המעגן: דגים בצהרים, אלכוהול בערב

צריך להיות שם כדי להיווכח במטמורפוזה. מסעדת מעגן, מהסמלים הקולינריים של חיפה, פועלת בצהרים כמסעדת דגים ופירות-ים עממית, ממש כמו בכל יום ב-30 השנים האחרונות, אבל לקראת ערב היא משנה את פניה והופכת לפאב לכל דבר עם אלכוהול ותפריט ברים ומוזיקת בלוז ורוקנרול.


יורם מארק-רייך | 18.2.2018
מנות על השולחן.
הביקור הקודם שלי במעגן הסתיים בהפתעה לא נעימה באדיבות עיריית חיפה. התברר לי באופן מוחשי ביותר בצורת קנס בסך 250 ₪, שאחרי השעה 18:00 רחוב נתנזון הופך למדרחוב, ומי שלא ממלט משם את מכוניתו מבעוד מועד, אוכל אותה. וגרוע מכך – כשעה מאוחר יותר נחסם הרחוב משני צדדיו, והמכונית נתקעת שם עד לבוקר המחרת. לפחות את המכה הזו לא חטפנו.

אבל הלקח נלמד, והפעם לא התפתיתי להחנות את המכונית בפתח המסעדה, מה גם שהפעם ירדתי אל העיר התחתית אחרי שרחוב נתנזון כבר נחסם משני צדיו. מצאתי חנייה ברחוב סמוך.

לפני 30 שנים פתח דויד בלילה את מסעדת הדגים ופירות הים 'המעגן' ברחוב נתנזון בעיר התחתית. בלילה היה טבח ראשי באוניות של חברת הספנות צים. ההפלגות לכל רחבי העולם אפשרו לו להשביע את הסקרנות הטבעית שיש בו בכל הקשור לאוכל. הוא היה מגיע למסעדות, מזמין מנות שהוא לא מכיר, מפרק אותן, ומנסה לשחזר אותן אחר כך. כמובן, תחת מגבלה של חומרי גלם. לא פלא שלמרות היותו בן לעדה הכורדית, הוא יעשה לכם יופי של גפילטע פיש, אוכל תאילנדי ומה לא.

המסעדה הפכה מאז למוסד קולינרי ותיק ואהוב, אבל מי שרצה לטעום ממטעמיו של בלילה, והוא בהחלט טבח מוכשר, היה צריך להגיע בצהרי ימי חול עד השעה 17:00. בשבת היה סגור.

לפני כשנה וחצי חל טוויסט בעלילה. אל המסעדה, שהופעלה עד אז על ידי דויד, שכבר מלאו לו 70, אשתו חנה והבת קרן, הצטרף הבן אריה בלילה. אריה בן 48, אבל נראה צעיר בהרבה. במשך שנים רבות עבד בתור ספר, אך כשנוכח לדעת שההורים מתבגרים וצצו אצלם בעיות בריאות, הוא לא היסס. עזב את המספרה, ומאז הוא מתייצב כל יום בצהרים, כדי לעזור בכל מה שצריך. השכם בבוקר עורך אבא דויד את הקניות, ואחר כך מנקה את הדגים, מכין את הסלטים ואת המנות הראשונות, ומכשיר את המסעדה לקראת ראשוני הסועדים. בשעות אחר הצהרים המוקדמות הוא יוצא להליכה ארוכה לטובת שמירה על הכושר, ומשאיר את המסעדה בידיו הנאמנות של הבן אריה.

מאז הצטרפותו של אריה, המסעדה פועלת אל תוך הלילה, עד אחרון האורחים. עם רדת החשיכה, היא מקבלת אופי של בר. כמויות הבירה והאלכוהול שנמזגות כאן עכשיו לא מזכירות בכלום את השנים הקודמות. לרשות הסועדים עומדים כיום 7 סוגי בירה בחבית, ואפילו ברז שטיפת הידיים בשירותים הוא ברז למזיגת בירה.

מעניין לציין שאריה עצמו, שאחראי למהפכת האלכוהול, בכלל לא שותה בירות. התנסות אחת קטנה הביאה אותו למסקנה שזה לא בשבילו. גם לחיי הלילה הוא נחשף כעת במלוא עוצמתם, ולאו דווקא לטובה. אריה: "הפלגתי הרבה בעולם עם אבא, וחשבתי שכבר ראיתי הכול, אבל כשהתחלתי לעבוד כאן בלילות, ולהיות חשוף למה שקורה בחוץ, התברר לי שכמעט לא ראיתי כלום עד אז".

השינוי בשעות הביא ריענון מבורך למסעדה הוותיקה. שעות הפתיחה כיום הן מ-12:00 בצהרים ועד אחרון האורחים, שזה יכול להיות אפילו בבוקר. בסופי השבוע מטורף מה שהולך בלילות, מספר אריה, ולא משנה כמה שולחנות וכיסאות הוא יוציא אל הרחוב שהופך למדרחוב, הם כולם יתמלאו עד מהרה.

