אל תפספסו: הכביש הכי יפה בארץ נפתח אחרי חמש שנים וייסגר שוב אחרי פסח

5 שנים ארוכות אחרי שנסגר, ובעזרת מאמץ משותף של מועצה אזורית רמת הנגב וצה"ל, כביש 10 נפתח למטיילים. בואו לגלות את הכביש היפה ביותר בישראל. מי יודע מתי נוכל לנסוע בו שוב?


שי יגל | 9.4.2017
כביש 10
עדכון חם: כביש 10 נפתח פעם נוספת בחול המועד פסח 2017. אם לא ביקרתם בו בסוכות, אתם חייבים להגיע אליו בפסח!

הגבול הארוך בין ישראל ומצרים נמתח מכרם שלום שבצפון ועד טאבה אי שם על חוף ים סוף, בעומק המדבר באזור שהיה ידוע כמערב הפרוע של ישראל. במשך שנים האזור היה מוקד משיכה למבריחים שהעבירו כאן הכל, מנצלים את הגבול הפרוץ והמדבר הפתוח. הזמנים השתנו האיום הגובר מסיני וזרם המהגרים הביאו להקמת גדר גבול אדירה, והדרך היפה כל כך לאורך הגבול נסגרה, זכר לפיגוע הקטלני ליד מחסום נטפים.

כביש 10 הוא כביש כמו בסרטים האמריקאים: מדבר רחב ידים שכביש מתפתל חוצה אותו ונראה כאילו הוא נמשך ללא גבול,ובין לבין עמדות השמירה של צבא מצרים, שלא נראה שהשתנו הרבה מאז שנצאר חיכה לרבין.
גדר הגבול לאורך כביש 10,
גדר הגבול לאורך כביש 10, צילום: אריאל לזמן
חמש שנים עברו מאז היה הכביש פתוח לאחרונה לתנועות אזרחים, והשנה בזכות מאמץ משותף של מועצה אזורית רמת הנגב יחד עם צה״ל, נפתח הכביש לתקופת חג סוכות למטיילים, במקטע שבין עזוז לירידה להר כרכום. פתיחת הכביש היא הזדמנות יוצאת דופן לחווית נסיעה מיוחדת במינה, על כביש נוף שלא עובר בין ישובים, אלא פשוט חוצה את המדבר ומפגיש את המטיילים עם הטבע רחב הידיים בצורה הבסיסית ביותר שלו. אין לאורך הכביש אטרקציות רבות, אבל הנסיעה עצמה וכמה נקודות תצפית יפות במיוחד שוות את החוויה. מאיפה מתחילים?

מומלץ להתחיל את הנסיעה מהישוב עזוז. מי שעדיין לא מכיר את אחד הישובים היפים והמבודדים ביותר בארץ, יופתע לגלות פינה נהדרת הכוללת לא רק קטע מדברי צפוי אלא גם כמה פנינים בתחום האוכל ובמיוחד בתחום האירוח. חאן בארותיים שנמצא בעזוז הוא חאן מדברי מושלם. הוא פשוט ומשתלב עם הסביבה המדברית תוך הקפדה על הפרטים הקטנים. עוד פיתוח מקומי שמתמודד יפה על התאור ״גאוני״ הוא הצימרבוס, ששמו כן הוא, אוטובוס שהוסב לצימר מפנק. אם אתם מדמיינים שאריות אוטובוס מתפורר עם כמה כורסאות משומשות, זה לגמרי לא הכיוון. כמו כל דבר בעזוז, זה מעוצב, זה יצירתי וזה מגניב. ברמת האוכל שווה לדגום את קפה עזוז, פשוט וטעים.
טיול גמלים,
טיול גמלים, צילום: חאן בארותיים
מעזוז מתחילים את המסע לאורך כביש 10, מי שעוד לא ראה את גדר הגבול החדשה כנראה יעצור להביט בה במשך כמה דקות, מדובר בכמויות אדירות של ברזל, שיוצרות מחסום אדיר מימדים, בשלב מסויים 10% מכמות הברזל של ישראל הלכה לפה, ובקלות אפשר להבין למה.
גדר הגבול,
גדר הגבול, אריאל לזמן
המערב הפרוע של ישראל
התחנה הראשונה, ממש בתחילת הדרך עוד לפני שהתחמננו, היא בור סבחה, מאגורה תת קרקעית המצליחה להחזיק מים חודשים רבים לאחר שיטפון. למעשה יש בה מים כמעט תמיד, וגם בימים אלו, עדות חיה לאלפי השנים שהאזור שקק חיים ונקודה חשובה על דרך הבשמים ההיסטורית.

ממשיכים את הדרך על הכביש דרומה, ולאחר טיפוס קצר במעלה הכביש נגיע אל ״שלוחת קדש ברנע״ נקודות התצפית הראשונה במסלול. אפשר להמתין עם הקפה לתצפית הבאה, אין צורך למהר. בהמשך הכביש נטפס אל הר חרשה. זה המקום המושלם לפינג'אן וקפה שחור רותח. עצרו בתצפית, שבו על האדמה המדברית, תסתכלו סביב על המרחבים האינסופיים האלו. כמעט תמיד יש פה קצת רוח, אל תתנו לה לבאס לכם את הקפה. קחו פה את הזמן, מי יודע מתי נוכל לחזור לפה.

