הקצביה: גן עדן של פליאו ובשר

לא משנה אם אתם נמנים על עדת הפליאו או סתם אוהבי בשר. אחד הדברים החשובים לכל בשלן או פודי, הוא לדעת שיש לו קצביה טובה. כזו שאפשר לסמוך עליה ועל הבשר שהיא מחזיקה. אין משמח מלגלות מקום כזה ממש מתחת לאף, או לפחות בדרך לצפון. תכירו את הקצביה ואת האנשים שמאחוריה. כדאי לכם!


מוראג רובננקו-דיין | 28.7.2016
שמישהו ידליק את האש,
בשביל בשר טוב אני מוכנה לנסוע רחוק. ומאז שעזבתי את תל אביב ואת אטליזיה המצטיינים, הייתי שרויה בבעיה. בעיה חמורה. כמה שמחתי כשדחף לקפה גרם לי לסטות מכביש 2 בדרך הביתה ולגלות את המרכז המסחרי ביתנ'ס, שבכניסה לביתן אהרון, שם קרא לי להתקרב שלט אדום עטור קרניים: "הקצביה".

גן עדן עכשיו

הדלתות נפתחו ולבי החסיר פעימה. התחלתי פוסעת בין המדפים ומגלה אוצרות: מקפיא קטן המוקדש לאווז ומוצריו – חזה אווז, כבד אווז (!) ונתח ענק של שמאלץ – שומן אווז, שכל כבד קצוץ ששווה משהו מבקש לעצמו. מיד אחריו – מקפיא ובו מני נקניקיות מתוצרת המקום. אני נוטלת חבילה לידיי ומעיינת ברשימת המרכיבים. הפתעה! בשר ותבלינים. וזה הכל! אין חומר משמר, אין רשימת מספרים שהאות E צמודה אליהם. פשוט בשר. ממשיכה וחולפת על פני הויטרינה שנתחי בשר טרי מפארים אותה ונראים פשוט נהדרים ולידה קיר עליו תלויות מחבתות ברזל יצוק מאיכות עילאית. ממשיכה במסע – החנות גדולה – ומגלה עוד ועוד הפתעות: כל מני ממרחים, מטבלים, תבלינים, רטבים, קולקציה קטנה ומדויקת של יין ואלכוהול, קצת מתוקים, קצת מלוחים, עוד ויטרינה המוקדשת לעופות, שנראים נקיים ומצוחצחים ומאיכות עילאית. במרכז החנות, אוי אלוהים... סדרת בקבוקוני האושר של Fever Tree שמשמחת כל וודקה, קמפרי או ג'ין. מישהו פה יודע את העבודה, אני חושבת לעצמי.
זו רק אחת מהויטרינות...
זו רק אחת מהויטרינות... צילום: באדיבות המקום
אוהבים נקניקיות? נו, מה

כשאני מגלה במקפיא אחר סדרה נוספת של נקניקיות מלאות בכל טוב ונקיות מכימיקלים, אושרי אינו יודע גבול. חובבת נקניקיות גדולה אנוכי, אבל לא מוכנה לגעת בנקניקיות שבשר מופיע במקום השלישי ברשימת המרכיבים שלהן, במקרה הטוב. כשאני מתעניינת בקופה לגבי הנקניקיות והבשר בכלל, ומגלה שהמקסימה הזאת שעונה בחיוך מאיר ובסבלנות על כל שאלותיי היא לא אחרת מאשר הבעלים, אני כבר ממש מתפעלת.

אחרי שאני חוזרת הביתה וטועמת את הנקניקיות, אני מבינה שאין מנוס מלדרוש דייט עם נעמה, הבעלים, ולהבין מה הסיפור של המקום הזה ואיך זה שהוא קיים כבר שבע שנים ורק עכשיו גיליתי אותו.

נעמה וליאור קרייצר הבינו שהם הולכים לפתוח אטליז במהלך טיול בן ארבעה חודשים בדרום אמריקה, שם אכלו בשר במשקל גופם. עם שובם, נעמה סיימה לימודי מנהל עסקים ואת התוכנית העסקית שלה עשתה על העסק העתידי. ליאור, שקודם לכן היה בכלל בעסקי האופנה, החליט לעשות תפנית של 180 מעלות וללכת על זה. "הוא ישב עם בעלי עסקים דומים וכולם אמרו לו לא לפתוח", צוחקת נעמה, אבל שנתיים אחרי זה, ב-2009, נפתחה הקצביה.