רוח השינוי שהביא איתו אריה האנרגטי מתבטאת באספקטים נוספים. בעבר היו תלויים על הקירות קישוטים ומזכרות מהפלגותיו של האב המייסד. הגה של ספינה, חבלים, תמונה ובה סוגי קשרים שונים. אווירה ימית. בתקופה האחרונה שינה המקום את פניו. כמעט ואין זכר למורשת הימית. פוסטרים גדולים של גיטריסטים וכוכבי רוק ובלוז מקשטים את הקירות, רמקולים עוצמתיים קבועים בגובה התקרה הגבוהה, וגופי תאורה מספקים את האווירה המתאימה לשעות החשיכה. גם השלט שבחזית כבר לא מבשר שמדובר במסעדת דגים, אלא מכריז: "מוזיקה, אוכל, אלכוהול".

גם הקהל בערב שונה לגמרי מזה של הצהרים. בצהרים מגיעים עורכי דין, אנשי עסקים ועובדים מבתי העסק השונים בסביבה. בערב מתמלא המקום בקהל צעיר, כולל סטודנטים. לכבודם נבנה תפריט ערב, שמכיל חלק ממנות הצהרים, בתוספת אוכל של פאבים: קרפצ'ו, קובה סיגרים, כריך שמנת סלמון, צ'וריסוס, המבורגר ועוד. ויש גם שתי מנות דגים – של מליטה ושל ברבוניות, למי שבכל זאת זוכר שמדובר במסעדת דגים.

עם זאת, למרות המעבר החד ממסעדה לבר לילה, התחלופה בין התפריטים אינה הרמטית. יש זליגות פה ושם, במיוחד אם מגיעים קליינטים ותיקים שבטוחים שגם בשעות הערב יקבלו את המנות שהם רגילים להן מתפריט הצהרים.

ניצלתי את האופציה הזו של אפשרות הזליגה, ובחרתי מנות פתיחה מתפריט הצהרים ומנות עיקריות מתפריט הערב. הזמנתי שלוש מנות פתיחה: דג מלוח (34 ₪), איקרה (33 ₪) וסלט יווני (54 ₪).

הברמן, שלפחות בשעת ערב מוקדמת זו שימש גם כמלצר, הניח על השולחן סלסלה ובה 5 פרוסות לחם לבן אחיד של פעם. טריות ורכות. ובינתיים שמענו את אריה קוצץ לנו ירקות במטבח. לא פלא שהסלט שקיבלנו היה טרי-טרי וטעים-טעים. הדג המלוח שהיה עשוי כנראה מבשר דג מטיאס, הגיע כשהוא חתוך לקוביות ושרוי בתוך מטבל מוקף בשמן וטבעות בצל כבוש. האיקרה הגיע עם בצל קצוץ חי וחריף. מנות בסגנון עדות אשכנז, שאני אישית מאוד אוהב, ושהכין אותן האבא דויד מבעוד מועד.

לעיקריות בחרתי, כאמור, מתפריט הערב – קרפצ'ו (46 ₪) ופירות-ים דאון טאון (82 ₪). הקרפצ'ו הכי כמות נדיבה של בשר. בניגוד לפרוסות הדקיקות עד שקופות שמקבלים ברוב המקומות, כאן קיבלתי פרוסות בשר נא עבות ועליהן הרבה שביבי פרמז'ן. את הבשר הקיפו פרוסות טוסט, שלצערי היו שרופות מעט בצדן הפנימי, ובצד המתין פלח לימון לתורו להיסחט ולתרום מחמיצותו לבשר הטעים.

מנת הדאון-טאון נבחרה על ידי בתי הגדולה שהתלוותה אליי לארוחה, והיא – שבניגוד לי – אוהבת מאוד פירות-ים, הייתה מופתעת לטובה ומלאת שבחים. קצת נמאס, היא אמרה, מהמנות הבנאליות של שרימפס ברוטב יין וחמאה. כאן היא קיבלה מנה נאה של שרימפס וקלמרי, שהוגדרה כמנה חריפה. בפועל היה שם עירוב טעמים של חמוץ, מתוק, חריף ומלוח בזכות שום, לימון ופלפלים חריפים.

את הארוחה ליווינו בבירות. היא – בירה מהחבית, אני – גולדסטאר בבקבוק. יחד עם המוזיקה המשובחת שבקעה מהרמקולים והאווירה הנעימה, בהחלט בילינו זמן איכות מבורך.

עסקיות: ימים א'-ו', בין השעות 17:00-12:00.

ימי פעילות: א' - 17:00-12:00, ב'-ו – 12:00 עד אחרון לקוחות. שבת – 18:00 עד אחרון לקוחות.

חנייה: עד שעה 18:00 אפשר למצוא (בקושי) חנייה ברחוב עצמו, מ-18:00 יש למלט את המכונית משם. ברחובות הסמוכים אפשר למצוא חנייה בקלות בשעות הערב.

גישה לנכים – אין.

לא כשר.

נתנזון 16, עיר תחתית, חיפה. טל: 04-8666386.

מאמרי מערכת