הר חריף עם הבסיס הצבאי הגדול שעליו נמצא ממש מעבר לפינה, ומי שירצה יוכל להמשיך דרומה אל הר שגיא שם ממתינה תצפית פנורמית אל כל מרחב הר הנגב הגבוה. מעט אחרי הר שגיא בחיבור עם דרך העפר המובילה להר כרכום סגור הכביש למטיילים ויש להסתובב חזרה אל הר חריף, את המשך המסע לאורך הגבול לאילת נאלץ לעשות בפעם האחרת.
הגבול המערבי,
הגבול המערבי, צילום: אריאל לזמן
כביש 171 מהר חריף אל צומת הרוחות ומצפה רמון, אמנם פתוח כל השנה אבל זה ממש לא אומר שאין לו מה להציע. בין המסלולים שאפשר לעשות באזור בהליכה קצרה מהרכב, תמצאו את הר רמון, ראש אלות שליד בורות לוץ, ומסלול מעגלי קצר שיוצא וחוזר אל בור חמת.

הכביש חוצה אזור מישורי יחסית. מדרום משתרע מכתש רמון ואחריו אזור הר הנגב הגבוה, מצפון המערב הפרוע של ימי טרום הגדר, חלקת מדבר גדולה וריקה שמגיעה עד לשבטה, והייתה כאמור ארץ המבריחים. בדרך אל צומת הרוחות עוברים כמה כרמים שמזכירים לנו שלא רק סלעים וההרים יש פה בנגב, אלא גם חקלאות והתחדשות. בכמה מהכרמים האלו גדלים ענבים מעולים מהם מופקים כמה מהיינות הטובים ביותר בארץ, נסו את יין השרדונה שמפיק יקב רמת הנגב מענבי כרם שיזף הגדלים בכרם סמוך לכביש, אחד היינות הטובים מסוגו.
יעל במצפה רמון,
יעל במצפה רמון, צילום: חנן ישכר
ההגעה לצומת הרוחות היא אולי סופו של מסע הכביש, אבל זו רק תחילתו של הטיול. הנסיעה אינה קלה, הכביש משובש, עליות, מורדות וסיבובים לרוב, אז טוב שהגעתם למצפה רמון כדי לנוח מכל זה. מצפה רמון היא כבר מזמן לא אותה עיירה מנומנמת שלא ניתן היה למצוא בה אפילו טוסט ראוי לשמו, שלא נדבר על משהו מעבר למיטת קומותיים.

אפשרויות הלינה במצפה רמון רבות ומגוונות, ממלונות פאר, דרך צימרים ועד אכסניות בסטייל של אירופה. וילת האירוח בנחל פארן 32 מציעה אירוח נפלא, במקום שכולו מלא אווירה ביתית מצד אחד אך יוקרתית ומאובזרת מהצד השני. אכנסיה של רשת אנ״א תגרום לכם לשכוח את כל מה שידעתם על אכסניות בישראל, זוכרים את המיטה החורקת? אז לגמרי לא זה, אכסניה שהיא מלון מצוין לכל דבר ועניין אבל גם נותנת פיתרון לקבוצות או משפחות המחפשות אווירה פורמלית פחות עם תנאים טובים.

אם בלינה מצפה התקדמה רבות אז באוכל מדובר על מהפכה של ממש. רק לפני כמה שנים שווארמה הייתה נחשבת פה למסעדת שף, והיום, אחרי המהפכה הקולינרית ניתן למצוא מקומות כמו הדסער שמציע אוכל צמחוני נהדר, בחלל שמתאים במיוחד למשפחות עם ילדים. בר החבית שהוא לא פחות ממוסד במצפה, מגיש אוכל ברים קלאסי, לצד מגוון בירות, ואפשר בקלות להתבלבל עם כמה מהברים המפורסמים של תל אביב.
בריכה אל מול הנוף,
בריכה אל מול הנוף, צילום: נחל פארן 32
הפתיחה של כביש 10 היא הזדמנות נהדרת לא רק לצאת למסע על הכביש הכי יפה בארץ אלא גם הזדמנות להכיר את הפינות הפחות מפורסמות של הנגב. בואו לראות איך מצפה רמון הופכת להיות עיירה של תיירות מדבר איכותית, שמציעה שרותי תיירות ברמה הכי גבוה שיש, לצד נופים בלתי נשכחים, טיולים ברגל ברכב ובאופניים. להכיר את אזור ניצנה ועזוז, עם החקלאות היחודית, הכנסת האורחים המדברית. ואל תפספסו את האומנים הקטנים המסתתרים בכל אחד מהישובים האלו, יש משהו באוויר הנגב שגורם להם לעשות דברים יפים במיוחד.
מאמרי מערכת