"התחלנו עם מקום קטן, אבל מההתחלה היה לנו את המפעל היצרני מאחור. היום אנחנו כבר יושבים על 200 מ"ר חנות, כשליאור אחראי על הסחורה ועל הקשר עם הספקים ואני בפרונט, אחראית על השיווק ועל הקשר עם הלקוחות. שנינו מאוד טוטאליים במה שאנחנו עושים. ליאור כבר איבד קשר עם הרבה ספקים בגלל שסירב לקבל סחורה לא מוצלחת לדעתו, שזה הדבר הכי חשוב כשעובדים עם בשר, ולעולם לא נתפשר עליו."
מחכים לעלות על הגריל.
מחכים לעלות על הגריל. צילום: באדיבות המקום
פלאי הפליאו

כשנעמה הייתה בהריון עם התאומים שלהם, התגלתה אצלה סכרת הריון. לקוחה בחנות סיפרה לה על תזונה פליאוליתית, להלן פליאו – השוללת מזון מעובד, דגנים, קטניות וסוכר ומתבססת על בשר ודגים (הרבה שומן וחלבון), המון ירקות, מעט אגוזים ומעט פירות. "אני אוטו-דידקטית", היא מעידה על עצמה, "מיד התיישבתי על האינטרנט והתחלתי לקרוא וללמוד את הנושא".
השנה היא שנת 2011, שגעון הפליאו שהפך להיות שגור בפי כל, עדיין היה בצעדיו הראשונים בארץ, ונעמה אימצה את הפליאו לחייה וראתה כי טוב. "התחלתי ליישם את החוקים המחמירים בשיא ההקפדה, ותוך שנה המדדים שלי התאזנו פלאים. היום זו התזונה שלי, אין לי בכלל שאלות כאן. ברור שזה עוזר שהעבודה שלי היא בבשר" היא מחייכת, "אבל אני גם מספרת על זה לכל מי שמתעניין, ללקוחות, אני רואה את זה בתור שליחות".

"מלבד בשר טרי איכותי, היה לנו ברור שאנו רוצים לייצר מוצרים מבשר שמתאימים לאוכלוסיית הפליאו. אנחנו רגילים בארץ לנקניקיות תעשייתיות, מלאות בחומרים משמרים וגלוטן. אחד החוקים הבסיסיים בתזונת פליאו הוא הימנעות ממוצרים מעובדים, ורצינו לייצר המבורגרים, קבבים ונקניקיות שיהיו בדיוק כמו שמכינים בבית, רק מיוצרים כאן אצלנו בקצביה". וואלה, הצליח להם. הנקניקיות שלהם פשוט נהדרות, עסיסיות ומלאות טעם, כמו גם הנקניקיות של המותג Helga Wurst שנמצאות במקפיאים. ההמבורגר שלהם כבר מחכה אצלי במקפיא לברביקיו הקרוב. מבטיחה לדווח!

בקרוב אצלכם, קבבים והמבורגרים של הקצביה.
בקרוב אצלכם, קבבים והמבורגרים של הקצביה. צילום: באדיבות המקום
מוצרים כשל"פ (כשרים לפליאו)

בנוסף לשמני קוקוס, גהי, שמן זית ועוד לא מעט מוצרים שהם חובה במטבחו של כל פליאוליתי, תמצאו על המדפים לא מעט מוצרים נטולי גלוטן המתאימים לאוכלי פליאו, אם כי נעמה מדייקת אותי, שכן השאיפה בפליאו היא לאכול מוצרים שאינם מעובדים, קרובים ככל הניתן ל"מקור". "יש המון גרסאות בפליאו, זו סקאלה מאוד רחבה שאפשר לבחור מתוכה לאיזו רזולוציות להגיע. אני מאוד מחמירה ביום יום, אבל מאידך, כשמתחשק לי להתפרע מדי פעם על גלידה, אני עושה את זה. אם כי זה מיד מורגש בגוף ובריצה של הבוקר".

לקראת סיום אני שואלת אותה איך זה לעבוד עם בן הזוג בעסק: "אתם מדברים על העסק בבית?". "תמיד", היא עונה בלי היסוס. "זה הבייבי שלנו. התאומים נולדו שנה אחריו, למעשה זה הבן הבכור שלנו".

אם אתם רוצים לדעת עוד על פליאו אתם מוזמנים להיכנס לאתר הפליאו www.paleo.co.il
מאמרי מערכת