אילתים אוהבים לארח: מפלט של אותנטיות בעיר ממוסחרת

אחרי שנים בהן אילת שיווקה את המסחרי והצמיחה מלונות ענק שנותנים הכל ומשאירים את התיירים בתוך המלון – מתחיל לצוץ שינוי מבורך ומרגש בגישה העירונית. טלי מאיר-צ'יזיק נסעה את כל הדרך לאילת ומצאה את המקומות הנסתרים והאטרקטיביים ביותר שיש לאילת להציע


טלי מאיר-צ'יזיק | 9.2.2017
צומת דרכים בהרי אילת,
אם מסתובבים בעיר הדרומית מספיק זמן כדי לשוחח עם המקומיים, יש דבר אחד שמרגישים אותו מיד על האילתים – כל האילתים – הם אוהבים לארח. אפשר לנחש שזו הדומיננטיות של עסקי התיירות בעיר שמושכת אליה אנשים עם תשוקה להיטיב עם אחרים. כך או אחרת – זו לא העמדת פנים, זו דרך חיים שהולכת ומתגלה ככל שמחפשים את הקטן, הבוטיקי והאותנטי של העיר.

#אילתים_אוהבים_לארח

קמפיין חדש שמשיק תאגיד התיירות העירוני חושף טפח מהלב הפועם האמיתי הזה. שהרעיון הוא מאחוריו לחשוב איך להכיר ולהחזיר תודה למי שעושים את העיר הזו מאחורי הקלעים.

#breakfast at hotel Soleil. The stay was amazing and I can't wait to come back! #אילתים_אוהבים_לארח

A photo posted by 👓Maya G- Very Big Glasses (@verybigglasses) on


חברי וחברות תאגיד התיירות עושים ברעיון שימוש מרתק כדי לחשוף ולאוורר את יסודותיה האותנטיים של אילת. הקמפיין נקרא #אילתים_אוהבים_לארח ויכלול סרטונים ותמונות מהסיפורים האנושיים שמרכיבים את הפסיפס המגוון. מהעובדים הזוטרים ועד בכירי התיירנים, הפרויקט שם לו למטרה לחשוף את פניהם, את היום-יום שלהם ולהסביר למה הם כל-כך אוהבים את העיר הדרומית בה השמש זורחת 365 ימים בשנה.

חפשו את ההאשטאג ברשתות החברתיות ולכו אחריו אל העסקים הקטנים והמיוחדים של אילת, אלה שכמעט נאבדים בתוך מכונת התיירות הגדולה ביותר בישראל.

לחפש בוטיק באילת

הנוף של אילת מדהים – הרים גבוהים באדום ושחור מקיפים ים כחול וצלול – לא נס ליחו. כמה תיירנים לוקחים את הפוטנציאל ומביאים אותו לידי מימוש ייחודי, או כמו שאנחנו אוהבים לכנות אותו - בוטיקי.

מבשלת הבירה האילתית "סוף
מבשלת הבירה האילתית "סוף", צילום: טלי מאיר-צ'יזיק
אוכל: מה אוכלים פה?

עולם הקולינריה של אילת עובר שינוי מבורך גם הוא. מסעדות שף, אוכל אותנטי, מטבחים בינלאומיים, מבשלת בירה וגם סתם פינוקי בוקר ונשנושים לא מחייבים מול הים הכחול. המסעדות באילת מציעות חווית גורמה ששווה לנסוע בשבילה לדרום.

רק לאחרונה פתחו שלושה אנשי אוכל אילתיים מבשלת בירה חדשה. מבשלת סוף שוכנת בלב איזור התעשייה הצפונה, בתוך מבנה תעשייה גדול המחולק למבשלה ולמסעדה. היושבים במסעדה יכולים לראות את דוודי הבישול הגדולים של הבירה מבעד לקיר זכוכית. הקונספט של המסעדה הוא "אוכל מבשלות", הכולל מנות רחוב כמו פיש אנד צ'יפס וכל מה שאפשר לטגן בשמן עמוק, כולל טבעות בצל, גבינת מוצלרה ושרימפס. מנות מצוינות אחרות כוללות כבד אווז עם רוטב פירות יער, קרפצ'יו וסביצ'ה, סטיקוני אנטריקוט ועוד ספיישלים היוצאים תחת שרביטו של השף המוכשר.

המקום הכי מגניב באילת! #המבשלה #soof #beer #beertasting #nofilter #foodis

A photo posted by Eli Frechter אלי פרכטר (@eli_deejay) on


כל שולחן מקבל טעימות של 6 מ-12 הבירות המבושלות במקום. כל טועם יכול מלבחור את הבירה המועדפת עליו ולהזמין ממנה. הבירות מסודרות מהבהירות והמתובלות ועד הכהות והמרירות, כך שכל אחת וכל אחד יכולים למצוא את התמהיל המתאים ביותר לטעמם.

לינה: המקומות המיוחדים ביותר באילת

המלונות הגדולים עובדים מצוין כפי שהם ומתאימים למטרות של כנסי-ענק או חופש משפחתי שבו הכל כלול במלון. אבל אנחנו מחפשים את המיוחד, זה שיהפוך את השהות באילת למשהו אחר. כדי למצוא את לינת הבוטיק צריך להתרחק קצת מקו המים, שם נמצאים הדברים המעניינים.

