתר נופש אירופי למהדרין. אהבנו.

חדר הבוטיק במלון פסטורל
חדר הבוטיק במלון פסטורל
אחרי התארגנות ומנוחה קצרה הגענו לארוחת הערב, שכללה מגוון עצום של מנות פתיחה ומנות עיקריות, כמקובל במלונות במקומותינו. אבל חדר האוכל הנעים של פסטורל והאווירה בארוחות היו שונים מאוד ממה שהכרנו במלונות בסדר גודל כזה בארץ. ייתכן שזה קשור לאופי הקהל שהגיע לסוף השבוע המדובר, אבל אנחנו חשנו שזה משהו ברוח של המקום שמשדר קצת פחות המולה ויותר מרחב לאנשים שסביבך. הנטייה הזו באה לידי ביטוי גם בשירות הנפלא של צוות המלון וברוח הטובה ששרתה עליהם. קטונו מלשפוט, אבל נראה היה שנעים להם לעבוד כאן.

חבל, יחד עם זאת, שהאוכל לא התעלה לאותן רמות כמו המלון בכללו. ארוחות הבוקר היו מצוינות ועשירות ובשאר הארוחות מרבית המנות היו סבירות, חלקן טעימות למדי – במיוחד הקינוחים בארוחות החלביות – אבל ממלון ברמה כזו ובמחיר שנגבה עבור סופ"ש כזה (4,000 ₪ לזוג לשני לילות, על בסיס פנסיון מלא) אפשר לצפות ליותר. מצד שני, אלה היו ארוחות מספקות בהחלט (שלוו גם ביין מצוין מיקב הרי גליל) ואלא אם הגעתם לסופ"ש בחיפוש אחר קולינריה עילית, לא בטוח שמוצדק לצאת לאכול מחוץ למלון. במקרה שלנו, כפי שיתואר בהמשך, זה גם לא היה ממש אפשרי.

לובי המלון
לובי המלון
ערב הפתיחה של הסופ"ש כלל קונצרט של תזמורת נתניה הקאמרית הקיבוצית. המיעוט היחסי של האורחים הוביל את המארגנים להחלטה, מוצדקת בהחלט, לקיים את הקונצרט באולם שבמלון עצמו ולא בבית העם בכפר בלום. התזמורת ניגנה יצירות מוכרות מאוד, אולי אפילו "מוכרות מדי": קונצ'רטו גרוסו מס. 8 של קורלי, הקונצ'רטו לחצוצרה של היידן, "החורף" מתוך ארבע העונות של ויוואלדי וסימפוניה מס. 40 של מוצרט. אבל הקרבה בין הקהל לתזמורת יצרה אווירה אינטימית וזוויות מעניינות על האינטראקציה בין הכלים השונים, שהצטרפו לערב מהנה ביותר.

יום שישי: שלג, ספא ומבוא למוזיקולוגיה
ביום שישי התעוררנו בבוקר לקול שקט משונה. כן, ברור שבכפר בלום שקט ופסטורלי, אבל זה היה שקט אחר – שקט של שלג. ואכן, הסטת הווילון גילתה מרבד דקיק אך לבן למשעי על המדשאות שסביב, שלא לדבר על ראשו של החרמון ומורדות הרי נפתלי שנצבעו גם הם לבן. לא עניין של מה בכך לתל אביבים. החגיגה הפכה מושלמת כשבדרך לארוחת הבוקר ירדו עלינו פתיתים עבים של הלבן-לבן הזה. הכבישים באזור נסגרו והיה ברור שאין שום דרך לצאת מכאן היום, אבל גם שזה בסדר גמור. הטיול שיועד לבוקר זה בוטל ובמקומו התקיימה הרצאה על אהבה והומור בקולנוע.

שלג בעמק החולה
שלג בעמק החולה
אחרי ארוחת הבוקר (שהייתה מצוינת, כאמור) וצפייה מהלובי בשלג היורד בחוץ (אירופה כבר אמרנו?) שמנו פעמינו לספא, שגם בו זכינו לקבלת פנים חייכנית ועליזה. אחרי עיסוי משולב מעולה הובילו אותנו לחדר מנוחה, עם מיטות נוחות שצופות לנוף דרך חלון ענק. יכולנו להישאר כאן לנצח, אבל הסקרנות משכה אותנו לבדוק מה עוד יש בספא: ג'קוזי לכפות הרגליים שהוא גימיק נחמד ותו לא; חמאם טורקי, סאונה יבשה וחדר בצורת מערה שבו ניתזו עלינו זרמי מים חמים מכל עבר. הקונטרה לכל החום הזה מגיעה בדמותו של דלי מים קפואים שתלוי מהתקרה ואפשר להפוך אותו על ראשכם. הרעיון נשמע לנו פסיכי אבל התברר ככיף גדול, ואומרים שזה גם בריא.

