ביר גארדן: גרמניה מתחת לאף

הביר גארדן הראשון בחיפה פועל מזה כשנה על הציר המרכזי של הכרמל. התפריט מעוצב כמו פספורט גרמני, האוכל בווארי, והבירות גם. אז מה פתאום יש שם גם פיצות, שזה בכלל מאכל איטלקי? אורי הדר, הבעלים, מצא לכך פיתרון יצירתי.


יורם מארק-רייך | 7.3.2018
ביר גארדן.
לפני כשנה נולד מקום חדש על הציר המרכזי שעובר על רכס הכרמל, ביר גארדן! עבור החיפאים זוהי בשורה של ממש, שכן סוף סוף יש איפה לזלול נקניקיות איכותיות ומטעמים בוואריים לצד בירות גרמניות.

החדשות משמחות אפילו שבעתיים, שכן בגלל מדיניותה של עיריית חיפה, ואולי גם כתוצאה משינויים אורבניים שמתחוללים בחיפה, מתרוקן לו ציר מוריה (זהו שמו של קטע הציר המרכזי שבין מרכז הכרמל לשכונת אחוזה) מהפאבים, בתי הקפה והמסעדות שלבלבו בו במשך שנים. המקומות הוותיקים נסגרים, או שעוברים אל העיר התחתית. כאשר מקום חדש של אוכל צץ לו על הציר המתרוקן, זו בהחלט בשורה משמחת.

המקום מעוצב כביר גארדן לכל דבר, עם ספסלי עץ ארוכים, דגלי בוואריה וצמחייה ירוקה. זה לא פאב אפלולי, אבל גם לא מסעדה. אם הבנתי נכון, לפי תנאי התפעול המקום מוגדר כמזנון, ולכן גם היצע האוכל מוגבל בהיקפו, אבל זוכה לאופי משלו. אם ננסה להגדיר, זהו אוכל רחוב גרמני, אבל שממוקם באופן הרבה יותר נוח מאשר ברחוב, וכמובן מותאם לחיך ולאופי הישראלי. המטבח פתוח לעיני הלקוחות. מטבח מינימליסטי, שמצוי מעבר לדלפק.

אורי הדר, הבעלים של המקום, נחת שם די במקרה. הוא חשב תחילה לפתוח מקום בעיר התחתית, אבל כאשר שמע שיש מקום להשכרה על ציר הכרמל, החליט ללכת על זה. חשוב לו שאנשים שלא מכירים יתיישבו אלה לצד אלה ושתיווצר ביניהם אינטראקציה. המקום מפגין גישה ידידותית גם להולכי על ארבע. "אנימל פרנדלי". יש קערה עם מים לכלבים, ואם תתקשרו לשאול אם אפשר להביא כלב, יגידו לכם: אהלן וסהלן. בגרמנית זה נשמע יותר טוב.

התפריט מעוצב כמו דרכון גרמני. יש לנו דרכונים כאלה בדיוק בבית. בהתחלה, סיפר לנו אורי, התפריט אפילו היה בגודל סטנדרטי של דרכון, אבל הגדילו אותו לטובת גודל האותיות ונוחות הקריאה. האוכל שמציע התפריט הינו בווארי אותנטי, וכמובן ישנן בירות מחבית, דוגמת ארדינגר, שפטן כהה ולוונבראו הנחשבות לאלמוניות יחסית בברים בישראל, וכן ברז לאגר בהיר במזיגה עצמית.

הגענו בשעת ערב של יום חורפי וגשום, אבל בפנים היה חם ונעים. מביקורי הקודמים במקום זכרתי שנאמר לי שבחורף יוגש גם מרק. היות וכך, מיהרנו להזמין את מרק החורף (50 ₪), שהוא מרק שעועית לבנה עם עצמות מעושנות ובצלצלי שאלוט – עבורי, ואת מרק היום (40 ₪) שהכיל ארטישוק ירושלמי, כרישה, תפו"א, שורש סלרי, בצל, שום, שמנת לבישול, קרוטונים ותבלינים – עבור זוגתי. שני המרקים התגלו כלא פחות מנהדרים, וחיממו אותנו גם מבפנים. אילולא הגענו מורעבים, יכולנו להסתפק במרק כארוחה בפני עצמה, מה גם שכל מרק הגיע עם סלט צד קטן של עגבניות, ועם לחמנייה וחמאה. מדובר בלחמניות שטנגלה גרמניות אסליות.

התפריט לא גדול, וטוב שכך, כי כל מנה פוגעת בול בפוני. חלק מהמנות טעמתי כבר בעבר, ועכשיו זו הזדמנות לדגום נוספות. בין המנות הראשונות: איקרה אדומה, סלט הרינג בווארי, קרפצ'ו נקניקים, סלט תפו"א בווארי, פטה כבד בטעם אווז.

מנות ליד הבירה: פרעצל, פלטת נקניקיות, פלטת נקניקים, פלטה בווארית. ויש גם כריכים, סלטים, פיצות ועיקריות – קוריצה בתנור, נתח פילה לבן, שוויינה קסה (שוק חזיר ששכב 4 שעות בתנור עם בצל, שום ובירה).

