אירוח כיד המלך אצל הדוכס האירי מחיפה

נתחיל מהסוף: יש ארוחות טובות, ויש ארוחות טובות מאוד. זו שסעדנו בפאב הדיוק שייכת לסוג השני. הפאב ממוקם בשדרות מוריה בחיפה – שהיה בעבר ציר הבילויים התוסס של העיר. העובדה שהפאב שורד שם ואפילו משגשג כבר 14 שנים, מעידה עליו יותר מכל.


יורם מארק-רייך | 26.3.2018
פאב הדיוק - חיפה.
בחודש נובמבר 2017 חגג פאב הדיוק את יום הולדתו ה-14. הפאב האירי הפופולארי הזה, שבבעלותם של רן (צוקי) צוקרמן וזוגתו ליאת, נפתח בשנת 2003, ומאז הוא נחשב לאחד ממקומות הבילוי המצליחים בכרמל.

נכון שבחיפה יש פאבים ותיקים ממנו, אבל צריך לזכור שהדיוק ממוקם על ציר מוריה, שבעבר היה נחשב לציר הבילויים המרכזי. בשנים האחרונות העירייה מייבשת את הציר, גם באמצעות המיליונים שהיא שופכת על מתחם בעיר התחתית אותו היא מטפחת כמרכז של בילויים ואוכל, עם מופעי חינם בסבסוד העירייה ועוד ועוד.

בתי האוכל שפעם היו משובצים לכל אורכו של הציר המרכזי של הכרמל, הולכים ונעלמים ממנו. בזה אחר זה נסגרים שעריהם של מוסדות ותיקים, וליבי ליבי ליזמים התמימים שמנסים לפתוח בשנים האחרונות מקום חדש על הציר, שכן המציאות מוכיחה שהם הולכים על כישלון בטוח. גם ככה תחום המסעדנות הוא עתיר סכנות. תשאלו את הבנקאי שלכם. בקיצור, רק החזקים והטובים מחזיקים מעמד על הציר, ואין ספק שפאב הדיוק הוא אחד מהם.

הדיוק פותח את שעריו כל יום ב-12:00 בצהרים. בשעות האור הוא מתפקד כמסעדה, וזה כבר רמז לכך שהאוכל שהוא מציע משובח. רוב הפאבים האחרים שניסו לפתוח בצהרים, הרימו ידיים. מגיעות משפחות, מתיישבים אנשי עסקים. באים לאכול. בערב הוא משנה אווירה, האורות מתעמעמים, המוזיקה מתחלפת, והוא הופך לפאב אירי. אז גובר מפלס האלכוהול, וברי המזל תופסים מקום סביב הבר העתיק. מדובר בעץ כבד שהובל במיוחד מאירלנד. 200 סוגי וויסקי, ומבחר גדול למי שמעדיף קוקטיילים, בירות ויינות.

בסמוך ליום הולדתו ה-14, עבר הפאב שיפוץ רציני. צוקי, הבעלים, רצה להתחדש. להגיד שלום לנברשות הכבדות ולאוורר את המקום. גם התפריט מתחדש, אבל פעם בשנתיים, לא בכל רבעון. כי הדיוק לא רודף אחרי עונות ואופנות, אלא דבק במה שיש. אז פעם בשנתיים התפריט עובר ריענון, נפרד ממנות שירד קרנן, ומוסיף מנות חדשות. זה נעשה תמיד על ידי שף חיצוני, בצירוף שף המטבח.

עד כאן המבוא, ומכאן נעבור ליום שני בשעה 19:00 באמצע חודש מרץ 2018, עת נכנסנו לשם, זוגתי ואני. תחילה התיישבנו ליד שולחן זוגי, אבל אז חשבתי לעצמי שאנחנו הרי מתכוונים לדגום כמה וכמה מנות, ומוטב שלא יהיה צפוף על השולחן. אז עברנו לשולחן שמיועד לארבעה, ואמרנו ליובל המנהל, שאם וכאשר יתמלא הפאב ויזדקקו לשולחן הגדול יותר, ניסוג בחזרה לשולחן הזוגי. זוגתי גם אמרה, בצחוק כמובן, כי התשובה הייתה ברורה: "אני רוצה לקוות שבפאב הזה יש גינס!", ויובל ענה: "אילולא היה כאן גינס, לא הייתי פה..."

אז ברור שמיד הוזמן חצי ליטר גינס לשולחן, לטובת זוגתי. אני הסתפקתי בשלב הזה במים. בהמשך אזמין חצי ליטר סטלה. בחירה קצת טיפשית במקום כזה, שיש בו כל כך הרבה אפשרויות אלכוהוליות, וכבר טעמנו כאן בעבר קוקטיילים מגניבים.

אבל לא נורא. הבה נתמקד באוכל. התפריט הציע ראשונות כמו: רוסטביף, נקניקיית וייס וורסט ועגל, פטה כבד, שווארמה פרגית, קרפצ'ו בקר, ברוסקטה מטיאס ועוד. רצינו להזמין מהראשונות סשימי מוסר, אבל התבשרנו כי הוא אזל. אז הלכנו על מנת חציל (37 ₪), סביצה סלמון (48 שח) וסלט שוק של מוריס (44 ₪).

