ארוחת הצהרים שעלתה ברשת

40 שנה פועלת מסעדת הדגים ופירות-הים, שהפכה לאחד המוסדות הקולינריים של חיפה. יכולנו להתמכר לסלטי הפתיחה, אבל לפני שהתמלאנו מדי, בלמנו את עצמנו ומיהרנו להזמין מנות עיקריות. ולא שכחנו להשאיר מקום לקינוח.


יורם מארק-רייך | 20.2.2018
מנות במסעדה.
שבת, צהרים מאוחרים. גשם זלעפות. בבית חם ונעים, בחוץ קר והרוח משתוללת. צריך בהחלט סיבה טובה כדי לצאת מהבית בתנאים כאלה. אז זהו, שיש לנו סיבה טובה מאוד – הזמנתי לנו שולחן במסעדת ג'קו!

לא זכור לי מתי ביקרתי לראשונה במסעדה הוותיקה הזו. אני מניח שזה היה בתחילת האייטיז. המשרד של אבא שלי היה ממוקם בשד' המגינים, ומדי פעם נהגתי לקפוץ אליו לביקור בשעות הצהרים, בעיקר כדי לצאת איתו לאכול במסעדות בסביבה.

ג'קו נחשבת לאחת המסעדות המזוהות ביותר עם חיפה. עצם העובדה שהיא פועלת כבר ארבעים שנה, הופכת אותה לאחד המוסדות הקולינריים הבולטים של העיר. הכול התחיל ב-1976, כאשר ג'קו אללוף טיגן לחבריו הדייגים דגים טריים שזה עתה הועלו מהמעמקים, ולצדם פירות-ים ומנות ראשונות מהמטבח התורכי שהכינה שמחה אשתו. מהר מאוד נפתחה המסעדה בעיר התחתית של חיפה, והמקום הפך למוסד קולינרי עם סניפים בערים נוספות וגם סניף שפעל על הכרמל ונסגר בינתיים. כיום מנהל את המסעדה עמוס אוסטרייך, בעלה של אילנה, בתם של ג'קו ושמחה, שמשמש גם כשף המקום.

ג'קו היא מסעדה משפחתית. שמחה וג'קו עדיין מקבלים בדרך כלל את פני הבאים בכניסה למסעדה, ותמיד פגשתי שם בני משפחה נוספים שמלצרו ועבדו בה. נכנסתי פנימה, רטוב מהגשם המצליף. הזמן כאילו קפא במסעדה האהובה. בשולחן הצמוד לכניסה, ישבו כהרגלם בעלי הבית. הם כבר לא צעירים, אבל נוכחותם מוסיפה לאותנטיות של המקום. שמחתי לפגוש אותם. טוב לדעת שיש מסעדות ותיקות שעומדות יציבות לאורך שנים רבות, ואתה מגיע למקום מוכר ואהוב.

על הלוח שתלוי על אחד הקירות, היו כתובות בגיר צבעוני מנות הספיישל של אותו יום. עמוס אוסטרייך נותן בכל יום דרור ליצירתיות שלו, או במילותיו שלו – "מבשל מה שבקריזה שלי באותו יום" – לטובת אופציות שלא כלולות בתפריט הרגיל. דווקא בשבת הזו הוא לא היה שם, לצערי, אבל הספיישלים של אותו יום צוינו על הלוח.

רק נחתנו, וכבר הגיעה מלצרית עם מגש גדול ועליו מנות פתיחה. בג'קו לא ישאירו אתכם רעבים. הקעריות הכילו סלטים שונים, ביניהם: גזר, איקרה, סלק, טחינה, סלק, בטטות, בורגול, כרוב, מג'דרה, שעועית קרה, ירקות וגם קערית עם זיתים. בימות השבוע נלוות אל הסלטים כמה פרוסות עבות של לחם לבן אחיד. לחם של פעם, שמעלה זיכרונות ילדות לימים בהם עדיין לא היו סופרמרקטים, ובמכולת השכונתית היו רק שני סוגי לחמים – לחם שחור ולחם לבן. בשבת, למרבה הצער, מקבלים פיתות. וזה ממש לא אותו אפקט.

הסתערנו על הסלטים, ואת אלה שחיסלנו – מילאה המלצרית מחדש. הדיל הולך ככה: בהזמנת מנה עיקרית, הסלטים הם בחינם. מי שלא מזמין עיקרית ישלם 35 ₪ על הסלטים, שבהחלט אפשר לשבוע רק מהם, שכן מדובר ברי-פיל. אבל זו תהיה טעות שלא לטעום מהדגים ופירות הים, שהרי בשבילם מגיעים לג'קו.

בסלטי הכרוב, השעועית והמג'דרה לא נגעתי, הבת והאישה דווקא כן, אבל את שאר הסלטים זללתי בהתלהבות. בסלט הבורגול של ג'קו נתקלתי כאן לראשונה, והוא הפתיע לטובה. דווקא את סלט האיקרה האהוב עליי כל כך, לא הרשו לי השותפות לארוחה לחסל. מטעמי בריאות. דיכאון איתן.