אורי הדר הוא איש הייטק לשעבר, שעשה שינוי כיוון במסלול החיים. בשלב מסוים הוא התגרש, מכר את רשת גני הילדים שהפעיל עם אשתו דאז, ויצא אל העולם הגדול. לאחר ביקורים במקומות רבים בחו"ל, כולל גרמניה, נדלק על הרעיון של הביר גארדן. את ניסיונו בתחום האוכל רכש לפני שנים, כשפתח פיצרייה קטנה בשם 'פיטצה', שהפכה לשם דבר.

לפני חמש שנים סגר את הפיצרייה המיתולוגית, אבל מי שמתגעגע יכול למצוא את הפיצות ההן בתפריט של הביר גארדן. איך זה מסתדר עם הקו הגרמני של המקום? אהה! טוב ששאלתם... היצע הפיצות מופיע על נספח לתפריט, שמעוצב כמו כרטיס טיסה ממינכן לרומא.

אורי הדר, מסתבר, לא בחר באוכל הגרמני מתוך געגועים לבית אימא. הוא בכלל חצי פולני, חצי טוניסאי. אבל האהבה לאוכל הגרמני ניצתה בו בזכות חברה גרמנייה, וגם הנסיעות התכופות שלו לתערוכות צעצועים בנירנברג, שם ביצע רכישות לרשת הגנים שלו, קירבו אותו אל המטבח הגרמני. במיוחד תפס אותו הביר גארדן. הדר: "עברתי בין שלל ביר גארדנים באזור בוואריה. האווירה של בר טבול בצמחיה ירוקה נראה מתאים כמו כפפה ליד לחיפה, ששוכנת לה בתוך חורשות ועצים".

לא כל מה שהוא ניסה לאמץ מבוואריה תפס כאן. למשל, כאשר הציע נקניקייה בלחמנייה קטנה, כנהוג שם, התגובה הייתה: "מה, אתה מתקמצן עלינו?" נו, טוף... גם בברלין כבר עשו התאמות לקהל הקוסמופוליטי שמהגר לשם. אז גם כאן.

כמו שאתם מבינים, חובה לשתות כאן בירה. הזמנתי לי חצי בירת הבית, שהיא השפטן הבהירה (23 ₪). טעימה ולא חזקה. ליוותה בנאמנות את המשך הארוחה.

לפני שניגשנו לעיקריות, שהיו מנות שמנות ולא מי יודע מה בריאות, החלטנו להרגיע את המצפון עם סלט נועה (54 ₪). סלט רענן ובריא של חסות, עגבניות שרי, פטריות חיות וגם מוקפצות, גבינת פטה מגורדת וקרוטונים. וכל הטוב הזה ברוטב של וינגרט לימון חמניות, שהעניק לסלט חמצמצות מעודנת. עם הסלט הגיע גם פרעצל טעים להפליא, שזה מעין בייגלה דקיק.

עברנו לעיקריות. אני הזמנתי נתח פילה לבן של 250 גרם (77 ₪), שמוגש עם צ'יפס, כרוב כבוש ורטבים. אפשר להמיר לקרטופל בתוספת 10 ₪. אשתי דחקה בי לעשות זאת, כי לאור כמויות השומן שאני דוחס לגוף לאחרונה, לא בא לה להיות אלמנה, אבל אני התעקשתי על הצ'יפס, והזכרתי לה שכשרציתי להזמין איקרה במנות הראשונות, היא לא הרשתה לי.

היא עצמה בחרה את מנת הקווארטט (79 ₪). רביעיית נקניקיות: ברלין פיקנטי, ברלין שחיתות, פרנקפורטר שחיתות ופרנקפורטר גבינה. הפעם היה זה תורי לנעוץ בה מבט מודאג. שתי העיקריות, שלי ושלה, הגיעו עם כרוב חמוץ, והוא היה קצת מאכזב. כל היתר היה טעים להפליא, ואמשיך להמליץ בלב שלם לחברים שמבקשים ממני טיפ על מסעדה מיוחדת ושווה בחיפה.

ימי פעילות: א': 18:00 עד חצות. ב'-שבת: 13:00 עד חצות.

עסקיות: בימים א-ה עד 18:00 יש 20% על כל התפריט, ובתחילת השבוע יש מבצע 1+1 על מרקים.

מבצעים: שישי: 11:00 – 13:00: נקניקיות ברלין בתוך לחמנייה עם כרוב כבוש ורטבים ב-10-15 ₪, ובירה בכוס פלסטיק גם ב-10 ₪.

חוגגי יומולדת מקבלים שליש בירה און דה האוס.

גישה לנכים: יש, בערך. אל המפלס העליון. אבל השירותים נמצאים במפלס התחתון, ולשם אין גישה.

חנייה: ברחובות הסמוכים.

לא כשר.

ביר גארדן, שד' מוריה 105, חיפה. טל: 052-3520220.

מאמרי מערכת