24 רופי - הודו הקטנה בישראל

החלום של ישראלים רבים הוא "טיול אחרי צבא" והמסלול הכמעט קבוע של הישראלי הממוצע עובר בהודו, לתקופה קצרה או ארוכה, לגיחות או לשהות ממושכת. משהו באווירה ההודית הרגועה, ה"שאנטי", בשילוב עם הלהט והאש, פשוט ממכר.


שוש חזן גרינברג | 24.12.2017
רופי 24
את האווירה הזו שיחזרו נטע ואורי לפני 14 שנים על גג דירתם ברחוב רופין 24. אוכל שהוא שילוב של שתי האהבות שלהם - הודו וסיני. אלה הם שני מקומות שבהם ניתן להירגע, ליהנות מהרגע ולא למהר לשום מקום. השמועה פשטה במהירות והמטעמים שעל הגג הפכו ללהיט, וכשלארוחה האחרונה שלפני הגשם הגיעו 150 איש - ששמעו על המקום ורצו לטעום - הבינו אורי ונטע שצריך למצוא מקום מסודר יותר.

הפתרון היה למצוא מבנה הרוס בתל אביב ולהפוך אותו ל"דאבה" הודית - מקום שבו תמיד עומדים סירים והסועדים אוכלים מה שהטבח רצה לבשל באותו היום - ולקרוא לו "24 רופי" כפרפראזה על כתובתם המקורית.

התחנה הראשונה לפני הכניסה למסעדה היא ארון הנעליים בו משאירים את הנעליים (ודאגות היומיום לפי התפיסה ההודית) ונכנסים יחפים או בגרביים לחלל שרצפתו מכוסה כולה בשטיחים ומרבדים נעימים. ניתן לבחור בין ישיבה על ספות לבין ישיבה אותנטית הודית על כסאות ללא רגליים בגובה הרצפה, עם שולחן בגובה תואם.

התפריט גמיש מאד ויש בו מנות קבועות כמו גם "מנות היום" שרשומות בגיר על לוח. בימי שני בערב יש גם מנות מהמטבח הדרום הודי ששונה במרכיביו וטעמיו מהמטבח ההודי המוכר יותר.

איך מתחילים? ההמלצה שלי: משקה ה"לאסי" המפורסם בטעמי מנגו או בננה משוקשקים עם יוגורט, המרענן מאד את החיך ומכין אותו לטעמים העזים שעוד יבואו.

ארוחה הודית
ארוחה הודית. צילום: שוש חזן גרינברג
מנת הדגל היא כמובן ה"טאלי" שהיא בעצם צלחת מתכת מחולקת שמכילה בדרך כלל תבשיל עדשים, שני סוגי תבשילי ירקות, אורז, צ'פאטי וצלוחית יוגורט. ביום שבו אני ביקרתי טעמתי את ה"טאלי ספיישל" שהיה נרחב יותר וכלל תבשיל תפוחי אדמה וירקות, דאל עדשים, תבשיל קישואים בחלב קוקוס, מנת היום שהייתה סוג של קציצה מטוגנת מתפוחי אדמה, קמח חומוס ורוטב עגבניות, אורז (לבחירה לבן או מלא), שני סוגי לחם- פפאדם פריך וצ'אפטי רך, וקעריות של טחינה ושל ראיטה (יוגורט עם עשבי תיבול). חוויית האכילה היא בעצם קומבינציה של המנות השונות בצלחת, כך שכל ביס יוצא בטעם אחר - קר וחם, חריף ורגוע, פחמימה או ירק.

ישנה התחשבות רבה בחייך הישראלי, שפחות רגיל למידת החריפות ההודית, ומי שבכל זאת רוצה יותר חריף, מוזמן להתכבד מהצנצנות שמגיעות בנפרד וכוללות מבחר רטבים בדרגות חריפות שונות.

התחשבות נוספת היא בכך שאפשר "לטבען" כל מנה, כמו בהחלפה של היוגורט בטחינה, ובתבשילים עצמם אין מוצרים מן החי (אם כי חלק מהקינוחים חלביים).

מעבר לטאלי יש מנות מעניינות נוספות כמו הסמוסות העסיסיות שמוכנות על ידי "מאמא" הודית אמיתית שמגיעה מבאר שבע כדי להכין אותן (וגם את תערובות התיבול שישמשו למנות השונות), וה"מומו" – סוג של דים סאם ממולא בירקות.

גם במנות הקינוח יש מגוון שהופך אותן למיקס ישראלי הודי, כשמנת הדגל היא כמובן ה"גולאג' גאמון" - אותם כדורים מתוקים בסירופ, ולמי שרוצה משהו יותר מוכר מהבית יש וורסיות של עוגות שוקולד וגלידה שונות. אנחנו זכינו לטעום שתי מנות מיוחדות, כשהראשונה הייתה ה"בנופי"- ההשפעה הבריטית על הודו שמשלבת טעמי בננה וטופי והייתה בעצם עוגת בננה עם קרמל וגלידה, מושחתת במיוחד, והשנייה שילוב ישראלי באווירת סיני עם טאצ' הודי - מנת מלאבי בניחוח הל שהפך את המנה לריחנית ועדינה ומעוטרת בשבבי קוקוס ואגוזים. אווירת השאנטי ממשיכה גם בשיטת התשלום שמבוססת על אמון, כשכל סועד ניגש אל הקופה ומספר מה אכל ועל פי דיווח זה משלם.

ב"24 רופי" יש הפתעות נוספות כמו ארון גודיז עם משחקים שונים (ובשולחן לידנו ישבו שני מבוגרים ושני ילדים שהיו שקועים במשחק "דוקים" סוער), ואפשרות לרכוש פאפדם, פיקלז וסבון הודי ליד הקופה.

רופי היא מסעדה הודית צמחונית.

שעות הפתיחה הן מ-12 בצהרים ועד חצות בימים א-ה וגם שבת, ובימי שישי 17.00-12.00.

אין גישה לנכים, ידידותית מאד לילדים וצמחונים/טבעונים, מחיר ארוחה ממוצעת- כ-60 שקלים.

שוקן 16 תל אביב, בקומה השנייה.

מאמרי מערכת