A photo posted by Tanya Shin (@tanyashin) on


מלון הבוטיק סוליי הוא כרגע הקרוב ביותר למלון בוטיק שיש לאילת להציע. מצידו המזרחי ניבט שדה התעופה שעומד לעבור צפונה בקרוב, מצידו המערבי – פארק קטן. הלובי מעוצב בצבעי פסטל רגועים, כך גם החדרים הנעימים. כשאורח נכנס לסוליי הוא מתקבל ל-ידי פקידי הקבלה והם הסמכות העליונה במקום. כי זאת יש לדעת – במלון סוליי אין שדירה ניהולית, אלא כל עובד ועובדת אחראים לתחום העבודה שלהם. למרבה ההפתעה – זה עובד בצורה נהדרת.

מנהלת המלון, ד"ר אירית דניאל, מלמדת מדעי ההתנהגות וחינוך במכללה ובשלוחת אוניברסיטת בן-גוריון בעיר. לצד פעילותה החינוכית והאקדמית היא מוצאת זמן לנהל ביד רמה את המלון הקטן ונטול המנהלים. הרעיון של ד"ר דניאל כרוך בהעצמת העובדים, היא בוחרת לשכור עובדים מנוסים וכאלה שניכר בהם שביכולתם לפתח אחריות. אין כאן מקום להיות תלויים במנהל שיאמר לכם מה לעשות, כולם צריכים להיות ראש גדול, והם מתוגמלים בהתאם.

A photo posted by Tanya Shin (@tanyashin) on


ארוחת הבוקר של סוליי חמודה וחביבה. חדר האוכל הקטן מעניק תחושה חמימה ושונה מאוד מחדרי-האוכל הענקיים במלונות מסביב. עם הכניסה שואל המארח האדיב למשקה החם איתו ירצה האורח לפתוח את הבוקר, לאחר הנבירה במזנון הקטן-אך-מגוון נשלף תפריט המעשיר את הארוחה במיני ביצים ומטוגנים מן המחבתות.
יש פה משהו מאוד קטן, אדיב, מוכר וביתי. לא בכדי מדובר במלון שהפך לבית עבור הרופאים, המרצים והאקדמאים העובדים באופן קבוע בעיר.

סתלבט על המים: פינוק רגוע במיוחד

בקצה אילת, ככל שנוסעים דרומה ומתקרבים לגבול עם סיני, כך הולך הזמן בשעונים והופך נוזלי. החוף של מוש עם השולחנות הנמוכים ופינות הישיבה הנחבאות, מועדוני הצלילה המובילים אל האלמוגים במים הכחולים והעמוקים, מסלולי הטיול הנסתרים עולים אל ההרים, חניונים מציעים קמפינג מהפשוט ביותר ועד המהודר.


בתוך כל אלה שוכן ריף הדולפינים, רצועת חוף בה משוטטים מאמני דולפינים סהרוריים, מנסים לגשר בין רצונם של התיירנים לגעת ביונקי-הים האצילים לבין זכותם של הדולפינים לבחור את מידת החיכוך הרצויה להם עם האורחים. בין העצים והשיחים הצומחים פרא לאורך החוף מתפתל לו שביל, חסום מצדדיו במעקי עץ שנראים כאילו נסחפו מהים. שלטים מצוירים לאורך השביל מבטיחים מרחב של שלווה ורוגע שאין כמותו, למבוגרים מעל גיל 18 בלבד.

בסוף השבילים הנסתרים ניצב 'סתלבט על המים', מבנה עץ גדול, ספק פתוח אל הבריזה – ספק סגור ואינטימי. בקומה העליונה ריהוט 'זולה' של ספסלי פוטון ושולחנות נמוכים מפוזר סביב בר שמציע את הדברים הבסיסיים החשובים כאן - משקאות חריפים, טוסט, סלט ומרק חם. דיילות בחלוקי מגבת מגיעות עם תיקי בד קטנים אליהם נכנסים חפצי הערך והטלפונים. אי אפשר להיכנס עם אמצעים אלקטרוניים אל הקומה התחתונה, הכל הולך לכספת.

סתלבט על המים,
סתלבט על המים, צילום: דנה גונדה
שביל עץ צר יורד אל מתחת לקומת הבר, שם נמצאות המלתחות, מזנונים קטנים של עוגיות, מיץ סחוט ויין. אי שם למטה נמצאות גם שלוש בריכות, האטרקציה העיקרית של מתחם הסתלבט הרגוע. בריכת מים מתוקים, בריכת מי מלח ובריכת מי-ים, כולן מחוממות.
האורחים מוזמנים להחליף את בגדיהם לבגד-ים ולהכנס לבריכות הציפה. ההפתעה מגיעה כאשר האוזניים שוקעות במים והחלל שהיה קודם שקט ומהוסה מתמלא במוסיקה. המים אינם רק מלאי מלח, הם גם מלאים בצלילים שהופכים את חווית הציפה לחוויה מדידטטיבית ושלווה. אפשר לשלב את חווית הציפה במי-המלח המוסיקליים בטיפול מים מערסל. לא חובה ללכת על טיפול מלא, אבל כדאי לפחות לבקש לחוות מעט ממנו. זה מקובל ומעשיר את השהות במקום.

#אילתים_אוהבים_לארח

A photo posted by Yoav Meir (@yoavmeir) on


לפעמים נדמה שאדם צריך לבחור בין שתי אילתיות – אילת של הטבע או אילת המפנקת, אילת של הרים וצלילה או אילת של קניות ואוכל טוב. זה כבר לא המצב בעיר הדרומית. יש אילתים שמצליחים לשלב את האהבה האמיתית שלהם למקום עם קונספט חדש של תיירות אותנטית. חפשו את האילתים שאוהבים לארח ותמצאו עולם ומלואו.
תגיות:  אילת
מאמרי מערכת