מהספא המשכנו לארוחת צהריים שכללה מזנון חלבי-צמחוני ומשם לשנת צהריים מתבקשת. אחר הצהריים ציפתה לנו הרצאה של המוזיקולוג איתן אור-נוי על אקזוטיקה במוזיקה הקלאסית המערבית, שנתגלתה כאחת מפניני סוף השבוע כולו והראתה את הרצינות שעומדת מאחוריו. אור-נוי הוא מרצה בחסד, שופע כריזמה והומור, והוא הגיש הרצאה ברמה אקדמית תוך שהוא סוקר מושגי מפתח בתורת המוזיקה, עם שפע דוגמאות מחכימות: החל מ"שחרזדה" של רימסקי-קורסקוב, דרך "שמשון ודלילה" של סן-סנס, "מפצח האגוזים" של צ'ייקובסקי, "מדאם בטרפליי" של פוצ'יני ועד "רודאו" משנת 1942 של המלחין היהודי-אמריקאי אהרן קופלנד. לפני ההרצאה, אגב, הוגשו "קפה ועוגה" בלובי המלון, שהתבררו כקפה, עוגות, חלבה, סחלב חם, עוגיות ועוד מתוקים, רובם מוצלחים מאוד.

הרים בשלג
הרים בשלג
לאחר ארוחת הערב נערך בבית העם של כפר בלום הקונצרט שהיה אמור להיות גולת הכותרת של סוף השבוע המוזיקלי – הסרנדה "חגיגה על נהר הסיין" של ויוואלדי, בביצוע בכורה בארץ של תזמורת בארוקדה המצוינת, עם בימוי תיאטרלי של הזמרים שכולל ג'סטות תקופתיות ואזכורים של "נסיבות מסתוריות" שבהן חוברה היצירה. הקונצרט עורר הדים בקרב חובבי המוזיקה הקלאסית בארץ, והכרטיסים להופעה בתל אביב אזלו כבר כשבוע לפני ההופעה. גם כאן ניכר שמאחורי סוף השבוע עומדת יד מקצועית שבוחרת בקפידה את התכנים.

לצערנו, דווקא הקונצרט הזה הוא שהנחיל לנו את האכזבה של סוף השבוע. זה התחיל באולם הגדול והמיושן למדי (שהיה למרבה הצער גם ריק לחלוטין בחלקו העליון) שפשוט "בלע" את התזמורת הקטנה וגרע חלק גדול מהאנרגיה של המוזיקה הסוחפת של ויוואלדי. ובאשר ליצירה עצמה: המוזיקה הייתה נפלאה, ושלושת הסולנים (עינת ארונשטיין, אלון הררי וגיא פלץ) כמו גם התזמורת היו מעולים. הטקסט של היצירה, צריך לציין, משמים למדי וכל כולו האדרה אלגורית של מלך צרפת לואי ה-15 שלכבודו הוזמנה ובוצעה היצירה. המנחה אלון קליבנוב הוא מרצה מצוין אך בהפקה הזו הוא נדרש להפוך לשחקן, שלא בטובתו; ההנחיה שלו לא הוסיפה דבר מעבר למה שנכתב בתוכנייה, ובהיעדר הסבר ראוי הג'סטות של השחקנים לא הובנו עד תומן. בקיצור, זו יצירה שכדאי מאוד להאזין לה, אבל פספוס בימתי גדול, לפחות בהופעה הזו.

שבת: שמש בשמיים ומוזיקה קאמרית בשיאה
השמש חזרה
השמש חזרה
בוקר שבת נפתח, כך סיפרו לנו, בשיעור יוגה שנערך ב-8 בבוקר, אבל לא הצלחנו לקום כדי לספר לכם עליו. אחרי ארוחת הבוקר התקיים קונצרט קאמרי נפלא עם שלושה נגני הפרויקט הקאמרי הישראלי: הקלרניתן טיבי צייגר, הצ'לן הלל צרי והפסנתרן נעמן וגנר, שניגנו פנטסיות ורומנסות של שומן, יצירה קצרה של שולמית רן, וגולת הכותרת – השלישייה לקלרנית, צ'לו ופסנתר של ברהמס בביצוע מרגש, שהיוותה אקורד סיום מושלם לסוף שבוע משובח. בחוץ חיכו לנו שוב מזנון חלבי-צמחוני, קפה ומאפים. אכלנו, שתינו, ארזנו את מיטלטלינו ונפרדנו בצער רב ממלון פסטורל, אבל לא מהגליל העליון. השמש זרחה במלוא עוזה בשמיים והמיסה את השלג ואצבע הגליל נצבעה ירוק, ממש קוראת לצאת ולטייל.

אם אתם חובבי מוזיקה ומחפשים נופש עם פינוק שמשלב גם תרבות, סופי השבוע של פסטורל יכולים בהחלט להתאים, במיוחד לאור הגיוון בתכניות השונות שרובן אינן נשענות דווקא על רפרטואר קלאסי. האמנים והמרצים הם מהשורה הראשונה התכנית מהודקת ומגובשת, וכפי שהבנתם ¬– גם השהות במלון עצמו נעימה מאוד, לצד קרבה לכמה וכמה אטרקציות ומסלולי טיול מהיפים בארץ. מדובר, כאמור, בסיפור לא זול בכלל, אבל כשלוקחים בחשבון גם את הארוחות והטיולים מתקבלת חבילה שאינה יקרה בהרבה מנופש זוגי בצימרים מובילים בצפון – אולי בלי הג'קוזי, אבל עם הרבה יותר תוכן.

סדרת פסטורליה בצלילים

מלון פסטורל כפר בלום
מאמרי מערכת