גוסטינו: ויוה איטליה!

מסעדה איטלקית חדשה קמה ברמת ישי עם טאבון עצים ענק במרכזה ותפריט על טהרת ארץ המגף. עם ייעוץ קולינרי של שף לאון אלקלעי, מחירים נוחים לכיס, ובעלים שיש להם ותק לא מבוטל בתחום המזון, לא פלא שהתוצאה מוצלחת מאוד.


יורם מארק-רייך | 25.2.2018
אל אזור התעשייה של רמת ישי הגעתי בשנים האחרונות כמה פעמים כדי להתארח במסעדת אדלה, עד שעברו עליה כמה גלגולים והיא כבר לא שם. מאז ספטמבר 2017 פועלת במקומה מסעדה חדשה, ושמה 'גוסטינו', שפירוש שמה באיטלקית הוא 'טעם'. התפריט מבוסס כולו על מנות ידועות מארץ המגף.

באופן מפתיע, אזור התעשייה של רמת ישי הפך בשנים האחרונות למתחם עתיר מסעדות. מהן טובות, מהן טובות פחות. הגודש עשה את שלו, ולפחות עשר מסעדות שנכחתי בפתיחה הנוצצת שלהן התפוגגו בתוך שנה-שנתיים-שלוש בקול דממה דקה. עצוב, אבל מסעדנות זה עסק מסוכן. תשאלו את מנהל הבנק שלכם.

מסעדת גוסטינו, אני מנבא וגם מקווה, תשרוד את מבחן הזמן ואת נפתולי הברירה הטבעית. יש לה נתונים שמאפשרים להמר על כך.

מי שאחראי על התפריט, הוא השף לאון אלקלעי, היועץ הקולינרי של המסעדה, המלווה את צוות המטבח באופן צמוד. בימים אלה הוא שוקד על תפריט ארוחות בוקר בסגנון איטלקי, שייכנס בקרוב מאוד להרצה.

אלקלעי: "האופי של התפריט מושפע בעיקר מאזור דרום איטליה, משתמשים המון בעגבניות כמובן, פלפל חריף, אנשובי וצלפים. הפסטות ומרבית חומרי הגלם הם איטלקיים, אבל ישנה כמובן גם השפעה של האזור בו נמצאת המסעדה – אזור העמק והגליל, ובהתאם לכך שילבנו חומרי גלם מקומיים ברוח איטלקית".

בעלי המסעדה הם אמנון ישכיל ואיתי אדוני. השניים, תושבי העמק, מגיעים מתחום האוכל, זאת לאחר שבמשך 17 שנים ניהלו בתי קפה באזור מגוריהם. את גוסטינו הם פתחו לאחר תקופת שיפוץ ארוכה, במהלכה נבנה בר גדול ומרשים שבתוכו נמצא הלב הפועם של המקום – טאבון עצים ענק שהובא כמובן מאיטליה, שבו נאפים הפיצות ושאר הבצקים לעיני הסועדים. הקונספט האיטלקי נשמר בתפריט, בפרודוקטים וגם בעיצוב. אחד הקירות כולל מעדנייה, שעל מדפיה מוצרים שונים מיובאים מאיטליה, שמיועדים למכירה, לטובת מי שרוצה להרגיש איטליה גם בבית.

המסעדה מחולקת לארבעה אזורים שונים. לאלו המעדיפים לשבת בחוץ – יש חצר קטנה עם גינה מטופחת ושמשיות, אלו הרוצים את המזגן, אך עדיין ליהנות מאור השמש ייהנו ממרפסת רחבה ומוארת, ויש את חלל המסעדה הפנימי והמעוצב, ויש גם בר ישיבה גדול. בסך הכול יכולה המסעדה להכיל כ-100 סועדים בחלל הפנימי, על הבר ובמרפסת המקורה. בקיץ יתווספו להם עוד כמה שולחנות בחצר הקטנה.

קהל הסועדים סביבנו היה מגוון מאוד. כמה צמדים של חברות, זוגות רומנטיים, משפחה גדולה שחגגה משהו וצירפו לכבודה כמה שולחנות, וגם מישהי – לא אגיד מי – שניהלה בעצמה עד לאחרונה מרכז קולינרי גדול ופופולארי, ואשר נוהגת להתקשר אליי מדי פעם ולבקש המלצות למסעדות טובות. הפעם היה זה תורי בעקבות הפגישה המקרית לשאול אם היא מכירה את גוסטינו והאם היא ממליצה עליה. התשובה הייתה חיובית. מאוד חיובית.

