מלאכים בשמי ישראל: מי הם מלאכי שביל ישראל?

שביל ישראל מפגיש אותנו עם כל הנופים הנהדרים של ישראל, אך לא פחות חשוב - הוא מפגיש אותנו גם עם כל הנופים האנושיים של ישראל. הטוב ביותר שבנו מיוצג על-ידי מלאכי שביל ישראל והעזרה שהם מושיטים לשביליסטים עייפים ומאובקים.


טלי מאיר-צ'יזיק | 17.2.2017
כל נוף וכל בעל-חיים על השביל,
למרות גודלה הזעיר, שביל ההליכה החוצה את ישראל לאורך הוא חגיגה של מראות, נופים ואפילו אקלימים. מרומו של החרמון, דרך הרים וואדיות עד המדבר והים האדום אפשר לפגוש כמעט כל מזג אוויר, כל בית גידול וסוג אדמה. אך לא רק יופיו של הטבע ניבט אל ההלך הסקרן, גם הגיוון האנושי הנפלא בו נתברכה הארץ.

בארצות הברית התבססה מסורת של מלאכי שביל (Trail Angels), אלה אנשים המתגוררים ליד שבילי טיולים, לרוב באיזור הפחות מיושבים (אבל לא רק), שלקחו על עצמם בהתנדבות להיות שם בשביל המטיילים. כמו רוב האנשים, מלאכי השבילים שונים זה מזה ביכולות הנתינה שלהם – חלקם יכולים לתת מקום לאוהל, אחרים מקלחת חמה, מלאכים מסוימים מוכנים להקפיץ ממקום למקום במקרה של קושי וחלקם אף יטמינו מזון עבור ההולכים בשביל, כדי שיהיה מה לאכול אחרי מקטע ארוך במיוחד.

על שביל ישראל,
על שביל ישראל, Shamirt ויוסי קראוס
בישראל נאספו מלאכים סביב מסלול שביל ישראל (וכמה גם עוזרים למטיילים בשביל הגולן ובשביל עמק המעיינות). שביל ישראל מערד צפונה מלא במלאכים, אפשר ללכת את כולו ממלאך למלאכית. אולם בדרום הדבר קצת יותר מסובך – יש פחות מקומות ישוב על אם הדרך, חלק ממלאכי השביל נמצאים ממש במרחק חמשת הקילומטרים שנקבע כמרחק המקסימלי מתוואי השביל עבור מלאך.
מלאכי השביל של מדרשת שדה-בוקר מספרים שהמטיילים מגיעים אליהם מאובקים, מותשים, מסריחים ובמצב גדול יותר של נזקקות לשירותיהם, מאשר בזמן הטיול בצפון. המלאכים בצפון מספרים שהם יכולים לזהות מי בא מכיוון דרום ומי מצפון. אוריטל אגמון, מלאכית ותיקה מרמות נפתלי, מתארת את הבאים מדרום כמהלכים בצעד קל, הם כבר השילו את רוב משקל הציוד והם יודעים שבקרוב יסיימו. המהלכים מצפון סוחבים עדיין משקל רב, הולכים כמי שהמחשבות על הדרך הארוכה לפניהם מכבידות עליהם.

יוסי קראוס
דרך המלאכים אפשר להכיר את החברה הישראלית. בין המלאכים יש קיבוצניקים, דרוזים, בדואים, עירוניים ומושבניקים, ישיבות הסדר, פנימיות וסטודנטים. אפילו בית חולים יש בין מלאכי שביל ישראל - בית החולים הדסה עין כרם מציע מקום לנוח ומקלחות. זה לא קל להתנדב לסייע לאנשים רבים כל-כך, מי ששורדים לאורך זמן כמלאכי השביל הם מי שסיפור אישי מסתתר מאחורי ההתנדבות שלהם.

שימו לב לכללים

בעקבות הניסיון שהלך ונצבר, החוקים להיעזר במלאכי השביל נוקשים – הכלל הראשון של מלאכי השביל הוא: כבדו את הנתינה של מלאכי השביל. מדובר באנשים שעוזרים למטיילים בהתנדבות ובזמנם הפנוי, אנשים שיש להם חיים משל עצמם. לכן יש לנסות לפגוע כמה שפחות בשגרה שלהם – ליצור קשר מראש, לדבר בנימוס ולקבוע לפחות כמה ימים לפני המועד בו תגיעו. חלק ממלאכי השביל מספקים ברז מים למילוי, חלקם מוכנים לספק מקום לישון, כל מלאך מציע את מה שמתאים לו להציע ועל המטיילים לכבד את גבולותיהם של המלאכים כפי שקבעו בעצמם ולא לנסות לסחוט עוד טובות. השאירו נקי אחריכם ואם מצאתם מקום שאיננו נקי מספיק – השאירו אותו נקי עוד יותר.

אגמון מספרת על סיפור כזה, שהתחיל בחג שבועות בחדר אירוח ביישוב רמות נפתלי. את החדר מפעילה ביחד קבוצת תושבים מהיישוב ובשל החג לא הספיקו לנקות אותו. זוג שביליסטים שהגיעו אמרו שישמחו לעשות שימוש בחדר וגם לנקות אותו. אחרי הניקיון הם היו כל-כך גאים בעצמם שהזמינו את המלאכים לבוא ולראות, כך נוצר קשר, דבר הוביל לדבר ושני השביליסטים מצאו את עצמם מתארחים בביתם של המלאכים לארוחה חגיגית מלאת משתתפים. כך הסתבר למשפחת אגמון שהזוג כלל איננו זוג, אלא שני מטיילים שנפגשו בשביל. הבחורה היא מפעילה של ימי הולדת בגנים. אורחת נוספת, קרובת משפחה, סיפרה על ילדה נזקקת שנעזרת בה ועד סופו של הערב נקבע כי הילדה תזכה להפעלת יום הולדת מיוחדת מהשביליסטית שהגיעה ללון. כך רוקם לו השביל וטווה ביחד סיפורי-חיים משוגעים.

ovedsh
איך מוצאים אותם?