סלט הירקות הכיל בעיקר עגבנייה, מלפפון ובצל. ביקשתי קצת גבינת פטה, כדי לעשותו מעניין יותר, וקיבלתי צלחת עם שלוש פרוסות גבינת פטה נדיבות טובלות בתוך שמן זית עם קצח. למעשה, זו הייתה מנה ראשונה מתוך התפריט (19 ₪). הכמות הנאה של הגבינה גרמה לי לבקש רי-פיל של סלט הירקות. הסכנה עם מנות פתיחה כאלה, הסברתי לנוכחות, היא שנגיע שבעים אל שלב המנות העיקריות, ולא נוכל ליהנות מהן.

בצעד אמיץ נטשנו את הסלטים והצצנו בתפריט.

אז מה בתפריט? מחלקת פירות הים כוללת: סרטנים כחולים מטוגנים, מרק דגים ופירות ים, גלאיה, מעורב פירות ים, ראשי קלמרי מטוגנים, מולים, שרימפסים שונים ועוד. בין הדגים: סלמון, מושט, דניס, מוסר, לברק, ברבוניות, קאט-פיש, לוקוס, פארידה, מוסר ים, בורי, בס ועוד.

התפריט, אגב, כולל גם כמה אופציות בשריות, כמו חזה עוף על האש, קבב טורקי ושניצל, אבל לא הגיוני שלא להזמין דגים בממלכת מאכלי ים כמו ג'קו. עמוס עצמו, שהוא ארגנטינאי במקור, דווקא לא אוהב דגים, ותמיד יעדיף לרדת על סטייק אנטרקוט מדמם מאשר על שרימפס טרי. אבל על כך כבר נאמר שהסנדלר הולך יחף.

חשקה נפשי במרק דגים ופירות-ים, אבל המלצרית עדכנה בעצב, שהמרק נגמר. הגענו מאוחר מדי. הערכת מצב מהירה העלתה שדי התמלאנו מהסלטים, וכדאי להשאיר מקום בבטן גם לקינוחים. היות וכך, החלטנו להזמין שתי מנות עיקריות, ולחלוק אותן בין שלושתנו.

הזמנו פילה בורי (82 ₪) וקדירת לוקוס ופירות-ים (109 ₪). המנות נחתו על השולחן במהירות ראויה לציון. את הבורי ביקשנו להכין חצי-חצי, כלומר: בגריל עם הקפצה קצרה בטיגון. נלוו אליו פרוסות תפוח אדמה אפויות ומתובלות וגם פלחי לימון, אותם מחצנו וסחטנו את מיציהם מעל הדג. מנה טעימה מאוד.

את הלוקוס ופירות-הים ביקשנו עם רוטב חמאת לימון קלאסי. אופציה אחרת הייתה רוטב חריימה, אבל היות ואשתי מרוקאית ובבית היא מעדיפה להכין דגים בחריימה, זו הייתה הזדמנות עבורי למשהו אחר. אגב, מי שלא מעוניין בפירות-ים יכול לקבל את הקדירה עם הלוקוס בלבד (89 ₪). אנחנו קיבלנו אותו מלווה בשרימפסים, טבעות קלמרי, צדפות וגם ג'מבו שרימפס שאשתי קילפה בהנאה רבה. אני התלהבתי במיוחד מהלוקוס.

השארנו מקום לקינוח, זוכרים? אז, זהו שכל אחד מאיתנו הזמין את הקי וח האהוב עליו. ג'קו מפורסמת בעוגת הסולת והקוקוס שלה, ומי שרוצה לדעת את המתכון שלה ימצא אותו כתוב בטוש עבה על קיר תא השירותים של המסעדה. בעבר, כאשר הבת אילנה ניהלה את סניף שד' מוריה של ג'קו, שבינתיים כבר נסגר, היא תמיד ציידה אותי בכמה פרוסות עוגת סולת שאקח איתי הביתה. אז אני הזמנתי, כמובן, עוגת סולת טורקית אותנטית (25 ₪). בתי הזמינה טראפלס שוקולד בלגי (35 ₪), ששנוררתי לה לפחות חצי מהם, ואשתי התענגה על עוגת גבינה ביתית עם דובדבני אמרנה (42 ₪).

השעון כבר הורה על חמש וחצי. אחרוני הסועדים יצאו מהמסעדה, וגם אנחנו התעטפנו במעילים, נפרדנו לשלום משמחה וג'קו שעדיין ישבו במקומם הקבוע בכניסה למסעדה, ויצאנו אל הגשם שחיכה לנו בחוץ...

חנייה: אפשר למצוא ברחובות הסמוכים.

שעות פעילות:

ראשון-חמישי, שבת: 17:30-12:00.

שישי: 23:00-12:00.

עסקיות: ראשון-חמישי: 17:00-12:00.

באמצע השבוע ניתן לקחת חלק מהמנות בטייק-אוויי.

משלוחים: באמצע השבוע לבתי עסק בסביבה הקרובה.

אירוע מיוחד: בימי שישי, בין השעות 20:00-16:00 מתקיימת קבלת שבת בנוסח טברנה יוונית. מומלץ להזמין מקום מראש, כי המקום מפוצץ.

גישה לנכים – אין.

לא כשר.

טלפון: 04-866881.

ג'קו, קהילת סלוניקי 12, עיר תחתית, חיפה.

מאמרי מערכת