ברצלונה-תל אביב: ויקי כריסטינה!

אלו מכם הכמהים לשוב לברצלונה או אלו מכם שטרם ביקרו בה, דעו כי מחכה לכם בתל אביב חוויה ייחודית המבוססת על עיצוב מרהיב בהשראת פארק גואל, מוסיקה חושנית וטעמים נפלאים!


אסף אור שנהב | 7.1.2018
ויקי כריסטינה
תשכחו מהגדרות של מנה ראשונה או מנה עיקרית, ובואו גם אתם ליהנות ממניפה עשירה של מנות התחומות בתפריט לא על פי גודלן, אלא על פי סוג המנות: מעדניה, ירקות וצמחוני, דגים ופירות ים, בשר וקינוחים. "ויקי כריסטינה" במתחם התחנה בתל אביב, מציעה לקהל הסועדים חוויית בדמות חגיגת טאפסים! המנות אינן מאופיינות על פי גודל מאחר וכל המנות הן בגודל של טאפס – קצת פחות מגודל של מנה ראשונה. באופן זה, אתם יכולים ליהנות ממגוון רחב של מנות, המתומחרות בין 20 ל-70 שקלים. אז למה להתפקס על מנה בודדת כשאפשר לחגוג עם מספר צלחות צבעוניות מסקטורים שונים בתפריט?

אז מה טעמנו?

לא מעטים אלו שהגדירו את תפוחי האדמה כפלא, זאת הודות לאפשרות לייצר מהם מנות ייחודיות בשלל אופנים: טיגון, אפיה, בישול ואידוי. ב"ויקי כריסטינה" מנת תפוחי האדמה היא פטאטס בראבס: תפוחי אדמה מטוגנים עם רוטב עגבניות ופלפלים פיקנטי ואיולי צ‘יפוטלה. אני כמובן החלטתי להשחית את המנה ולבקש אותה מוקרמת עם גבינת צ'דר. למרות שמדובר על חומר גלם שיש בכל בית ורבים יודעים לטפל בו, עדיין קל לפשל בהכנתם של תפוחי האדמה ולייצר תוצאה בינונית. המנה הזו הייתה שריקת פתיחה מבטיחה במיוחד, שללא כל ספק מה שהפך אותה ממוצלחת למדהימה הוא נוכחות הצ'דר המותכת.

מנת הטאפס הבאה להגיע הייתה אנסלדה דה טומאטה: עגבניות שרי ועגבניות מגי, צנונית, כוסברה, בצל, צ‘ילי, גבינת המאירי, טפנד זיתים, שמן זית ולימון. התיבול היה נהדר, עגבניות השרי היו מתוקות והרגישו כמעט כממתק, וגבינת המאירי – רק להלל ולשבח אותה בלי סוף הודות למרקם הקרימי-עדין, המליחות המוגזמת והיכולת שלה להשתדך ולהתאים לכל מנה.

והלאה אל פירות הים: כשמדובר על פירות הים, השרימפסים הם החביבים עלי ביותר, כך שהבחירה ב"שרימפס ולנסיה" הייתה מתבקשת: שרימפס עשויים במחבת לוהטת ברוטב חמאת עגבניות קטיפתי ועשבי תיבול. השילוב של שרימפס ורוטב עגבניות הוא שמיימי, וכאן רוטב העגבניות הצטיין במיוחד. בעוד ישנם אלו המתבלים את רוטב העגבניות בכמויות גדושות של סוכר, כאן הרוטב היה מדויק ורקד על הגבול שבין החמיצות והמתיקות הטבעית של העגבניות.

הטאפאס הבא שהגיע היה גדול מקודמיו, והוא אף הומלץ כמנה זוגית: פאייה פירות ים. גודל המנה נדיב מאד, וכמות פירות הים ביחס למחבת שהגיעה הייתה גדולה וכללה שרימפסים, קלאמרי ושרימפס ג'מבו גדול ובשרני. הטוויסט המעניין של המנה היה כמובן האורז השחור שהיה עשוי במידת עשיה נפלאה. דקה יותר או פחות בבישול וכך נפגעת החיונית של האורז. בפאייה כל מרכיב היה אינדיבידואל, אך יחד עם זאת הם תקשרו יחד ויצרו הרמוניה מושלמת. התוצאה שהתקבלה כאן הייתה מפנקת ומדויקת וללא כל ספק החזירה אותי לביקורים שלי בבירת הטאפסים – ברצלונה.

ולבסוף, שלב הקינוחים הכל כך חביב עלי. אני הדוגמא החיה לכך שלמתוקים קיבה נפרדת. בכל מקום שבו מוצעות חלופות ללא גלוטן, אני תמיד בוחר בהן. למרות חיבתי הגדולה לגלוטן ולמטעמים הנפלאים שניתן להפיק באמצעותו, מסקרן אותי תמיד לטעום את הקינוחים בהם הקמח נמצא מחוץ למשחק. במקרה הזה? ללא ספק יצאתי נשכר.

הקינוח הראשון היה מבוסס כולו על טהרת השוקולד - בין מוס ובין עוגת פאדג' במרקם קפוא. חובבי השוקולד יאהבו מאד את הקינוח, בלי קשר לגלוטן או לא. מאחר והמרקם עשיר מאד, הקינוח יכול להיות SHARING ראוי לארבעה סועדים המעוניינים לחתום את החוויה בטעם מתוק.

הקינוח הנוסף היה קרם הקטלנה. לא אחת הקרם הכל כך מפורסם מוגדר כ"קרם ברולה" קפוא, מה שלא כל כך רחוק מהאמת. הקרם לא הגיע כקרם, אלא יותר כמקפא בטעם שמנתי וניחוח ונילי. כמו אחיו התאום, קרם הברולה, גם המנה הזו הגיעה כשחלקה העליון מצופה בשכבת קרמל פריכה. מנה מומלצת!

ויקי כריסטינה, מתחם התחנה תל אביב.

שעות פתיחה: ראשון עד רביעי – 01.00-12.00.

חמישי עד שבת – 02.00-12.00.

טלפון: 03-736-7272.

לא כשר, מונגש לנכים.
מאמרי מערכת