הצצה בתפריט גילתה שהמנות נוחות לכל כיס. המנות הכי יקרות עולות 68 ₪. התפריט מציע: ראשונות, סלטים, פיצות מהטאבון, פסטות בייצור מקומי בעבודת יד, רביולי, קינוחים ושתייה. ניתן לקבל פסטה ללא גלוטן בכל מנה או רוטב מהתפריט.

פצחנו את הארוחה עם סלט פאנזנלה (44 ₪). מנה נאה בכמותה ביחס למחיר ההוגן, וחשוב מכך – טעימה מאוד. הסלט הכיל חסה אמריקאית, קוביות לחם מהטאבון, עגבניות, בצל, בזיליקום, ארטישוק איטלקי, זיתי קלמטה, וגבינת פטה. כל זה עם רוטב ויניגרט. הקרוטונים היו קריספיים, לא הספיקו לספוג נוזלים (וטוב שכך), והיוו קונטרה לירקות הטריים. לסלט התלווה מקל פוקאצ'ה מהטאבון, שהיה די סתמי.

מהראשונות בחרנו ברוסקטה קפרזה (32 ₪). לחם טוסקני קלוי מעוטר בעגבניות שרי, גבינת מוצרלה טרייה, עלי בזיליקום ואנשובי. כל הטוב הזה ישב על הלחם, והיה עליי לפתוח פה ממש גדול על מנת לנגוס בו בזהירות. המשימה נכשלה... חלק מהפרודוקטים נשרו להם על השולחן וגם על המכנסיים. מי אמר שסקירת מסעדות זה לא עסק מסוכן? אשתי כנראה פתחה פה גדול הרבה יותר, ועברה את המשימה בשלום. זו בהחלט מנה מנצחת, וזו תהיה בחירה שלי גם בביקור הבא. למרות התאונה הקטנה.

עברנו לעיקריות. האמת, אני לא חובב פסטות ובצקים. אשתי דווקא כן. בחרתי מהתפריט פסטה של סלמון וטוביקו (66 ₪), וצללתי לתוך פטוצ'יני עם שמנת, סלמון מעושן, טוביקו (ביצי דגים), עירית ופרמג'יאנו. היו אמורים להיות שם גם נתחי סלמון טרי. לא מאתי. אולי הם התבשלו להם עם שאר המרכיבים. בתור לא חובב פסטות דווקא די נהניתי מהמנה. ואפילו מצאתי את עצמי טועם מהמנה שבחרה אשתי – פסטה נורמה (52 ₪) ומסייע לה להתגבר על מה שנשאר בצלחת. המנה שלה הכילה מצו פסטונטי, עגבניות שרי צלויות, צ'ילי, חציל פריך, גבינת פטה ופטרוזיליה. בפעם הבאה ניתן צ'אנס גם לפיצות, כי לפי מה שראינו סביב רוב הסועדים הזמינו פיצות, וזוהי כנראה גם גאוות המקום וגאוות הטאבון.

את העיקריות ליווינו בבירה סטלה קרה מהחבית (34 ₪). חלקנו חצי ליטר, ולא שתינו יותר מכך, כי עוד היה עלינו לנהוג כל הדרך בחזרה לחיפה.

לא ויתרנו על קינוח, וחלקנו בינינו עוגת שוקולד עם אגוזי לוז (34 ₪). בניגוד למנות האחרות, כאן קיבלנו פרוסה לא מרשימה בגודלה, אבל לפחות היא הייתה טעימה מאוד והגיעה עם גלידת וניל בצד.

שעות פתיחה: א'-ש': 23:00-12:00.

עסקיות: א'-ה': 17:00-12:00.

מבצעים: כל לילה החל מ-22:30, יש הנחה של 15 אחוזים על כל התפריט.

נגיש לנכים, ויש גם שירותי נכים.

חנייה: בשפע ובחינם, בחזית המסעדה וברחובות סמוכים.

טלפון: 04-9883300.

לא כשר.

גוסטינו. רחוב הצפצפה, א. ת. רמת ישי.

מאמרי מערכת