האינטרנט מלא ברשימות של מלאכי השביל, אך רבים נשחקים עם הזמן ואחרים מסיימים את השביל ומחליטים לפתוח את ביתם, לכן יש שינויים רבים ותדירים. רק שתי רשימות מתעדכנות באופן קבוע והן אמינות להשגת מידע – הרשימה של אתר החברה להגנת הטבע והרשימה של ויקישביל, אותה מעדכנים המלאכים בעצמם. שני עמודי האינטרנט אינם זהים ויתכן שתצטרכו לדלג ביניהם, שמרו את שניהם במועדפים. בפייסבוק יש גם קבוצה בשם "מלאכי שביל ישראל" שנועדה לסייע בחיבורים והיכרות עם התפקיד.

להיות חלק מקהילה

האתיקה שקיימת בין שביליסטים לבין מלאכים אומרת – אם אתם מטיילים, שמחו ביד המוגשת לכם, כבדו את חוקי המקום. חלק ממלאכי השביל הם דתיים, חלקם יבקשו שתצטרפו לתפילות אם בחרתם לנוח בביתם. ישיבה בצפת מארחת שביליסטים בתמורה לסיוע במשימות החברתיות של המקום, כמו בית התמחוי ומרכז יום לקשיש.

רבים הם המארחים שמציעים לשביליסטים הזדמנות לתרום בחזרה למקום בו הם מתארחים. למעשה, נראה ש"הדור הבא" של מלאכים הוא זה שבונה את חווית האירוח ביחד עם המטיילים. אלה זוכים למקום ללון בו ואוכל, ובתמורה משאירים משהו מהם במקום. חדר האירוח הגדול ברמות נפתלי מופעל על-ידי קבוצת מלאכים, כולם תושבי היישוב, שהחליטו לשפץ לצורך כך גן ילדים. שמעון אושר, אחד המלאכים במקום, אף מציע להולכים להישאר יומיים נוסף במרחב "נשימאיה", מרחב לסדנאות בו משפחתו מגדלת ירקות אורגניים – אירוח בהתנדבות בתמורה להתנדבות בסיוע בחווה הקטנה.

מלאכי שביל ישראל בעין הוד,
מלאכי שביל ישראל בעין הוד, מערכתמפה
מי שרוצה להישאר לשבוע (לפחות) בישוב צוקים היפיפה בצפון הערבה, יכול להצטרף בהתנדבות לפרויקט של מתנדבים מכל העולם הבונים ביחד בקתת שביליסטים. כך מתפתחים להם פרויקטים מעניינים סביב השביל, ויוצרים קהילה של אנשים שהולכים הביתה עם שיר בלב, וחלקם אף בוחרים להפוך בעצמם למלאכים.

אגמון מספרת ששבילסטים שיצאו מהצפון וחלפו ברמות נפתלי בדרכם דרומה דואגים לשלוח לעיתים לכל המלאכים שעזרו להם בדרכם תמונה מהסיום באילת. שבילסטים אחרים אף מגדילים ושולחים במתנה חלוק נחל עם סמל השביל או מתנה קטנה, כתודה. יום אחד, כשנה וחצי לאחר שהתחילו לארח בביתם ולפני ששופץ המבנה הגדול בישוב, עצר מול הבית אוטובוס מלא בקבוצת עובדים שבאו לסיור ריינג'רים בצפון. בחור אחד קפץ מהאוטובוס ואמר – "את זוכרת אותי?" הוא היה חצי מהזוג הראשון שלן אצל משפחת אגמון כשהפכו למלאכי השביל, היה לו חשוב לקחת את כל חבריו לעבודה, להסיט את האוטובוס ממסלולו, כדי לספר למארחים שבסוף הטיול בשביל ישראל הוא הציע נישואין לבת-זוגו.

חדר שביליסטים ביישוב סנסנה,
חדר שביליסטים ביישוב סנסנה, ברכיה רוזנבלו
ישראל במיטבה

מלאכי השביל מגיעים מכל שדרות החברה הישראלית. הם שומרים על המקומות שלהם, מתחזקים אותם, מנקים אחרי השביליסטים למרות שהם תמיד מבקשים מהשבילסטים להשאיר נקי. הכל בהתנדבות, הכל כדי להוסיף מעגלים של טוב לעולם הציני שלנו. היו אדיבים. כשתצאו לדרך לא תדעו מי בסופו של דבר יהיה שם כדי לתת לכם יד בשעה קשה, למלא אתכם בעוז לחזור אל הדרך, זו יכולה להיות חקלאית מהרי הנגב וזה יכול להיות תלמיד ישיבה מצפת. הדרך טומנת בחובה הפתעות שיפגישו את המטייל בה עם עצמו ועם מראה של החברה הישראלית.

מטיילים הבוחרים לנקד את ההליכה לאורך שביל ישראל בביקור אצל מלאכים יכולים להרוויח כך שיעור מאלף באקולוגיה האנושית המובחרת ביותר שיש לנו להציע. אנשים מכל הדתות, מכל המגזרים ומכל צורות ההתיישבות שבחרו לפתוח את ליבם ואת ביתם בפני עוברי-אורח עייפים, מרוטים, מלוכלכים משעות ארוכות של הליכה.

כמה מרגשת היא התוספת הזו לטיול, שיש בה כדי לרענן את האמון שלנו באנשים טובים לאורך הדרך.

----

סיוע בהכנת הכתבה: שי יגל
מאמרי מערכת