לנגוס באנגוס

כשמסעדה רוצה להיות בטוחה שמוצרי הגלם שלה הם הטובים ביותר, המושקעים ביותר והאיכותיים ביותר, מה היא עושה? עושה הכל לבד. וכשאני אומרת "הכל" אני מתכוונת ל"ממש ממש הכל".


שוש חזן גרינברג | 28.12.2017
מנת בשר.
למסעדת "אנגוס" יש עדר פרטי, שמורכב מזני עגלים וטלאים ייחודיים, המגודלים בצורה אופטימאלית בצפון הארץ ומועבר במהירות למסעדה, כך שהוא מגיע בצורה הטרייה ביותר. התוצאה? חגיגה בשרית, כפי שנוכחתי בעצמי בערב תל אביבי נעים.

המסעדה רחבת ידיים, מורכבת מכמה חללים ומעוטרת במוטיבים כמו אוכף, גזרי עצים וכסאות עור שמקיפים שולחנות עץ. למעשה המסעדה, כמו כל דבר בצה"ל, מורכבת משלושה חלקים - "אנגוס" המסעדה עצמה, בהגשה אלגנטית, "אנגוסרי" - מסעדת מזון מהיר שמבוססת על הבשרים של "אנגוס" ובה אפשר לקנות כריכים ובשרים לקחת או לאכול במקום, והקצבייה שמוכרת כל מה שאפשר לרצות בתחום הבשר, במחירים של מכירה ישירה בין היצרן ללקוח. ההתחלה הייתה צנועה, כשרועה צאן גלילי צעיר בשם סאלח דבאח רעה את הצאן שלו ופתח אטליז ומכולת קטנה בכפר דיר אל אסד. השמועה על הבשר האיכותי פשטה והלקוחות החלו לזרום מקרוב ומרחוק. הדור הבא של המשפחה כבר הרחיק נדוד לכל קצווי העולם כדי ללמוד כל מה שצריך לדעת על בשר וחזר עם הידע להקמת רשת מסעדות "אנגוס", כשמסעדת הדגל היא הסניף התל אביבי.

כשמתיישבים לשולחן הדבר הראשון שמבחינים בו הוא בקבוק יין הבית המכונה "אנגוס", וגם הוא לייבל פרטי של המקום, כשהבלנד שרובו קברנה סוביניון ומרלו, מתוכנן במיוחד להתאים באופן מושלם לטעמים שמגישה המסעדה.

הכוסות נמזגו והושקו "לחיים" והמנות הראשונות החלו זורמות לשולחן. ראשון הגיע "לחם הבית" בלוויית סלסלת עגבניות, טחינה מעושנת וחמאת הבית שהם, כמו שניחשתם, גם כן מיוצרים במקום.

אחרי הלחם הגיעו מנות פתיחה נוספות כמו "חציל ציידים" שמלוטף בעשבי תיבול, בשר טחון וטחינה, מנה משביעה בפני עצמה, "צ'וריסו עגל" - נקניקיות ארטיזן ברוטב חרדל ודבש עם בצל בפפריקה מעושנת (ולמרות שהבצל כביכול רק תוספת, הוא מפנק מאד בזכות עצמו), כרובית פריכה בקרם פלפלים ומנת הדגל של המסעדה במחלקת המנות הראשונות - "עראיס" שהיא מנת פיתה מחולקת לארבעה חלקים, במילוי בשר בקר טרי ועסיסי, קלויה על גריל ומוגשת עם רוטב כורכום מפנק שאחר כך למדנו שיש לו כל כך הרבה ביקוש שהוא גם נמכר בבקבוקים.

בקלות ניתן היה להבין מדוע מדובר במנת הדגל, הפריכות של הפיתה הקלויה שעטפה באהבה בשר רך ושופע טעמים, וכל הטוב הזה נטבל ברוטב מלטף שמוסיף עוד שכבה של טעם, ולצד כל זה גם סלטון עגבניות חרפרף שמרענן את הפה בין נגיסה לנגיסה.

בעיקריות חלקנו שתי מנות, אחת מהן הצמחונית "המבורגר פורטובלו" שהוגש עם ירקות בתוך לחמנייה רכה, והמלצת המלצרית הייתה לבחור תוספת כמו ביצת עין, שאכן נזלה בצורה יפיפייה על המנה וחלקה את עדינותה עם הפטריה והירקות. המנה היא פתרון מצוין למצב שבו מגיעים בחבורה ותמיד ישנו הצמחוני או שומר הכשרות שרוצים לאכול עם כולם אבל נמנעים מהבשר.

המנה השנייה הייתה גם היא המלצת המקום – "סינטה טלה". המלצרית הפגינה בקיאות רבה ושאלה שאלות מכוונות כמו האם יש או אין העדפה לשומן בנתח, מידת עשייה, תוספת רצויה ועוד. הנתח הגיע מחולק לשלושה סטייקים ומעוטר במלח גס וירקות. הבחירה בטלה הייתה מעניינת, חידוש למי שרגיל בדרך כלל לבשר בקר, ולסקרנים הקולינריים שווה לטעום ולהתנסות, בעיקר אם ההתנסות היא במנה שהוכנה על ידי מומחים מנתחים מובחרים. סלט העלים שבחרנו ללוות את המנה רענן את הפה בין נגיסה לנגיסה.

מה שעוד היווה הפסקה מרעננת היו קוקטיילים מהתפריט שכתוב בגיר על לוח תלוי, ובו מגוון משקאות באוריינטציות שונות. מהמגוון אנו בחרנו ב"ג'ין פרש" שהיה מבוסס על ג'ין וטעמי מלפפון, בגוון מרענן, וב"פיינאפלס" הפירותי המתקתק.

עוד על הלוח היה תפריט הקינוחים והצע של מנות כמו בר שוקולד, קרמבל תפוחים או פנקוטה, אבל כשהבטתי בו כל מה שראיתי היה "משהו, משהו, משהו, כנאפה, משהו", כך שהבחירה שלי הייתה ברורה עוד לפני שפונה השולחן מהמנות העיקריות.

ובצדק, הבחירה הייתה מצוינת, כנאפה לא מאד מתוקה, אבל מאד מרעננת, חלבית, מעוטרת באטריות קדאיף פריכות ומתפצחות, והכל חם ומפנק.

מנת אספרסו שהגיעה עם כוסית סודה חתמה את הערב.

פרטים נוספים:

"אנגוס"- רחוב הארבעה 20 תל אביב.

חנייה- נוחה בשפע חניונים בתשלום באזור.

סיווג המקום- בשרי, מסעדת מגדלים.

שעות פתיחה - מ-12 בצהרים עד קצת אחרי אחת עשרה בלילה, שבעה ימים בשבוע.

מתאימה ל: ילדים, מבוגרים, קרניבורים, צמחונים.

מחיר ארוחה ממוצעת: יש טווח מחירים ענק, תלוי בבחירת המנות.

עסקיות בין השעות 17:00-12:00 שבהן מחירים מוזלים על המנות העיקריות, וכן כרטיס מועדון שמקנה הטבות בשלושת חלקי המסעדה.

המסעדה איננה כשרה.

מאמרי מערכת