המלצרית הזהירה כי מנת החציל מגיעה קרה, לא חמה. זה לא גרם לנו לשנות את הבחירה. חציל אנו אוהבים בכל צורה ובכל מצב. הוא הגיע, כשראשו טובל בטחינה יוגורט. עם סלסת עגבניות, בצל סגול, צנוברים ושמן זית. החציל לא אכזב. ובדרך כלל, כשהחציל טעים לנו במסעדה, בדרך כלל גם ההמשך מוצלח. הציפיות עלו.

פאב הדיוק - חיפה.
פאב הדיוק - חיפה. צילום: גליה אברהם
סביצ'ה הסלמון הגיעה עם אבוקדו, צ'יפוטלה (פלפל חריף), בצל סגול, סלסלת עגבניות, לימון ולחם. אה, הייתה אמורה להיות שם גם כוסברה, אבל המלצרית הזהירה אותי מבעוד מועד, והיות ואני שונא כוסברה, הגיעו העלים הללו בצלוחית נפרדת, לטובת זוגתי שדווקא מתה על התבלין הזה. קיבלנו גם שני סוגי לחם. זוגתי מתלהבת מסביצ'ה, אני אדיש לה, ולכן השארתי לה את רוב רובה של המנה, ואני התמקדתי אותו זמן בחציל. היא הייתה מרוצה מאוד. אני נותרתי אדיש.

סלט השוק של מוריס (אופס, שכחנו לברר מיהו מוריס ולמה הסלט נקרא על שמו) הכיל גבינת טולום תורכית, תערובת עגבניות, בצל סגול, צנונית, מלפפון, זיתי קלמטה, בזיליקום ועשבים עם רוטב ויניגרט ליים. תערובת התבלינים הכילה כוסברה, ולא ניתן היה להפריד אותה משאר התבלינים בתערובת, כך ששוב זכתה זוגתי בעלי הכוסברה ובחבריהם. אני ביקשתי תוספת שמן זית, טבלתי את פרוסות הלחם המצוינות (שני סוגי הלחם היו טריים ונהדרים) בשמן ובמיצי הסלט, ונהניתי עד מאוד. סלט לא מהפכני, לא מביא בשורה, אבל טריות הירקות ושילובם עשה את העבודה.

עברנו לעיקריות, ואציין (לטובה) שאפשרו לנו לסיים בנחת את הראשונות ולתזמן את העיקריות במרווח זמן אופטימלי. התפריט הציע קורדון בלו, אנטרקוט, כבדי עוף, שניצל ענק, פרגית ועוד. אבל, קצת קודם לכן פסעה המלצרית לעבר שולחן סמוך עם תבשיל שהדיף ניחוחות מפתים למרחקים, והחלטתי מיד שגם אני רוצה כזה.

לא היה קשה לזהות שמדובר בחזה אווז מעושן (131 ₪), וכאשר הזמנתי אותו, ציינה המלצרית שזוהי מנת הדגל של המקום. המנה העלתה אדים וניחוחות נהדרים בעת שנחתה על שולחננו. הבשר היה מלווה ברוטב יין אדום, והגיע עם ירקות חתוכים, ממרחים ולחם. מנה מנצחת, שיכולה להוות ארוחה בפני עצמה.

זוגתי בחרה פילה לבן בבייקון (79 ₪), שהגיע ברוטב חרדל שמנת ועשבי תיבול, ובתוספת שעועית ירוקה. גם מנה נהדרת. למנה הזו, ציינה המלצרית מבעוד מועד, יש להמתין כחצי שעה. כיאה למקצוענים, ההכנה תוזמנה כך, שקיבלנו את שתי העיקריות יחדיו לשולחן. זה אולי נשמע מובן מאליו, אבל תתפלאו לדעת כמה פעמים מגישים לשולחן מנה לסועד אחד, בעוד שהאחר נאלץ להתבונן בו בולס ולבלוע את הרוק בהמתנה ארוכה למנה שלו עצמו.

חשוב לציין שהמנות שהוגשו לשולחן היו דומות, כמעט זהות, לתמונות שהופיעו בתפריט הדיגיטאלי. מנות מעוצבות ומוגשות באופן מעורר תיאבון. פעמים רבות אנו מתרשמים מתמונות של צלם מקצועי שצילם מנות מעוצבות לתפריט, ובמציאות מקבלים לשולחן גרסה חיוורת שלהן. מה שנקרא – תמונות להמחשה בלבד. אבל כאן זה היה כמעט אחד לאחד כמו בתפריט.

ימי פעילות: ראשון-שבת: מ-12:00 עד אחרון הלקוחות.

נגישות לנכים: אין. 3 מדרגות מפרידות בין המדרכה לכניסה. בעת הצורך, הצוות יכול לסייע להתגבר על המכשול.

עסקיות: ראשון-שישי: 17:00-12:00 – 20% הנחה על כל תפריט האוכל והאלכוהול.

לא כשר.

שדרות מוריה 107, חיפה. טלפון: 04-834-7282.

מאמרי מערכת